חוק העחוק הערבות - לשון החוקרבות – לשון החוק

חוק הערבות, תשכ”ז-1967*

(תיקון מס’ 1)
תשנ”ב-1992

פרק א’: הוראות כלליות

מיום 24.2.1992

תיקון מס’ 1

ס”ח תשנ”ב מס’ 1390 מיום 24.3.1992 עמ’ 144 (ה”ח 2072)

הוספת כותרת פרק א’

מהות הערבות

ת”ט תשל”ב-1971

1.    (א)  ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי.

מיום 26.11.1971

ת”ט תשל”ב-1971

ס”ח תשל”ב מס’ 638 מיום 26.11.1971 עמ’ 3

(א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחד אחר כלפי אדם שלישי.

           (ב)  הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.

סייג לערבות

2.    אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף.

יצירת הערבות

3.    הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה הערבות על פי צו של רשות – משנמסר כתב הערבות לרשות.

תחומה של הערבות

4.    (א)  אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו.

           (ב)  הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבות.

           (ג)   היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום ערבותו.

שינוי בחיוב

5.    (א)  הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב.

           (ב)  הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב.

           (ג)   חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב –

(1)   למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן;

(2)   לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב.

הפטר הערב

6.    (א)  גרם הנושה לאי-מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב.

           (ב)  גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק.

טענות הגנה

7.    (א)  כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב.

           (ב)  התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן.

אחריות הערב

8.    הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה:

(1)   הערב ויתר על הדרישה מן החייב;

(2)   ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק;

(3)   החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.

זכות הערב לחזור על החייב

9.    זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ”א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות.

סייג לזכות הערב לחזור על החייב

10.   (א)  הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה שהוא היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב ולא התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה נפגעת אם עשה כאמור בסעיף 5(ג)(1).

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הערב מילא את ערבותו לאחר ששלח לחייב הודעה על כוונתו לעשות כן ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט.

דין הערב לפני שמילא ערבותו

11.   לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב שטרם הגיע זמן פרעונו.

שעבוד נכס של החייב

12.   היה החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של החייב, יעבור השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא ערבותו, להבטחת זכותו לחזור על החייב, ועל נותן השעבוד והנושה לעשות, לפי דרישת הערב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר; והכל במידה שאין הדבר פוגע בזכויות הנושה.

ריבוי ערבים

13.   שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות.

ערב בעד ערב

14.   נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב, יהא דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב הן לענין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לענין היחסים בינו לבין הערב.

ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא

15.   (א)  ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול.

           (ב)  ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה.

התחייבות לשיפוי

16.   התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי-קיום חיובו של חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות, יחולו עליה סעיפים 3, 9, 11 ו-12, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

ערבות או התחייבות

לשיפוי בשל חיוב פגום

17.   ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות לשיפוי בשל אי-קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים 9, 11 ו-12.

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

פרק ב’: ערבות של ערב יחיד

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח 2443)

החלפת פרק ב’

לנוסח פרק ב’ לפני החלפתו

תחולה

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

18.   הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 18

הגדרות

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

19.   בפרק זה –

           “נושה” – מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;

           “ערב יחיד” – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, “בעל ענין בתאגיד” – כהגדרת “בעל ענין” בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968;

הודעה (מס’ 2) תשע”א-2011

           “ערב מוגן” – אחד מאלה:

(1)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 86,059.99 שקלים חדשים;

(2)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 717,166.56 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 19

מיום 1.1.2011

הודעה תשע”א-2011

י”פ תשע”א מס’ 6193 מיום 26.1.2011 עמ’ 2199

“ערב מוגן” – אחד מאלה:

(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 84,243.89 שקלים חדשים;

(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 702,032.41 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

מיום 1.7.2011

הודעה תשע”א-2011

י”פ תשע”א מס’ 6268 מיום 17.7.2011 עמ’ 5541

“ערב מוגן” – אחד מאלה:

(1) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 84,243.89 86,059.99 שקלים חדשים;

(2) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 702,032.41 717,166.56 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

עדכון סכומים

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

20.   (א)  הסכומים הנקובים בהגדרה “ערב מוגן” בסעיף 19 יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; ואולם יום העדכון הראשון יהיה ביום ג’ באדר תשנ”ח (1 במרס 1998).

           (ב)  לענין סעיף זה –

           “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           “המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

           “המדד היסודי” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש יולי 1997.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 20

ערבות בסכום קצוב

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

21.   (א)  ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.

           (ב)  לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 21

חובת גילוי

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

22.   (א)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:

(1)   הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);

(2)   שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;

(3)   תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;

(4)   היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;

(5)   היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;

(6)   תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);

(7)   שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

           (ב)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

(1)   היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;

(2)   מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;

(3)   היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;

(4)   שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

           (ג)   גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.

           (ד)  גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 3 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 22

תוצאות אי גילוי

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

23.   (א)  לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –

(1)   בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

(2)   בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(3)   בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(4)   בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

(5)   בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.

           (ב)  הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 3 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 23

מסירת העתק מחוזה

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

24.   (א)  נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה.

           (ב)  נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 4 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 24

תוספות לסכום הערבות

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

25.   (א)  ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה:

(1)   הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין הנושה לבין החייב;

(2)   ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפרעון (להלן – ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה החישוב על פי אותה ריבית כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על ארבע נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית;

(3)   הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל;

(4)   תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.

           (ב)  ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת בסעיף קטן (א)(2) רק עבור התקופה שלאחר תום 15 הימים מיום שקיבל את ההודעה על אי קיום החיוב כאמור בסעיף 26.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 4 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 25

הודעה על אי-קיום

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

26.   (א)  לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.

           (ב)  בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד)(2) ו-(3) ואת תוכנן של הוראות סעיפים 27 ו-29.

           (ג)   שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי-קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א).

           (ד)  (1)   ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש; לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם;

(2)   הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן;

(3)   לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה (2) תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה (1), יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם.

           (ה)  הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד)(1) תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד)(2) תיקבע בתקנות.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 4 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 26

תובענה מהחייב תחילה

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

27.   (א)  לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

(1)   ניתן פסק דין נגד החייב;

(2)   יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן למילוי ערבותו אם התקיים אחד משני הסייגים הבאים:

(1)   החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון;

(2)   היה החייב תאגיד – ניתן נגדו צו כינוס נכסים או צו פירוק.

           (ג)   הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי להצטרף להליך.

           (ד)  לענין סעיף זה, “הגשת תובענה” – לרבות דרישה לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 5 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 27

חזרה אל החייב

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

28.   מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא דינו כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 5 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 28

ריבוי ערבים

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

29.   (א)  ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים.

           (ב)  היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של כלל הערבים.

           (ג)   היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה זו כדי להשפיע על חלקם של יתר הערבים.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 5 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 29

תחום ערבותו של ערב יחיד

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

30.   אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א).

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 5 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 30

עדיפות

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

31.   הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 5 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 31

אי התנאה

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

32.   על אף האמור בכל דין, בערבות לפי פרק זה, התניה על הוראות הפרק ועל סעיפים 5, 6, 7, 11 ו-12 שאינה לטובת ערב יחיד בטלה.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 6 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 32

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

פרק ג’: הוראות שונות

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 6 (ה”ח 2443)

החלפת פרק ג’

לנוסח פרק ג’ לפני החלפתו

שמירת דינים

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

33.   חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

מיום 1.6.1998

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 6 (ה”ח 2443)

הוספת סעיף 33

ביצוע ותקנות

(תיקון מס’ 2)
תשנ”ח-1997

34.   שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר –

(1)   לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד;

(2)   לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה חייב לגלותם לערב יחיד לפי סעיף 22;

(3)   לקבוע את דרך הצגת המידע האמור בסעיף 22(א)(3);

(4)   לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי סעיף 25(א)(4);

(5)   לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף 26(ג);

(6)   לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף 28.


* פורסם ס”ח תשכ”ז מס’ 496 מיום 21.4.1967 עמ’ 46 (ה”ח תשכ”ה מס’ 632 עמ’ 71).

ת”ט ס”ח תשל”ב מס’ 638 מיום 26.11.1971 עמ’ 3.

תוקן ס”ח תשנ”ב מס’ 1390 מיום 24.3.1992 עמ’ 144 (ה”ח תשנ”א מס’ 2072 עמ’ 331) – תיקון מס’ 1; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ור’ סעיפים 5, 6(ב) לענין הוראות מעבר.

(א) תובענה למילוי ערבות לחיוב שהוגשה אחרי תחילתו של סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 17 ג גם אם הערבות ניתנה לפני תחילתו.

(ב) הוגשה תובענה אחרי תחילתו של חוק זה, או החלו בהליכים שתחילתם בהוצאה לפועל אחרי תחילתו של חוק זה, לא ינקוט נושה בתקופה שבין תחילתו של חוק זה לבין תחילתו של סעיף 5(א) לחוק זה, בהליכי הוצאה לפועל נגד ערב יחיד שנתן ערבות לפני תחילתו של חוק זה, אלא לאחר שנקט באמצעים סבירים בנסיבות הענין, לגבות את החיוב מהחייב.

(ג) לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יראו כחיוב את סכום הקרן לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה אם הוא אינו עולה על הסכום האמור לפי הענין, בהגדרת חיוב שבסעיף 17א.

״הפרשי הצמדה״ בסעיף קטן זה – הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנובעים משינוי במדד שבין המדד שפורסם בחודש שניתנה הקרן לבין המדד שפורסם בחודש אפריל 1992.

(ד) ערב יחיד שהתחייב, לפני תחילתו של חוק זה, בערבות בסכום שאינו נקוב יהיה ערב רק לסכומים או להתחייבויות בסכום נקוב שניתנו לחייב עד ששים ימים אחרי תחילתו של חוק זה.

(ה) הוראות סעיף 4 לחוק זה יחולו גם על משכון שנרשם לפני תחילתו ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפים 38(ג) ו־ 39(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז 1967.

תחילתו של סעיף 5(א) לחוק זה, שנה מיום פרסומו של חוק זה.

ס”ח תשנ”ח מס’ 1637 מיום 14.11.1997 עמ’ 2 (ה”ח תשנ”ו מס’ 2443 עמ’ 212) – תיקון מס’ 2; תחילתו ביום 1.6.1998 ור’ סעיף 2 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול על התחייבויות לשיפוי וחוזי ערבות שנכרתו לאחר תחילתו: על התחייבויות לשיפוי וחוזי ערבות שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול החוק הקודם.

י”פ תשע”א מס’ 6193 מיום 26.1.2011 עמ’ 2199 – הודעה תשע”א-2011; תחילתה ביום 1.1.2011.

י”פ תשע”א מס’ 6268 מיום 17.7.2011 עמ’ 5541 – הודעה (מס’ 2) תשע”א-2011; תחילתה ביום 1.7.2011.

הכותב הינו ממשרד עורכי דין מלכא ושות’ המתמחה בהוצאה לפועל, תביעות אזרחיות, ערבויות, ערבות בנקאית ופשיטות רגל.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

משרד עורכי דין מלכא ושות’ – מי אנחנו?

ביטוח לאומי - עורך דין מלכא ושות'מחפשים עורך דין דיני בנקאות ? פנו אלינו ואנו ב-משרד עורכי דין מלכא ושות’ נדאג ללוות אתכם בתהליך מול המוסד לביטוח לאומי, אנו נמלא את הטפסים הבנקאיים, ונאסוף את הכל המסמכים הרלוונטיים.

עורכי הדין ב-משרד עורכי הדין מלכא ושות’ נותנים מענה במגוון רחב של תחומים, למשרדנו יש סניף ראשי בחיפה ושלוחה בתל אביב, אך אנו נותנים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.

ניתן למצוא ברחבי האתר עוד תחומים משפטיים רבים כמו: הוצאה לפועל, דיני עבודה,דיני משפחה ועוד רבים אחרים, בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד לכל לקוח ולקוח.

לפרטים ומידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755.

חוק הערבות
דרג את מלכא ושות\' עורכי דין

שתפו אותנו ברשתות החברתיות!

מלכא ושות’ משרד עורכי דין היינו משרד אזרחי עם מוניטין הדואג להתאים עצמו לצורכי הלקוח ובכך בעצם מצליח משרד עורכי הדין לבסס את בנייתו על עבודה אישית, מסורה ומקצועית. למשרד עורכי הדין מלכא ושות’, מגוון רחב לקוחות מכל רחבי הארץ מרמת הגולן ועד אילת, ובכך בעצם מייצג משרד עורכי הדין את לקוחותיו בכל הערכאות המשפטיות: בית משפט השלום, מחוזי ועליון. מאחר ולמשרד עורכי הדין לקוחות מכל רחבי הארץ מעניק המשרד שירות בתחומי המשפט האזרחי – מסחרי ללא התייחסות לאזור גיאוגרפי בודד ולמעשה עורכי הדין מופיעים בפני בתי המשפט בכל רחבי הארץ.

חוק הערבות
לייעוץ משפטי 24/7 התקשרו: "1-700-702-755
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
לייעוץ משפטי אישי

שם מלא

דואר אלקטרוני

טלפון/סלולר

נושא הפנייה