הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים: איך עורכים ומה ההשלכות המיסויות
הסכם חלוקת עיזבון נחתם בין כל היורשים רק אחרי הפטירה, מכוח סעיף 110(א) לחוק הירושה, וקובע מי מקבל כל נכס ואיך מטפלים בחובות. לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, החלוקה הראשונה בין היורשים אינה מכירה. יורש שמשלם לאחיו מכספו הפרטי הופך את החלק שבשלו שילם למכירה, ואילו איזון מכספי העיזבון אינו יוצר מכירה.
הסכם חלוקת עיזבון הוא הדרך של היורשים להחליט בעצמם מי מקבל איזה נכס, בלי לחכות לצו של בית המשפט. ההסכם קובע מה יקרה לדירה, לכסף ולרכב, אבל הוא קובע גם אם יהיה מס שבח ומי יישא בחובות שיתגלו אחר כך. המאמר מסביר מה החוק מאפשר, מה כותבים בהסכם, ומתי תשלום בין אחים הופך חלק מהחלוקה למכירה.
מהו הסכם חלוקת עיזבון ועל מה הוא מבוסס?
הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם בין כל היורשים על האופן שבו יתחלקו נכסי המנוח. הבסיס שלו הוא סעיף 110(א) לחוק הירושה: נכסי העיזבון "יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט".
המשמעות המעשית נמצאת בסעיף 110(ד). כשהחלוקה נעשית בהסכם, לא חלים סעיפים 112 עד 117, כלומר הכללים שבית המשפט מפעיל כשאין הסכמה: חלוקה בעין, מסירת נכס שאינו ניתן לחלוקה למי שמציע את המחיר הגבוה, והגרלה. היורשים חופשיים לבנות חלוקה שמתאימה להם, למשל שאחד יקבל את הדירה והאחרים את הכסף שבבנק.
באתרים רבים כתוב שהבסיס להסכם הוא סעיף 111(ג). זו טעות. סעיף 111(ג) עוסק בחלוקה על פי צו, והוא מורה לבית המשפט לנהוג לפי הוראות הצוואה אלא אם היו "סיבות מיוחדות" לסטות מהן.
מי שמנהל את העיזבון תלוי בשאלה אם מונה מנהל עיזבון. לפי סעיף 121(ב), אם לא מונה, היורשים עצמם מנהלים ומחלקים. לפי סעיף 121(א), אם מונה מנהל עיזבון, היורשים אינם רשאים לעשות בעיזבון דבר בלי רשותו או רשות בית המשפט, ומנהל העיזבון "יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה" (סעיף 110(ב)).
מתי אפשר לחתום על הסכם חלוקת עיזבון?
רק אחרי הפטירה. לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל, ולכן אחים שמסכמים ביניהם בחיי ההורה מי יקבל את הדירה לא יצרו הסכם מחייב.
אחרי הפטירה צריך לדעת מי היורשים ומה חלקם. את זה קובע צו ירושה או צו קיום צוואה שנותן הרשם לענייני ירושה (סעיף 66), ולפי סעיף 39 אין לתבוע זכויות על פי צוואה בלי צו קיום. לצורך מס, החוק מכיר בחלוקה ראשונה שנעשתה לפני רישום הצו או אחריו, אבל החלקים שעליהם מתבססים בהסכם הם החלקים שבצו.
סעיף 107(א) קובע את הסדר: קודם משלמים את חובות העיזבון ואת המזונות מן העיזבון, ורק אז מחלקים את היתרה. אם היורשים פרסמו הזמנת נושים, אין לחלק לפני שחלפה התקופה שנקבעה בה (סעיף 107(ב)). בית המשפט רשאי להתיר חלוקה של חלק מהעיזבון מוקדם יותר, אם העיזבון מאפשר זאת (סעיף 107(ג)).
כשהעיזבון כולל דירה, עסק או חובות, כדאי לבדוק את מבנה ההסכם עם עורך דין ירושה לפני החתימה, כי ההחלטה על מקור תשלומי האיזון משפיעה ישירות על המס.
מה כותבים בהסכם חלוקת עיזבון?
החוק לא קובע נוסח. הוא כן קובע כמה כללים שההסכם צריך להתייחס אליהם, אחרת הם יחולו מעצמם. אלה הרכיבים שכדאי שיופיעו:
- זהות היורשים וחלקם, לפי צו הירושה או צו הקיום.
- רשימת הנכסים ושוויים. לפי סעיף 109(א) הנכסים מחולקים "לפי שוויים בזמן החלוקה", לא לפי שוויים ביום הפטירה. לפי סעיף 109(ב), פירות ושבח שנצברו מהפטירה ועד החלוקה, למשל שכר דירה, שייכים לעיזבון.
- מי מקבל מה, ואם יש תשלום איזון, מאיזה כסף הוא משולם. זו הנקודה שקובעת את המס (ראו בהמשך).
- חובות העיזבון: מה שולם, מה עוד פתוח ומי אחראי לכך.
- מגורים בדירה. מי שגר עם המוריש רשאי להמשיך לגור בדירה שלושה חודשים, ויורש שגר איתו ששה חודשים (סעיף 108(א)). בן זוג, ילדים והורים שגרו עם המוריש בדירה שבבעלותו רשאים להמשיך לגור בה "כשוכרי היורשים", בתנאים שנקבעים בהסכם או בבית המשפט (סעיף 115(א)).
- נכסים שיתגלו אחר כך. לפי סעיף 119, נכס שהתגלה אחרי החלוקה מחולק גם הוא, אבל את מה שכבר חולק לא מחלקים מחדש בלי הסכמה.
- טעות בשומה. לפי סעיף 120(א), אם התברר ששווי נכס הוערך בטעות ביותר משישית, מי שקיבל יותר מחלקו מחזיר את היתרה, גם כשהחלוקה נעשתה בהסכם.
ההסכם יכול להתייחס גם לרכב. באתר gov.il מתפרסם טופס בשם "הודעה על הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים" במסגרת המדריך להעברת בעלות ברכב. לבן הזוג יש זכות נפרדת במיטלטלין של משק הבית, "כולל מכונית נוסעים" (סעיף 11(א)), והיא משפיעה על מה שנשאר לחלוקה.
לפי סעיף 125, יורשים שמחלקים בעצמם אינם חייבים להגיש לבית המשפט פרטת חלוקה. ההגשה היא "רשות בידי היורשים". מנהל עיזבון, לעומת זאת, מגיש פרטה כזו בתוך שלושים יום מהחלוקה (סעיף 118(א)).
האם הסכם חלוקת עיזבון חייב במס שבח?
בדרך כלל לא. לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, "הורשה איננה מכירה". לפי סעיף 5(ג)(4), גם "חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה".
לכלל הזה יש סייג אחד חשוב. אם במסגרת החלוקה "ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון", רואים את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. במילים פשוטות: כסף מתוך העיזבון לא יוצר מכירה, כסף מהכיס של היורש כן.
הפטור חל על החלוקה בלבד. כשהיורשים מוכרים נכס מקרקעין של העיזבון לאדם אחר, סעיף 5(ג)(1) קובע שרואים את המכירה כמכירה בידי היורשים. אם לא מונה מנהל עיזבון, חובות הדיווח לפי סעיף 73 חלות על כל אחד מהיורשים (סעיף 5(ג)(3)), וההצהרה נמסרת בתוך 30 ימים מיום המכירה.
| מה קורה בחלוקה | האם רואים בזה מכירה? | הסעיף |
|---|---|---|
| הדירה עוברת ליורש אחד, והאחרים מקבלים את הכסף שבחשבון המנוח | לא, כל התמורה היא נכסי עיזבון | 5(ג)(4) |
| הדירה עוברת ליורש אחד, והוא משלם לאחיו מכספו הפרטי | כן, לגבי החלק שבשלו שולמה התמורה | 5(ג)(4) |
| יורש מקבל דירה אחת, ויורש אחר דירה אחרת מאותו עיזבון | לא, נכס מול נכס מתוך העיזבון | 5(ג)(4) |
| חלוקה שנייה, אחרי שהעיזבון כבר חולק | ההגנה של חלוקה ראשונה לא חלה עליה | 5(ג)(4) |
| היורשים מוכרים את הדירה לקונה חיצוני | כן, מכירה בידי היורשים | 5(ג)(1) |
מהי "חלוקה ראשונה" ומה קורה כשנפטרו שני ההורים?
ההגנה ממס חלה רק על "החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה". חלוקה שנייה, למשל כשאחים מחליפים ביניהם נכסים שנים אחרי שכבר נרשמו על שמם, אינה נהנית מההגדרה הזו.
ההגדרה בנוסח החוק היום רחבה משתי בחינות שכדאי להכיר:
- לפני הצו או אחריו. החלוקה הראשונה מוכרת "בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה ... ובין אם נעשתה לאחר רישום".
- שני עיזבונות כעיזבון אחד. רואים עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם לפני פטירתם היו בני זוג, או ילד והורהו, ו"טרם הסתיימה חלוקת העזבונות".
הכלל השני חשוב במיוחד למשפחות שבהן אחד ההורים נפטר, העיזבון לא חולק, ואחר כך נפטר גם ההורה השני. במצב כזה אפשר לחלק את נכסי שני ההורים יחד, ונכס מעיזבון האב יכול לאזן נכס מעיזבון האם בלי שייחשב כתמורה חיצונית. אם העיזבון הראשון כבר חולק, התנאי לא מתקיים.
מה קורה כשיורש מקבל את הדירה ומשלם לאחיו?
זה המצב הנפוץ ביותר, וכאן נקבע אם יהיה מס. אם התשלום לאחים מגיע מנכסי העיזבון, כמו כסף בחשבון הבנק של המנוח או נכס אחר שלו, החלוקה כולה אינה מכירה. אם היורש שמקבל את הדירה משלם מכספו, רואים את החלק שבשלו שילם כאילו נמכר לו.
לכן, בעיזבון עם דירה אחת ומעט כסף, כדאי לבדוק לפני החתימה כמה מהאיזון אפשר לשלם מתוך העיזבון עצמו, ומה החלק שיישאר חשוף למס.
כשאין הסכם, החוק קובע פתרון משלו. לפי סעיף 113(א), נכס שאינו ניתן לחלוקה נמסר "ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק", והסכום נזקף על חשבון חלקו. אם אף יורש לא מעוניין, הנכס נמכר ודמי המכר מתחלקים (סעיף 113(ב)).
יורש שיקבל את הדירה וימכור אותה בעתיד לא מתחיל מאפס. לפי סעיף 26(א)(2), כשהמוריש נפטר ב-1.4.1981 או אחריו, שווי הרכישה הוא השווי שהיה נקבע "אילו נמכרה בידי המוריש". במכירה כזו יש גם פטור מיוחד לדירה שהתקבלה בירושה, לפי סעיף 49ב(5), כשהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא, המוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד, ואילו היה מוכר בעצמו היה פטור. על התנאים הכלליים ניתן לקרוא במאמר על פטור מתשלום מס שבח במכירת דירת מגורים.
האם הסכם חלוקת עיזבון צריך אישור של בית משפט?
החוק מציב את ההסכם כחלופה לצו בית המשפט (סעיף 110(א)), כך שכאשר כל היורשים בגירים, נוכחים ומסכימים, אין בחוק הירושה דרישה כללית לאשר את החלוקה בבית המשפט. יש שלושה מצבים שבהם נדרש אישור:
- יורש נעדר. אם אחד היורשים נעדר ולא היה מיוצג כדין, "יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו" (סעיף 110(ג)).
- יורש קטין. לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים אינם מוסמכים לייצג קטין בלי אישור מראש ב"חלוקה" של דירה ובפעולה שתוקפה תלוי ברישום. על הטיפול בחלקו של קטין ניתן לקרוא במאמר על ירושה הניתנת לקטינים.
- מחלוקת. בניהול העיזבון היורשים "חייבים לפעול תוך הסכמה", ובעניין שדעותיהם חלוקות פועלים לפי החלטת בית המשפט (סעיף 122(א)). פעולה של חלק מהיורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט (סעיף 122(ב)).
רישום ההעברה בפועל, בפנקסי המקרקעין או בבנק, תלוי בדרישות של כל גוף. לפני החתימה כדאי לברר מה כל גוף ידרוש כדי לרשום את ההעברה.
מה קורה לחובות של המנוח אחרי החלוקה?
לפני החלוקה, היורשים אחראים לחובות העיזבון רק בנכסי העיזבון (סעיף 126). אחרי החלוקה, היקף האחריות תלוי במה שהיורשים עשו לפני שחילקו.
סעיף 123(א) מאפשר ליורשים להזמין את הנושים בפרסום, עם תקופה של שלושה חודשים לפחות מיום הפרסום. ההבדל בין שתי הדרכים משמעותי:
- חילקו אחרי הזמנת נושים וסילוק החובות הידועים: יורש אחראי לחוב שלא סולק רק אם ידע עליו בזמן החלוקה, ועד שווי מה שקיבל (סעיף 127(א)).
- חילקו בלי הזמנת נושים ובלי לסלק את החובות הידועים: כל יורש אחראי עד שווי כל העיזבון בזמן החלוקה, אלא אם הוכיח שלא ידע על החוב (סעיף 128(א)).
- הסתרה: יורש שהעלים נכסים או חוב אחראי עד שווי כל העיזבון (סעיף 129).
חוב שמובטח במשכנתה נגבה מתוך הבטוחה (סעיף 101), ולכן דירה עם משכנתה צריכה לקבל בהסכם התייחסות נפרדת. הרחבה על הצעדים שמגנים על היורשים נמצאת במאמר כיצד יורשים יכולים להגן על עצמם מחובות שירשו.
אפשר לוותר על חלק בירושה במקום לחתום על הסכם?
כן, אבל ויתור הוא כלי אחר עם כללים נוקשים יותר. לפי סעיף 6(א), כל עוד העיזבון לא חולק, יורש רשאי להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה.
ההבדלים המרכזיים:
- לטובת מי. "אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן־זוגו, ילדו או אחיו של המוריש" (סעיף 6(ב)). הסכם חלוקה לא מוגבל כך בין היורשים.
- בלי תנאים. "הסתלקות על תנאי - בטלה" (סעיף 6(ד)). אי אפשר להסתלק מהדירה בתנאי שהאח ישלם סכום מסוים.
- קטין. הסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט (סעיף 6(ג)).
אפשרות נוספת היא העברת החלק בעיזבון. לפי סעיף 7(א), יורש רשאי "בהסכם שבכתב" להעביר את חלקו בעיזבון לפני החלוקה. אבל לפי סעיף 7(ד), זכות בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה כל עוד העיזבון לא חולק. מי שרוצה שנכס מסוים יעבור לאדם מסוים צריך קודם לחלק.
מה עושים כשהיורשים לא מסכימים על החלוקה?
בלי הסכם, נכסי העיזבון מחולקים על פי צו בית המשפט (סעיף 111(א)), והערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151). בית המשפט מחלק ככל האפשר בעין, "בשים לב לתועלת" ולערך הרגשי (סעיף 112), ואם המוריש הורה בצוואתו כיצד לחלק, הוא נוהג לפי הצוואה (סעיף 111(ג)).
הסכסוך הנפוץ הוא על דירת ההורים: יורש שגר בדירה, יורש שמסרב למכור, ושאלת התשלום על השימוש בה. זה נושא רחב שמגיע עד תביעה לפירוק שיתוף ולדמי שימוש, ולא נכנס כאן לפרטיו. גם כשיש מחלוקת, הדרך להסכם נשארת פתוחה בכל שלב, ובעניין שהיורשים חלוקים בו, הם פועלים כפי שיחליט בית המשפט (סעיף 122(א)).
כשהסכסוך נוגע גם לשאלה מי היורשים, למשל בגלל צוואה שנויה במחלוקת, הדרך עוברת קודם דרך התנגדות לצו ירושה, ורק אחריה מגיעים לחלוקה. בעיזבון שאין בו צוואה, החלקים נקבעים לפי סדר היורשים שבחוק, כפי שמוסבר במאמר על עיזבון כשאין צוואה.
לבדיקת טיוטת הסכם, חישוב תשלומי האיזון מתוך העיזבון או ליווי בחלוקה שנתקעה, אפשר לפנות לעורך דין ירושה במשרד.
כשהמחלוקת בין היורשים נוגעת לדירה שאחד האחים גר בה או מסרב למכור, ראו את המדריך על סכסוך ירושה בין אחים על דירת ההורים, פירוק שיתוף ודמי שימוש.
שאלות נפוצות על הסכם חלוקת עיזבון
האם הורשה של דירה חייבת במס שבח?
לא. לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, הורשה איננה מכירה. גם החלוקה הראשונה של העיזבון בין היורשים אינה מכירה לפי סעיף 5(ג)(4). מס עלול לחול כשיורש משלם לאחרים מכסף שאינו מנכסי העיזבון, או כשהיורשים מוכרים את הדירה לאדם אחר.
האם אפשר לחתום על הסכם חלוקת עיזבון לפני צו ירושה?
לצורך מס, החוק מכיר בחלוקה ראשונה שנעשתה לפני רישום צו הירושה או צו הקיום וגם אחריו. עם זאת, מי היורשים ומה חלקם נקבע בצו, ולפי סעיף 39 לחוק הירושה אין לתבוע זכויות על פי צוואה בלי צו קיום. לכן ההסכם צריך להתאים לחלקים שייקבעו בצו.
אחי רוצה את הדירה ומוכן לשלם לי. יהיה על זה מס?
זה תלוי במקור הכסף. אם התשלום מגיע מנכסי העיזבון, כמו כסף בחשבון המנוח, החלוקה אינה מכירה. אם האח משלם מכספו הפרטי, רואים את החלק שבשלו שילם כאילו נמכר, לפי סעיף 5(ג)(4). לכן כדאי לחשב לפני החתימה כמה מהאיזון אפשר לשלם מתוך העיזבון.
אמא נפטרה ואחריה אבא, והעיזבון לא חולק. מחלקים כל עיזבון בנפרד?
לא בהכרח. לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, רואים עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם לפני פטירתם היו בני זוג, או ילד והורהו, וחלוקת העיזבונות טרם הסתיימה. כך נכס מעיזבון אחד יכול לאזן נכס מהעיזבון השני בלי שייחשב כתמורה חיצונית.
מה קורה אם אחד היורשים קטין?
לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים אינם מוסמכים לייצג קטין בחלוקה של דירה או בפעולה שתוקפה תלוי ברישום בלי אישור מראש. גם הסתלקות של קטין מחלקו בעיזבון טעונה אישור בית המשפט לפי סעיף 6(ג) לחוק הירושה. לכן בעיזבון עם יורש קטין, ההסכם לא נחתם כמו בין בגירים.
מה קורה אם אחרי החלוקה מתברר שהדירה הוערכה בחסר?
לפי סעיף 120(א) לחוק הירושה, אם שומת נכס הייתה מוטעית ביותר משישית, מי שקיבל יותר מחלקו חייב להחזיר את היתרה למי שקיבל פחות. הכלל חל גם כשהחלוקה נעשתה בהסכם. מי שקיבל בתום לב מחזיר רק את מה שנשאר בידו, ובאין הסכמה בית המשפט קובע אם ההחזרה בעין או בכסף.
האם אחרי החלוקה אני אחראי לחובות של אבא?
זה תלוי במה שנעשה לפני החלוקה. אם היורשים הזמינו נושים וסילקו את החובות הידועים, יורש אחראי לחוב שלא סולק רק אם ידע עליו, ועד שווי מה שקיבל (סעיף 127(א)). אם חילקו בלי הזמנת נושים ובלי לסלק את החובות הידועים, כל יורש אחראי עד שווי כל העיזבון, אלא אם הוכיח שלא ידע על החוב (סעיף 128(א)).
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
