פדיון ימי מחלה
חוק דמי מחלה אינו כולל הוראה המקנה זכות לפדיון ימי מחלה, בשונה מזכות פדיון החופשה הקבועה בסעיף 13 לחוק חופשה שנתית. עם זאת, לעובד שחלה עומדת הזכות למצות את ימי המחלה הצבורים לזכותו טרם ניתוק יחסי עובד ומעסיק, שכן דמי המחלה הם זכות קוגנטית הנמנית על משפט העבודה המגן.
הזכאות לדמי מחלה יכול שתקום מכח הסכם עבודה אישי, הסדר קיבוצי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או מכח חוק דמי מחלה.
הזכאות לדמי מחלה מכוח החוק נקבעה בסעיף 2 שם נקבע:
"עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית… תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו…".
אשר למכסת ימי המחלה בתשלום וצבירתם – נקבע בסעיף 4 (א) לחוק דמי מחלה מספר מרבי של ימי חופשת מחלה להם זכאי העובד:
"תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל חוק זה ולא יותר מ – 90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה".
בסעיף 13 לחוק חופשה שנתית קיימת הזכות לפדיון ימי חופשה, ואולם עיון בחוק דמי מחלה ילמדנו כי אין בחוק זה הוראה דומה.
יחד עם זאת יש לציין, כי לא אחת שזכאותו של עובד לדמי מחלה מכוח חוק דמי מחלה, הינה זכות קוגנטית הנמנית על זכויות "משפט העבודה המגן" כאשר "דמי המחלה משולמים לעובד החולה על–מנת שגם בתקופת אי–עבודה בגין מחלה, לא תיפגע פת לחמו…". (ראה: דב"ע נז/18 -3 גיל שעל – נינה ויקל , פד"ע לא 650).
ב- ע"ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט ואח' אף נקבעו הדברים הבאים:
"…על מעסיק אשר עובדו חלה לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, טרם ניתוק יחסי עובד – מעסיק. הגיונם של דברים בכך, שאם מעסיק יהא רשאי לפטר עובד חולה, בלי לאפשר לו לנצל ימי מחלה צבורים העומדים לזכותו, הרי הלכה למעשה תקופח הזכות הקוגנטית לדמי מחלה. כל קביעה אחרת תהא מנוגדת לתכלית חוק דמי מחלה ותאפשר למעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד, דווקא לעת מצוקתו של זה…"
היוצא מן האמור, כי אין בחוק זכות לפדיון ימי מחלה (לכאורה ראוי שיהא) ואולם לעובד שחלה קיימת הזכות למצות את ימי המחלה הצבורים לזכותו טרם ניתוק יחסי עובד מעסיק.
להרחבה בתחום: דיני עבודה · מאמר בתחום הנזיקין - בעניין החשיבות במילוי הצהרת בריאות · מאמר בנושא מימוש זכויות עבודה - דיני עבודה
שאלות נפוצות בנושא פדיון ימי מחלה
האם קיימת בחוק זכות לפדיון ימי מחלה?
לא. בסעיף 13 לחוק חופשה שנתית קיימת זכות לפדיון ימי חופשה, אך עיון בחוק דמי מחלה מלמד כי אין בו הוראה דומה. המשמעות היא שימי מחלה שלא נוצלו אינם מזכים בתשלום כספי בעת סיום העבודה, גם אם נצברו לאורך שנים רבות.
כמה ימי מחלה נצברים ומהי התקרה?
סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה קובע כי תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר מתשעים יום, בניכוי התקופה שבעדה כבר קיבל העובד דמי מחלה.
ממה יכולה לנבוע הזכאות לדמי מחלה?
הזכאות לדמי מחלה יכולה לקום מכוח הסכם עבודה אישי, הסדר קיבוצי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או מכוח חוק דמי מחלה. לכן חשוב לבדוק גם את ההסדרים החלים במקום העבודה, שכן הם עשויים להיטיב עם העובד מעבר לקבוע בחוק.
האם מעסיק רשאי לפטר עובד חולה לפני ניצול ימי המחלה?
נפסק כי על מעסיק שעובדו חלה לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, טרם ניתוק יחסי עובד ומעסיק. אחרת יוכל המעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד דווקא לעת מצוקתו.
מדוע הזכות לדמי מחלה נחשבת זכות קוגנטית?
זכאותו של עובד לדמי מחלה מכוח החוק היא זכות קוגנטית הנמנית על זכויות משפט העבודה המגן, שכן דמי המחלה משולמים לעובד החולה כדי שגם בתקופת אי-עבודה בשל מחלה לא תיפגע פת לחמו. כל קביעה אחרת תהיה מנוגדת לתכלית החוק.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
