ל מאת עו"ד ליאור מלכאפורסם: 25.11.2015עודכן: 25.11.20157 דק' קריאהמספר צפיות: 82✓ נבדק משפטית: 9/2026
תקציר
בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הופחת עונשו של נאשם בעבירות מע"מ מ-24 חודשי מאסר בפועל לשישה חודשי עבודות שירות. נקבע כי איחור המדינה בתשלומים כלקוחה הוא שהוביל לקריסת החברה, וכי דרישת המע"מ להסרת המחדל הועמדה על סכום מופרז שנחתך לבסוף לכמחצית. המקרה ממחיש כיצד התנהלות הרשות משפיעה על מתחם הענישה.
לאחרונה התקבל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע פסק הדין בערעורו של אברהם שלי (ע"פ 4039/07).
פסק הדין "שלי" משקף מקרה קיצוני בו התנהלות חמורה מטעם המדינה הביאה להקלה דרמטית בעונש שנגזר על הנאשם: בעוד שבבית משפט השלום נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, הרי שבית המשפט המחוזי העמיד את עונשו על 6 חודשי עבודות שירות בלבד. זאת ועוד, במקום לשאת בתשלומי מע"מ בסך של כ- 1,200,000 ₪ כדרישת מנהל מע"מ קודם לדיון בבית המשפט המחוזי, הסתפק מנהל מע"מ בתשלום מע"מ בסך של כ- 450,000 ₪ בלבד.
העובדות:
הנאשם, באמצעות חברה שניהל (להלן: "החברה"), עסק באספקת ציוד משרדי לבתי ספר.
הלקוח המרכזי של הנאשם היה משרד החינוך, וזה עיכב את התשלומים המגיעים לנאשם והעבירם לידיו רק שלושה חודשים לאחר הוצאת החשבונית.
במישור העובדתי ניתן היה להוכיח כי אי העברת התשלום במועד הביאה לקריסתה הכלכלית של החברה שבבעלות הנאשם.
קריסה זו התלוותה בהגבלת חשבונות הבנק של החברה, ובסופו של דבר לאי תשלום המע"מ כחוק.
למרות שלא היה ספק כי קריסתו הכלכלית של הנאשם נגרמה ממוסר התשלומים הירוד של המדינה, הדבר לא מנע את המדינה בכובעה האחר - מנהל מע"מ, מלמצות עם הנאשם את הדין ולנהוג עמו בחומרה מעבר למותר על-פי חוק.
מנהל מע"מ סרב לאפשר לנאשם לבצע תשלומים מותנים באמצעות צ'קים מוסבים, וזאת למרות שבשל הגבלת חשבונות הבנק של החברה לא היו בידי הנאשם פנקסי צ'קים באמצעותם יכול היה לבצע את התשלום.
לא זו אף זו, לשם הסרת המחדל דרש מנהל מע"מ מהנאשם לשלם חוב מע"מ בסך של כ- 1,200,000 ₪ וזאת למרות שחוב המע"מ המקורי עמד על פחות ממחצית מהסכום. המנהל הגיע לחישובו המופרז עקב אי הכרה בתשומות בהן עמד הנאשם.
בדרישתו לתשלום המופרז מנע מנהל מע"מ מהנאשם את האפשרות המעשית לשאת בתשלום החוב הגבוה והבלתי סביר, ולכן לא הסיר הנאשם את מחדליו קודם לגזירת דינו בבית משפט השלום.
כאמור לעיל, בית משפט השלום גזר על הנאשם, אדם בן כשישים שנה ונטול עבר פלילי, עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
המהפך בבית המשפט המחוזי: לצורך הגשת ערעורו לבית המשפט המחוזי פנה הנאשם למשרד עורכי הדין גורמן, קמחין ושות', המתעסק בדיני מיסים. עורכי דינו הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו שטחו בהרחבה את חוסר הסבירות בהתנהלות המדינה. בכובע אחד אותו חובשת המדינה, כצרכן הצורך שירותים באמצעות משרד החינוך, המדינה נוהגת במוסר תשלומים קלוקל, ובכובע אחר של המדינה, כמנהל מע"מ, היא נוהגת באופן צדקני ומחמירה עם הנאשם.
טיעוני הערעור התמקדו בשני מישורים עיקריים:
אשם תורם של המדינה: הוכח במישור העובדתי כי מוסר התשלומים הקלוקל של המדינה היה הגורם המרכזי בקריסה הכלכלית של הנאשם. לטענת עורכי הדין, האשם התורם של המדינה מביא לכל הפחות לכך שאין למצות עם הנאשם את הדין.
זאת ועוד, לאור נסיבות המקרה והאשם התורם של המדינה בגרימתו, היה על מנהל מע"מ לאפשר לנאשם לשלם את חובותיו באופן מותנה באמצעות צ'קים מוסבים, ובכך למנוע מלכתחילה את היווצרות העבירות.
העמדת חוב המע"מ על סכומו הנכון: על בסיס טיעונים המבוססים על חוק מע"מ, הוכח למנהל מע"מ כי חוב המע"מ הנכון עומד על פחות ממחצית הסכום שדרש להסרת המחדל. לאור קבלת עמדת מיצגיו של המערער הועמד סכום המע"מ הנדרש על מחצית הסכום המקורי, והנאשם שילם סכום זה.
תוצאת הדברים בבית המשפט המחוזי הייתה שונה באופן דרמטי מזו שהתקבלה בבית משפט השלום: בהסכמת המנהל הופחת עונשו של המערער והועמד על שישה חודשי עבודות שירות בלבד!
הרהורים ומסקנות:
למרות שתוצאת הדברים מנקודת מבטם של המערער ומיצגיו הינה יותר מחיובית, הרי שלא ניתן להימנע ממספר הרהורים נוגים: מדוע מלכתחילה לא העמיד המנהל עצמו את סכום המס הנדרש על סכומו הנכון? מדוע מלכתחילה אין המנהל מכיר בכך כי במקרים בהם המדינה כלקוח אינה מעבירה תשלומים בזמן,
אין זה ראוי להחמיר עם הנאשם?
נראה כי המזור לפחות לחלק מהבעיות שעורר תיק זה עשוי להימצא במעבר לדיווח לפי בסיס מזומן.
במצב שכזה, לא יהא כל קושי בתשלום המע"מ במועד, שכן נישום לא יידרש לשלם מע"מ מסכום שכלל לא קיבל. באופן שכזה יהיה חוק מע"מ
מבוסס על אדנים הוגנים יותר, דבר שיש לקוות כי יחשב כראוי גם בעיני רשות המיסים עצמה.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן, מיסים, משפט אזרחי, דיני מיסים והוצאה לפועל.
באותו תיק כן. הוכח כי מוסר התשלומים הקלוקל של המדינה, שעיכבה תשלומים בכשלושה חודשים מהוצאת החשבונית, היה הגורם המרכזי לקריסה הכלכלית של הנאשם, וטענת האשם התורם הובילה לכך שלא מוצה עמו הדין. האשם התורם של המדינה נבחן אפוא כשיקול משמעותי בשלב גזירת העונש.
מה קרה כשהנאשם ביקש לשלם באמצעות צ'קים מוסבים?
מנהל המע"מ סירב לאפשר תשלומים מותנים באמצעות צ'קים מוסבים, וזאת אף שחשבונות הבנק של החברה הוגבלו ולנאשם לא היו פנקסי צ'קים שבאמצעותם יכול היה לשלם. הסירוב מנע ממנו למעשה להסיר את המחדל. כך נמנעה ממנו הדרך היחידה שנותרה לשלם את החוב.
מדוע דרישת התשלום להסרת המחדל נחשבה מופרזת?
מנהל המע"מ דרש חוב בסך כ-1,200,000 שקלים, אף שחוב המע"מ המקורי עמד על פחות ממחצית הסכום. החישוב המופרז נבע מאי-הכרה בתשומות, ובפועל הועמדה הדרישה בסופו של דבר על כ-450,000 שקלים בלבד. הפער בין הדרישה לבין החוב האמיתי נבע מאי-הכרה בתשומות שהציג הנאשם.
כיצד השפיעה הדרישה המופרזת על גזר הדין בערכאה הראשונה?
הדרישה הבלתי סבירה מנעה מהנאשם את האפשרות המעשית לשאת בתשלום, ולכן לא הסיר את מחדליו לפני גזר הדין בבית משפט השלום. בית משפט השלום גזר עליו, אדם כבן שישים ונטול עבר פלילי, 24 חודשי מאסר בפועל. בערכאת הערעור הועמד העונש על שישה חודשי עבודות שירות.
איזה פתרון מוצע כדי למנוע מצבים כאלה?
המאמר מציע מעבר לדיווח על בסיס מזומן. במצב כזה לא יהיה קושי בתשלום המע"מ במועד, שכן נישום לא יידרש לשלם מע"מ על סכום שכלל לא קיבל לידיו, וחוק המע"מ יתבסס על אדנים הוגנים יותר. כך היה חוק המע"מ מבוסס על אדנים הוגנים יותר.
שאלות בנושא עבירות מעמ?
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
