חוק הספאם
תיקון מס' 40 לחוק התקשורת, המוכר כחוק הספאם, אוסר לשלוח דבר פרסומת, הודעה אלקטרונית או מסרון בלא הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען. החוק מגדיר דבר פרסומת כמסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישה או הוצאת כספים, ומאפשר לבית המשפט לפסוק 1,000 שקלים בגין כל דבר פרסומת שנשלח בניגוד להוראותיו.
לאור מס' רב של פניות למשרדנו בשבועות האחרונים, החלטתנו לעשות סדר בתיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982 המוכר בשם "חוק הספאם".
כאמור, המדובר בתיקון לחוק קיים אשר לפיו חל איסור לשלוח דבר פרסומת, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב של הנמען.
יש לציין, כי דבר פרסומת מוגדר בתיקון לחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".
נציין עוד, כי הודעה אלקטרונית מוגדרת כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט…".
ואולם ישנם מספר סייגים אשר כדאי לדעת בעניין חוק זה:
א. פניה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק בדרכים המנויות בחוק המהווה הצעה להסכים לקבל דבר פרסומת לא תיחשב להפרת החוק.
ב. ניתן לשלוח דבר פרסומת בהתקיים 3 התנאים הבאים:
– במידה והנמען מסר פרטים במהלך רכישה של מוצר או שירות או במהלך מו"מ לרכישה כאמור והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת.
– המפרסם נתן הזדמנות להודיע על סירוב לקבל דברי פרסומת.
– דבר הפרסומת מתייחס לשירות מסוג דומה לאלו שהנמען התכוון לרכוש (סעיף 1).
ג. הנמען רשאי בכל עת להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת ולחזור מהסכמתו ככל שניתנה.
ד. פרסם המשגר דבר פרסומת חייב לציין באופן ברור את הדברים הבאים:
היותו דבר פרסומת, שמו שם המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת קשר עימו, זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב.
ה. ביהמ"ש רשאי לפסוק 1,000 ₪ בשל כל דבר פירסומת שקיבל הנמען בניגוד לאמור לעיל.
אין ספק כי התיקון לחוק מקשה על המפרסמים, המבקשים להרחיב את קהל לקוחותיהם.
ואולם ישנן דרכים להרחיב את מעגל הלקוחות מבלי לעבור על האמור בחוק ומבלי לחשוש מקבלת קנסות ו/או תשלום פיצויים.
בעניין זה מומלץ להיוועץ קודם להוצאת דבר הפרסומת עם עו"ד.
להרחבה בתחום: משפט אזרחי · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · פסד ברעא (עליון) 4164 24 טענת זיוף הסכם שכירות · משפט אזרחי מסחרי - שיקולים מרכזיים במשא ומתן ועריכת הסכ
שאלות נפוצות בנושא חוק הספאם
מתי מותר לשלוח פרסומת ללא הסכמה מראש?
החוק מאפשר זאת בהתקיים שלושה תנאים: הנמען מסר פרטים במהלך רכישה או משא ומתן לרכישה והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו למשלוח פרסומת; המפרסם נתן הזדמנות להודיע על סירוב; והפרסומת מתייחסת לשירות מסוג דומה לזה שהנמען התכוון לרכוש. כל התנאים חייבים להתקיים יחד.
מה חייב להופיע בכל הודעת פרסומת?
המשגר חייב לציין באופן ברור כי מדובר בדבר פרסומת, את שמו ואת שם המפרסם, את כתובתו ואת דרכי יצירת הקשר עמו, וכן את זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב. היעדר פרט מהותי מאלה עלול להפוך את המשלוח להפרה של החוק ולחשוף את המפרסם לתביעה.
האם אפשר לחזור בי מהסכמה לקבל פרסומות?
כן. החוק קובע במפורש כי הנמען רשאי בכל עת להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת ולחזור בו מהסכמה שנתן קודם לכן. המפרסם מחויב לכבד את הודעת הסירוב, והמשך משלוח לאחר קבלתה מהווה הפרה של הוראות החוק ועשוי להקים עילת תביעה כספית.
האם מותר לפנות לבית עסק בהצעה לקבל פרסומות?
כן, במגבלות. החוק קובע סייג שלפיו פנייה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, בדרכים המנויות בחוק, המהווה הצעה להסכים לקבל דבר פרסומת, לא תיחשב הפרה של החוק. הסייג חל על פנייה אחת בלבד, ולא על משלוח חוזר של הצעות.
כמה פיצוי אפשר לקבל על הודעת ספאם?
בית המשפט רשאי לפסוק 1,000 שקלים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות החוק. מדובר בפיצוי שאינו מותנה בהוכחת נזק, ולכן ריבוי הודעות שנשלחו ללא הסכמה עשוי להצטבר לסכום משמעותי מול המפרסם שהפר את הוראות החוק בעניין דיוור פרסומי.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
