תביעה חוק הגנת הצרכן
חוק הגנת הצרכן נועד להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק, ולמנוע ניצול של מעמד כלכלי עדיף. בתיק שטופל במשרד סירבה חברת תקשורת להשיב 350 שקלים, ולאחר שהוגשה תביעה מגובה בחוק ובפסיקה הסתיים ההליך בפיצוי של 5,000 שקלים בתוספת אגרות.
לאחרונה הוגשה ע"י משרדנו תביעה כנגד חברת תקשורת אשר נמנעה במשך חצי שנה להשיב ללקוחותינו סכום של 350 ₪ בגין חיבורי אינטרנט זאת על אף שלקוחותינו התנתקו מהשירות קודם לכן. בראשית הדרך ניסה משרדנו לסגור את העניין על דרך הפשרה ולחייב את חברת התקשורת בתשלום ההחזר בתוספת ריביות וסכום סמלי בגין הדרישה, הנתבעת החליטה באופן חד צדדי להשיב ללקוחותינו סכום של 200 ₪ ובכך סברה כי תוריד מעליה את דרישת הכספים.
לאחר מס' שבועות שלא הובהרה הסיבה של ההחזר החלקי תבע משרדנו את החברה בדרישה להחזר יתרת התשלום בסך 150 ₪ בתוספת פיצויי כספי בסכום של 10,000 ₪.
משרדנו ציין כי הבקשה לפיצויי הוא בכפוף לחוק הגנת הצרכן שעל תכליתו של החוק ניתן ללמוד מרע"א 2701/97 מדינת ישראל נ' דניאל צ'רטוק, פ"ד נו (2) 876, עמוד 884, המפנה אל ערעור ברזני ואל רע"א 8733/96 לנגברט נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה (1) 168):
"…להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק. החוק בא להבטיח כי העוסק לא ינצל את מעמדו הכלכלי העדיף על-מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו של הצרכן… החוק בא לצמצם את פערי הכוחות והמידע בין ספקים שיש להם מומחיות בתחום עיסוקם ובין הפרט."
עוד בטרם התקיים הדיון ומאחר ומשרדנו גיבה טענותיו ודרישותיו בפסיקה ובחוק החליטה הנתבעת לפצות את לקוחותינו לאחר דין ודברים בסכום של 5,000 ₪ בתוספת אגרות ביהמ"ש ששולמו.
מייד עם קבלת ההצעה הסופית הצענו ללקוחותינו לקנות סיכון ולקבל את הצעתה הסופית של הנתבעת, זאת מאחר שאין אדם יודע כיצד יוחלט ע"י ביהמ"ש.
להרחבה בתחום: משפט אזרחי · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · פסד ברעא (עליון) 4164 24 טענת זיוף הסכם שכירות · משפט אזרחי מסחרי - שיקולים מרכזיים במשא ומתן ועריכת הסכ
שאלות נפוצות בנושא תביעה חוק הגנת הצרכן
מהי תכליתו של חוק הגנת הצרכן?
לפי הפסיקה שאליה הפנה כתב התביעה, החוק נועד להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק, להבטיח שהעוסק לא ינצל את מעמדו הכלכלי העדיף כדי להתעשר שלא כדין, ולצמצם את פערי הכוחות והמידע בין הספקים לפרט.
האם שווה להגיש תביעה על סכום קטן?
כן, כאשר החוק מאפשר לצרף לדרישת ההשבה גם רכיב פיצוי. במקרה שנדון עמדה יתרת ההחזר על 150 שקלים בלבד, אך התביעה כללה דרישת פיצוי בסך 10,000 שקלים מכוח חוק הגנת הצרכן, והחברה בחרה בסופו של דבר להתפשר עוד בטרם התקיים הדיון בתיק.
האם כדאי לנסות פשרה לפני הגשת התביעה?
כן. בתיק שנדון נעשה תחילה ניסיון לסגור את העניין בדרך של פשרה ולחייב את החברה בהחזר בתוספת ריבית וסכום סמלי בגין הדרישה. החברה השיבה באופן חד צדדי חלק מהסכום בלבד ובלי הסבר, ורק לאחר מכן הוגשה התביעה על היתרה ועל הפיצוי.
מדוע חשוב לגבות תביעה צרכנית בפסיקה?
משום שביסוס הטענות בחוק ובפסיקה מחזק את עמדת התובע עוד בשלב שלפני הדיון. בתיק שנדון החליטה הנתבעת לפצות את הלקוחות בסכום של 5,000 שקלים בתוספת האגרות ששולמו, וזאת עוד בטרם התקיים דיון, לאחר שהתביעה גובתה בהפניות לחוק ולפסיקה צרכנית רלוונטית.
האם כדאי לקבל הצעת פשרה סופית?
זהו שיקול של ניהול סיכונים. בתיק שנדון הוצע ללקוחות לקבל את ההצעה הסופית של הנתבעת, מתוך הבנה שאין אדם יודע כיצד יוחלט בסופו של דבר על ידי בית המשפט. קבלת הצעה ודאית חוסכת זמן, אגרות וסיכון של תוצאה נחותה יותר.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
