רקע כללי – הגשת תביעה משרד הביטחון:

במאמרנו הקודמים ציינו כי תביעה למשרד הביטחון להכרת זכות כנכה (תביעת נכות משרד הביטחון) מורכבת משני שלבים עיקריים: האחד הגשת התביעה ובירורה ע”י קצין התגמולים, והאחר, ככל שקצין התגמולים מאשר קשר סיבתי בין הליקוי / נכות לבין השירות הצבאי, כי אז מועבר התובע לוועדות הרפואיות של משרד הביטחון לקביעת דרגת הנכות המגיעה לו.

הגשת התביעה ובירורה ע”י קצין התגמולים

במאמר זה נתמקד דווקא בשלב הראשון שהינו הכרת המחלה / חבלה כנכות המוגדרת כאיבוד הכושר או פחיתתו שבאו לחייל “בתקופת שירות עקב שירות…”.

היוצא מכך, כי לצורך הכרה על פי חוק נכים נדרש התובע להוכיח 2 תנאים: ראשית, כי המחלה אירעה בעת שירותו של התובע והתנאי הנוסף הינו הוכחת הקשר הסיבתי (ראה: רע”א 8138/07 שמואל פאר נ’ קצין התגמולים)

ב-ע”א 30/56 דן ביהמ”ש העליון במשמעות הביטוי “עקב שירות” וקבע את המבחן שלהלן: “האם חובותיו של החייל כפוהו לשהות במקום הסיכון ולקבל על עצמו את סיכון המקום?”. (ראה: ע”א 67/57 מלכה איזנמן נ’קצין התגמולים).

חשוב לציין, כי ההלכה הפסוקה קובעת שמידת ההוכחה המוטלת על התובע תגמול הינה באופן של “מתקבל על הדעת” (ראה: בר”ע 187/83 דב רדושיצקי נ’ קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ”ד לז (4) 361).

על כן, עצם קיומה של נכות בזמן שירות צבאי אין בה כשלעצמה להביא להכרת הנכות ככזאת שנגרמה עקב השירות הצבאי.

הוכחת הקשר הסיבתי נעשית באמצעות תצהירים, מסמכים ולעיתים חוו”ד רפואיות.

הכותב הינו ממשרד מלכא ושות’ עורכי דין המתמחה בנדל”ן, קצין תגמולים, אגף השיקום,משרד הביטחון והוצאה לפועל.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי , אלא כמידע כללי בלבד.