סניף ראשי חיפה:
אנדריי סחרוב 9 בניין רג'וס קומה 8 מת"מ חיפה.
סניף תל אביב:
רח' ברקוביץ (מגדל המוזיאון), קומה 7.
סניף עפולה:
שדרות הנשיא 18 (בניין שילב), קומה 3 , עפולה.

אובדן כושר השתכרות

תפריט ניווט: :///אובדן כושר השתכרות

ראש הנזק של הפסד ההשתכרות משמש, תכופות, מרכיב מרכזי בפסיקת הפיצויים בגין נזקי גוף.

“בבואו לשום את הפיצוי בגין ראש הנזק הזה נדרש בית המשפט להעריך את יכולת ההשתכרות של הנפגע קודם לתאונה, לבדוק את חומרת הפגיעה בנפגע ואת השפעתה על יכולת השתכרותו, ולפסוק סכום המשקף את הפער שנוצר בשל התאונה בין כושר ההשתכרות עובר לתאונה לבין זה שנותר בידי הנפגע לאחר התאונה ומחמת התאונה…” (דברי המשנה לנשיא (אז השופט) מ’ חשין בע”א 2061/90 מרצלי נ’ מדינת ישראל, פ”ד מז(1) 802)…” (ראה: ע”א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ רים אבו חנא ואח’).

הלכה פסוקה ומושרשת היא, כי כאשר מדובר בתביעות נזקי גוף של ניזוקים אשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו כדוגמת קטינים, כי אז יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק.

הלכה זו הורחבה גם לצעירים בראשית דרכם, שנפגעו בטרם גבשו מסלול מקצועי מוגדר.

לא אחת כאשר עסקינן בקטינים טוענות חברות הביטוח כי השכר הראוי לשמש כבסיס לחישוב אינו השכר הממוצע במשק כי אם שכר נמוך מכך משמעותית בפרט עולה טענה זאת בהתייחס למגזרים חלשים.

כך לדוגמא בהלכת חמד, דן ביהמ”ש העליון בעניינה של קטינה השייכת למגזר הערבי ואשר נפגעה בתאונת דרכים בהיותה תינוקת וקבע את הדברים הבאים: “אכן, התובעת מתגוררת בכפר, מקום בו נתוני השכר הממוצע כפי שנקבעו על-ידי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגיעים לכדי פחות ממחצית השכר הממוצע במשק. נתונים אלה עשויים להשתנות בעתיד ובית המשפט המחוזי אף הביא בחשבון את האפשרות כי התובעת היתה מוצאת מקום עבודה מחוץ למקום מגוריה. הוא לא מצא בראיות שבאו לפניו בסיס מספיק להצדקת סטייה מן החזקה בדבר בסיס השכר הצריך לשמש את חישוב הפיצויים. נראה אכן כי בנסיבות המקרה, לא היה די בנתונים שהנתבעים מצביעים עליהם כדי להצדיק חריגה מהנחת העבודה האמורה. בנסיבות המקרה נראה כי אין מקום להתערב בהערכה אשר שימשה את בית המשפט קמא, בראש נזק זה…”.

לא אחת נדחו טענות אלה של חברות הביטוח על ידי ביהמ”ש אשר מצידו אף קבע את הדברים הבאים הרלבנטיים לענייננו: ”לשיטתי, הניסיון לקבוע קבוצות אוכלוסייה מסוימות, שלגבי ילדיהן תקום הנחה א-פריורית של חדלות או דלות – דינו להיכשל. אל לנו לדון את הקטין לגורל מסוים אך בשל הסביבה בה גדל, השכלתם ופרנסתם של הוריו, מינו או המוצא הגזעי או האתני אליו הוא משתייך. אין נפקא מינא אם לפנינו ילדה או ילד, אם הוא בן למשפחה מבוססת או עשירה, אם הוא עולה חדש או יליד הארץ, אם מקום מגוריו מבוסס או נחשל או אם בן מיעוטים הוא. חישוב הפיצויים על-פי שיוך קבוצתי יוצר הפליה מחמת דת, גזע, לאום או מין. הפליה זו הוגדרה במשפטנו “הקשות שבהפליות” (ראה: פרשת אבו חנא).

אובדן השכר מרכיב בדרך כלל את מרבית הפיצוי בתיקי נזיקין.

על כן, מומלץ בתיקים אלו לנסות ולהגדיל את שכר החישוב על ידי הבאת נתונים לביהמ”ש בדבר משפחתו של הניזוק, השכלתו והצלחתו בלימודים.

הכותב הינו ממשרד מלכא ושות’ עורכי דין המתמחה בנדל”ן, דיני משפחה, גירושין, ביטוח לאומי, נזיקין ומשרד הביטחון.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

אובדן כושר השתכרות
דרגו את מלכא ושות משרד עורכי דין

שתפו את משרד מלכא ושות' עורכי דין

חייג/י השאר פרטים
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
לייעוץ משפטי אישי
close slider

שם מלא

דואר אלקטרוני

טלפון/סלולר

נושא הפנייה