אובדן כושר השתכרות
בפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף בית המשפט מעריך את כושר ההשתכרות של הנפגע לפני התאונה, את חומרת הפגיעה ואת השפעתה, ופוסק סכום המשקף את הפער שנוצר. כאשר מדובר בקטינים ובצעירים שטרם גיבשו מסלול מקצועי, החישוב נעשה על בסיס השכר הממוצע במשק, וחישוב לפי שיוך קבוצתי נדחה כהפליה פסולה.
ראש הנזק של הפסד ההשתכרות משמש, תכופות, מרכיב מרכזי בפסיקת הפיצויים בגין נזקי גוף.
"בבואו לשום את הפיצוי בגין ראש הנזק הזה נדרש בית המשפט להעריך את יכולת ההשתכרות של הנפגע קודם לתאונה, לבדוק את חומרת הפגיעה בנפגע ואת השפעתה על יכולת השתכרותו, ולפסוק סכום המשקף את הפער שנוצר בשל התאונה בין כושר ההשתכרות עובר לתאונה לבין זה שנותר בידי הנפגע לאחר התאונה ומחמת התאונה…" (דברי המשנה לנשיא (אז השופט) מ' חשין בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802)…" (ראה: ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח').
הלכה פסוקה ומושרשת היא, כי כאשר מדובר בתביעות נזקי גוף של ניזוקים אשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו כדוגמת קטינים, כי אז יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק.
הלכה זו הורחבה גם לצעירים בראשית דרכם, שנפגעו בטרם גבשו מסלול מקצועי מוגדר.
לא אחת כאשר עסקינן בקטינים טוענות חברות הביטוח כי השכר הראוי לשמש כבסיס לחישוב אינו השכר הממוצע במשק כי אם שכר נמוך מכך משמעותית בפרט עולה טענה זאת בהתייחס למגזרים חלשים.
כך לדוגמא בהלכת חמד, דן ביהמ"ש העליון בעניינה של קטינה השייכת למגזר הערבי ואשר נפגעה בתאונת דרכים בהיותה תינוקת וקבע את הדברים הבאים: "אכן, התובעת מתגוררת בכפר, מקום בו נתוני השכר הממוצע כפי שנקבעו על-ידי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגיעים לכדי פחות ממחצית השכר הממוצע במשק. נתונים אלה עשויים להשתנות בעתיד ובית המשפט המחוזי אף הביא בחשבון את האפשרות כי התובעת היתה מוצאת מקום עבודה מחוץ למקום מגוריה. הוא לא מצא בראיות שבאו לפניו בסיס מספיק להצדקת סטייה מן החזקה בדבר בסיס השכר הצריך לשמש את חישוב הפיצויים. נראה אכן כי בנסיבות המקרה, לא היה די בנתונים שהנתבעים מצביעים עליהם כדי להצדיק חריגה מהנחת העבודה האמורה. בנסיבות המקרה נראה כי אין מקום להתערב בהערכה אשר שימשה את בית המשפט קמא, בראש נזק זה…".
לא אחת נדחו טענות אלה של חברות הביטוח על ידי ביהמ"ש אשר מצידו אף קבע את הדברים הבאים הרלבנטיים לענייננו: "לשיטתי, הניסיון לקבוע קבוצות אוכלוסייה מסוימות, שלגבי ילדיהן תקום הנחה א-פריורית של חדלות או דלות - דינו להיכשל. אל לנו לדון את הקטין לגורל מסוים אך בשל הסביבה בה גדל, השכלתם ופרנסתם של הוריו, מינו או המוצא הגזעי או האתני אליו הוא משתייך. אין נפקא מינא אם לפנינו ילדה או ילד, אם הוא בן למשפחה מבוססת או עשירה, אם הוא עולה חדש או יליד הארץ, אם מקום מגוריו מבוסס או נחשל או אם בן מיעוטים הוא. חישוב הפיצויים על-פי שיוך קבוצתי יוצר הפליה מחמת דת, גזע, לאום או מין. הפליה זו הוגדרה במשפטנו "הקשות שבהפליות" (ראה: פרשת אבו חנא).
אובדן השכר מרכיב בדרך כלל את מרבית הפיצוי בתיקי נזיקין.
על כן, מומלץ בתיקים אלו לנסות ולהגדיל את שכר החישוב על ידי הבאת נתונים לביהמ"ש בדבר משפחתו של הניזוק, השכלתו והצלחתו בלימודים.
להרחבה בתחום: עורך דין נזיקין · מאמר בתחום הנזיקין - בעניין החשיבות במילוי הצהרת בריאות · נזיקין פגיעת קטין בבית ספר עקב החלקה
לנפגע שנמצא בהליך חדלות פירעון יש שאלה נוספת, מי מקבל את הרכיב הזה, ועליה ענינו במדריך על הלכת ידידיה וחישוב אובדן כושר השתכרות.
שאלות נפוצות בנושא אובדן כושר השתכרות
לפי מה מחשבים אובדן כושר השתכרות של קטין?
הלכה מושרשת היא שכאשר מסלול העבודה ודרך ההשתכרות טרם התגבשו, כמו אצל קטינים, החישוב נעשה על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היה הנפגע משתכר כשיעור השכר הממוצע במשק. הלכה זו הורחבה גם לצעירים בראשית דרכם שנפגעו בטרם גיבשו מסלול מקצועי מוגדר.
האם מקום מגורים או מוצא יכולים להפחית את בסיס השכר?
לא. בפסיקה נקבע כי ניסיון לקבוע קבוצות אוכלוסייה שלגבי ילדיהן תקום הנחה מוקדמת של דלות דינו להיכשל, וכי חישוב פיצויים על פי שיוך קבוצתי יוצר הפליה מחמת דת, גזע, לאום או מין, שהוגדרה כאחת הקשות שבהפליות.
כיצד ניתן להגדיל את בסיס השכר בתביעת נזיקין?
מאחר שאובדן השכר מרכיב בדרך כלל את מרבית הפיצוי בתיקי נזיקין, מומלץ להביא בפני בית המשפט נתונים על משפחתו של הניזוק, על השכלתו ועל הצלחתו בלימודים. נתונים אלה עשויים לתמוך בבסיס שכר גבוה יותר לצורך החישוב.
מה בית המשפט בוחן בפסיקת פיצוי על הפסד השתכרות?
בית המשפט נדרש להעריך את יכולת ההשתכרות של הנפגע קודם לתאונה, לבדוק את חומרת הפגיעה ואת השפעתה על יכולת ההשתכרות, ולפסוק סכום המשקף את הפער שנוצר בשל התאונה בין כושר ההשתכרות שקדם לה לבין זה שנותר בידי הנפגע לאחריה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
