תגמול מיוחד לנושה פעיל בגין פעולות בטרם הליך הכינוס
בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לפסוק תגמול מיוחד לנושה פעיל שפעולותיו השיאו את קופת הנשייה, גם כאשר ההוצאות הוצאו לפני צו הכינוס. בפש"ר 5312-04-16 לוי נ' הכונס הרשמי נפסק תגמול בשיעור 1% בתוספת מע"מ מתקבולי המימוש, לצד הדיבידנד, אף שהחוב לא הוכר כחוב בדין קדימה.
תגמול לנושה פעיל בהליכי חדלות פירעון / פשיטת רגל:
לפנינו מאמר בנושא חדלות פירעון / פשיטת רגל לעניין תגמול מיוחד לנושה פעיל בגין פעולות בטרם הליך כינוס – השאלה העומדת ביסודו של פס"ד היא האם לבית משפט לפשיטת רגל וחדלות פירעון יש סמכות לפסוק תגמול מיוחד לנושה פעיל, אשר הביא להשאת קופת הנשייה עבור כלל הנושים, בטרם צו הכינוס חרף עיקרון העל בדבר שוויון בין הנושים?
בפש"ר 5312-04-16 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח' (פורסם בנבו) נידונה שאלה משפטית זו אצל כב' השופט אסף זגורי.
עובדות המקרה בקצרה
ביום 5.5.2016 ניתן צו כינוס כנגד החייב. כנגדו הוגשו 17 תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ- 3 מיליון ₪, מתוכם כ- 467,006 ₪ בדין קדימה (מרבית חוב מזונות). המבקשים הם נושים של החייב ושותפיו במקרקעין, שבהם יש להם ולו דירת מגורים. המבקשים רכשו מגרושת החייב את זכויותיה במקרקעין בשנת 1999, אך חל עיכוב ברישום הזכויות על שמם בגין חריגות בניה וסירוב רמ"י לעשות כן בשל כך.
ביום 01.10.2013 ניתן פסק דין לפירוק שיתוף, בגדרו הורה ביהמ"ש לחייב להרוס מבנים לא חוקיים, ומתן הרשאה להרוס המבנים ככל שהחייב לא יעשה כן, על חשבון החייב. החייב לא שיתף פעולה ולא ביצע את פסק הדין, והמבקשים נאלצו לפעול במקומו ולשאת בהוצאות רבות בגין הריסת המבנים (כ- 100,000 ₪) ותשלום דמי חכירה לרבות חוב עבר (כ-35,000 ₪).
המבקשים הגישו תביעת חוב כנגד החייב וביקשו להכיר בחוב כחוב בדין קדימה.
ביום 14.06.2023 אישר בית המשפט הסכם מכר המקרקעין של החייב לצד ג' בעבור סך כולל של 1,500,000 ₪. בין הנאמנת למבקשים התעוררה מחלוקת לגבי ההוצאות שהוציאו ואפשרו את השאת שווי מכירת המקרקעין, הוצאות המהוות את תביעת החוב מטעמם.
הסוגיות המשפטיות
- האם אכן ההוצאות שהוציאו המבקשים סייעו להשאת שווי מכירת המקרקעין לצד ג'? ביהמ"ש קבע כי הריסת המבנים קידמה את הליך מימוש המקרקעין ומכירתם והשאת השווי.
- ככל שהתשובה נכונה, האם יש לראות בחוב של החייב למבקשים כחוב בדין קדימה? ביהמ"ש קבע שאין להכיר בחוב כחוב בדין קדימה.
- ככל שלא ניתן לראות בחוב כחוב בדין קדימה, האם יש מקום משיקולי צדק לפסוק הוצאות מוגברות לטובת המבקשים?
- מה המקור המשפטי לדיון והכרעה בבקשת המבקשים בשים לב כי הוצאותיהם ביחס למקרקעין הוצאו קודם צו הכינוס?
עמדת הנאמנת:
לא ניתן היה לממש את הנכס בשל חריגות הבניה. המבקשים הם אלו שביצוע את הריסת המחוברים או המבנים הלא חוקיים במקרקעין. אין בפני ביהמ"ש חו"ד שמאי לפני צו ההריסה ואחריה שממנה ניתן אכן להיווכח מהו הפער בשווי המקרקעין לפני הריסת המבנים ולאחריהם.
הנאמנת מתנגדת לפסוק הוצאות למבקשים או לראות בתביעת החוב שלהם כהוצאות ההליך שעה שכל ההוצאות הוצאו בטרם ניתן צו הכינוס ואינן חלק מהוצאות ההליך.
עמדת הנושים/מבקשים:
הפנו מצדם לפסק הדין בעניין סנדרס במסגרתו ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי ישנה סמכות לבית המשפט לפשיטת רגל לפסוק תגמול לנושה פעיל שהביא להשאת הגבייה בהליך פש"ר (פש"ר 2196/08 סנדרס נ' הכונס).
תמצית החלטת בית המשפט
שמירה על עיקרון השוויון חיונית וכל חריגה ממנו, ולו ביחס לנושה אחד פוגעת בשאר הנושים. עם זאת אמירה שמשמעה קביעה שהוראת סעיף 76 לפקודה אינה מאפשרת סטייה מעקרון השוויון, מובילה לתוצאה לא צודקת.
"וכפי שנאמר לעניין החלת עקרונות ושיקולים של צדק הרי "כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה" (ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים בע"מ פ"ד לח(2) 237, 264 (1984))."
גם סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל מהווה מקור נורמטיבי המאפשר עשיית צדק עם נושה שפעילותו הביאה להשאת הקופה לטובת כלל הנושים.
מכל המקורות האמורים, נהיר מדוע נפסקה הלכת סנדרס לעיל. אלא שבאותו מקרה נפסק תגמול מיוחד לנושה פעיל שפעל להשאת קופת הנשייה במסגרת הליך פשיטת הרגל בעוד שבמקרה שלפניי, המבקשים הם בבחינה נושה שפעל להשאת קופת הנשייה לפני צו הכינוס, ועוד בטרם נפתח הליך פשיטת הרגל.
במקרה שלפניי המבקשים פעלו לשלם דמי החכירה שהחייב היה אמור לשלם וביצעו פינוי והריסה שהחייב היה אמור לבצע. זאת הם עשו עוד בטרם נקלע החייב להליכי פשיטת רגל. המבקשים הוציאו כספים רבים בשל כך ללא קשר להליך פשיטת הרגל… הקושי כאמור הוא בהיעדר ידיעה מובהקת כיצד ניתן לכמת את אותה תועלת או את סילוק ההריסות מהמקרקעין.
סיכומו של דבר
כאשר משקללים את מכלול הנסיבות… וכאשר יש לקחת בחשבון כי תביעת החוב שאושרה משקפת אף היא את ההוצאות שהוציאו המבקשים בשעתו ואת שיעור הדיבידנד החזוי, נראה נכון בעיני בית המשפט לקבוע כי בנוסף לדיבידנד המגיע למבקשים כנושים בהליך, יש לפסוק להם תגמול מיוחד בשיעור של 1% בתוספת מע"מ מתקבולי המימוש בהיקש מתקנה 8א' לתקנות השכר לעיל.
להרחבה בתחום: עורך דין פשיטת רגל
שאלות נפוצות
מיהו נושה פעיל בהליך חדלות פירעון?
נושה פעיל הוא נושה שנקט פעולות ממשיות שהשיאו את קופת הנשייה לטובת כלל הנושים. בפסק הדין שנדון היו אלה נושים ששילמו דמי חכירה שהחייב נמנע מלשלם וביצעו על חשבונם הריסת מבנים בלתי חוקיים, בעלות של כ-100,000 שקלים להריסה וכ-35,000 שקלים לדמי החכירה.
האם תגמול לנושה פעיל סותר את עקרון השוויון בין הנושים?
עקרון השוויון בין הנושים הוא עיקרון על, וכל חריגה ממנו פוגעת ביתר הנושים. עם זאת נקבע כי פרשנות שאינה מאפשרת כל סטייה מובילה לתוצאה בלתי צודקת, וסעיפים 76 ו-178 לפקודת פשיטת הרגל מהווים מקור נורמטיבי לעשיית צדק עם נושה שפעילותו הגדילה את הקופה.
האם הוצאות שהוציא נושה מוכרות כחוב בדין קדימה?
לא. בית המשפט קבע כי אין להכיר בהוצאות שהוציאו הנושים כחוב בדין קדימה, אף שנקבע כי הריסת המבנים קידמה את מימוש המקרקעין והשאת שווים. הפתרון שנבחר היה תגמול מיוחד משיקולי צדק, שנוסף לדיבידנד המגיע להם כנושים בהליך, וכך נשמר עקרון השוויון לצד הכרה בתועלת שהופקה.
מה נפסק בעניין סנדרס ומה ההבדל מהמקרה שנדון?
בעניין סנדרס, פש"ר 2196/08, נקבע כי לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות לפסוק תגמול לנושה פעיל שהשיא את הגבייה במסגרת ההליך עצמו. החידוש בפסק הדין המאוחר הוא הכרה בתגמול גם לנושה שפעל להשאת הקופה עוד לפני צו הכינוס ובטרם נפתח ההליך.
כיצד נקבע שיעור התגמול המיוחד?
בית המשפט שקלל את מכלול הנסיבות, את תביעת החוב שאושרה ואת שיעור הדיבידנד החזוי, וקבע תגמול בשיעור 1% בתוספת מע"מ מתקבולי המימוש, בהיקש מתקנה 8א לתקנות השכר. הקושי המרכזי היה היעדר דרך מדויקת לכמת את התועלת שנוצרה מהריסת המבנים.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
