עורך דין משרד הביטחון: הכרה, ועדות רפואיות וערעורים לנכי צה"ל ומשפחות שכולות
עורך דין משרד הביטחון מלווה את מי שנפגע בשירות מול אגף השיקום לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום): בקשת הכרה לקצין התגמולים, ועדה רפואית וערעורים. הזכות להגיש מתיישנת שלוש שנים מיום השחרור, ומי שמגיש בתוך שנה מקבל תגמולים מיום השחרור. על דחיית הכרה מערערים לוועדת ערעור תוך 60 יום, ועל אחוזי הנכות לוועדה רפואית עליונה תוך 45 יום.
עורך דין משרד הביטחון מלווה את מי שנפגע בשירות לאורך כל הדרך מול אגף השיקום: הבקשה להכרה לקצין התגמולים, הוועדה הרפואית שקובעת את אחוזי הנכות, והערעורים על החלטות שנראות שגויות. העמוד הזה מסביר את ההליך לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, ולפי התקנות והנהלים של אגף השיקום, עם המועדים שקובעים אם זכות נשמרת או הולכת לאיבוד.
שני נושאים קרובים אינם בעמוד הזה. הליכים משמעתיים, בתי דין צבאיים ודין צבאי מוסברים בעמוד עורך דין צבאי. תביעת פיצויים בנזיקין נגד המדינה או נגד צה"ל, מחוץ למסלול התגמולים של אגף השיקום, מוסברת בעמוד תביעות נגד משרד הביטחון.
מי זכאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)?
זכאי להגיש מי שנפגע בתקופת השירות ועקב השירות, ונשארה לו נכות. "תביעה נגד משרד הביטחון" היא בפועל בקשה להכרה כנכה, שמוגשת לקצין התגמולים באגף השיקום לפי סעיף 30 לחוק הנכים.
סעיף 1 לחוק מגדיר "נכות" כאיבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתה של כושר זה. הנכות צריכה לנבוע מאחד משני מקורות:
- חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות.
- מחלה, או החמרה של מחלה קיימת, שאירעו בתקופת השירות ועקב השירות.
המילים "בתקופת שירותו ועקב שירותו" הן לב התיק. לא מספיק שהפגיעה קרתה בזמן השירות. צריך להראות קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה. זו השאלה המרכזית שקצין התגמולים בודק.
באילו גופי ביטחון המשרתים מגישים לאגף השיקום
לפי אתר אגף השיקום, אפשר להגיש בקשה להכרה אם נפגעתם בזמן שירות באחד מאלה:
- צה"ל, בשירות חובה, במילואים או בקבע.
- משטרת ישראל, כולל משמר הגבול, מתנדבים ומשמר אזרחי.
- שירות בתי הסוהר.
- שירות הביטחון הכללי והמוסד.
- מיועדים לשירות ביטחון שנפגעו בגיבוש ליחידה מובחרת או בהכשרה קדם צבאית (לא כולל קורס נהיגה). כך קובע גם סעיף 2א לחוק.
- רבש"צים וכיתות כוננות, בנסיבות מיוחדות של פגיעה בפעילות לחימה.
- משמר הכנסת.
שירות קבע: מתי מגישים לביטוח לאומי
אנשי קבע הם המקרה המורכב. לפי אתר אגף השיקום, בשנת 2017 תוקן החוק בעקבות ועדת גורן, ומאז אנשי קבע שנפגעו בשירות מגישים ברוב המקרים תביעה לנכות מעבודה בביטוח הלאומי.
החוק מכיר באיש קבע כנכה רק בשל "חבלת שירות" או "מחלת שירות". חבלת שירות היא חבלה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזו, או באירוע שאופיו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. מחלת שירות היא רשימה סגורה, ובה למשל פגיעה בשמיעה מרעש שמקורו באמצעי לחימה, או מחלה מחשיפה לחומר מסוכן שנקבע בצו.
חריג חשוב: לפי סעיף 2ב לחוק, מי שעבר לקבע ברציפות מיד אחרי שירות החובה נחשב בששת החודשים הראשונים של הקבע כחייל שאינו בקבע. מי שנפגע בתקופה הזו מגיש למשרד הביטחון. מי שהתביעה שלו שייכת בכל זאת לביטוח הלאומי ימצא הסבר בעמוד תאונות עבודה בביטוח הלאומי.
פגיעה שלא בתפקיד, בחופשה או בדרך לבסיס
סעיף 1א לחוק קובע שחבלה בדרך אל המחנה או ממנו נחשבת חבלה בשירות, בשני תנאים: השהייה מחוץ למחנה הייתה כדין, ולא הייתה בדרך הפסקה או סטייה של ממש. לאיש מילואים, "מחנה" כולל גם את מקום ההתייצבות. חייל בחופשה מכוסה רק בדרך מהמחנה ליעד החופשה ובחזרה.
בשירות חובה אפשר לבקש הכרה גם בפגיעה שלא בעת מילוי תפקיד. לפי אתר אגף השיקום, בחופשה ממושכת זה חל רק על פגיעה ב-30 הימים הראשונים של ההיעדרות, והזכויות ניתנות רק אם נקבעו 20% נכות ומעלה. הכרה כזו לא תינתן, בין היתר, בפגיעה מנטילת סיכון בלא סביר, משימוש בסמים, מתאונת דרכים בנהיגה בלי רישיון או בלי ביטוח, או בהיעדרות בלי רשות. מי שנפגע בתאונה בזמן השירות ימצא פירוט בעמוד תאונת דרכים בעת שירות צבאי.
סייג כללי קבוע בסעיף 9 לחוק: מי שנכותו נגרמה מ"התנהגות רעה חמורה" מצדו אינו מקבל את ההטבות, למעט חריג מצומצם שבשיקול דעת קצין התגמולים.
משפחות שכולות
משפחות של חיילים שנפלו אינן מגישות לפי חוק הנכים. הזכויות שלהן קבועות בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950. גם שם קצין תגמולים מחליט, אבל המועד לערעור קצר יותר: 30 יום מקבלת ההחלטה, עם אפשרות להארכה של עד 30 יום נוספים (סעיף 25 לאותו חוק). את מסלול ההכרה המלא מתאר המדריך להכרה בנכות במשרד הביטחון.
נפגעי חרבות ברזל ומילואים: מה השתנה בתהליך ההכרה?
לפצועי מלחמת חרבות ברזל אגף השיקום בנה תהליך מותאם. טיפול רפואי ממומן כבר בתחילת התהליך, יש הכרה עקרונית במסלול מהיר, ויש סל זכויות שניתן עוד לפני שנקבעו אחוזי נכות.
לפי אתר אגף השיקום, אלה עיקרי התהליך המותאם:
- טיפול כבר בהתחלה. מימון טיפול רפואי עד סיום תהליך ההכרה, וטיפול נפשי גם למי שהגיש בקשה על פגיעה פיזית בלבד.
- הכרה עקרונית מזורזת. כשנסיבות הפציעה ברורות מהתיעוד שמגיע מבתי החולים ומאגף הנפגעים בצה"ל, קצין התגמולים נותן במקרים רבים אישור הכרה עקרוני בהליך מהיר.
- עזרה בהגשה בבית החולים. נציגות של אגף השיקום בבתי החולים עוזרות למאושפזים להגיש את הבקשה.
- סל זכויות לפני הוועדה. טיפול רפואי ונפשי, תשלום על ימי מחלה ואובדן שכר, סיוע למשפחה בזמן אשפוז, התאמת דירה, והשכרת רכב ותו חניה זמני.
ועדה רפואית מוקדמת: מתי כדאי לבקש
הוועדות הרפואיות לפצועי המלחמה נדחו, כדי לאפשר התמקדות בשיקום, וגם משום שלעיתים קרובות אי אפשר להעריך מיד את הנכות שתישאר. אפשר לבקש ועדה רפואית מוקדמת בלי לחכות לזימון.
ההחלטה הזו דורשת שיקול זהיר. מצד אחד, זכויות מסוימות ניתנות רק אחרי קביעת אחוזים: תגמולים, הנחות בתשלומים, סיוע בדיור, רכב רפואי, מימון לימודים ופטור מתור. מצד שני, אגף השיקום מזהיר שאם הוועדה תקבע 19% נכות ומטה, הטיפול הרפואי והנפשי במימון האגף ייפסק ויעבור לקופת החולים. בנוסף, הוועדה המוקדמת בודקת רק פגיעות שכבר קיבלו אישור הכרה עקרוני. פגיעה שעדיין בבירור לא תיבדק בה.
מסלול ירוק למתמודדים עם פוסט טראומה
במסגרת רפורמת "נפש אחת" פועל מסלול ירוק שבו בקשות מאושרות ומועברות ישירות לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות. לפי אתר אגף השיקום, התנאים הם:
- השתתפתם ונפגעתם באירוע מבצעי, באימון לקראת פעילות מבצעית, או באירוע קרבי שמוכר למערכת הביטחון.
- האירוע התרחש בחמש השנים שלפני הגשת הבקשה. באירועי לחימה נרחבים, כמו צוק איתן, עופרת יצוקה, עמוד ענן ומלחמת לבנון השנייה, המסלול פתוח גם אם עבר יותר זמן.
- יש אבחנה ברורה ומפורטת של פוסט טראומה, חרדה, דיכאון או הפרעה נפשית אחרת הקשורה לדחק. האבחנה מתקבלת מהיחידה לתגובות קרב, מעמותת נט"ל, מגורם רפואי של ארגון ביטחוני, או בחוות דעת מפורטת של פסיכיאטר.
- החומר הרפואי מראה רצף טיפולי או רצף של תסמינים מהאירוע ועד יום הגשת הבקשה.
התנאי הרביעי דורש תשומת לב מיוחדת. מי שלא פנה לטיפול במשך תקופה ארוכה אחרי האירוע צריך לבנות את הרצף ממקורות אחרים. פירוט הראיות נמצא במדריך על פוסט טראומה והכרה כנכה צה"ל. תנאי המסלול מפורסמים גם בעמוד המסלול המהיר באתר אגף השיקום.
סיוע משפטי מסובסד לוועדה הראשונה
אגף השיקום מפעיל פיילוט של ייצוג משפטי מסובסד, בתוקף מ-17.8.26 למשך שנה או עד שייכנס לתוקף חוק חדש בנושא. הפיילוט מיועד למי שקיבל אישור הכרה עקרוני ועוד לא עבר ועדה רפואית ראשונה. בוחרים עורך דין מרשימה, בהשתתפות עצמית. לפי האגף, השירות אינו כולל תביעות להחמרת מצב או לנכות מוסבת לפי תקנה 9.
אילו פגיעות ומחלות מוכרות: פוסט טראומה, פגיעות אורתופדיות ומחלות שהוחמרו?
החוק לא מחזיק רשימה סגורה של פגיעות מוכרות לחיילי חובה ומילואים. כל חבלה או מחלה יכולה להיות מוכרת, אם הוכח שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות. הרשימה הסגורה חלה רק על "מחלת שירות" של אנשי קבע.
פוסט טראומה והלם קרב
סעיף 1 לחוק מגדיר "חבלה" כנזק אנטומי שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, "וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder)". כלומר, החוק מסווג פוסט טראומה כחבלה, לא כמחלה. יש לכך משמעות מעשית, למשל בפגיעה שלא בעת מילוי תפקיד, שחלה על חבלות.
החוק מגדיר גם "הלם קרב" כתגובת דחק לאירוע טראומטי בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו. סעיף 43(א) מחייב את האגף לתת "טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב". סעיף 10(ב) מחייב להבחין בין הפרעות נפשיות לבין הפרעות בתר חבלתיות בקביעת דרגת הנכות.
פגיעות גופניות ואורתופדיות
פגיעה גופנית, למשל בגב, בברכיים או בשמיעה, יכולה להיות מוכרת כשמוכח שנגרמה בתקופת השירות ועקב השירות. החוק מכיר גם במכת חום ובמכת קור כחבלה. תקנה 4 לתקנות המבחנים קובעת שדרגת הנכות על פגיעה גופנית כוללת את התגובה הנפשית שלה, אבל הוועדה רשאית לקבוע דרגה נוספת כשהתגובה הנפשית חורגת בעוצמתה.
מחלה שהוחמרה בשירות
החוק מכיר גם ב"החמרת מחלה" שאירעה בשירות ועקב השירות. זה המצב של מי שהגיע לצבא עם בעיה רפואית שהשירות החמיר. במקרה כזה ההכרה חלקית. לפי אתר אגף השיקום, קצין התגמולים קובע איזה חלק מהנכות נובע מהשירות. בדוגמה של האגף: אם נקבע שמחצית מהפגיעה בגב אינה מהשירות, ונקבעו 40% על הגב, יחושבו רק 20%.
נכה מוכר שנפגע אחר כך בפעולת איבה נהנה מהוראה מיוחדת. לפי סעיף 10א, הפגימות מפגיעת האיבה נחשבות כחבלה בשירות, ודרגת הנכות נקבעת מחדש.
שלב אחר שלב: מהגשה מקוונת לקצין תגמולים ועד ההחלטה
ההליך מתחיל בבקשה בטופס הדיגיטלי של אגף השיקום, ממשיך בבדיקת הקשר הסיבתי על ידי קצין התגמולים, ונגמר בהחלטה בכתב. רק אחרי הכרה עוברים לוועדה הרפואית.
שלב 1: לבדוק את המועד
לפי סעיף 32(א) לחוק, הזכות להגיש מתיישנת שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבו אירעה הפגיעה. סעיף 32א מאפשר לקצין התגמולים להאריך את המועד בפגיעה שנרשמה סמוך לאירוע ברשומות צה"ל או המדינה, אם זה מן הצדק ואם העיכוב לא פגע בראיות. אגף השיקום כותב באתרו שהוא נוקט מדיניות מקלה בפגיעות ישנות, בייחוד בפגיעות נפש ופוסט טראומה, וממליץ להגיש גם אחרי שלוש שנים.
יש מועד נוסף שחשוב לא פחות. לפי סעיף 18(א), מי שמגיש בתוך שנה מהשחרור מקבל תגמולים מיום השחרור. מי שמגיש אחרי שנה מקבל תגמולים רק מיום הגשת הבקשה. כל חודש של עיכוב אחרי השנה הראשונה הוא כסף שלא יחזור.
שלב 2: להכין את המסמכים
אגף השיקום מבקש לצרף לטופס הדיגיטלי:
- צילום תעודת זהות עם ספח.
- מסמכים רשמיים על האירוע: דוח פציעה, אישור אירוע חריג, דוח חקירה, או אישור מקצינת הנפגעים או מהמפקד.
- מסמכים רפואיים: סיכומי אשפוז, ביקורים בחדר מיון, בדיקות וטיפולים.
- התיק הרפואי מקופת החולים. צירוף שלו מזרז את הטיפול.
- אם הוגשה תביעה לביטוח הלאומי: ההחלטה ופרוטוקול הוועדה הרפואית שם.
- בתאונת דרכים שבה נהגתם: רישיון נהיגה, ביטוח חובה ודוח משטרה אם יש.
- בייצוג: ייפוי כוח ומכתב ייצוג.
האגף מבקש לפרט עדים לאירוע בשמות ובטלפונים, גם אם זכורים רק חלק מהפרטים, ולתאר בפירוט תנאי שירות שגרמו לפגיעה. התיאור שנכתב בטופס הזה ילווה את התיק גם בוועדה הרפואית ובערעורים. כדאי לנסח אותו בזהירות ובעקביות עם המסמכים הרפואיים.
שלב 3: בדיקת הבקשה וחוות דעת רפואית
קצין התגמולים בודק את הבקשה ומבקש חוות דעת רפואית על הקשר הסיבתי. לפי סעיף 28 לחוק, קצין התגמולים אינו קשור בדיני ראיות, ורשאי להסתמך על חוות דעת של ועדה רפואית. לפי סעיף 28א, הוא רשאי לבקש מהוועדה לקבוע באותו דיון גם את הקשר הסיבתי וגם את דרגת הנכות.
אם הוכרתם כנכים אבל דרגת הנכות עוד לא נקבעה, סעיף 31א מאפשר לקבל מילווה חודשי, שייחשב אחר כך כתשלום על חשבון התגמולים.
שלב 4: ההחלטה
לפי תקנה 1 לתקנות הנכים (הליכים בפני קצין תגמולים), קצין התגמולים צריך להחליט בתוך תשעה חודשים מהיום שבו מסרתם את המסמכים שנדרשו והתייצבתם לבדיקות. ההודעה נשלחת בתוך 14 ימים מההחלטה. בדחייה, סעיף 31(ג) מחייב לנמק, ותקנה 3 מחייבת לצרף את חוות הדעת הרפואית או את פרוטוקול הוועדה שעליהם ההחלטה מבוססת.
המסמכים האלה הם חומר הגלם של הערעור. מי שקיבל דחייה צריך לקרוא בהם מה בדיוק נקבע: שאין אירוע, שאין קשר סיבתי, או שהמחלה קדמה לשירות. לכל אחת מהטענות האלה יש מענה אחר. הרחבה על ההליך נמצאת בעמוד משרד הביטחון וקצין תגמולים.
ועדה רפואית במשרד הביטחון: איך מתכוננים ומה קובע את אחוזי הנכות
הוועדה הרפואית קובעת כמה אחוזי נכות נותרו בשל הפגיעה שהוכרה, והאם הדרגה קבועה או זמנית. היא עובדת לפי רשימת הליקויים שבתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969, ומהאחוזים נגזרות כל הזכויות.
מי יושב בוועדה ואיך נקבע המועד
לפי תקנה 3 לתקנות הנכים (ועדות רפואיות), הוועדה מורכבת מרופא אחד או יותר. כשיש כמה פגימות, יושבים בה מומלצים לאותן פגימות. לפי תקנה 7, ההודעה על המועד נשלחת לפחות שבעה ימים מראש. מי שלא מתייצב בלי הודעה מראש מסתכן בכך שהוועדה תחליט לפי החומר שבתיק, בלי לשמוע אותו.
מה קורה בתוך החדר
לפי אתר אגף השיקום, הדיון מתנהל כך:
- מציגים תעודה מזהה, ומגישים מסמכים רפואיים חדשים כבר בתחילת הדיון.
- מספרים לוועדה על הפגיעה ועל המצב הרפואי והתפקודי. מזכיר הוועדה רושם את הדברים בפרוטוקול.
- חותמים על הפרוטוקול. האגף עצמו מדגיש שחשוב לקרוא את סיכום המזכיר לפני החתימה.
- הרופאים בודקים בדיקה פיזית לפי הצורך. אפשר להגיע עם מלווה.
- הרופאים מחליטים בלי נוכחותכם, וההחלטה נשלחת בדואר רשום.
הקלטה קולית של הוועדה זמינה באזור האישי באתר אגף השיקום. זה כלי חשוב בערעור: אפשר לבדוק אם מה שנאמר תואם את מה שנרשם.
איך מכינים את התיק
ההכנה מתחילה במבחנים עצמם. לכל ליקוי בתוספת לתקנות יש מדרגות חומרה, ולכל מדרגה אחוזים. חוות דעת רפואית טובה מתארת את המצב במונחים של המבחן, לא רק באבחנה כללית. לפי תקנה 10(ו), הדרגה נקבעת לפי המצב כשהנכה משתמש בתרופות ובעזרים, כך שכדאי לתאר גם את מה שנשאר חרף הטיפול.
שני דברים נוספים משפיעים על התוצאה. הראשון הוא עקביות: הסיפור בוועדה צריך להתאים לטופס ההכרה ולמסמכים הרפואיים. השני הוא סירוב לטיפול. סעיף 11 לחוק מאפשר להפחית עד מחצית מהתגמול אם הוועדה סבורה שטיפול היה מפחית את הנכות והנכה סירב לו בלי צידוק מספיק. אגף השיקום מפעיל גם את מרכז "בידיים טובות" להכנת התיק הרפואי לקראת הוועדה, בלי עלות.
איך מחושבים האחוזים כשיש כמה פגיעות
האחוזים לא מתחברים. לפי תקנה 3 לתקנות המבחנים, הפגימה עם האחוזים הגבוהים נחשבת במלואה, והפגימה השנייה נחשבת כאחוז מהכושר שנותר. בדוגמה של אגף השיקום: 30% על פגיעה אחת ו-20% על פגיעה שנייה נותנים 44%, לא 50%. 20% מתוך 70% שנותרו הם 14%.
יש חריג אחד. בפגיעה בשתי הידיים או בשתי הרגליים האחוזים מתחברים. שתי ידיים של 20% כל אחת נותנות 40%, לא 36%. בפגיעה ביד אחת וברגל אחת חוזרים לשקלול.
לפי תקנה 12, הוועדה קובעת גם את תאריך תחילת הדרגה, והאם היא קבועה או זמנית. בדרגה זמנית נקבע מועד לבדיקה חוזרת. ההבדל חשוב, כי חלק מהזכויות, למשל רכב רפואי, דורשות דרגה קבועה.
טבלת דרגות נכות מול תגמול חודשי, מענק והטבות
דרגת הנכות קובעת את סוג התשלום. מתחת ל-10% אין תגמול. בין 10% ל-19% משולם מענק חד פעמי. מ-20% ומעלה משולם תגמול חודשי, ואיתו נפתחות הזכאויות הנוספות.
| דרגת נכות | סוג התשלום | איך מחושב | זכויות עיקריות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| פחות מ-10% | אין תגמול | לא רלוונטי | טיפול רפואי דרך קופת החולים (סעיף 43(א1)) | אפשר לבקש החמרה אחרי 6 חודשים אם המצב הורע |
| 10% עד 19% | מענק חד פעמי | אחוז מהשכר הקובע כפול מקדם שנקבע בסעיף 4 לחוק | אין תגמול חודשי ואין זכאויות נוספות (סעיף 4ד) | חל על מי שהגיש לראשונה מ-1.1.1996. בדרגה זמנית משולמת מקדמה |
| 20% עד 39% | תגמול חודשי | 1% מהשכר הקובע לכל אחוז נכות (סעיף 5) | זכאויות נוספות בדיור ובניידות לפי תנאי כל זכאות | משולם אוטומטית בלי בקשה. בדרגה זמנית, לתקופה שנקבעה |
| 40% עד 49% | תגמול חודשי | 1% מהשכר הקובע לכל אחוז, ועוד סכום לצרכים מיוחדים (סעיף 7ב) | זכאויות נוספות. תוספת גיל מגיל 57 (סעיף 7ג) | רכב רפואי בדרגה קבועה בתנאים מסוימים, למשל פגיעות בגפיים תחתונות |
| 50% עד 100% | תגמול חודשי | 1% מהשכר הקובע לכל אחוז, ועוד סכום לצרכים מיוחדים | רכב רפואי בדרגה קבועה (סעיף 9כב). תוספת גיל מגיל 55 | מגיל הפרישה תוספת של 10% (סעיף 7א) |
| דרגת נכות מיוחדת (100%+) | תגמול חודשי מוגדל | תוספת של 40% לתגמול (סעיף 5א) | זכאויות מורחבות בדיור, בניידות ובטיפול רפואי | נקבעת לפי רשימת פגיעות שבתקנות |
לפי אתר אגף השיקום, מי שפגיעתו הוכרה עד 31.12.1995 מקבל תגמול חודשי כבר מ-10%. המענק משולם בסוף החודש שבו חלפו 45 יום מקביעת האחוזים, אם לא הוגש ערעור. אם הוגש ערעור, המענק משולם רק אחרי החלטת הוועדה העליונה.
מי שקיבל מענק ואחר כך נקבעה לו דרגה של 20% ומעלה, למשל בהחמרה, עובר לתגמול חודשי לפי הדרגה החדשה (סעיף 4א), ולעיתים ינוכה ממנו חלק מהמענק. תגמולים מיוחדים נוספים קיימים למי שאינו מסוגל להשתכר (סעיף 7) ולנכה מחוסר פרנסה (סעיף 6). לפי סעיף 15, אסור להטיל עיקול על תגמול. הטבלה המלאה, לפי כל דרגה, מופיעה במאמר אגף השיקום: טבלת הזכויות לנכי צה"ל, והזכויות מעבר לתגמול מוסברות במאמר זכויות נכי צה"ל.
נדחיתם? ערעור לוועדה רפואית עליונה, לוועדת ערעור ולבית המשפט המחוזי
יש שני מסלולי ערעור נפרדים, לפי סוג ההחלטה. על החלטת קצין התגמולים, למשל דחיית ההכרה, מערערים לוועדת ערעור בתוך 60 יום. על אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית מערערים לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 יום.
הטעות הנפוצה היא לבלבל בין המסלולים או בין המועדים. ערעור שהוגש לגוף הלא נכון, או באיחור, עלול לסגור את הדלת.
מסלול 1: דחיית ההכרה
לפי סעיף 33(א) לחוק, מי שנפגע מהחלטה של קצין התגמולים רשאי לערער לוועדת ערעור בתוך 60 יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה. הוועדה רשאית להאריך את המועד בעד 30 יום נוספים. לפי אתר אגף השיקום, רק יושב ראש ועדת הערר מוסמך להאריך.
ועדת הערעור אינה בית משפט רגיל. לפי סעיף 26(ב), יש בה שלושה חברים. היושב ראש הוא שופט של בית משפט מחוזי, שלום או בית דין לעבודה, ולפחות אחד מהחברים האחרים הוא רופא. לפי אתר אגף השיקום, פועלות שש ועדות ערר בבתי משפט השלום: באר שבע, חיפה, ירושלים, עפולה, ראשון לציון ותל אביב. מכתב ההחלטה מציין לאיזו ועדה לפנות לפי מקום המגורים.
בוועדת הערעור אפשר להופיע בעצמכם או באמצעות בא כוח (סעיף 33(ד)). מי שערער על דחיית ההכרה ממשיך לקבל טיפול רפואי דרך האגף בזמן הערעור. על החלטת ועדת הערעור אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד, ובית המשפט דן בהרכב של שלושה שופטים (סעיף 34). לבית המשפט העליון מגיעים רק ברשות. הרחבה על המסלול הזה נמצאת במאמר ערעור על החלטת קצין תגמולים.
גם אחרי החלטה סופית יש פתח. לפי סעיף 35, קצין התגמולים רשאי לתת החלטה חדשה אם ראיות חדשות מראות שההחלטה הקודמת הייתה שגויה. התגמולים המוגדלים משולמים ממועד הגשת הראיות, ועד שנה אחורה לפי שיקול דעתו.
מסלול 2: אחוזי הנכות
לפי סעיף 12 לחוק ותקנה 2 לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), ערעור על ועדה רפואית מוגש לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 יום מקבלת ההודעה, באמצעות קצין התגמולים. הממונה על הוועדה העליונה רשאי להאריך את המועד ב-60 יום מטעמים מיוחדים. הודעה שנשלחה בדואר רשום נחשבת כאילו הגיעה שישה ימים אחרי שנמסרה לדואר, אלא אם הוכח אחרת.
יש כאן סיכון שחייבים להכיר. לפי תקנה 4, הוועדה העליונה רשאית לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטה, "בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה". כלומר, היא יכולה גם להוריד אחוזים. לפי אתר אגף השיקום, אם הוועדה סבורה שמגיעים פחות, מאפשרים לכם למשוך את הערעור. לפני שמערערים צריך לשקול את הסיכון מול הסיכוי, תוך בדיקה של הפרוטוקול ושל ההקלטה.
גם קצין התגמולים רשאי לערער על ועדה רפואית, בתוך 30 יום (תקנה 3). כלומר, אחוזים שנקבעו אינם חסינים גם כשלא ערערתם.
ערעור על הוועדה העליונה לבית המשפט המחוזי
סעיף 12א מאפשר לערער על ועדה רפואית עליונה לבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד. בית המשפט לא קובע אחוזים. הוא רשאי לאשר, לבטל, לשנות, או להחזיר את התיק לוועדה. לפי אתר אגף השיקום, אם בית המשפט קבע שנפל פגם בתהליך קבלת ההחלטה, תתקיים ועדה עליונה נוספת שתיישם את פסק הדין.
לפי תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בערעור, הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מען הוועדה, בתוך 60 יום מהיום שבו הגיע העתק ההחלטה. באתר אגף השיקום מופיע מועד של 45 יום. כדי לא להסתכן, כדאי להגיש בתוך 45 יום. הרחבה נמצאת במאמרים ערעור לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית ותביעה נגד קצין התגמולים: הוועדה, הוועדה העליונה ובית המשפט המחוזי. פירוט המועדים מופיע גם בעמוד הערעורים באתר אגף השיקום.
לפי אתר אגף השיקום, משרד המשפטים נותן סיוע משפטי בלי עלות בערעור על החלטת קצין התגמולים, לפי תנאי הזכאות של הסיוע המשפטי.
החמרת מצב ונכות מוסבת (תקנה 9): מתי פותחים את התיק מחדש
אם הפגיעה המוכרת החמירה, אפשר לבקש ועדה רפואית חדשה אחרי שעברו לפחות שישה חודשים מהקביעה האחרונה. אם התפתחה פגיעה חדשה שנובעת מהפגיעה המוכרת, מגישים בקשה נפרדת להכרה לפי תקנה 9.
החמרה בפגיעה שכבר הוכרה
סעיף 37(ב) לחוק מחייב את קצין התגמולים להורות על בדיקה מחדש לפי דרישת הנכה, אם עברו לפחות שישה חודשים מקביעת הדרגה האחרונה. לפי תקנה 7א לתקנות הנכים (ועדות רפואיות), הבקשה מוגשת בכתב, עם הנימוקים, התלונות העיקריות, ובמה מתבטאת ההחמרה, ומצורף לה תיעוד רפואי. יושב ראש הוועדה רשאי לדחות בקשה שאינה מגלה עילה.
שלושה דברים שכדאי לדעת לפני שמגישים:
- נבדקת רק הפגיעה שבבקשה. לפי אתר אגף השיקום, פגיעות מוכרות אחרות לא ייבדקו באותה ועדה.
- יש סיכון להפחתה. אם הוועדה סבורה שהמצב דווקא השתפר, האגף מאפשר למשוך את הבקשה כדי שהאחוזים לא יופחתו.
- יש עלות אפשרית. לפי סעיף 37(ה), הוצאות בדיקה שביקש הנכה חלות עליו, אלא אם נמצא שינוי בדרגה או שקצין התגמולים הורה אחרת.
גם קצין התגמולים רשאי ליזום בדיקה חוזרת, פעם בשנה, או בכל עת אחרי חצי שנה אם יש יסוד להניח שחל שינוי (סעיף 37(א)). לפי סעיף 35ג, הוא רשאי להחליט על גמר נכות אם הנכה נרפא לחלוטין.
נכות מוסבת לפי תקנה 9
תקנה 9 לתקנות המבחנים נקראת "דין פגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת". היא קובעת שפגימה כזו נחשבת פגימה מוכרת, גם אם אינה נובעת ישירות מהשירות. אגף השיקום קורא למסלול הזה "נכות מוסבת".
הדוגמאות שהאגף נותן: סוכרת שהובילה למחלת לב כלילית, תגובה נפשית חריגה למצב גופני, וטיפולים כימותרפיים שגרמו לתגובות עוריות. מה שצריך להוכיח הוא קשר רפואי ישיר בין הפגימה המוכרת לפגימה החדשה.
לפי תקנה 9(ג), הוועדה רשאית לקבוע שהקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה למקורית שונה מהקשר בין הפגימה המקורית לשירות. לפי אתר האגף, ועדת הנכות המוסבת לא דנה מחדש בנכות שכבר הוכרה. בשני המסלולים, החמרה ונכות מוסבת, ועדות מחוזות חיפה וטבריה מתקיימות במחוז חיפה. אפשר להגיש בקשות כאלה גם בזמן שתיק אחר נמצא בבית המשפט.
משרד הביטחון או ביטוח לאומי: איפה מגישים כשיש חפיפה
אפשר להגיש לשני הגופים, אבל אי אפשר לקבל תשלום משניהם על אותה פגיעה. החוק מחייב לבחור, והבחירה מוגבלת בזמן.
סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שזכאי בשל אותו אירוע לגמלה מהביטוח הלאומי, בנפגעי עבודה, בנכות כללית או בנפגעי פעולות איבה, וגם לתגמול לפי חוק הנכים, "הברירה בידו לבחור באחד מהם". לפי אתר אגף השיקום, אי אפשר לקבל על אותה פגיעה זכויות גם מהאגף וגם מהביטוח הלאומי או פיצוי בנזיקין.
שני מועדים קובעים את התוצאה:
- בין נכות כללית לחוק הנכים. לפי סעיף 323(ו), הבחירה נעשית עד 60 יום מהמאוחר מבין קביעת דרגת הנכות היציבה בביטוח הלאומי לבין קביעת דרגת הנכות הקבועה במשרד הביטחון. עד אז אפשר לבחור לפי גובה התשלום, אבל לא לשנות את הבחירה יותר מפעמיים.
- ברירת מחדל שקטה. לפי סעיף 36א לחוק הנכים, מי שהגיש תביעה לביטוח הלאומי ולא הגיש תביעה לפי חוק הנכים בתוך שלוש שנים, ייחשב כמי שבחר בביטוח הלאומי.
ההחלטה אינה רק מספר חודשי. הזכאויות הנוספות של אגף השיקום, כמו סיוע בדיור ובניידות וטיפול רפואי ממומן, אינן זהות לגמלאות של הביטוח הלאומי. השוואה נכונה בודקת את החבילה כולה, לאורך שנים. מי שמתלבט בין המסלולים יכול להיעזר גם בעמוד עורך דין ביטוח לאומי.
ומה לגבי תביעת נזיקין? סעיף 36 לחוק הנכים מאפשר לנקוט הליכים לפי שני החוקים, אבל לא לגבות את שניהם. זהו נושא לעמוד נפרד, תביעות נגד משרד הביטחון.
כמה זמן נמשך ההליך מול משרד הביטחון?
אין משך קבוע. המועד היחיד שקבוע בתקנות הוא תשעה חודשים להחלטת קצין התגמולים, והוא נספר רק מהרגע שמסרתם את כל המסמכים שנדרשו והתייצבתם לבדיקות.
אחרי ההכרה מגיעה הוועדה הרפואית, ואחריה חלון של 45 יום לערעור לוועדה העליונה. בערעור על הכרה נוסף שלב ועדת הערעור, ולעיתים גם בית המשפט המחוזי. לפצועי חרבות ברזל התהליך שונה: הוועדות נדחו כברירת מחדל, ואפשר לבקש ועדה מוקדמת.
הדרכים לקצר את ההליך מעשיות:
- להגיש מוקדם, ורצוי בתוך שנה מהשחרור.
- לצרף את התיק הרפואי מקופת החולים ואת מסמכי הביטוח הלאומי, במקום לחכות שהאגף יבקש אותם.
- לפרט עדים עם פרטי קשר.
- לבדוק אם המקרה עומד בתנאי המסלול הירוק לפוסט טראומה.
- לעקוב אחרי מצב הבקשה באזור האישי באתר אגף השיקום ולהגיב מהר לדרישות מסמכים.
ליווי בצפון: חיפה, הקריות, עפולה וטבריה מול אגף השיקום
לתושבי הצפון רוב שלבי ההליך מתקיימים בחיפה ובעפולה. ועדות החמרה ונכות מוסבת של מחוזות חיפה וטבריה מתקיימות במחוז חיפה. הוועדה העליונה של מחוז חיפה מתקיימת במחוז או בבית החולים רמב"ם.
ועדות הערר של הצפון יושבות בבית משפט השלום בחיפה, בשדרות פלי"ם 12, ובבית משפט השלום בעפולה, ברחוב מנחם אוסישקין 42. מכתב ההחלטה של קצין התגמולים מציין לאיזו מהן לפנות לפי מקום המגורים. ערעור על ועדה עליונה מוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מען הוועדה.
למשרד מלכא ושות' סניף ראשי בחיפה וסניפים בעפולה ובתל אביב. מידע מקומי נמצא בעמודים עורך דין משרד הביטחון בחיפה, עורך דין משרד הביטחון בצפון ועורך דין משרד הביטחון בטבריה. מי שגר במרכז ימצא מידע בעמוד עורך דין משרד הביטחון בתל אביב.
איפה אנחנו מטפלים בתביעות מול משרד הביטחון
המשרד פועל מסניפים בחיפה, בעפולה, בקיבוץ חפצי-בה ובתל אביב. תושבי המרכז יכולים לפנות לסניף בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 6). תושבי העמקים יכולים לפנות לסניפים בעפולה (התוכנה 4, קומה 2) ובקיבוץ חפצי-בה (מתחם המזכירות). טלפון 1-700-702-755.
שאלות נפוצות על עורך דין משרד הביטחון
האם יש התיישנות על תביעה נגד משרד הביטחון?
כן. לפי סעיף 32 לחוק הנכים, הזכות להגיש בקשה להכרה מתיישנת שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבו אירעה הפגיעה. בפגיעה שנרשמה סמוך לאירוע, קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד לפי סעיף 32א. אגף השיקום מצהיר על מדיניות מקלה בפגיעות ישנות, בייחוד בפגיעות נפש. חשוב לדעת שמי שמגיש אחרי שנה מהשחרור מקבל תגמולים רק מיום ההגשה.
מה ההבדל בין תביעה למשרד הביטחון לתביעה לביטוח לאומי?
משרד הביטחון משלם לפי חוק הנכים למי שנפגע בשירות ועקב השירות. הביטוח הלאומי משלם גמלאות כמו נכות מעבודה ונכות כללית. אי אפשר לקבל משניהם על אותה פגיעה, ולפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי צריך לבחור. רוב אנשי הקבע מגישים לביטוח הלאומי מאז תיקון החוק בעקבות ועדת גורן, למעט חבלת שירות או מחלת שירות.
האם פגיעה בדרך לבסיס מוכרת?
כן, בתנאים. סעיף 1א לחוק הנכים מכיר בחבלה בדרך אל המחנה או ממנו, אם השהייה מחוץ למחנה הייתה כדין ולא הייתה סטייה של ממש מהדרך. לאיש מילואים, המחנה כולל את מקום ההתייצבות. חייל בחופשה מכוסה רק בדרך מהמחנה ליעד החופשה ובחזרה.
האם פוסט טראומה ממילואים בחרבות ברזל מוכרת?
כן. חוק הנכים מגדיר הפרעה בתר חבלתית כחבלה, וחייל מילואים זכאי להגיש כמו חייל בחובה. אגף השיקום מפעיל מסלול ירוק לפוסט טראומה שבו הבקשה מועברת ישירות לוועדה רפואית. התנאים הם אירוע מבצעי או קרבי מוכר, אבחנה מגורם מוסמך, ורצף טיפולי או תסמיני מהאירוע ועד הגשת הבקשה. לפצועי חרבות ברזל ניתן גם טיפול נפשי ממומן כבר בתחילת התהליך.
מה קורה אם נקבעו לי פחות מ-10%?
תגמול משולם רק מ-10% נכות ומעלה, כך שבדרגה נמוכה יותר אין תשלום. לפי סעיף 43(א1) לחוק, הטיפול הרפואי ניתן דרך קופת החולים. אפשר לערער לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 יום, או לבקש בדיקה חוזרת בשל החמרה אחרי שישה חודשים. בערעור צריך לזכור שהוועדה העליונה רשאית גם להפחית.
כמה זמן לוקח עד ההחלטה?
לפי תקנות הנכים (הליכים בפני קצין תגמולים), קצין התגמולים צריך להחליט בתוך תשעה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים שנדרשו והתובע התייצב לבדיקות. ההודעה נשלחת בתוך 14 ימים מההחלטה. אחרי ההכרה מגיעה הוועדה הרפואית, ולכן ההליך כולו ארוך יותר. צירוף התיק הרפואי ומסמכי הביטוח הלאומי מראש מקצר את הטיפול.
מה זו החמרת מצב ואיך מגישים?
החמרה היא הרעה בפגיעה שכבר הוכרה. לפי סעיף 37(ב) לחוק, אפשר לדרוש בדיקה חוזרת אם עברו לפחות שישה חודשים מקביעת הדרגה האחרונה. מגישים בקשה בכתב, בטופס הדיגיטלי של אגף השיקום, עם תיעוד רפואי עדכני שמראה במה מתבטאת ההחמרה. הוועדה בודקת רק את הפגיעה שבבקשה, ואם היא סבורה שהמצב השתפר, האגף מאפשר למשוך את הבקשה.
מה המועד לערער על דחיית ההכרה?
לפי סעיף 33 לחוק הנכים, מערערים לוועדת ערעור בתוך 60 יום מהיום שבו הגיעה ההודעה על החלטת קצין התגמולים. הוועדה רשאית להאריך בעד 30 יום נוספים. ועדות הערר יושבות בשישה בתי משפט שלום, ובהן חיפה ועפולה. במשפחות שכולות, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, המועד הוא 30 יום בלבד.
לעומק התחום: ביטוח לאומי · עורך דין ביטוח לאומי
למי שרוצה להבין את המסלול המלא לפני הפנייה, כתבנו מדריך על תביעה נגד קצין התגמולים והערעורים עליה עם המועדים והערכאות בצפון.
