שיקום כלכלי של החייב / פשיטת רגל
המאמר טוען כי החוק החדש לשיקום כלכלי מסכן דווקא את החייבים ולא רק את הנושים. הביקורת מתמקדת בקביעת צווי תשלומים מופרזים המבוססים על טענת פוטנציאל השתכרות, שמובילים לביטול הליכים ולחזרה ללשכת ההוצאה לפועל, ובהעברת הפיקוח לידי בעלי תפקידים במקום שיקול דעת שיפוטי שגיבש נורמות להגנה על דירת מגורים.
בחודשים האחרונים כלי התקשורת / הממשלה ועורכי דין רבים בחרו להציג למדינה את הבשורה החדשה הנוגעת לביטול חוק הפש"ר ולחקיקה החדשה הנוגעת להליכי פשיטת רגל.
חשוב לציין כי מהר מאוד התחילו מאמרים / כתבות רבות הנוגעות ל"בשורה" החדשה כאילו ישראל בדרך להפוך לגן עדן לחייבים, אולם מבחינה מקיפה של ההליך המדובר ניתן להבין שקיים סיכון עצום מהפעלת החוק החדש שנוגע לא רק לנושים, מדובר למעשה בפגיעה עצומה גם לפושטי הרגל / החייבים.
האם ישראל הופכת להיות גן עדן לחייבים? כל האמת בהמשך המאמר: "שיקום כלכלי של החייב".
לפני לא כל כך הרבה זמן למי ששכח פחות מ-15 שנים מדינת ישראל ובתי המשפט דאגו לפנות משפחות עם ילדיהם מבתיהם ותמיד הייתה לכך הצדקה שחובות צריך לשלם או בשפה הנמכרת לכולנו היום נעשתה בדיקה של כדאיות כלכלית מפינוי אותה משפחה מדירת המגורים.
מאז אותם שנים חשוב לציין כי מי שדאג לשינוי בנורמה ובתפיסה של פינוי מדירת מגורים היו דווקא השופטים ועורכי הדין של החייבים שהצליחו להציג אחידות מרובה בכל הנוגע למכירת נכס.
למעשה במהלך השנים ובעקבות פסיקה אמיצה של מיטב השופטים התקיים נוהל / פסיקה / הנחיה הנוגעת לסיבות מתי מוכרים נכס מגורים ומתי לא.
חשוב לציין שאין במאמר זה כדי לטעון שהפסיקה / הנהלים / ההנחיות היו מושלמים…
כמו כל דבר גם במקרה זה היה צריך לבצע עדיין שינויים והתאמות אך עם זאת סביר לוודאי שלא היה צורך להמציא חוק חדש הגורם לנזק לכל העוסקים במלאכה.
מהו השינוי בתפיסה של בתי המשפט?
בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים למדו במהלך השנים והתמקצעות נכונה בתחום תוך התייחסות ורגישות חברתית.
כמו-כן, ביצוע טעויות בהתנהלות עלולה להחזיר את מדינתנו היקרה ותושביה לימים קשים ששום גורם משפטי ו/או תקשורתי לא רוצה לחזור אליו,
הסיכון הוא בכך שאנחנו עלולים להנציח משפחות עם נכסים לנזק פסיכולוגי עתידי כלפי ילדיהם תוך כדי ניתוקם מהסביבה.
רבים יפרסמו לכם שהכול שטויות ולמעשה נקבעו קריטריונים שלא יחזירו אותנו לאותה תקופה "קשה" ובוודאי שאינה חברתית עם זאת שימו לב איפה יקבעו מה כדאי ומה לא?
כמה תשלמו בכל חודש? הטענה הנפוצה אצל מרבית מבעלי התפקידים בעת האחרונה כי אדם פלוני יכול להרוויח יותר?
זו טענה שעולה בעת האחרונה כמעט כלפי כל אזרח הנמצא בפש"ר המטרה שלו היינה אחת ויחידה, להגדיל את צו התשלומים בכל מחיר כאשר לאותו אזרח כמעט ואין אפשרות לעמוד בדרישה ועל-כן חלק מן האזרחים נאלצים לחזור ללשכת ההוצל"פ ולהנציח את החובות.
כאמור, ישנו שינוי תפיסה של בתי המשפט בישראל בנוגע לנושא המאמר: שיקום כלכלי של החייב.
למה רבים מפושטי הרגל אינם מסיימים את הליך הפש"ר?
השבוע קראתי כתבה לפיה אחוז ניכר מפושטי הרגל היום אינם מסיימים את ההליך בגלל הזמן הממושך ונסיבות אחרות…
רק מה שכחו לציין לציבור היקר כי חלק ניכר מהסיבות לכך זה גם קביעת צו תשלומים מופרז שמוביל לביטול ההליך מאחר ואותם חייבים לא יכולים לעמוד בדרישות ובסופו של יום הציבור רואה את סיבת ביטול הפש"ר כ- "ניצול לרעה".
השאלה הנשאלת האם קביעת צו תשלומים לא ריאלי מגדיר את נסיבות הביטול כניצול לרעה כולנו מבינים שלא כך הם פני הדברים.
האם ההליך פחות משפטי ויותר מנהלי?
כתבה נוספת שראיתי לאחרונה העלתה את חששם של השופטים שהגדירו כי החוק הופך להליך מנהלי ופחות משפטי.
שוב גם כאן יש הצדקה בטענות השופטים חשוב לציין כי לא פעם מי שעמד לצד האזרח היו השופטים שלא קיבלו את דרישות בעלי התפקידים כמובן מאליו ובזכותם למעשה בכל העת בוצעו שינויים לטובת כל הגורמים.
ועל-כן ניתן להבין שאם הפיקוח ההתחלתי יישאר רק בידי בעלי התפקידים המערכת בזמן הארוך תמצא את עצמה עם הרבה יותר ביטולי הליכים ואם אנשים רבים ומשפחות שאיבדו את קורת הגג באזור המגורים שלהם.
שיקום כלכלי של החייב – דוגמה מהחיים
תחשבו על כך מחר בבוקר מגיע בעל תפקיד וסבור כי פלוני צריך להרוויח יותר הוא לא באמת מאמין שאותו אדם ימצא עבודה בה ירוויח יותר אבל אי אפשר לסתור את טענתו מאחר ובאמת באותו תחום ישנם מס' אנשים שמרוויחים יותר.
עוד קובע אותו בעל תפקיד כי קיימת כדאיות כלכלית במכירת הנכס תוך כדי דרישה כי משפחה מסוימת שגרה כל חייה באותו אזור מגורים יכולה להתנתק ממקומה ולנסוע לישוב קרוב וזול יותר לפעמים מבחינת עלויות חינוך ולפעמים מבחינת שכירות.
נשאלת השאלה מי יפקח על ההחלטות הנ"ל?
כבר היום בעלי התפקידים פועלים כמעט בהסכמה מלאה עם הכנ"ר בכל החלטה ו/או סוגיה ומכך כולנו נבין שימצא את עצמו האזרח הפשוט מנסה להילחם על חייו וחיי ילדיו מול מערכת מגובשת שאינה מתחשבת בשיקולים הנוגעים לטובת הציבור או שיקולי צדק.
לסיכום מאמר ראשון זה מתוך סדרה של מאמרים, הנוגעים לסוגיה זו ניתן להבין כי על אף הצורך בשינוי החקיקה ראוי היה לעבוד בשלבים ולא לנסות ולהמציא חוק חדש בצורה מלאה ומקיפה מן הראוי היה לבחון פסיקה רחבה של שופטים ולנסות ולבצע התאמות של החוק הישן למצב הקיים בשטח.
חשוב לזכור כי כל מערכת ראוי שתבחן את עצמה ותפעל בכל העת תוך ביצוע שינויים אך האם החוק החדש יגרום נזק או יועיל במאמר הבא נסקור דוגמאות פסיקה המוכיחות כי המערכת בהליך זה השתפרה תוך כדי תנועה ושינוי נורמות חברתיות.
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בהליכי פשיטת רגל.
אך אנו מספקים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.
להרחבה בתחום: עורך דין פשיטת רגל · ניהול חובות הסדר חוב חדלות פירעון
שאלות נפוצות
מהו צו תשלומים מופרז וכיצד הוא משפיע על ההליך?
צו תשלומים מופרז הוא צו שנקבע מעבר ליכולת הפירעון האמיתית של החייב, לרוב בעקבות טענה שהוא יכול להשתכר יותר. לפי המאמר, חייבים רבים אינם עומדים בו, ההליך מבוטל והם חוזרים ללשכת ההוצאה לפועל, בעוד החוב ממשיך להתנפח.
האם ביטול הליך פשיטת רגל מעיד על ניצול לרעה?
לא בהכרח. המאמר מדגיש כי חלק ניכר מהביטולים נובע מקביעת צו תשלומים שאינו ריאלי ולא מהתנהלות חסרת תום לב. הצגה ציבורית של כל ביטול כניצול לרעה מטשטשת את הסיבה האמיתית ופוגעת בחייבים שפעלו בתום לב לאורך ההליך.
מה משמעות המעבר מהליך שיפוטי להליך מנהלי?
המאמר מציין את חשש השופטים שהחוק הופך את ההליך למנהלי יותר ומשפטי פחות. לטענתו, כאשר הפיקוח הראשוני נותר בידי בעלי התפקידים בלבד, ובהסכמה כמעט מלאה עם הכונס הרשמי, צפויים יותר ביטולי הליכים ופחות איזון לטובת החייב ובני משפחתו.
כיצד התפתחה ההגנה על דירת מגורים בפסיקה?
לפני כחמש עשרה שנים פינוי משפחות מדירת המגורים היה נפוץ, ובמהלך השנים גיבשו שופטים ועורכי דין של חייבים אחידות בשאלה מתי נמכר נכס מגורים ומתי לא. המאמר טוען כי נורמות אלה התפתחו מתוך רגישות חברתית, ואין הצדקה לוותר עליהן לטובת חוק חדש.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
