הסכם ממון: מה זה, איך מאשרים, מה נהוג לכלול ומתי אפשר לבטל

הסכם ממון הוא הסכם בכתב בין בני זוג, שקובע מה יקרה לרכוש ולחובות שלהם אם ייפרדו או כשאחד מהם ילך לעולמו. החוק שמסדיר אותו הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. שני דברים מכריעים אם ההסכם יעבוד ביום שצריך אותו: מי אישר אותו ומתי, ומה בדיוק כתוב בו. המדריך הזה עובר על שניהם, סעיף אחר סעיף.

מהו הסכם ממון ומה קורה לזוג שאין לו אחד

הסכם ממון הוא "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם", כלשון סעיף 1 לחוק. זוג נשוי שלא חתם על הסכם כזה נמצא אוטומטית תחת הסדר איזון המשאבים שבפרק השני של החוק.

ההסדר הזה אינו חלוקת רכוש מהיום הראשון. סעיף 4 קובע שהנישואין עצמם אינם פוגעים בבעלות של כל אחד מבני הזוג. הם אינם מקנים לאחד זכויות בנכסי השני, ואינם מטילים עליו אחריות לחובות השני. במהלך חיי הנישואין כל אחד נשאר בעלים של מה שלו.

השאלה מתעוררת כשהנישואין נגמרים. לפי סעיף 5(א), עם התרת הנישואין או עם מות אחד מבני הזוג, כל אחד זכאי למחצית משווי כלל הנכסים של שניהם. החוק מוציא מהחשבון שלוש קבוצות:

• נכסים שהיו לכל אחד ערב הנישואין, ונכסים שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
• גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, וגמלה או פיצוי על פי חיקוק בשל נזק גוף או מוות.
• נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

בתוך כלל הנכסים נכללות גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות (סעיף 5(ג)). משווי הנכסים של כל צד מנכים את החובות שלו, למעט חובות שקשורים לנכסים שלא מאוזנים (סעיף 6(א)). מי שנכסיו שווים יותר נותן לשני את מחצית ההפרש, בעין או בכסף (סעיף 6(ב)). הסבר מלא על המנגנון נמצא במאמר על איזון משאבים בין בני זוג ושיתוף בחובות.

לא תמיד צריך לחכות לגט. סעיף 5א מאפשר לבקש איזון משאבים עוד לפני פקיעת הנישואין, אם חלפה שנה מפתיחת הליך להתרת נישואין או תביעה רכושית. אפשרות נוספת היא קרע או מגורים נפרדים, גם תחת קורת גג אחת, במשך תשעה חודשים מצטברים לפחות מתוך שנה רצופה.

ההסדר שבחוק גם אינו ודאי לגמרי. סעיף 8 מתיר לבית המשפט או לבית הדין, בנסיבות מיוחדות, להוסיף נכסים שלא יאוזנו, לחלק ביחס אחר ממחצה על מחצה או לקבוע מועד מוקדם יותר לשווי. סעיף 9 קובע שרישום נכס על שם אחד מבני הזוג אינו מספיק לבדו כדי להוציא אותו מהאיזון. הסכם ממון נועד להחליף את אי הוודאות הזו בכללים שבני הזוג קבעו בעצמם.

סעיף 3(א) מגדיר את היחס בין השניים: במידה שההסכם אינו קובע אחרת, חל ההסדר שבחוק. בני זוג שנישאו לפני 1 בינואר 1974 אינם כפופים לפרק איזון המשאבים (סעיפים 14 ו-19). עליהם, וגם על ידועים בציבור, חלה חזקת השיתוף, שמוסברת במאמר חזקת השיתוף, אימתי.

כמה עולה הסכם ממון: עריכה, אישור ואגרות

עלות הסכם ממון מורכבת משלושה רכיבים: ניסוח ההסכם, תשלום לגורם שמאשר אותו, ולפעמים תרגום. רק התשלום לגורם המאשר ושכר התרגום אצל נוטריון קבועים בדין.

אימות אצל נוטריון עולה 446 ש"ח בתוספת מע"מ, לפי תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978, בנוסח שבתוקף מ-1.1.2026. זה שכר שקבוע בתקנות, ולא מחיר שכל נוטריון קובע לעצמו. כל אימות של עותק נוסף באותו מעמד עולה 74 ש"ח. אם אימות ההסכם כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, מתווספת מחצית משכר התרגום לפי מספר המילים. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר של כל שנה לפי המדד, והנוסח המעודכן מתפרסם ברשומות, כמו בהודעת הנוטריונים (שכר שירותים), התשפ"ו-2025.

אישור בבית המשפט לענייני משפחה כרוך באגרה. תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, קובעות לכך פרט נפרד: "אישור הסכם בין בני זוג הנובע מהקשר בין בני הזוג", כשאין תביעה תלויה ועומדת בעניין. האגרה מתעדכנת פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי, ולכן את הסכום בודקים ביום ההגשה.

שכר הטרחה על ניסוח ההסכם אינו קבוע בדין, והוא תלוי בעיקר במורכבות הרכוש. פירוט של כל רכיבי העלות, כולל השוואה בין מסלולי האישור, מרוכז במדריך הסכם ממון: אישור, עלות וביטול, ואין טעם לשכפל אותו כאן.

לפני שמחליטים לפי המחיר, כדאי לבדוק אם המסלול הזול בכלל פתוח. אימות נוטריוני אפשרי רק להסכם שנכרת לפני הנישואין. זוג נשוי שבוחר בנוטריון כדי לחסוך מקבל מסמך שאינו עומד בסעיף 2 לחוק.

דרכי האישור: בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין, נוטריון ורושם נישואין

הסכם ממון צריך אישור או אימות של אחד מארבעה גורמים, ומה שזמין לכם תלוי במועד החתימה. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי מאשרים לפני הנישואין ואחריהם, ואילו נוטריון ורושם נישואין רק לפני החתונה.

סעיף 2(א) הוא הכלל. הסכם ממון "טעון אישור" של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הדתי שיש לו סמכות בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אותו סעיף מחיל את הדרישה גם על שינוי של הסכם קיים. סעיף 2(ב) מגדיר את הבדיקה: האישור יינתן רק אחרי שהערכאה נוכחה שבני הזוג עשו את ההסכם "בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

סעיפים 2(ג) ו-2(ג1) פותחים שתי חלופות, ושתיהן מוגבלות בזמן. רושם נישואין יכול לאמת הסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם. נוטריון יכול לאמת הסכם שנכרת לפני הנישואין, בתנאי ששני בני הזוג ניצבים לפניו והוא נוכח שעשו אותו בהסכמה חופשית ובהבנת משמעותו ותוצאותיו.

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות נוספת. סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, מאפשר לו לאשר הסכם בעניין שבסמכותו גם כשאין תביעה תלויה ועומדת, ולתת להסכם תוקף של פסק דין.

בצפון פועלים בתי משפט לענייני משפחה בחיפה (שדרות הפלי"ם 12), בקריות (דרך עכו 194, קרית ביאליק), בנוף הגליל-נצרת, שתחום שיפוטו כולל את נפת יזרעאל, ובטבריה. בית הדין הרבני האזורי חיפה יושב ברחוב פלי"ם 7. את הפרטים המקומיים מרכזים העמודים עורך דין הסכם ממון בחיפה ועורך דין הסכם ממון בקריות.

אימות אצל נוטריון אינו קשור לבית משפט מסוים. השכר זהה אצל כל נוטריון, כי הוא קבוע בתקנות. מי שצריך עזרה בבחירת המסלול ובהכנת ההסכם לאישור יכול לפנות דרך עמוד השירות עורך דין הסכם ממון.

הסכם ממון לפני הנישואין מול הסכם אחרי הנישואין

אפשר לחתום על הסכם ממון לפני החתונה וגם שנים אחריה. ההבדל המעשי הוא במספר מסלולי האישור שפתוחים, ובכמות הרכוש שכבר נצבר עד החתימה.

לפני הנישואין פתוחים כל ארבעת המסלולים. זה הזמן היחיד שבו אפשר להסתפק בנוטריון או ברושם הנישואין. סעיף 3(ב) מוסיף שלב: לזוג שלא ביקש מרושם הנישואין לאמת הסכם, הרושם יסביר לפני החתונה את תוכנו ומשמעותו של הסדר איזון המשאבים.

אחרי הנישואין נשארים רק בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי. אין בחוק מגבלת זמן, כך שאפשר לחתום גם אחרי עשרים שנות נישואין. אבל לזמן יש מחיר מעשי. כל שנה מוסיפה נכסים, חסכונות וזכויות פנסיה, ובני הזוג צריכים להחליט מה דינם של אלה שכבר נצברו.

הסכם אחרי נישואין נחתם לא פעם ברגע רגיש: קניית דירה, הקמת עסק, ירושה צפויה או משבר בזוגיות. ברגעים כאלה בדיקת ההסכמה החופשית שבסעיף 2(ב) מקבלת משקל מיוחד. הסכם שנחתם תחת לחץ עלול להיתקל בהמשך בטענת כפייה או עושק לפי חוק החוזים, כפי שמפורט בהמשך.

יש גם הסכם שנולד בסוף הנישואין. לפי סעיף 2(ד), הסכם בין בני זוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין "דינו כדין הסכם ממון שאושר". ההבדל בין הסכם כזה לבין מחלוקת שמוכרעת בתביעה מוסבר במאמר השוני בין תביעת גירושין להסכם גירושין.

הסכם ממון לידועים בציבור ולזוגות בפרק ב'

ידועים בציבור אינם חייבים באישור. הם עורכים הסכם לחיים משותפים, שצריך להיות בכתב וחתום בידי שניהם, ואישור בבית המשפט לענייני משפחה אפשרי אבל אינו חובה.

אישור אינו חובה, אבל יש לו ערך. חוק בית המשפט לעניני משפחה כולל את "הידועה בציבור כאישתו" בהגדרת בן משפחה (סעיף 1). סעיף 3(ג) לאותו חוק מסמיך את בית המשפט לאשר הסכם גם בלי תביעה, ולתת לו תוקף של פסק דין. לפי כל-זכות, האפשרות הזו פתוחה גם לבני זוג מאותו מין.

לידועים בציבור ההסכם חשוב במיוחד. הסדר איזון המשאבים אינו חל עליהם, ובמקומו נבחנת חזקת השיתוף לפי נסיבות הקשר. עוד לפני שמגיעים לרכוש, צריך לקבוע שהם בכלל ידועים בציבור, ועל כך במאמר הקריטריונים המשפטיים להכרה בידועים בציבור.

זוגות בפרק ב' מביאים איתם שכבה נוספת: ילדים מקשר קודם, דירה או עסק שנצברו לפני הקשר, ולפעמים התחייבויות מהקשר הקודם. כאן שאלת הרכוש בחיים ושאלת הירושה נפגשות.

אצל בני זוג נשואים, איזון המשאבים חל גם כשהנישואין פוקעים במות אחד מהם, והיורשים באים במקומו (סעיף 5(ב)). ובכל זאת, הסכם ממון אינו מחליף צוואה. ההבדל מוסבר במאמר השוני בין הסכם ממון לצוואה, ולצד ההסכם אפשר לשקול גם צוואה הדדית. לידועים בציבור יש כללי ירושה משלהם, שמפורטים במאמר על ידועים בציבור וירושה.

מה נהוג לכלול בהסכם: נכסים, חובות, דירה, ירושה ועסק

הסכם ממון טוב עונה על שאלה אחת לכל נכס ולכל חוב: מה יקרה לו בפרידה. הדרך הבטוחה לבנות אותו היא להתחיל מברירת המחדל שבחוק, ולהחליט בכל שורה אם משאירים אותה או משנים.

מעבר לטבלה, יש סעיפים שכדאי לשקול כמעט בכל הסכם:

• רשימת הנכסים והחובות של כל צד ביום החתימה.
• דין נכסים שיירכשו בעתיד, ועל שם מי יירשמו.
• דין חשבונות הבנק, המשותפים והנפרדים.
• מה קורה במות אחד מבני הזוג.
• פעולות שיהיו טעונות הסכמת שניהם, כמו מכירה או שעבוד של נכס מסוים.
• מנגנון לבדיקה ולעדכון של ההסכם.

לסעיף ההסכמה יש גב בחוק. לפי סעיף 12, אם פעולה טעונה לפי הסכם ממון הסכמה של בן הזוג והוא סירב, בית המשפט או בית הדין רשאי לאשר אותה אם ראה שהסירוב היה שרירותי.

יש נושאים שעומדים לצד ההסכם. סעיף 17 קובע שחוק יחסי ממון אינו גורע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), או מזכויות האישה לפי הכתובה. לכן את שני הנושאים האלה בוחנים בנפרד, ועל הכתובה אפשר לקרוא במאמר מהי כתובה.

מי שעלה ארצה או נישא בחו"ל צריך לבדוק שאלה מקדימה. לפי סעיף 15, על יחסי הממון חל חוק מושבם של בני הזוג בשעת עריכת הנישואין. עם זאת, הם רשאים לקבוע ולשנות בהסכם את יחסי הממון לפי חוק מושבם בשעת עשיית ההסכם. לפי כל-זכות, החוק חל גם על מי שנישאו או עתידים להינשא בנישואים אזרחיים.

דירה שהובאה לנישואין ודירה שנרכשה יחד

דירה שהייתה של אחד מבני הזוג ערב הנישואין אינה מאוזנת לפי סעיף 5(א)(1). דירה שנרכשה בתקופת הנישואין נכנסת לכלל הנכסים. הקושי מתחיל כשהגבול בין השתיים מיטשטש.

שלושה מצבים מטשטשים אותו:

• משכנתא על דירה מלפני הנישואין שמשולמת מהמשכורות של שניהם.
• שיפוץ או הרחבה במימון משותף.
• מכירת הדירה הישנה והשקעת התמורה בדירה חדשה שנרשמת על שם שניהם.

החוק עצמו מזהיר מפני הסתמכות על הרישום בטאבו. לפי סעיף 9, ראיה על היות נכס רשום על שם אחד מבני הזוג אינה מספיקה לבדה כדי להוציא אותו מהאיזון. בנוסף, בתי המשפט הכירו במקרים מסוימים בשיתוף בנכס ספציפי, בעיקר בדירת מגורים שבני הזוג גרו בה יחד שנים והיא רשומה על שם אחד מהם. הרקע מוסבר במאמר על חזקת השיתוף בדירת מגורים.

הסכם ממון יכול לסגור את השאלות האלה מראש. הוא יכול לקבוע שהדירה נשארת נפרדת גם אחרי שנים של מגורים משותפים, מה דין החזרי המשכנתא, איך מחשבים השקעה בשיפוץ, ומה קורה אם הדירה נמכרת והכסף עובר לדירה אחרת.

בדירה שנרכשה יחד ההסכם יכול לקבוע חלקים שאינם שווים, למשל לפי ההון העצמי שכל צד הביא. הוא יכול לקבוע גם מי רשאי להישאר בדירה אחרי פרידה, ובאיזה מנגנון ייקבע המחיר.

בלי הסכם, סעיף 6א מגן על דירה שמשמשת למגורי ילדים קטינים. אם לצורך האיזון יש למכור אותה, המכירה תעוכב עד שבית המשפט או בית הדין ייווכח שנמצא לילדים ולבן הזוג המחזיק בהם הסדר מגורים מתאים. איך מחלקים נכס כזה בפועל מוסבר במאמר על חלוקת נכס מקרקעין משותף לאחר גירושין.

עסק, מניות ואופציות בהסכם ממון

עסק שהוקם בתקופת הנישואין הוא חלק מכלל הנכסים שמאוזנים, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. עסק שהיה קיים ערב הנישואין אינו מאוזן לפי סעיף 5(א)(1), ולכן כדאי לקבוע מראש מה דין הגידול בערכו במהלך השנים.

החוק מגן על העסק גם בלי הסכם, אבל רק בשלב הביצוע. סעיף 6(ד) מורה לבית המשפט או לבית הדין, כשהוא קובע איך יבוצע האיזון, להימנע ככל האפשר מאובדן מקור פרנסה סבירה ומהפסקת קיומו או פגיעה בתפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה. לפי סעיף 6(ג) הוא רשאי לקבוע מועדי ביצוע, ערובות וסילוק בשיעורים. ההגנה הזו נוגעת לדרך התשלום, ולא לשאלה אם שווי העסק נכנס לחשבון.

ארבע שאלות שכדאי להסדיר בהסכם ממון של בעלי עסק:

• האם העסק או המניות בחברה נשארים נפרדים לגמרי, או רק ערכם ביום הנישואין.
• איך יוערך השווי אם יידרש איזון, ומי ימנה את המעריך.
• מה דינם של מניות, אופציות ומענקים שהוענקו בתקופת הנישואין ומבשילים אחריה.
• מי נושא בערבויות אישיות שנתן אחד מבני הזוג להלוואות העסק.

אופציות לעובדים ראויות לסעיף מפורש. סעיף 5(ג) מונה במפורש פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, אבל אינו מזכיר אופציות. סעיף ברור בהסכם חוסך ויכוח על השאלה אם הן נצברו בנישואין ואיך מחלקים אותן.

לבעלי עסק חשוב להכיר גם את סעיף 7. נכס שבן זוג הוציא מרשותו בכוונה לסכל את זכות בן זוגו לאיזון, בית המשפט או בית הדין רשאי לראות כאילו הוא עדיין שלו. כשההסכם קובע מראש מה נפרד, אין צורך בהעברות כאלה, והחשד כלפיהן לא מתעורר.

חשבון משותף וחשבונות נפרדים

לזוג נשוי בלי הסכם, כסף שנצבר בתקופת הנישואין נכלל בכלל הנכסים לאיזון, בין שהוא בחשבון משותף ובין שבחשבון נפרד. היוצא מן הכלל הוא כסף שנכנס לאחד החריגים שבסעיף 5(א), כמו כספי ירושה או מתנה.

הבעיה היא ערבוב. כסף מירושה שהופקד לחשבון המשותף, ושממנו שולם חלק מהדירה, קשה לזהות שנים אחר כך. גם חובות דורשים בירור: סעיף 6(א) מנכה חובות, למעט חובות הקשורים לנכסים שאינם מאוזנים.

סעיפים שכדאי לשקול בהסכם:

• אילו הכנסות נכנסות לחשבון המשותף ואילו נשארות בחשבון נפרד.
• דין ירושות ומתנות שמופקדות לחשבון המשותף.
• מי אחראי למשיכת יתר ולהלוואות שנלקחו בחשבון.
• מה קורה ליתרה ביום הפרידה.

אצל ידועים בציבור, שעליהם חלה חזקת השיתוף, התנהלות כלכלית משותפת היא אחת הנסיבות שנבחנות כשבודקים כוונת שיתוף. הרחבה על הנושא נמצאת במאמר חשבון משותף כחלק מהסכם ממון.

שינוי הסכם ממון קיים ועדכון לאורך השנים

אפשר לשנות הסכם ממון. השינוי צריך להיות בכתב (סעיף 1), ולקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי (סעיף 2(א)).

שינוי שלא אושר אינו עומד בדרישות החוק, ואי אפשר להניח שיחייב. גם השינוי נבדק לפי אותו מבחן: הסכמה חופשית והבנת המשמעות והתוצאות (סעיף 2(ב)).

אחרי החתונה נוטריון אינו מסלול לשינוי. סעיף 2(ג1) מאפשר לנוטריון לאמת רק הסכם שנכרת לפני הנישואין, וסעיף 2(ג) מגביל את רושם הנישואין למועד שלפני הנישואין או בשעת עריכתם.

מתי כדאי לחזור להסכם ולבדוק אותו:

• לידת ילדים.
• קניית דירה, מכירתה או מעבר לדירה אחרת.
• הקמת עסק, כניסת שותף או הענקת אופציות.
• ירושה או מתנה משמעותית.
• מעבר לחו"ל או חזרה ממנו, בגלל כלל חוק המושב שבסעיף 15.

מי שכולל בהסכם מנגנון עדכון, כמו נספח נכסים שמתחדש, צריך לזכור שסעיף 2(א) דורש אישור לכל שינוי של הסכם ממון. כדאי לנסח מראש מה נחשב מימוש של ההסכם הקיים, ומה כבר שינוי שלו.

ביטול הסכם ממון: מתי אפשר ומה בית המשפט בודק

הסכם ממון הוא חוזה, ולכן אפשר לבטל אותו בעילות של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. הביטול נעשה בהודעה לצד השני בתוך זמן סביר מרגע שנודע על עילת הביטול (סעיף 20).

העילות העיקריות:

• טעות (סעיף 14): מי שהתקשר עקב טעות, בעובדה או בחוק, וניתן להניח שבלעדיה לא היה חותם. טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה אינה עילה.
• הטעיה (סעיף 15): כוללת אי גילוי של עובדות שהיה על הצד השני לגלות לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות. הסתרת נכס או חוב בזמן המשא ומתן עשויה להיכנס לכאן.
• כפייה (סעיף 17): התקשרות עקב כפייה בכוח או באיום. אזהרה בתום לב על הפעלת זכות אינה איום.
• עושק (סעיף 18): ניצול של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון, כשתנאי ההסכם גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

במקרה של כפייה, הזמן הסביר נמנה מרגע שנודע שהכפייה פסקה, ולא מיום החתימה (סעיף 20). סעיף 19 מאפשר גם ביטול חלקי. אם ההסכם ניתן להפרדה לחלקים והעילה נוגעת רק לאחד מהם, אפשר לבטל את החלק הזה בלבד.

ההבדל מחוזה רגיל הוא האישור. לפני שההסכם אושר, בית המשפט, בית הדין או הנוטריון נדרשו להשתכנע שבני הזוג חתמו בהסכמה חופשית והבינו את המשמעות והתוצאות (סעיפים 2(ב) ו-2(ג1)). מי שטוען אחר כך שלא הבין או שחתם בלחץ, טוען נגד בדיוק מה שהערכאה נדרשה לבדוק. לכן הליך אישור יסודי הוא אחת ההגנות הטובות של ההסכם.

טענה שחוזרת אחרי שנים היא שהנסיבות השתנו. שינוי נסיבות אינו מופיע בין עילות הביטול שבפרק ב' לחוק החוזים, שעוסק בפגמים בכריתת החוזה. במקביל, סעיף 39 מחייב לנהוג בתום לב גם בשימוש בזכות שנובעת מחוזה. מי שחושש משינוי נסיבות צריך לבנות מנגנון עדכון בתוך ההסכם, ולא לסמוך על ביטול בעתיד.

ביטול בהסכמת שני הצדדים משנה את יחסי הממון שנקבעו. לכן כדאי להביא גם אותו לאישור, כמו כל שינוי של הסכם ממון (סעיף 2(א)).

מתי הסכם ממון נופל: הפגמים שמבטלים אותו בפועל

הסכם ממון יכול להיכשל גם בלי כפייה או הטעיה. לפעמים מספיק פגם בצורה, במסלול האישור או בניסוח.

• לא נעשה בכתב. סעיף 1 דורש כתב גם להסכם וגם לשינוי שלו.
• לא אושר. הסכם שלא אושר ולא אומת אינו עומד בסעיף 2. לפי כל-זכות הוא עשוי עדיין להיחשב חוזה תקף בין הצדדים לפי חוק החוזים, אבל זו שאלה שתוכרע לפי הנסיבות, ואין לתכנן על בסיסה.
• אומת במסלול הלא נכון. אימות אצל נוטריון או רושם נישואין להסכם שנכרת אחרי החתונה אינו מה שסעיפים 2(ג) ו-2(ג1) מתירים.
• שינוי שלא אושר. תוספת בכתב יד או מכתב הסכמות מאוחר, בלי אישור, אינם עומדים בסעיף 2(א).
• הסכם חלקי. לפי סעיף 3(א), כל מה שההסכם אינו מסדיר נשאר תחת הסדר איזון המשאבים. הסכם שעוסק רק בדירה משאיר את הפנסיה ואת העסק לאיזון לפי החוק.
• הסתרת נכסים. אי גילוי של עובדות שהיה חובה לגלות הוא הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים.
• הסכם למראית עין או הסכם פסול. חוזה שנכרת למראית עין בלבד בטל (סעיף 13 לחוק החוזים). כך גם חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור (סעיף 30).

גם הסכם תקף צריך לפעמים הגנה. לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, כשבן זוג פועל לסכל זכות שנקבעה בהסכם ממון, או שיש חשש סביר שיעשה זאת, בית המשפט או בית הדין רשאי לנקוט אמצעים. בין היתר הוא יכול לצוות על מתן ידיעות וערובה, לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שניהם, ולצוות על רישום הערה בפנקס שבו רשום הנכס.

מה קורה לרכוש כשמגיעים להליך עצמו מוסבר במאמר על חלוקת רכוש בהליך גירושין, ואת ההליך כולו מתאר המדריך הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב.

רשימת מסמכים ובדיקות לפני הפגישה

פגישה ראשונה על הסכם ממון מתקדמת מהר יותר כשמגיעים עם תמונה מלאה של הרכוש והחובות של שני הצדדים. הרשימה הבאה עוקבת אחרי מה שהחוק מתייחס אליו.

מסמכים שכדאי להביא:

• תעודות זהות, ואם כבר נישאתם, תעודת נישואין.
• נסחי טאבו או חוזי רכישה של דירות, ומסמכי המשכנתא ויתרתה.
• דוחות שנתיים של קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.
• דפי חשבון בנק ופירוט של חסכונות והשקעות.
• מסמכי חברה: פירוט אחזקות במניות, תוכניות אופציות ודוחות כספיים אחרונים.
• מסמכים על ירושה או מתנה שהתקבלו, כדי לתעד את מקור הכספים שאינם מאוזנים.
• פירוט הלוואות, ערבויות וחובות של כל צד.
• הסכם ממון קודם, הסכם גירושין מקשר קודם או פסק דין למזונות, אם יש.

בדיקות שכדאי לעשות לפני הניסוח:

• האם אתם לפני הנישואין או אחריהם, כי זה קובע אם נוטריון או רושם נישואין בכלל אפשריים.
• היכן נישאתם ומה היה מקום מושבכם אז (סעיף 15).
• אילו נכסים עלולים להתערבב: דירה עם משכנתא שמשולמת במשותף, ירושה בחשבון משותף, עסק שמממן הוצאות בית.
• האם יש ילדים מקשר קודם, שאת זכויותיהם צריך לבחון גם בצוואה.
• מה צריך לקרות אם אחד מכם ילך לעולמו (סעיף 5(ב)).

החוק אינו מחייב שכל צד יגיע עם עורך דין משלו. סעיף 2(ב) דורש שהערכאה המאשרת תשתכנע בהסכמה החופשית ובהבנת המשמעות, וייעוץ נפרד לכל צד הוא אחת הדרכים לבסס את ההבנה הזו. ליווי בניסוח ההסכם ובהבאתו לאישור ניתן דרך עמוד עורך דין הסכם ממון.

שאלות נפוצות על הסכם ממון

את הפרטים הטכניים, כולל צ'קליסט 12 הסעיפים, טבלת מסלולי האישור והעלויות, ריכזנו במדריך המלא על הסכם ממון: מה חייב להיות בו, איך מאשרים וכמה זה עולה.

מדריכים קשורים

מהו הסכם ממון?

דיני משפחה · 5 דק' קריאה

השוני בין הסכם ממון לצוואה

דיני משפחה · 4 דק' קריאה

הסכם ממון - במה מדובר?

דיני משפחה · 6 דק' קריאה