עורך דין גירושין: מרוץ סמכויות, רכוש, מזונות ומשמורת
את הגט של בני זוג יהודים נותן רק בית הדין הרבני, אבל רכוש, מזונות ומשמורת יכולים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה. מרוץ הסמכויות מתחיל היום בבקשה ליישוב סכסוך: בתום 60 ימי עיכוב ההליכים, מי שהגיש אותה רשאי לתבוע תוך 15 ימים בכל ערכאה מוסמכת. בבית הדין הרבני העניינים הנלווים נדונים רק בכריכה כנה וכדין.
בגירושין בישראל, כמה החלטות שמתקבלות בשבועות הראשונים משפיעות על כל מה שבא אחריהן: איפה יידונו הרכוש והילדים, האם הולכים להסכם או לתביעה, ומה צריך להגן עליו עוד לפני שמגישים מסמך כלשהו. את הגט של בני זוג יהודים נותן רק בית הדין הרבני, אבל רכוש, מזונות ומשמורת יכולים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה. לכן השאלה מי מגיש ראשון, ואיך, היא לא שאלה טכנית.
העמוד הזה מסביר מה עורך דין גירושין עושה בפועל, מה ההבדל בין שתי הערכאות, איך עובד מרוץ הסמכויות היום, מתי מתאים הסכם ומתי תביעה, ומה כדאי להביא לפגישה הראשונה. את כל תחומי דיני המשפחה, מעבר לגירושין, מרכז עמוד עורך דין לענייני משפחה.
מה עושה עורך דין גירושין ומתי כדאי לפנות אליו
עורך דין גירושין בוחר את הערכאה, מנהל את המשא ומתן, מנסח את הסכם הגירושין או את כתבי הטענות, ומייצג בדיונים. הזמן הכי מועיל לפנות אליו הוא לפני שמישהו מבני הזוג הגיש משהו, כי ההגשה הראשונה יכולה לקבוע איפה יידונו הרכוש והילדים.
בפועל, העבודה מתחלקת לכמה משימות שכדאי להכיר מראש:
- בחירת הערכאה והעיתוי: האם לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך, ואם כן, לאן להגיש תביעות כשתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת.
- מיפוי הנכסים והחובות: דירה, משכנתא, חסכונות, עסק, וגם זכויות שקל לשכוח. חוק יחסי ממון בין בני זוג מונה במפורש זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות בין הנכסים שמאוזנים.
- הסדרים לילדים: מי מחזיק בילדים, זמני שהות, מזונות, ואיך יתקבלו החלטות בעתיד על חינוך ונסיעות לחו"ל.
- ניסוח ההסכם: הסכם שעומד בבדיקה של בית המשפט או של בית הדין, ושאפשר לאכוף אחר כך.
- סעדים דחופים: כשיש חשש שנכסים ייעלמו או שילד יוצא מהארץ, אפשר לבקש סעד זמני גם לפני שהסתיים שלב יישוב הסכסוך.
- ייצוג: בכתבי הטענות ובדיונים, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.
גם כשהמטרה היא הסכם, עורך הדין בונה את התיק כאילו יגיע לדיון. הנתונים שנאספים בשלב הזה הם הבסיס לניהול משא ומתן בגירושין, ובלעדיהם קשה לדעת אם הצעה מסוימת הוגנת.
מצבים שבהם כדאי לפנות מיד
- לפני שמגישים מסמך כלשהו, כולל בקשה ליישוב סכסוך. מי שמגיש את הבקשה ראשון מקבל את הזכות הראשונה לבחור ערכאה.
- כשמגיעה הזמנה ליחידת הסיוע. ההזמנה אומרת שהצד השני כבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך, ושתקופת עיכוב ההליכים כבר רצה. לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, אבל להמשך הפגישות מותר להגיע עם עורך דין.
- כשיש טיוטת הסכם, גם אם נוסחה אצל מגשר. אחרי שהסכם גירושין אושר, ביטולו אפשרי רק במקרים נדירים.
- כשיש חשש להעברת כספים, למכירת נכס או ליציאת ילד מהארץ.
לפני שבוחרים עורך דין וחותמים על ייפוי כוח, כדאי לקרוא על בחירת עורך דין בהליך גירושין וקביעת שכר טרחה, ולשאול מראש מה כלול בייצוג.
בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה: מי מוסמך במה
את הגט עצמו של בני זוג יהודים נותן רק בית הדין הרבני. ברכוש, במזונות ובילדים יש לשתי הערכאות סמכות מקבילה, ולכן השאלה החשובה היא איפה יידונו העניינים שנלווים לגירושין.
הבסיס הוא סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". סעיף 2 לאותו חוק קובע שגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.
בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995. החוק מגדיר "עניני משפחה" באופן רחב: תובענות בין בני זוג ובני זוג לשעבר, מזונות ומדור, משמורת וחינוך של ילדים, ותובענות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. בית המשפט הזה לא נותן גט. מי שרוצה שהוא יכריע ברכוש, במזונות או בילדים מגיש לו תביעה נפרדת לכל עניין.
בית הדין הרבני מקבל סמכות בעניינים האלה דרך סעיף 3 לחוק השיפוט: כשהוגשה אליו תביעת גירושין, יש לו "שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין". זו הכריכה, והיא מוסברת בפרק הבא.
| עניין | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
|---|---|---|
| הגט (גירושין של בני זוג יהודים) | סמכות ייחודית, לפי סעיף 1 לחוק השיפוט | אין סמכות |
| חלוקת רכוש ואיזון משאבים | כשהעניין נכרך כדין בתביעת גירושין | סמכות מקבילה, בתביעה נפרדת |
| מזונות אישה | כשהעניין נכרך בתביעת גירושין | סמכות מקבילה |
| מזונות ילדים | כשנכרכו בתביעת גירושין, לפי הוראת שעה לשנתיים מיום 18.11.2025 | סמכות מקבילה |
| משמורת וזמני שהות | כעניין הכרוך בתביעת גירושין | סמכות מקבילה |
| אישור הסכם גירושין | מאשר ומסדר את הגט | מאשר, ואחר כך פונים לבית הדין הרבני לסידור הגט |
| סכסוך בין ידועים בציבור | אין סמכות | הערכאה המוסמכת |
ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני מוגש לבית הדין הרבני הגדול. ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש לבית המשפט המחוזי.
מרוץ הסמכויות: למה חשוב מי מגיש ראשון
כששתי ערכאות מוסמכות לדון באותו עניין, הצד שמגיש ראשון כהלכה קובע בדרך כלל איפה העניין יידון. זה מרוץ הסמכויות. היום המרוץ מתחיל כבר בבקשה ליישוב סכסוך, ולא בתביעה עצמה.
איך זה עובד מאז החוק להסדר התדיינויות
לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. הרצף, בקווים כלליים:
- הגשת הבקשה. לפי סעיף 3(א), הבקשה "לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט". היא מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, וכרוכה באגרה.
- פגישות ביחידת הסיוע. בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת). כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך פעם אחת ב-15 ימים. השירות ביחידות הסיוע עצמו אינו כרוך בתשלום.
- הודעה על המשך. בתוך חמישה ימים מהפגישה האחרונה, כל צד מודיע ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
- עיכוב הליכים. במשך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם התקופה הוארכה, אי אפשר להגיש תביעה בעניינים שבסכסוך.
- זכות ראשונה לבחור. לפי סעיף 4, בתום התקופות הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש "בתוך 15 ימים" תביעה לכל ערכאה שיש לה סמכות. אם לא הגיש, או הגיש רק על חלק מהעניינים, הצד השני רשאי להגיש על מה שלא נתבע.
המשמעות: הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא לא רק צעד פרוצדורלי. היא נותנת למגיש את חלון 15 הימים שבו הוא בוחר ערכאה לפני הצד השני. הסבר מלא של השלב הזה, עם הטפסים, מופיע באתר כל-זכות.
כריכה: מתי בית הדין הרבני ידון גם ברכוש ובילדים
לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות בעניינים הנלווים קיימת מלכתחילה. לבית הדין הרבני נדרשת כריכה. לפי הפסיקה, כפי שהיא מסוכמת באתר כל-זכות, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:
- תביעת הגירושין כנה, כלומר הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש.
- הכריכה כנה, כלומר נעשתה מתוך רצון אמיתי שבית הדין יכריע בעניין.
- הכריכה נעשתה כדין, בבקשה מפורשת וברורה.
אם התנאים לא הוכחו, הדיון בעניינים הנלווים עובר לבית המשפט לענייני משפחה. ומהצד השני: אם הוגשה קודם תביעת גירושין בבית הדין הרבני והתובע כרך בה עניינים נלווים, לא ניתן להגיש תביעה באותם עניינים בבית המשפט לענייני משפחה.
מה השתנה במזונות ילדים
הנוסח הקבוע של סעיף 3 לחוק השיפוט מזכיר "מזונות לאשה ולילדי הזוג". תיקון מס' 6 לחוק, בהוראת שעה מפרט ומרחיב: במשך שנתיים מיום 18.11.2025 בית הדין הרבני מוסמך לדון ב"מזונות לילדי הזוג" שנכרכו בתביעת גירושין, וגם בהשבה של הוצאות מזונות ילדים שהוציא הורה אחד. החוק מגדיר אותם כ"כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למדורם, לחינוכם ולרפואתם". מי שמתכנן את מרוץ הסמכויות היום צריך להביא את השינוי הזה בחשבון.
אין תשובה אחת לשאלה איזו ערכאה עדיפה. אתר כל-זכות מגדיר את בחירת הערכאה "שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך". ההשפעה של הבחירה על הנכסים עצמם מפורטת במאמר חלוקת רכוש בהליך גירושין ומירוץ סמכויות.
הליך גירושין שלב אחר שלב: התמונה בקצרה
בגירושין בהסכמה, בני הזוג מנסחים הסכם, מאשרים אותו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ומסדרים גט בבית הדין הרבני. בגירושין במחלוקת, הדרך עוברת דרך בקשה ליישוב סכסוך, פגישות ביחידת הסיוע, תביעות בערכאה שנבחרה, דיונים, ולבסוף פסק דין וסידור גט.
החוק לא קובע משך כולל להליך. הוא כן קובע כמה מועדים: 45 ימים לפגישות ביחידת הסיוע, 60 או 75 ימים של עיכוב הליכים, 15 ימים למגיש הבקשה לבחור ערכאה, ו-45 ימים לכל היותר עד המועד שבית הדין הרבני קובע לסידור גט, אחרי פסק דין לגירושין או אחרי אישור הסכם גירושין. כל שלב, עם המסמכים והדיונים שבו, מפורט במדריך הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב. מי שכבר יודע שהולכים להסכם ימצא את המסלול המקוצר במדריך גירושין מהירים בהסכמה.
גירושין בהסכמה מול תביעת גירושין: מה מתאים למי
הסכם מתאים כששני בני הזוג רוצים להתגרש ויכולים להגיע להסכמות על הרכוש והילדים, לבד או בגישור. תביעה נדרשת כשאחד מבני הזוג מסרב להתגרש, כשאין הסכמה על עניין מהותי, או כשצריך הכרעה של ערכאה.
ההבדל המעשי הראשון הוא בשער הכניסה. לפי סעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות, תובענה לגירושין "שהוגשה בהסכמת הצדדים" אינה סכסוך משפחתי לצורך החוק, ובקשה לאישור הסכם אינה "תובענה". כלומר, גירושין בהסכמה והגשת הסכם לאישור לא מחייבים בקשה ליישוב סכסוך. תביעה בלי הסכמה, על הגירושין או על עניין נלווה, מחייבת אותה.
ההבדל השני הוא בדרך להוכיח. בתביעת גירושין בבית הדין הרבני מפרטים את עילות הגירושין, ולפי ההלכה פסק דין שמחייב להתגרש ניתן רק כשיש עילה. בהסכם אין צורך בעילה, אבל ההסכם צריך לעמוד בבדיקה של הערכאה שמאשרת אותו. השוואה מפורטת יותר נמצאת במאמר השוני בין תביעת גירושין להסכם גירושין.
| מסלול | מתי מתאים | חובת בקשה ליישוב סכסוך | מי נותן תוקף | הסיכון העיקרי |
|---|---|---|---|---|
| הסכם גירושין בהסכמה | שני בני הזוג רוצים להתגרש ומסכימים על הרכוש והילדים | לא | בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ואחר כך סידור גט בבית הדין | הסכם שנחתם בלי בדיקת הנכסים קשה לבטל: ביטול אפשרי רק במקרים נדירים כמו תרמית, כפייה, הטעיה או עושק |
| גישור | יש נכונות להסכים אבל צריך עזרה בהגעה להסכמות | לא לעצם הגישור. אם תוגש תביעה, כן | ערכאה שיפוטית רשאית לתת להסדר תוקף של פסק דין | הסכמות בגישור מחייבות כפסק דין רק אחרי שערכאה אישרה אותן |
| תביעה בבית הדין הרבני עם כריכה | אחד הצדדים מסרב להתגרש, ורוצים שכל העניינים יידונו במקום אחד | כן | בית הדין הרבני | כריכה שלא נעשתה כדין מעבירה את העניינים הנלווים לבית המשפט לענייני משפחה |
| תביעות בבית המשפט לענייני משפחה | יש מחלוקת על רכוש, מזונות או ילדים, וזו הערכאה שנבחרה | כן | בית המשפט לענייני משפחה. הגט עצמו נשאר בבית הדין הרבני | אם הצד השני כרך קודם את אותם עניינים בבית הדין הרבני, לא ניתן לתבוע בהם בבית המשפט |
הסכם גירושין: מה צריך להיות בו ואיך הוא מקבל תוקף
הסכם גירושין צריך להסדיר את כל מה שבני הזוג עלולים לריב עליו אחר כך: רכוש, חובות, זכויות סוציאליות, הילדים, מזונות והגט. הוא מקבל תוקף של פסק דין כשבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאשרים אותו.
מה נכלל בדרך כלל בהסכם גירושין
- חלוקת הרכוש: דירה, רכב, חסכונות וחשבונות בנק.
- חלוקת זכויות סוציאליות, ובראשן פנסיה.
- חלוקת חובות ומשכנתאות.
- משמורת על הילדים וחלוקת זמני שהות.
- אופן קבלת החלטות על הילדים, למשל חינוך ונסיעות לחו"ל, ומנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות.
- מזונות הילדים.
- התייחסות לסידור הגט.
איך מאשרים את ההסכם
את ההסכם מגישים לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה מסמיך את בית המשפט לאשר הסכם גם כשלא תלויה ועומדת תביעה, ולתת לו תוקף של פסק דין. בדיון, לפי תיאור ההליך באתר כל-זכות, הערכאה מוודאת שבני הזוג חתמו מרצונם החופשי, מסבירה את ההוראות ובודקת שהם מבינים אותן. תשומת הלב העיקרית היא לסעיפים שנוגעים לילדים, והערכאה רשאית לדרוש שינויים כתנאי לאישור.
הדרישה לגבי הילדים מעוגנת בחוק. לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים מי יחזיק בילדים ומה יהיו זכויות ההורה האחר, אבל הסכם כזה "טעון אישור בית המשפט", והוא מאושר רק אחרי שבית המשפט נוכח שהוא לטובת הילד.
אם ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה, מגישים אותו אחר כך לבית הדין הרבני לסידור הגט. אם בית הדין הרבני אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין, הוא קובע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין, לפי סעיף 4(א)(2) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995. לפי סעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון, הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר.
אחרי האישור
הסכם מאושר ניתן לאכיפה, למשל בהוצאה לפועל. אפשר לשנות אותו בהסכמת שני הצדדים, בפנייה לערכאה שאישרה אותו. ביטול בלי הסכמה אפשרי רק במקרים נדירים. אם בני הזוג חתמו בעבר על הסכם ממון, בית המשפט יפסוק לפיו, אלא אם יש נסיבות שמצדיקות לא לקיים אותו כלשונו. לכן את הסכם הממון בודקים לפני שמתחילים לנסח את הסכם הגירושין.
רכוש, מזונות וילדים: מה בודקים כבר בפגישה הראשונה
בפגישה הראשונה לא מכריעים ברכוש ובמשמורת, אבל ממפים אותם. המטרה היא לדעת מה יש, מה בסכנה, ואיזו ערכאה מתאימה לתיק. לכל אחד מהנושאים האלה יש באתר עמוד מפורט, ולכן כאן רק הנקודות שמשפיעות על ההחלטות הראשונות.
רכוש ואיזון משאבים
לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, כל בן זוג זכאי "למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג". מחוץ לאיזון נשארים נכסים שהיו לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה, גמלאות ביטוח לאומי ופיצוי על נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא לאזן. לפי סעיף 5א אפשר לבקש את האיזון עוד לפני הגירושין, למשל כשחלפה שנה מפתיחת הליך להתרת נישואין, או כשבני הזוג חיים בנפרד, גם תחת קורת גג אחת, תשעה חודשים לפחות מתוך שנה רצופה.
לגבי הדירה, סעיף 6א קובע שבית המשפט או בית הדין לא יורו על מכירת דירה שמשמשת למגורי הילדים הקטינים וההורה שמחזיק בהם, כל עוד לא נמצא להם הסדר מגורים אחר מתאים. הפירוט המלא נמצא במאמר על חלוקת רכוש שקושר בפרק מרוץ הסמכויות.
עסק, מניות וחברה
כשאחד מבני הזוג מחזיק בעסק או במניות, סעיף 6(ד) לחוק מנחה את בית המשפט או בית הדין לבצע את האיזון באופן שימנע, ככל האפשר, אובדן מקור פרנסה סביר, פגיעה בתפקוד התקין של תאגיד או מקום עבודה, ופגיעה בצבירת זכויות סוציאליות. לפי סעיף 6(א), לצורך האיזון יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, ולכן בתיקים כאלה עולה גם שאלת שווי העסק. על היבטי המס מרחיב המאמר תחשיב מס הכנסה לחברה בהליך גירושין.
מזונות
מזונות אישה ומזונות ילדים הם שני עניינים נפרדים, עם כללים שונים ועם שיקולים שונים בבחירת הערכאה. הכללים מפורטים בעמודים מזונות אישה ומזונות ילדים. בשלב הראשון חשוב בעיקר לאסוף נתוני הכנסות והוצאות של שני בני הזוג ושל הילדים.
משמורת וזמני שהות
לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כשההורים לא מסכימים, בית המשפט מחליט "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". איך נקבעים ההסדרים בפועל מוסבר בעמוד משמורת ילדים בגירושין.
חשש להברחת רכוש או ליציאת ילד מהארץ: סעדים דחופים
לא צריך לחכות לסוף תקופת עיכוב ההליכים כדי להגן על נכסים או על ילדים. לפי סעיף 3(ז) לחוק להסדר התדיינויות, צד רשאי לבקש "בכל עת" סעד דחוף או זמני, ובכלל זה סעד זמני לשמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מן הארץ.
כמה כללים שחשוב להכיר:
- הבקשה לסעד דחוף צריכה להיות קצרה ותמציתית, והערכאה דנה רק בסעד עצמו.
- צו שניתן בשלב הזה עומד בתוקפו חמישה חודשים מיום מתן הצו, אלא אם הערכאה קבעה תקופה אחרת.
- לפי סעיף 3(ח), הדיון בסעד דחוף או זמני אינו קובע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעה העיקרית.
- החוק להסדר התדיינויות לא חל על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ולכן צו הגנה אינו מחכה לשלב יישוב הסכסוך.
כשיש חשש שילד יוצא מהארץ בלי הסכמה, מבקשים צו עיכוב יציאה מהארץ. כשיש חשש להעברת כספים או למכירת נכס, הצעד המעשי הראשון הוא לאסוף מסמכים על הנכסים הקיימים, כדי שתהיה תמונת מצב לבקשה לשמירת המצב הקיים.
סרבנות גט: מה בית הדין הרבני יכול לעשות
כשבית הדין הרבני קבע שעל הצדדים להתגרש והגט לא ניתן, הוא רשאי להטיל על הסרבן צווי הגבלה, ובמקרים חמורים גם מאסר כפייה. הסמכויות קבועות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995.
לפי סעיף 4(א)(1), אחרי פסק דין לגירושין בית הדין קובע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים. אם הגט לא סודר, בית הדין מקיים בתוך 45 ימים נוספים דיון במתן צו הגבלה. לפי סעיף 1(א), צו הגבלה אפשרי כשפסק הדין נוסח "בלשון כפייה, חובה או מצווה או בכל לשון אחרת לרבות הצעה".
סעיף 2(א) מפרט מה צו הגבלה יכול לכלול, ובין היתר:
- איסור יציאה מן הארץ, ואיסור לקבל, להחזיק או לחדש דרכון.
- איסור לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
- איסור לשמש במשרה על פי דין או לעסוק במקצוע מוסדר.
- הגבלות בחשבון בנק, במשיכת שיקים ובשימוש בכרטיס חיוב.
לפי סעיף 3, מאסר כפייה לא יעלה על חמש שנים, ובית הדין רשאי להאריך אותו כך שהתקופה הכוללת לא תעלה על עשר שנים. החוק מאפשר צו הגבלה גם נגד אישה שמסרבת לקבל גט, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. לצד הכלים של בית הדין, יש מי שבוחרים גם בהליך אזרחי. על כך במאמר תביעת נזיקין בסרבנות גט.
ידועים בציבור, נישואים אזרחיים ובני זוג שאינם יהודים
לא כל פרידה עוברת בבית הדין הרבני. ידועים בציבור, בני זוג נשואים שרק אחד מהם יהודי ובני זוג נשואים מאותו מין מגישים את תביעותיהם לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית הדין הרבני.
ידועים בציבור. חוק בית המשפט לעניני משפחה כולל במפורש את "הידועה בציבור כאישתו" בהגדרת בן משפחה, ולכן סכסוך ביניהם נדון בבית המשפט לענייני משפחה. אין גט, ואין איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון. חלוקת הרכוש נעשית לפי חזקת השיתוף. מי נחשב ידוע בציבור מוסבר במאמר הקריטריונים המשפטיים להכרה בידועים בציבור.
יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. גם הם מתגרשים בבית הדין הרבני. החריג: אם הדין במדינה שבה נישאו מאפשר להם להתגרש שם, אפשר להסדיר את הגירושין שם ולרשום אותם בישראל.
בני זוג שאינם בני אותה דת מוכרת. חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969, מעביר לבית המשפט לענייני משפחה את ענייני התרת הנישואין שאינם בסמכות ייחודית של בית דין דתי. כשאחד מבני הזוג בן דת מוכרת, בית המשפט פונה לראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר כדי שיקבע אם נדרשים גירושין לפי הדין הדתי. גם אם הבקשה מועברת לבית הדין הדתי, העניינים הכרוכים בגירושין לא עוברים איתה. הרחבה על בני זוג שאינם יהודים נמצאת במאמר התרת נישואין בין בני זוג שאינם יהודים.
מה להביא לפגישה הראשונה עם עורך דין גירושין
לפגישה הראשונה כדאי להביא מסמכים שמראים מה יש, ומסמכים שמראים מה כבר קרה בהליך. מסמך חסר לא מונע פגישה, אבל כל מסמך שמגיע מראש חוסך סבב בירורים.
מסמכים אישיים
- תעודות זהות עם ספח.
- תעודת נישואין וכתובה, אם יש. אלה מסמכים שנדרשים גם בסידור הגט.
- הסכם ממון, אם נחתם, כולל האישור שניתן לו.
מסמכים כלכליים
- דוחות שנתיים של פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות, של שני בני הזוג ככל שיש גישה אליהם.
- מסמכי הדירה: חוזה רכישה, נסח רישום, ומסמכי משכנתא.
- פירוט הלוואות וחובות.
- תלושי שכר או דוחות הכנסה.
- אם יש עסק או חברה: דוחות כספיים ומסמכי בעלות במניות.
מסמכים על ההליך ועל הילדים
- כל מסמך מבית המשפט, מבית הדין הרבני או מיחידת הסיוע, כולל הזמנה לפגישת מהו"ת. תאריך הגשת הבקשה ליישוב סכסוך קובע את מועדי עיכוב ההליכים ואת חלון 15 הימים.
- החלטות קודמות, צווי הגנה או תלונות, אם היו.
- תיאור ההסדרים הקיימים בפועל עם הילדים: איפה הם גרים, מתי הם אצל כל הורה, ומי משלם על מה.
- טיוטת הסכם, אם כבר נוסחה, גם אם לא נחתמה.
כדאי גם לרשום מראש את השאלות העיקריות: האם המטרה היא הסכם, מה חייב להיות בו, ומה הדבר שהכי מדאיג. שלוש השאלות האלה קובעות את סדר העבודה.
עורך דין גירושין בחיפה ובצפון
הערכאה שתדון בתיק נקבעת לפי מקום המגורים המשותף של בני הזוג, או מקום המגורים המשותף האחרון, ולא לפי מקום משרדו של עורך הדין. תושבי הצפון מתדיינים בבתי המשפט לענייני משפחה של מחוז חיפה, בחיפה, בקריות ובחדרה, או של מחוז הצפון, בטבריה, בנוף הגליל-נצרת, בצפת ובקריית שמונה. בתי הדין הרבניים האזוריים בצפון נמצאים בחיפה, בטבריה ובצפת.
הכתובות, תחומי השיפוט ויחידות הסיוע באזור מפורטים בעמוד עורך דין גירושין בחיפה. מידע על היישובים בגליל ובעמקים מרוכז בעמוד עורכי דין גירושין בצפון.
איפה אנחנו מטפלים בתיקי גירושין
המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, מת"מ), בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון), בעפולה (התוכנה 4) ובקיבוץ חפצי-בה. ההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני לפי מקום המגורים המשותף, ולא לפי מיקום הסניף, ולכן תושבי הגליל, העמקים והמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב אליהם.
מידע על ההליך לפי עיר:
- עורך דין גירושין בעפולה
- עורך דין גירושין בגלבוע
- עורך דין גירושין בקריות
- עורך דין גירושין בכרמיאל
- עורך דין גירושין בטבריה
- עורך דין גירושין במגדל העמק
- עורך דין גירושין בנהריה
- עורך דין גירושין בתל אביב
בני זוג מהשרון, לאיזה בית משפט לענייני משפחה ולאיזה בית דין רבני שייכת כל עיר, ראו את העמוד עורך דין גירושין בשרון.
שאלות נפוצות על עורך דין גירושין
עדיף להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?
אין תשובה אחת. את הגט עצמו של בני זוג יהודים נותן רק בית הדין הרבני, אבל ברכוש, במזונות ובילדים לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה. בית הדין הרבני ידון בעניינים האלה רק אם נכרכו כדין בתביעת גירושין. הבחירה תלויה בנסיבות התיק, ולכן כדאי לקבל ייעוץ לפני שמגישים מסמך כלשהו, כולל בקשה ליישוב סכסוך.
מה זו בקשה ליישוב סכסוך ומתי חייבים בה?
זו בקשה שחובה להגיש לפני תביעה בסכסוך משפחתי, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. אחריה בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע בתוך 45 ימים, ובמשך 60 ימים, או 75 בהארכה, אי אפשר להגיש תביעה. בתום התקופות, למגיש הבקשה יש 15 ימים לבחור ערכאה. גירושין בהסכמה ובקשה לאישור הסכם לא מחייבים בקשה ליישוב סכסוך.
כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל?
החוק לא קובע משך כולל, והמשך תלוי בעיקר בשאלה אם יש הסכמה. החוק כן קובע כמה מועדים: 45 ימים לפגישות ביחידת הסיוע, 60 או 75 ימים של עיכוב הליכים, ו-15 ימים למגיש הבקשה להגיש תביעה. אחרי שבית הדין הרבני נתן פסק דין לגירושין או אישר הסכם גירושין, הוא קובע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים.
האם אפשר להתגרש בלי עורך דין?
כן. החוק לא מחייב ייצוג, וכל צד רשאי להיות מיוצג או לא. בפגישה הראשונה ביחידת הסיוע בני הזוג אף מתייצבים בלי עורכי דין. עם זאת, הסכם גירושין מאושר קשה מאוד לבטל, והבחירה בערכאה משפיעה על התוצאה. לכן גם מי שמתגרש בהסכמה בודק לרוב את ההסכם עם עורך דין לפני החתימה.
מי מקבל את הדירה בגירושין?
אין כלל אחד. לפי חוק יחסי ממון, דירה שנצברה בתקופת הנישואין נכללת בדרך כלל באיזון המשאבים, ודירה שהייתה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלה בירושה או במתנה נשארת מחוץ לאיזון, בכפוף לנסיבות. סעיף 6א לחוק קובע שלא יורו על מכירת דירה שמשמשת למגורי הילדים הקטינים וההורה שמחזיק בהם, כל עוד לא נמצא להם הסדר מגורים אחר מתאים. הסכם ממון קיים יכול לשנות את התמונה.
מה קורה כשבן הזוג מסרב לתת גט?
אם בית הדין הרבני קבע שעל הצדדים להתגרש והגט לא סודר, הוא רשאי להטיל צווי הגבלה. צו כזה יכול לכלול, בין היתר, איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה והגבלות בחשבון הבנק. בית הדין רשאי גם להורות על מאסר כפייה של עד חמש שנים, עם אפשרות הארכה עד עשר שנים בסך הכול. החוק מאפשר צו הגבלה גם נגד אישה שמסרבת לקבל גט.
האם בית הדין הרבני יכול לדון במזונות ילדים?
כן. הוראת שעה בתיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מקנה לבית הדין הרבני, במשך שנתיים מיום 18.11.2025, סמכות לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. ההגדרה כוללת את כלל הצרכים הכלכליים של הילדים, ובהם מדור, חינוך ורפואה. בית המשפט לענייני משפחה נשאר מוסמך לדון במזונות ילדים כשהעניין לא נכרך כדין בבית הדין.
מה קורה עם מניות, עסק ופנסיה של בן הזוג?
חוק יחסי ממון מונה במפורש זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות בין הנכסים שמאוזנים. עסק ומניות שנצברו בתקופת הנישואין נבחנים גם הם במסגרת איזון המשאבים. סעיף 6(ד) לחוק מחייב לבצע את האיזון באופן שימנע ככל האפשר פגיעה במקור הפרנסה ובתפקוד התקין של התאגיד. לפי סעיף 6(א), לצורך האיזון שמים את נכסי כל אחד מבני הזוג, ובהם העסק.
מה להביא לפגישה הראשונה עם עורך דין גירושין?
תעודות זהות עם ספח, תעודת נישואין וכתובה, והסכם ממון אם נחתם. מבחינה כלכלית: דוחות פנסיה וחסכונות, מסמכי דירה ומשכנתא, תלושי שכר, ומסמכי עסק אם יש. חשוב במיוחד להביא כל מסמך מבית המשפט, מבית הדין או מיחידת הסיוע, כי תאריך הגשת בקשה ליישוב סכסוך קובע מועדים. כדאי גם לתאר את ההסדרים הקיימים בפועל עם הילדים.
לעומק התחום: דיני משפחה · עורך דין גירושין
