בה"פ (חי') 50410-05-12 מאיר בן דוד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ נידונו ההגנות הקבועות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר") (להלן: "סעיף 33", "הגנת הדיור למוגן") ובסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") (להלן: "סעיף 38", "הגנת הדיור החלוף") על המבקש למרות שחתם על מסמכים ובהם ויתר לכאורה על הגנות אלה?
עובדות
המבקש נטל ביחד עם אשתו הלוואות שונות. בסעיף 10 (א) להסכמי ההלוואה התחייב המבקש לרשום משכנתא על זכויותיו בנכס. עיקר המחלוקת בפסק הדין נסב סביב סעיף 10(ב) (להלן: "סעיף הוויתור") בגדרו ויתר המבקש ההגנות הקבועות בסעיפים דלעיל.
בשנת 1995 נרשמה המשכנתא לטובת הבנק בלשכת הרישום. לשטר המשכנתא צורף נספח תנאים מיוחדים אשר סעיף 14(א) בו הוא סעיף המוותר על ההגנות הקבועות בסעיפים דלעיל.
בשנת 1996 חדלו המבקש ואשתו מלשלם את תשלומי ההלוואות. ומשכך פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל. בשנת 1998 חתמו המבקש ואשתו על הסדר תשלומים בתיק המימוש, ובאחד מהסעיפים נכתב בכתב יד כי "באם לא נעמוד בתשלום הנ"ל יהיה אפשר לפנות אותנו מהדירה ללא הודעה נוספת". עוד צוין כי "למען הסר ספק אנו חוזרים ומצהירים הזה כי אין לנו כל טענה בדבר היותנו דיירים מוגנים בדירה, במשמעות מונח זה על פי כל דין, ו/או בדבר זכאות כלשהי שלנו לדיור חלוף."
בתובענה זו מתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב לפנות את המבקש מבית מגוריו.
דיון
ביהמ"ש המחוזי קיבל את התביעה בחלקה ופסק:
לשאלה האם בנסיבות העניין דנא חלות על המבקש ההגנות הקבועות בסעיף 33 ובסעיף 38, על אף סעיפי הויתור המופיעים בהסכמים ובנספח התנאים המיוחדים, מקום שלטענתו לא הוסברה לו משמעות הויתור על הגנות אלה-מגיע ביהמ"ש למסקנה כי על שאלה זו יש להשיב בשלילה ככל שהדברים אמורים בחוק הגנת הדיור המוגן,אולם יש לקבוע כי המבקש חוסה תחת הגנת הדיור החלוף, לתקופת זמן מוגבלת.
יש לקבל את טענת המבקש כי אין במסמכי ההסדרים עליהם חתם כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהסכמים בכל הנוגע להגנת הדיור החלוף, או לסייע לבנק להרים את נטל הראיה בדבר קיומו של הסבר חיצוני "נאות" ביחס לויתור על הגנת הדיור החלוף.
יש לפרש את אפשרות ההתניה על הגנת הדיור החלוף בצמצום ובדווקנות וליתן לה תוקף רק מקום בו הוכחה עמידה בדרישת ההסבר הנאות; ומשקבעתי כי הבנק לא עמד בנטל – המוטל עליו – להראות כי ניתן למבקש הסבר חיצוני נאות ביחס להגנת הדיור החלוף; הרי שאין תוקף לויתור ולמבקש עומדת הגנת הדיור החלוף. על פי הדין המצוי עמנו, דרישת "ההסבר הנאות", איננה חלה על הגנת הדיור המוגן.
באיזון שבין ההגנה הניתנת למבקש מחד גיסא ובין זכויותיו של הבנק מאידך גיסא, אינני סבור כי המבקש זכאי לדיור חלופי למשך כל שארית חייו, אך גם לא ל-18 חודשים, שכן מתקיימות "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את הארכת תקופת הדיור החלוף לפרק זמן העולה על התקופה המרבית הקבועה בסעיף 38(ג)(2)(א) לחוק ההוצאה לפועל.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בפשיטת רגל, הוצאה לפועל, תביעות אזרחיות וליווי חברות.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי , אלא כמידע כללי בלבד.
