סיבות לביטול פסק דין בהליך אזרחי

מאמר הנוגע לסוגיית שונות לעניין ביטול פסק דין

לייעוץ משפטי ללא התחייבות בתחומי המשפט האזרחי.

התקשרו אלינו 1-700-702-755!

ביטול פסק דין רקע כללי:

כידוע לעורכי דין ולעוסקים בתחום האזרחי ביטול פסק דין אינו דבר קל אלא אם מדובר בפסק דין שניתן ללא הגנה וללא שבוצעה מסירה כדין לנתבע/ת – דבר זה מקל על הליך ביטול פסק הדין.

הסדר חקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" בו נדון עניין שהוכרע בפסק דין חלוט, הוגבל ל-"פלילים", ולא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי. אולם, לבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בהתקיימן של נסיבות בהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה בית דין. הפסיקה בעניין זה התייחסה בעיקר למקרים בהם הסתמך המבקש על עילת התרמית, דהיינו כי פסק הדין שניתן נגדו הושג במרמה, אולם הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק דין גם בשל עילות נוספות דוגמת התגלותן של ראיות חדשות (ראו ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם בנבו)). הדרישה הינה לראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין (ע"א 3826/12 דנה שדמי מיידאן נ' אליזבט טורונצ'יק (פורסם בנבו); ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני (פורסם בנבו)).

כאמור לבית המשפט יש את הסמכות לדון בכל עניין הנראה לו בהתאם לשיקולי הצדק עם זאת יש מה שנקרא רעיון ההסתמכות לפיו פסק דין שהפך חלוט מצופה כי הדבר סותם את הגולל על המשך ניהול ההליך או פתיחתו מחדש וזאת כדי למנוע מצב של הצפה מחודשת של תיקים שניתנו החלטות בעניינם.

ראו לעניין זה-  ע"א 3826/12 דנה שדמי מיידאן נ' אליזבט טורונצ'יק (פורסם בנבו):

סמכותו של בית המשפט  לבטל פסק דין חלוט ולהורות על "משפט חוזר אזרחי" אינה מעוגנת בחוק או בתקנות אך יש לה עיגון בהלכה הפסוקה הקובעת את התנאים להפעלתה (ע"א 4682/92 עיזבון שעיה נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366 (2003) (להלן: עניין עיזבון שעיה); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 434-433 (מהדורה שלישית, 2012)). סמכות זו של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט מתנגשת עם אחד מעקרונות היסוד החשובים בשיטתנו המשפטית, הוא עקרון סופיות הדיון (ראו והשוו: בג"ץ 681/12 גרינשפן נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (19.9.2012)). על כן היא שמורה למקרים חריגים ונדירים כגון מקרים "שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (עניין עיזבון שעיה, בעמ' 371; ראו גם ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 20-11 (25.2.2010)).

ביטול פסק דין מחמת אי התייצבות:

בקשה לביטול פסק דין בשל אי התייצבות למשפט ו/או לעניין העדר הופעה נמצאת בפס"ד ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח שם נקבע כי באם מדובר בנסיבות של אי הבנה ו/או היסח הדעת או אף בשל רשלנות מסוימת…ויחד עם זאת מסתבר כי למבקש קיימת הגנה סבירה כי אז ייטה ביהמ"ש לאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת.

סוגיה זו הנוגעת ל- הגנה סבירה ניתן למצוא בספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית " ההלכה היא כי לשם ביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד אין דורשים מהמשיב יותר מאשר ראיה לכאורה לזכות במשפט".

ביטול פסק דין משיקולי צדק:

ראוי לציין בעניין זה את מאמרו של כב' השופט קובי ורדי במאמר שכותרתו "השפעת שיקולי צדק ויושר על ההליך האזרחי"

בית המשפט העליון בעניין ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו, (פ"ד נא 2(1997 , קבע שעדיפים שיקולי צדק על פני הסדר דיוני שלא הלם את צורכי הבירור, וסטייה ממנו לא תגרום יותר מאי נוחות דיונית.
עוד ציין בית המשפט שהמחדל של עורך הדין, גם בהזדמנות הנוספת שניתנה לו להבאת ראיה, אינה קשורה להחלטת בית המשפט, שהרי גם השופטת בבית המשפט המחוזי נוכחה לדעת שאין לפניה ראיה והיא לא רצתה להכריע לפי נטל הראיה בלבד, ולכן זימנה את הצדדים להביא ראיות. בית המשפט העליון ציין שהכלל הוא שיש לברך על הסדר דיוני שעשוי לייעל את בירור ההליך, אך אין
קדושה בהסדר דיוני ואין הוא גורע מסמכות בית המשפט לעשות משפט ולפקח
על הסדרים כאלו ולבקרם. וכדבריו של השופט מצא :
"הסדר דיוני, כדוגמת זה אותו כרתו הצדדים בפרשתנו עשוי לייעל עד למאוד את הליך הבירור. לכן , ככלל, יש לברך על הסדרים כאלה, וכל עוד אין בכך כדי לגרוע מיכולתו של בית המשפט לעשות משפט, זכאים הצדדים לצפות ולדרוש שההליך ינוהל על-פי המתכונת שנקבעה בהסדר
עליו הסכימו מראש. אך בהסדר אין משום קדושה, ואם מתברר שניהול ההליך על-פי ההסדר הדיוני לא יאפשר לבית-המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, רשאי בית-המשפט להתיר סטייה מן ההסדר, לטעמי, אין מדובר רק "בגרימת אי נוחות דיונית" לצד השני, שכן , המשמעות
של הסטייה מההסדר הדיוני במקרה זה מבטלת את דחיית התביעה עקב המחדל
ועלולה להטות את הכף באופן שיהפוך את תוצאות המשפט תוך כדי פגיעה בצד
שזכה בו. לכאורה , מדובר בעניין מהותי הפוגע גם באינטרסים המשפטיים של הצד השני – במקרה זה, בית החולים. זאת, מעבר לטענה שניתן לטעון, לגבי פגיעה בחופש ההתקשרות החוזית בין הצדדים, בדומה להסכמות אחרות של בעלי דין שלעתים מקבלות תוקף של החלטה או של פסק דין .
לטעמי, ניתן לראות שבית המשפט במקרה של ואתורי בשתי הערכאות נותן
ביטוי לתחושת אי צדק קשה ועוול ממשי שנעשה למשפחת המנוחה עקב מחדלו
של עורך דין. עקב תחושה זו, כמקרה חריג, בית המשפט חיפש דרך לעשות
צדק ולתקן את המחדל. יש להדגיש עוד, שהשופט מצא בעניין ואתורי השתמש
ב"מבחן הפלוגתאות שבמחלוקת", לכך, שבית המשפט רשאי לסטות מהסדר דיוני
כדי להכריע במחלוקות האמיתיות שבין הצדדים. בית המשפט הוא זה הקובע מהם צורכי הציבור, וסוטה – כדי לעשות צדק – מהסדר דיוני שמרע עם אחד הצדדים.
לגבי הסדר דיוני , למרות שהכלל הינו שיש לכבדו, הרי ייתכנו מקרים חריגים
שבהם בית המשפט עצמו, בלא שהצדדים ביקשו לחזור בהם מהסכמתם הדיונית,
יסטה מהסדר דיוני שנעשה ביניהם. בית המשפט אינו כבול להסדרים כאלה
ויש ביכולתו לסטות מהם במקרים מסוימים, כמו הפעלת שיקול הדעת בקביעת
סדרי הדין במשפט המתנהל לפניו, ואפשר לסטות גס מהחלטות קודמות של בית
המשפט עצמו בעניין שבסדרי דין.

ביטול פסק דין משיקולי ראיות חדשות ומרמה:

הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות (ראו פרשת דנ"א עין-גב הנ"ל, בפסקה 6, והאסמכתאות הנזכרות שם). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי, נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין (ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד יג 1497, 1502-1501; ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס, פ"ד יג 449, 458; רע"א 109/94 ברנוביץ נ' ברנוביץ, תק-על 94(2) 771; וכן: זלצמן, שם, בעמ' 629‑633).

מהי המתכונת הדיונית במסגרתה ניתן לעתור לביטולו של פסק-דין סופי בעניין אזרחי? בהתייחסו לשאלה זו, במסגרת ערעור שעניינו היה בביטול פסק-דין סופי על יסוד הקביעה כי פסק הדין הושג במירמה, ציין השופט אור:

אין בדין כל הוראה בדבר הדרך בה יש לבטל פסק-דין שהושג במירמה. אך על-פי ההלכה והפרקטיקה, הדרך לביטולו של פסק-דין כזה, שהושג במירמה, היא על-ידי הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין על-ידי בקשה לביטולו (ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4) 641, 647).

המקרה שלפנינו הינו, ככל הנראה, המקרה הראשון שבו מתעוררת, באופן מעשי וממשי, שאלת ביטולו של פסק-דין חלוט, שלא על יסוד טענת מירמה אלא על יסוד גילוין של ראיות חדשות. עם זאת נראה, כי הדרך הדיונית שהותוותה בפסיקה, לביטול פסק-דין מחמת מירמה, יאה גם למקרה שבו נסמכת בקשת הביטול על גילוין של ראיות חדשות.

נשאלת השאלה לאיזו ערכאה יש להגיש בקשה לביטול פסק-דין סופי בעניין אזרחי. הכלל הוא, כי "הבקשה למשפט חוזר [אזרחי – א' מ'] מוגשת לאותו בית-משפט שנתן את פסק הדין" (לוין, שם, בעמ' 214). כך נאמר, בהסתמך על פסיקה קודמת ותוך הסברת הטעמים לכך, גם בפרשת אע'בריה (שם):

את הבקשה לביטול כאמור יש להגיש לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין שהושג במירמה.

כלום משמעות הדבר, שאם פסק-הדין שמבקשים להביא לביטולו ניתן בערכאת הערעור, תוגש בקשת הביטול לערכאת הערעור? התשובה לשאלה זו היא, כי אף שערכאת הערעור מוסמכת לדון בבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי, הרי שככלל אין היא הערכאה המתאימה לעסוק בכך. עמד על כך המשנה לנשיא ש' לוין (בפרשת חוף גיא הנ"ל):

לערכאה הראשונה סמכות לטפל בעניין זה, והדברים הם כך ביתר שאת כאשר אין מצויים בידי ערכאת הערעור הכלים לטפל בבקשה ל"משפט חוזר" על ידי שמיעת ראיות וקביעת ממצאים. אכן, אין אנו מוכנים לקבוע שלעולם לא ייזקק בית משפט לערעורים לבקשות מסוג זה. העניין אינו של היעדר סמכות אלא של שימוש בשיקול הדעת. לפיכך גם אין מקום להעביר את הבקשה שלפנינו לבית המשפט המוסמך, על יסוד סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

עוד יש לציין, כי הדרך הדיונית הנכונה להגיש את הבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר. כן ראוי להוסיף, כי מאחר שהדיון בבקשת הביטול כרוך, מעצם טבעו, בהגשת ראיות חדשות ובבירור עובדתי, הרי שככלל יש להגישה כתובענה בסדר-דין רגיל (ראו את גלגוליה הכושלים של הבקשה ל"משפט חוזר" בעניין ע"א 4958/99 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, תק-על 2000(4) 621, שתוארו בפסקה 12 לפסק-הדין).

סיכומו של דבר

כאשר מבקשים ביטולו של פסק דין יש לוודא מהם הנסיבות שהובילו למתן פסק הדין האם מדובר בטעות של המבקש עצמו או במרמה של הצד השני שהסתיר מסמכים וראיות שלא ניתן היה להשיגם. ביטול פסק דין בשל אי התייצבות או אי ביצוע מסירה כדין כל אחת ואחת מהסיבות המובאות בקצרה במאמר זה יכולה להוביל לביטול פסק דין אפילו אם הפך לחלוט אך חשוב לציין כי הדבר אינו קל וצריך להוכיח נסיבות שבהן יהיה קשה לביהמ"ש להתעלם.

כמובן יש מגוון רחב של שאלות ותשובות בעניין אך במאמר זה בחרנו להעניק מידע כללי בלבד!

מחפשים עורך דין אזרחי? או עורך דין לביטול פסק דין? התקשרו אלינו 1-700-702-755!

משרד עורכי דין מלכא ושות' מתעסק רבות בליווי תביעות אזרחיות הן מצד התביעה והן מצד ההגנה, ביטול פסק דין שניתן לבנק ועוד… פנו לייעוץ משפטי ללא התחייבות.

הכותב היינו עורך דין אזרחי ממשרד עורכי דין מלכא ושות' 

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

עורך דין אזרחי – מלכא ושות' משרד עורכי דין אזרחי:

מלכא ושות' משרד עורכי דין דיני משפחה -דיני משפחה | עורך מוסמך לייפוי כוח

מלכא ושות' משרד עורכי דין עורך דין אזרחי

מלכא ושות' משרד עורכי דין היינו אחד המשרדים המובילים בארץ בתחומי המשפט האזרחי.

משדרנו מעסיק את מיטב עורכי הדין המומלצים בנושא תביעות אזרחיות, ונותן שירות דיסקרטי ואמין לקהל הלקוחות קרי המיוצגים.

מחפשים עורך דין לייצוג בהגשת תביעה או בכתב הגנה? פנו אלינו עוד היום!

למידע נוסף וייעוץ ללא התחייבות עם עורך דין אזרחי ניתן לפנות אלינו דרך הטלפון: 1-700-702-755 או דרך טופס צור קשר.

למשרדנו סניף ראשי בחיפה ושלוחות בתל-אביב, הרצליה ועפולה אך נותן מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ במגוון תחומי המשפט האזרחי.

בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד לכל לקוח ולקוח.

אנו במשרד מלכא ושות' עורכי דין כאן לסייע לכם בדיסקרטיות ומקצועיות בזכות הניסיון שצברנו במהלך השנים.

מחפשים עורך דין אזרחי? מלכא ושות' לשירותכם!

למידע נוסף פנה/י אלינו ללא כל התחייבות מצידך וקבל/י יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.

לפרטים ומידע נוסף מאת עורכי דין לייצוג בתביעות אזרחיות ובנושאים נוספים הנכם מוזמנים ליצור קשר:

דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755.

 

5/5 - (16 הצבעות)