ביטול פסק דין בהליך אזרחי
ביטול פסק דין בהליך אזרחי אינו פשוט, למעט כאשר ניתן ללא הגנה וללא מסירה כדין. הסדר של משפט חוזר קבוע בחוק לעניין פלילי בלבד, אך לבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט כאשר שיקולי צדק גוברים על מעשה בית דין, בעיקר בעילת תרמית או בהתגלות ראיות חדשות.
פסק דין חלוט הוא פסק דין שאי אפשר עוד לערער עליו: חלף המועד להגשת ערעור, או שהערעור נדחה בערכאה האחרונה. ככלל הוא סופי ומחייב, אך יש שלוש דרכים חריגות לבטל אותו: ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד או בהיעדר הגנה כשלא בוצעה מסירה כדין; ביטול מחמת מרמה, כשמתגלה שפסק הדין הושג בתרמית או בראיות כוזבות; וביטול בשל ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן קודם, מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט. במאמר נפרט מתי כל מסלול אפשרי ומה נדרש להוכיח.
סיבות לביטול פסק דין בהליך אזרחי – מאמר הנוגע לסוגיית שונות לעניין ביטול פסק דין
ביטול פסק דין – רקע כללי:
כידוע לעורכי דין ולעוסקים בתחום האזרחי ביטול פסק דין אינו דבר קל אלא אם מדובר בפסק דין שניתן ללא הגנה וללא שבוצעה מסירה כדין לנתבע/ת – דבר זה מקל על הליך ביטול פסק הדין.
הסדר חקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" בו נדון עניין שהוכרע בפסק דין חלוט, הוגבל ל-"פלילים", ולא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי. אולם, לבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בהתקיימן של נסיבות בהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה בית דין. הפסיקה בעניין זה התייחסה בעיקר למקרים בהם הסתמך המבקש על עילת התרמית, דהיינו כי פסק הדין שניתן נגדו הושג במרמה, אולם הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק דין גם בשל עילות נוספות דוגמת התגלותן של ראיות חדשות (ראו ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ (פורסם בנבו)). הדרישה הינה לראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין (ע"א 3826/12 דנה שדמי מיידאן נ' אליזבט טורונצ'יק (פורסם בנבו); ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני (פורסם בנבו)).
כאמור לבית המשפט יש את הסמכות לדון בכל עניין הנראה לו בהתאם לשיקולי הצדק עם זאת יש מה שנקרא רעיון ההסתמכות לפיו פסק דין שהפך חלוט מצופה כי הדבר סותם את הגולל על המשך ניהול ההליך או פתיחתו מחדש וזאת כדי למנוע מצב של הצפה מחודשת של תיקים שניתנו החלטות בעניינם.
ראו לעניין זה- ע"א 3826/12 דנה שדמי מיידאן נ' אליזבט טורונצ'יק (פורסם בנבו):
סמכותו של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט ולהורות על "משפט חוזר אזרחי" אינה מעוגנת בחוק או בתקנות אך יש לה עיגון בהלכה הפסוקה הקובעת את התנאים להפעלתה (ע"א 4682/92 עיזבון שעיה נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366 (2003) (להלן: עניין עיזבון שעיה); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 434-433 (מהדורה שלישית, 2012)). סמכות זו של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט מתנגשת עם אחד מעקרונות היסוד החשובים בשיטתנו המשפטית, הוא עקרון סופיות הדיון (ראו והשוו: בג"ץ 681/12 גרינשפן נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (19.9.2012)). על כן היא שמורה למקרים חריגים ונדירים כגון מקרים "שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (עניין עיזבון שעיה, בעמ' 371; ראו גם ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 20-11 (25.2.2010)).
בקשה לביטול פסק דין בשל אי התייצבות למשפט ו/או לעניין העדר הופעה נמצאת בפס"ד ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח שם נקבע כי באם מדובר בנסיבות של אי הבנה ו/או היסח הדעת או אף בשל רשלנות מסוימת…ויחד עם זאת מסתבר כי למבקש קיימת הגנה סבירה כי אז ייטה ביהמ"ש לאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת.
סוגיה זו הנוגעת ל- הגנה סבירה ניתן למצוא בספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית " ההלכה היא כי לשם ביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד אין דורשים מהמשיב יותר מאשר ראיה לכאורה לזכות במשפט".
ראוי לציין בעניין זה את מאמרו של כב' השופט קובי ורדי במאמר שכותרתו "השפעת שיקולי צדק ויושר על ההליך האזרחי"
בית המשפט העליון בעניין ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו, (פ"ד נא 2(1997 , קבע שעדיפים שיקולי צדק על פני הסדר דיוני שלא הלם את צורכי הבירור, וסטייה ממנו לא תגרום יותר מאי נוחות דיונית.
עוד ציין בית המשפט שהמחדל של עורך הדין, גם בהזדמנות הנוספת שניתנה לו להבאת ראיה, אינה קשורה להחלטת בית המשפט, שהרי גם השופטת בבית המשפט המחוזי נוכחה לדעת שאין לפניה ראיה והיא לא רצתה להכריע לפי נטל הראיה בלבד, ולכן זימנה את הצדדים להביא ראיות. בית המשפט העליון ציין שהכלל הוא שיש לברך על הסדר דיוני שעשוי לייעל את בירור ההליך, אך אין קדושה בהסדר דיוני ואין הוא גורע מסמכות בית המשפט לעשות משפט ולפקח על הסדרים כאלו ולבקרם. וכדבריו של השופט מצא:
לטעמי, ניתן לראות שבית המשפט במקרה של ואתורי בשתי הערכאות נותן ביטוי לתחושת אי צדק קשה ועוול ממשי שנעשה למשפחת המנוחה עקב מחדלו
של עורך דין. עקב תחושה זו, כמקרה חריג, בית המשפט חיפש דרך לעשות צדק ולתקן את המחדל. יש להדגיש עוד, שהשופט מצא בעניין ואתורי השתמש ב"מבחן הפלוגתאות שבמחלוקת", לכך, שבית המשפט רשאי לסטות מהסדר דיוני כדי להכריע במחלוקות האמיתיות שבין הצדדים. בית המשפט הוא זה הקובע מהם צורכי הציבור, וסוטה – כדי לעשות צדק – מהסדר דיוני שמרע עם אחד הצדדים.
לגבי הסדר דיוני, למרות שהכלל הינו שיש לכבדו, הרי ייתכנו מקרים חריגים שבהם בית המשפט עצמו, בלא שהצדדים ביקשו לחזור בהם מהסכמתם הדיונית, יסטה מהסדר דיוני שנעשה ביניהם. בית המשפט אינו כבול להסדרים כאלה ויש ביכולתו לסטות מהם במקרים מסוימים, כמו הפעלת שיקול הדעת בקביעת סדרי הדין במשפט המתנהל לפניו, ואפשר לסטות גס מהחלטות קודמות של בית המשפט עצמו בעניין שבסדרי דין.
ביטול פסק דין משיקולי ראיות חדשות ומרמה
הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות (ראו פרשת דנ"א עין-גב הנ"ל, בפסקה 6, והאסמכתאות הנזכרות שם). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי, נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין (ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד יג 1497, 1502-1501; ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס, פ"ד יג 449, 458; רע"א 109/94 ברנוביץ נ' ברנוביץ, תק-על 94(2) 771; וכן: זלצמן, שם, בעמ' 629‑633).
מהי המתכונת הדיונית במסגרתה ניתן לעתור לביטולו של פסק-דין סופי בעניין אזרחי? בהתייחסו לשאלה זו, במסגרת ערעור שעניינו היה בביטול פסק-דין סופי על יסוד הקביעה כי פסק הדין הושג במירמה, ציין השופט אור:
אין בדין כל הוראה בדבר הדרך בה יש לבטל פסק-דין שהושג במירמה. אך על-פי ההלכה והפרקטיקה, הדרך לביטולו של פסק-דין כזה, שהושג במירמה, היא על-ידי הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין על-ידי בקשה לביטולו (ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4) 641, 647).
המקרה שלפנינו הינו, ככל הנראה, המקרה הראשון שבו מתעוררת, באופן מעשי וממשי, שאלת ביטולו של פסק-דין חלוט, שלא על יסוד טענת מירמה אלא על יסוד גילוין של ראיות חדשות. עם זאת נראה, כי הדרך הדיונית שהותוותה בפסיקה, לביטול פסק-דין מחמת מירמה, יאה גם למקרה שבו נסמכת בקשת הביטול על גילוין של ראיות חדשות.
נשאלת השאלה לאיזו ערכאה יש להגיש בקשה לביטול פסק-דין סופי בעניין אזרחי. הכלל הוא, כי "הבקשה למשפט חוזר [אזרחי – א' מ'] מוגשת לאותו בית-משפט שנתן את פסק הדין" (לוין, שם, בעמ' 214). כך נאמר, בהסתמך על פסיקה קודמת ותוך הסברת הטעמים לכך, גם בפרשת אע'בריה (שם):
את הבקשה לביטול כאמור יש להגיש לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין שהושג במירמה.
כלום משמעות הדבר, שאם פסק-הדין שמבקשים להביא לביטולו ניתן בערכאת הערעור, תוגש בקשת הביטול לערכאת הערעור? התשובה לשאלה זו היא, כי אף שערכאת הערעור מוסמכת לדון בבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי, הרי שככלל אין היא הערכאה המתאימה לעסוק בכך. עמד על כך המשנה לנשיא ש' לוין (בפרשת חוף גיא הנ"ל):
לערכאה הראשונה סמכות לטפל בעניין זה, והדברים הם כך ביתר שאת כאשר אין מצויים בידי ערכאת הערעור הכלים לטפל בבקשה ל"משפט חוזר" על ידי שמיעת ראיות וקביעת ממצאים. אכן, אין אנו מוכנים לקבוע שלעולם לא ייזקק בית משפט לערעורים לבקשות מסוג זה. העניין אינו של היעדר סמכות אלא של שימוש בשיקול הדעת. לפיכך גם אין מקום להעביר את הבקשה שלפנינו לבית המשפט המוסמך, על יסוד סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
עוד יש לציין, כי הדרך הדיונית הנכונה להגיש את הבקשה ל"משפט חוזר" אזרחי היא בפתיחתו של הליך חדש, ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים זה מכבר. כן ראוי להוסיף, כי מאחר שהדיון בבקשת הביטול כרוך, מעצם טבעו, בהגשת ראיות חדשות ובבירור עובדתי, הרי שככלל יש להגישה כתובענה בסדר-דין רגיל (ראו את גלגוליה הכושלים של הבקשה ל"משפט חוזר" בעניין ע"א 4958/99 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, תק-על 2000(4) 621, שתוארו בפסקה 12 לפסק-הדין).
סיכומו של דבר
כאשר מבקשים ביטולו של פסק דין יש לוודא מהם הנסיבות שהובילו למתן פסק הדין האם מדובר בטעות של המבקש עצמו או במרמה של הצד השני שהסתיר מסמכים וראיות שלא ניתן היה להשיגם. ביטול פסק דין בשל אי התייצבות או אי ביצוע מסירה כדין כל אחת ואחת מהסיבות המובאות בקצרה במאמר זה יכולה להוביל לביטול פסק דין אפילו אם הפך לחלוט אך חשוב לציין כי הדבר אינו קל וצריך להוכיח נסיבות שבהן יהיה קשה לביהמ"ש להתעלם.
כמובן יש מגוון רחב של שאלות ותשובות בעניין אך במאמר זה בחרנו להעניק מידע כללי בלבד!
להרחבה בתחום: מסחרי וחברות · גירושין מהירים: המדריך המקיף להליך גירושין בהסכמה · מדריך מקיף: פיטורים שלא כדין: זכויות, פיצויים והליכים מ · נכות כללית מביטוח לאומי: מדריך מקיף לתביעה, זכויות והלי
שאלות נפוצות
באילו מקרים קל יחסית לבטל פסק דין?
ביטול פסק דין אינו דבר קל, אלא אם מדובר בפסק דין שניתן ללא הגנה וללא שבוצעה מסירה כדין לנתבע. במצב כזה ההליך מוקל משמעותית, שכן הפגם נוגע לעצם היכולת של הנתבע לדעת על ההליך ולהתגונן מפניו.
האם קיים משפט חוזר בהליך אזרחי?
הסדר חקיקתי לקיומו של משפט חוזר, שבו נדון עניין שהוכרע בפסק דין חלוט, הוגבל לפלילים ולא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי. עם זאת, הפסיקה הכירה בסמכות טבועה של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט וקבעה את התנאים להפעלתה.
מהם התנאים לביטול פסק דין בשל ראיות חדשות?
הדרישה היא לראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין. שני התנאים מצטברים, ולכן ראיה שהייתה בהישג יד בזמן ההליך לא תסייע גם אם היא משמעותית לגופו של עניין.
מדוע הסמכות שמורה למקרים חריגים בלבד?
הסמכות לבטל פסק דין חלוט מתנגשת עם עקרון סופיות הדיון, שהוא מעקרונות היסוד של השיטה, ועם רעיון ההסתמכות שלפיו פסק דין חלוט סותם את הגולל על פתיחת ההליך מחדש. מטרת ההגבלה היא למנוע הצפה מחודשת של תיקים שכבר הוכרעו.
מה נדרש בבקשת ביטול בשל אי-התייצבות לדיון?
נפסק כי גם כאשר מדובר בנסיבות של אי הבנה, היסח הדעת או אף רשלנות מסוימת, אם מסתבר כי למבקש קיימת הגנה סבירה, ייטה בית המשפט לאפשר את ליבון הנקודות שבמחלוקת. ההלכה היא שאין דורשים מן המבקש יותר מראיה לכאורה לזכות במשפט.
האם אפשר לבטל פסק דין חלוט, ובאילו מקרים?
כן, אבל רק במקרים חריגים. פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בלי מסירה כדין מתבטל בקלות יחסית בבקשה לביטול. פסק דין חלוט שניתן לאחר דיון מתבטל רק בעילות של מרמה בהשגתו או ראיות חדשות ומכריעות שלא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה, ובית המשפט משתמש בסמכות זו בצמצום. הבקשה מוגשת לבית המשפט שנתן את פסק הדין, בלי שיהוי מרגע גילוי העילה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
