פירוק חברה מטעמי צדק ויושר
סעיף 257(5) לפקודת החברות מסמיך את בית המשפט לפרק חברה כשמן הצדק והיושר לעשות כן, אך ההלכה מצמצמת את השימוש בעילה למצבים קיצוניים בלבד. בחברה סולבנטית יינתן פירוק רק לאחר שנוסו סעדי הסרת קיפוח ורכישה החוצה, ולכן מומלץ לנסות התמחרות בין בעלי המניות לפני הגשת הבקשה.
סעיף 257(5) לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג – 1983, קובע כי "בית המשפט רשאי לפרק חברה במידה והוא סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק".
ההלכה המקובלת הינה להימנע ככל הניתן מפירוק בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה. "מאז חוקק סעיף 257(5), השתכללו דיני החברות, ונוספו להם סעדים רבים ומגוונים בתחום קיפוח המיעוט ויישוב סכסוכים בניהול חברה. לכן, לא ישתמש בית המשפט בעילת פירוק זו אלא במצבים קיצוניים בלבד…". (ראה: פש"ר (ת"א) 1816/00 גלריית גורדון בע"מ נ' גולקונדה אמנות בע"מ) (פורסם בנבו), פש"ר (ב"ש) 6172/01 פרברי אלעזר דוד נ' שירותי ליסינג בנגב ש.ל.ב בע"מ ואח' (פורסם בנבו)
ב-פש"ר 1260/00 אף נקבע ש"יוצא, כי פירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר הנוגעים לסכסוכי בעלי מניות יתאפשר רק אם לא צלחו הן הסעדים של תיקון הקיפוח והן הסעדים של רכישה החוצה. זאת, אלא אם כן עסקינן במצבים מיוחדים של שיתוק החברה, או בחברה אנומלית שאינה אלא "סידור עבודה פנימי", מהסוג שנידון בפש"ר 1816/00, גלריה גורדון.
אין חולק, כי דברים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנן; סעדים להסרת קיפוח לא נוסו כלל ועיקר, שלא לדבר על רכישה החוצה" (ראה: פש"ר (ת"א) 1260/00 אם.אם.ווי בניה אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ נ' משה בינדר ואח', פש"ר (י"ם) 976/04 גולובנציץ חיים נ' פנינת טל השקעות ובניה בע"מ ואח') (פורסם בנבו).
לא זאת בלבד אף זאת, ב-רע"א 5596/00 שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי, פ"ד נז(1) 167, נדון מקרה שבו החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (ראה: פש"ר 265/99 מיום 26.06.2000) לא לפרק את החברה על פי סעיף 257(5), כיוון שדובר בחברה פעילה וסולבנטית, אך החליט לבצע התמחרות בין הצדדים על מנת להביא למצב שבו בסופו של דבר אחד מבעלי המניות ירכוש החוצה את חלקו של השני. בית המשפט העליון (כבוד הנשיא ברק) דחה את הערעור שהוגש על ההחלטה וקבע שסמכות כזו מצויה בידי בית המשפט, בין היתר על פי סעיף 263 לפקודת החברות. הנשיא (דאז) א' ברק אף קבע כי לבית המשפט שיקול דעת למתן סעד של פירוק לפי סעיף 257(5), ומוסיף: " שיקול – דעת זה קיים גם לגבי העילה של פירוק מטעמי צדק ויושר. עילה זו – שהיא "עילת שסתום" במהותה- יכולה להכיל בתוכה מגוון מקרים. כך, למשל, היקלעות החברה למבוי סתום כרוני; הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה; מניעת קיפוח ועושק של בעל מניות; ניהול החברה בניגוד לדין תוך ביצוע מעשי תרמית; מקרה שמדובר בו בחברה שהיא למעשה שותפות; מצב שהחברה בו היא חברת "בועה"…".
על כן, ככל שמדובר בחברה פעילה ורווחית, כי אז טרם הגשת הבקשה לפירוק רצוי לנסות לבצע "רכישה החוצה" או "התמחרות" בין בעלי המניות.
להרחבה בתחום: מסחרי וחברות · פסד תא 22116-04-22 ביטול הסכם השקעה בטענות תרמית ומצג ש · משפט אזרחי מסחרי - שיקולים מרכזיים במשא ומתן ועריכת הסכ
שאלות נפוצות
מתי בית המשפט יפרק חברה מטעמי צדק ויושר?
רק במצבים קיצוניים. מאז חקיקת סעיף 257(5) התפתחו בדיני החברות סעדים רבים בתחום קיפוח המיעוט ויישוב סכסוכי ניהול, ולכן נקבע כי בית המשפט לא ישתמש בעילה זו אלא כמוצא אחרון, לאחר שסעדים אחרים לא צלחו.
אילו מקרים נכללים בעילת הצדק והיושר?
בית המשפט העליון עמד על כך שמדובר בעילת שסתום שיכולה להכיל מגוון מקרים: היקלעות החברה למבוי סתום כרוני, הרס התשתית שלשמה הוקמה, מניעת קיפוח ועושק של בעל מניות, ניהול בניגוד לדין תוך מעשי תרמית, חברה שהיא למעשה שותפות, וחברת בועה.
מהי רכישה החוצה ומתי היא מתאימה?
רכישה החוצה היא מנגנון שבו בעל מניות אחד רוכש את חלקו של האחר, ובכך נפתר הסכסוך בלי לפרק חברה פעילה ורווחית. בפסיקה נקבע כי פירוק חברה סולבנטית מטעמי צדק ויושר יתאפשר רק אם לא צלחו הן סעדי תיקון הקיפוח והן סעדי הרכישה החוצה.
האם בית המשפט רשאי להורות על התמחרות במקום פירוק?
כן. ברע"א 5596/00 סתוי נגד נאחוסי אושרה החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפרק חברה פעילה וסולבנטית, אלא לקיים התמחרות בין הצדדים כדי שאחד מבעלי המניות ירכוש את חלקו של האחר. נקבע כי סמכות זו נתונה לבית המשפט, בין היתר מכוח סעיף 263 לפקודת החברות.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
