סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג 1963 (להלן: "החוק"), קובע כי המנהל, בין ביוזמתו ובין על פי דרישת הנישום, רשאי לתקן שומה בתוך 4 שנים מיום שנעשתה, בכל אחד מן המקרים הבאים: גילוי עבודות חדשות העשויות לחייב במס או לשנות את סכום המס, המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס, נתגלתה טעות בשומה.
"סעיף 85 נועד למקרים שבהם הוברר שמלכתחילה לא היה מקום לשום את המס כפי שנקבע בשומה בין משום שהמוכר מסר הצהרה לא נכונה, בין משום שהתגלתה טעות בשומה ובין משום שהתגלו עובדות חדשות שלפיהן, מלכתחילה החיוב במס כפי שנעשה לא היה מוצדק…". (ראה: ע"א 2458/03 קאפי קדושאי נ' מנהל מס שבח, פ"ד נט(3) 85, וכן השווה: וע (חיפה) 3108/02 אורית ודורון צרפתי נ' מנהל מס שבח מקרקעין) (במקום שלא נאמר אחרת ההדגשה אינה במקור –ג.מ).
זאת ועוד, סעיף 107 לחוק קובע, כי המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
מעיון בשני הסעיפים הנ"ל יחדיו, עולה שאלה חשובה ומעניינת, והיא, האם תיקון שומה יכול להיעשות גם לאחר חלוף 4 השנים המנויות בסעיף 85 לחוק, וזאת ע"י השימוש בסעיף 107 לחוק?
במסגרת וע (ת"א) 1063/02 סולטן רוזי ואח' נ' מנהל מס שבח נתניה, אשר ניתן אך לאחרונה, נקבע כי אין בסעיף 107 לחוק כמו גם בהוראות החוק כל סייג המגביל את המנהל בהפעלת שיקול דעתו. "מכאן, שאין לסבור, כי סמכותו של המנהל להאריך "כל מועד" נעצרת בפתחו של סעיף 85 לחוק"
ועדת הערר קיבלה את טענת העוררים להארכת מועד, וכן קבעה את הדברים הבאים:
"יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. על מבקש הארכה להצביע על נסיבות מיוחדות שיצדיקו הפעלת הסמכות להאריך. הדעת נותנת, כי אין להאריך את המועד כלאחר יד, אלא במסורה בנסיבות מיוחדות וחריגות. כלל זה חל על הנישום וביתר שאת, במקרה הפוך, על המנהל בבקשו להאריך את המועד לעצמו לשם תיקון שומה מעבר למועד הקבוע בסעיף 85 לחוק ובלבד שהנישום לא שינה את מצבו לרעה…".
לסיכומו של עניין, המנהל רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק, זאת באמצעות השימוש בסמכות הניתנת לו מכוח סעיף 107 לחוק. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, ועל מבקש הארכה להצביע על נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו את הפעלת הסמכות להאריך.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן, דיני מיסים, משפט אזרחי, מיסים ופשיטות רגל.
