מאמר בנושא גירושין ומיסים – תחשיב מיסוי חברה בגירושין

לייעוץ משפטי ללא התחייבות בהליכי מיסים ו/או גירושין

התקשרו אלינו 1-700-702-755!

כיצד יש לתחשיב מס חברות בהליכי גירושין?

לפנינו מאמר בנושא מיסים וגירושין לעניין מס חברות בהליך גירושין – השאלות העומדות במאמר זה מתבססות על פס"ד 63643-01-18

האם העברת זכויות בחברת ההזנק ותשלום שווי מחצית מחברת הארנק אגב גירושין בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים – מהווה אירוע מס?

האם איזון הזכויות בחברות בעת איזון המשאבים יהיה לפי ערכי ברוטו או שמא על פי ערכי נטו (בניכוי מיסים שיחולו בעת מימוש השווי הכלכלי של החברה)?

במצב שבו האיזון בחברת הארנק יהיה על פי ערכי ברוטו – אזי עד לאיזו תקופה יהיו הצדדים "כבולים זה בזה" האם "עד בכלל" או שמא עד למועד, שבו האיש יחלק דיבידנדים או ימכור את מניותיו בגין ערכים כלכליים שצברה ״חברת הארנק״ במהלך תקופת השיתוף?

עובדות המקרה בקצרה:

ארבע תובענות בין בני זוג לשעבר:

תובענה למזונות אישה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האישה;

תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האישה;

תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים;

תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש.

הצדדים נשאו ב-2002 ולהם 3 ילדים (כיום שניים מהם בגירים).

הצדדים חיים בנפרד מ- 2018 וגרושים מ-2022. המשפחה נהנתה מרמת חיים גבוהה מאוד.

האיש הוא שותף הון בפירמת עורכי דין מצליחה. הכנסותיו התקבלו באמצעות "חברת ארנק" שהקים, שאליה מועברת משכורתו החודשית מהפירמה וחלקו ברווחיה השנתיים.

בנוסף מחזיק הבעל במניות של 14 חברות סטארט-אפ שבהן השקיע. האישה לא עובדת מזה 20 שנה. יש לה הכנסות פסיביות מהשכרת 3 דירות שבבעלותה.

הסוגיות המשפטיות במאמר זה:

• דיון בסוגית המס בעת העברת מניות בחברות ההזנק ואיזון הזכויות בחברת הארנק אגב גירושין
• האם העברת זכויות בחברת ההזנק ותשלום שווי מחצית מחברת הארנק אגב גירושין בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים – מהווים אירוע מס?

תמצית החלטת בית המשפט:

בעת מימוש השווי הכלכלי של התאגיד יחול מס רווחי הון בעת מכירת המניות או מס הכנסה בעת חלוקת דיבידנד, וזאת מרווחים שנצברו במהלך תקופת השיתוף. משכך, העברת מניות אגב גירושין, עשויה להיחשב כאירוע מס כבר בעת איזון המשאבים, או להוות אירוע מס נדחה בראי דיני המס. משכך יש להביא בחשבון את חבות "המס הרעיוני" שיחול בגין שלב המיסוי השני. 

אשר לחברות ההזנק – אילו כלולות כחלק מנכסי התא המשפחתי ויאוזנו על ידי "חלוקה בעין", המקיים את עקרון רציפות המס, ולפיו הצדדים נשארים שותפים גם לאחר מועד הקרע ובעלי הזכויות והחובות הצמודים למניות שבחברות ההזנק. לרבות תשלום מס בעת מימוש המניות וחלוקת דיבידנדים. מכוח החלטת מיסוי 7681/14 ובכפוף לקיום כל תנאיה, לא צפוי להיות במקרה של איזון משאבים אירוע מס אגב הגירושין. הצדדים שותפים שווי זכויות במניות של חברות ההזנק. כך שבעת חלוקת דיבידנד או מימוש המניות במכירה הונית בעתיד ישלמו הצדדים מיסים בגין ערכים כלכליים שייצברו בחברות וזאת על פי הדין.

ולמה הדבר גם דומה?

לפיצול מניות, וגם אז כאמור אין לפנינו אירוע מס. קל וחומר בהשוואה לסעיף 105 לפקודת מס הכנסה המאפשר לבצע שינויי מבנה בחברה בפטור ממס, בכפוף לעמידה בתנאים והוראות הרלוונטיות (ראו Eisner V. Macomber 252 U.S.189(1920) וכן החלטת מיסוי 2082/18 שבה נקבע, כי פיצול הון המניות לא ייחשב ל"מכירה" כמשמעותה בפקודת מס הכנסה ויחול רצף מס).

האם איזון הזכויות בחברת הארנק בעת איזון המשאבים יהיה לפי ערכי ברוטו או שמא על פי ערכי נטו (בניכוי מיסים שיחולו בעת מימוש השווי הכלכלי של החברה)?

במצב שבו האיש יחלק בעתיד דיבידנד שמקורו ברווחים שנצברו במהלך תקופת השיתוף, ובעקבות כך יושת עליו חיוב במס, אזי תישא האישה אף היא במחצית חיוב המס שיידרש, ויהיה עליה לשפות את האיש בגין מחיצת מהמס שיושת על האיש. במצב שבו האיש ימכור בעתיד את מניות ״חברת הארנק״ ובעקבות כך יאלץ לשלם מס רווחי הון בגין ערכים כלכליים שצברה ״חברת הארנק״ במהלך תקופת השיתוף, אזי תישא האישה אף היא במחצית חיוב המס.

במצב שבו האיזון בחברת הארנק יהיה על פי ערכי ברוטו – אזי עד לאיזו תקופה יהיו הצדדים "כבולים זה בזה" האם "עד בכלל" או שמא עד למועד שבו האיש יחלק דיבידנדים או ימכור את מניותיו בגין ערכים כלכליים שצברה ״חברת הארנק״ במהלך תקופת השיתוף?

מצב שבו הצדדים "כבולים זה בזה" לנצח אינו דרך ראויה. כל אחד מהצדדים זקוק לוודאות כלכלית ויש לשאוף "לעקרון הפרידה הנקייה – Clean Break"  כמקובל בדיני משפחה. משכך, דרך המלך הראויה ביותר, במקרים שבהם הכסף "נשמר בחברה", היא לקבוע מגבלות של זמן על התקופה שבמהלכה ניצב בן הזוג שאינו מחזיק במניות בסיכון שיידרש לשפות את בן הזוג המחזיק בהן בגין חלקו הרעיוני בחיוב במס.

מצאתי חמש שנים ממועד הקרע הם זמן סביר; ובתום תקופה זו לא יכול האיש לדרוש מהאישה השתתפות בתשלום מס ככל שיהיה בשל מכירה או חלוקה.

סיכומו של דבר:

ביהמ"ש קבע למעשה כי בעת חלוקה בעין של זכויות האיש בחברות ההזנק נשמר רצף המס. במקרה כזה הפתרון הראוי הוא – שכל צד יישא בחלק המס היחסי שיושת עליו רק בעת המכירה, ולא עתה בעת הרישום הפורמאלי על שם האישה.

לגבי תקופת השיתוף נקבע כי: במקרה שלפניי חלפו להן למעלה מחמש שנים מאז מועד הקרע. עם השלמת עמדות הצדדים ביחס לסוגיית המס נודע כי במהלכן של החמש שנים האיש חילק דיבידנדים ושולם עליהם מס. אזי על פי ההלכה הידועה "שאם בשעת ההכרעה נודעו לנו העובדות, עלינו להעדיפן על השערות ונבואות" (ע"א 600/75 תל רונן קבלנים ובונים בע"מ נ' פקיד השומה, תל-אביב [פורסם בנבו] (1977)) על האישה לשפות את האיש בסך של 142,259 ₪, כאמור בסעיף 266 לעיל.

מחפשים עורך דין לגירושין? או עורך דין במיסים? התקשרו אלינו 1-700-702-755!

משרד עורכי דין מלכא ושות' מתעסק רבות בליווי בתחום המשפחה והגירושין והן בתחומי המס ומס הכנסה.

הכותב היינו עורך דין למיסים / מס הכנסה ממשרד עורכי דין מלכא ושות'.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

עורך דין גירושין – מלכא ושות' משרד עורכי דין: