שלילת תושבות
הזכאות לקצבאות מהביטוח הלאומי מותנית בהיות המבקש תושב ישראל, ומבחן התושבות נקבע לפי מרכז החיים ומירב הזיקות. הפסיקה נמנעה מלקבוע נוסחה אחידה, ומגמתה להגמיש את הפרשנות כך ששהות ממושכת בחו"ל לצורכי עבודה, לימודים או ריפוי אינה מסיטה בהכרח את מרכז החיים ואינה שוללת את הזכות לגמלה.
מאחר והזכאות לקבלת קצבאות מן הביטוח הלאומי הינה היות המבקש תושב ישראל, עולה השאלה לא אחת מיהו תושב ישראל.
הדברים אמורים בפרט בעולם בו אנו חיים כיום שבו אנשים שוהים מחוץ לגבולות הארץ לצורך טיפולים, עבודה, או קבלת טיפול רפואי.
מיום 1.1.1996
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ו מס' 1571 מיום 8.3.1996 עמ' 127 (ה"ח 2433)
"עקרת בית" - כמשמעותה בסעיף 241 כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: מיום 1.3.2007
תיקון מס' 93
ס"ח תשס"ז מס' 2081 מיום 6.2.2007 עמ' 112 (ה"ח 266)
הוספת פסקה (3) להגדרת "עקרת בית" מיום 1.8.2009
תיקון מס' 109
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 672 (ה"ח 329)
בפסיקה ענפה אשר הדף צר מלהכילה נקבע לא אחת, כי מבחן ה"תושבות" הוא המבחן המרכזי לצורך הענקת זכויות סוציאליות (ראה: בג"ץ 11044/04 דמיטרי סולומטין ואח' נ' שר הבריאות ואח'). עוד נקבע כי מעמדו של אדם כ"תושב ישראל" מהווה תנאי בסיסי לצורך הענקת זכויות סוציאליות (ראה: בג"ץ 494/03 עמותת הרופאים למען זכויות אדם ואח' – שר האוצר ואח', פ"ד נט (3) 322).
זאת ועוד, פרשנות המונח "תושב ישראל" תהא על בסיס המבחן העיקרי והוא הדרישה לקיום מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל (ראה: עבל 344/09 (ארצי) אכלאס חלאק נ' המוסד לביטוח לאומי).
יחד עם זאת עיון בפסיקה הרחבה מלמדנו, כי לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה.
על רקע זה, מוצאת ביטויה המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח "תושב ישראל", "במסגרתן מוכרת שהות ממושכת של תושב ישראל בחוץ לארץ, מבלי שתישללנה זיקתו לישראל וזכותו לגמלה, כגון בסעיפים 324 ו- 324א לחוק.
זאת מתוך נקודת מוצא לפיה, עצם שהייתו של אזרח ישראל בחו"ל לצרכי עבודה, לימודים או ריפוי וכל כיוצ"ב, אין די בה כדי להסיט "מרכז חייו"…". (ראה: עב"ל (ארצי) 83/06 ג'אן טייץ נ' המוסד לביטוח לאומי).
אשר על כן, במצב של "שלילת תושבות" על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר כתוצאה ממנה נדרש המבקש לעיתים להשיב למוסד כספים הנאמדים בסך של עשרות אלפי ₪ אותם קיבל, שמורה הזכות לנפגע מן ההחלטה להגיש השגה ואף לפנות לביה"ד לעבודה והכול במועדים הקבועים לכך.
להרחבה בתחום: עורך דין ביטוח לאומי · ביטוח לאומי קצבת שירותים מיוחדים
שאלות נפוצות בנושא שלילת תושבות
מהו המבחן המרכזי לקביעת תושבות לצורך זכויות סוציאליות?
הפסיקה קבעה כי מבחן התושבות הוא המבחן המרכזי להענקת זכויות סוציאליות, וכי מעמד של תושב ישראל מהווה תנאי בסיסי לקבלתן. פרשנות המונח נעשית על בסיס הדרישה לקיום מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל, ולא על פי ספירה טכנית של ימי שהייה בארץ ומחוצה לה.
האם שהות בחו"ל לצורך עבודה או טיפול רפואי שוללת תושבות?
לא בהכרח. הפסיקה הכירה בשהות ממושכת של תושב ישראל בחוץ לארץ מבלי שתישלל זיקתו לישראל וזכותו לגמלה, ובכלל זה בסעיפים 324 ו-324א לחוק. נקבע כי עצם שהייתו של אזרח ישראל בחו"ל לצורכי עבודה, לימודים או ריפוי אין די בה כדי להסיט את מרכז חייו.
מדוע אין נוסחה אחידה לקביעת תושבות?
עיון בפסיקה מלמד כי לא יהיה זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם אחיד שיענו על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה אם אדם הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה או אם הפסידו. לכן כל תיק נבחן לפי מכלול נסיבותיו ומכלול זיקותיו של המבקש.
מה ניתן לעשות כאשר המוסד שולל תושבות?
לנפגע מן ההחלטה שמורה הזכות להגיש השגה, ואף לפנות לבית הדין לעבודה, והכול במועדים הקבועים לכך. חשוב לפעול במהירות ולאסוף ראיות המבססות את מרכז החיים בישראל, שכן איחור במועדים עלול לחסום את הבירור לגופו.
מהי ההשלכה הכספית של שלילת תושבות?
מעבר להפסקת תשלום הקצבה, שלילת תושבות מובילה לעיתים לדרישה להשיב למוסד כספים הנאמדים בעשרות אלפי שקלים שהתקבלו בעבר. לכן ההתמודדות עם החלטת שלילה אינה נוגעת רק לעתיד אלא גם לחוב רטרואקטיבי שנפתח על שם המבוטח.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
