מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?
אין הבדל מהותי בין חדלות פירעון לפשיטת רגל: המחוקק החליף את הליכי פשיטת הרגל בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומהות החוקים והנהלים נותרה דומה. חדלות פירעון היא מצב שבו סך ההתחייבויות עולה על הנכסים או שאין נזילות לכיסוי חובות מיידיים, ומבחינים בה בין חדלות פירעון תזרימית למאזנית.
חדלות פירעון היא מצב פיננסי שבו אדם או עסק אינו יכול לעמוד בחובות. מצב זה מתרחש כאשר סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, מה שהופך את זה בלתי אפשרי לשלם לנושים. חדלות פירעון יכולה להיות מצב זמני או קבוע, בהתאם לסיבות הבסיסיות וליכולתו של החייב להתאושש כלכלית.
ישנם שני סוגים עיקריים של חדלות פירעון: חדלות פירעון תזרימית וחדלות פירעון מאזנית. חדלות פירעון תזרימית מתרחשת כאשר לישות אין מספיק נכסים נזילים לכיסוי חובות מיידיים. לעומת זאת חדלות פירעון מאזנית מתרחשת כאשר סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, דבר המצביע על בעיה פיננסית עמוקה יותר.
פשיטת רגל או חדלות פירעון? זה אותו הדבר (מאז ביטול חוק פשיטת רגל והחלפתו בשיקום כלכלי). הכרה מוקדמת בחדלות פירעון יכולה לסייע בנקיטת צעדים מתקנים, כגון משא ומתן עם נושים או ארגון מחדש של חובות. גישה פרואקטיבית זו יכולה לעיתים למנוע מהמצב להתנהל כהליך חדלות פירעון בבית המשפט.
בישראל, דיני חדלות פירעון נועדו לספק פתרון הוגן הן לחייבים והן לנושים, ולקדם יציבות פיננסית ושיקום. המטרה היא לאפשר לחייבים לנהל את חובותיהם תוך מתן הזדמנות לנושים לקבל בחזרה חלק מכספם המגיע להם.
מהי פשיטת רגל?
פשיטת רגל היא הליך משפטי המסייע ליחידים או עסקים שאינם יכולים לשלם את חובותיהם. כאשר מישהו מכריז על פשיטת רגל, הוא מבקש הקלה מחובותיו או כולם באמצעות התערבות של בית משפט. תהליך זה נועד לספק התחלה פיננסית חדשה עבור אלה הכורעים בחובות. ניתן לראות כאן את הרשימה.
הלכה למעשה פשיטת הרגל בוטלה ובמקומה קיים היום שיקום כלכלי / חדלות פירעון.
אחת השאלות אותה מרבית הפונים שואלים זה למעשה מה ההבדלים המרכזיים בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?
ראשית אין הבדל, המחוקק החליף את הליכי פשיטת הרגל בהליכי חדלות הפירעון לגישתנו פרט להקשחת העמדות מול חייבים מהות החוקים והנהלים כולל הפסיקה נשארו כמעט אותו הדבר.
הבעיה היחידה שנוצרה היא ביטול חוקים ופסיקות שהגנו על חייבים ונכסיהם ובכך למעשה לגישת משרדנו מדובר בהליך בעייתי יותר המתעלם ממצבים ומבעיות שעלולות להיות לכל אזרח ואזרח במדינה.
חשוב לציין כי לגישת משרדנו מדובר בחוק שכל מטרתו בסוף כפי שטענו לכל אורך הדרך נועד להטיב עם הזוכים בכך שמקל עליהם במימוש נכסים ומהצד השני מקשיח עמדות מול אזרחים אשר יש להם דירת מגורים למשל.
הדבר בולט במימוש נכסים, שבו כונס נכסים הממונה על ידי רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט פועל למכירת הנכס, ולעיתים במחיר נמוך משוויו בשוק.
החלטת שינוי החוק כפי שקורה פעמים רבות הוצגה לציבור כבשורה לחייבים אך כמו כל דבר הוסתר מהציבור ביטול הגנות מהותיות למשל על דירת מגורים והחשיבות של קורת הגג (פסיקה חשובה ביותר שנתמכה במשך עשרות שנים ע"י ביהמ"ש העליון שבחן נורמות משפטיות ושם לנגד עיניו גם מכלול של דברים אחרים ולאו דווקא רק כלכליים).
סיכום
חדלות פירעון ופשיטת רגל הם אותו הדבר. ביטול פשיטת הרגל וכניסת חוק חדלות הפירעון במקומו לגישתנו וכפי שכתבנו במאמרים רבים לא באמת נועדה להגן על האזרח כי עם על המוסדות הפיננסיים.
המערכת דאגה לשווק את חדלות הפירעון כגן עדן לחייבים אולם לכל העוסקים בדבר היה ידוע מראש כי לא כך הם פני הדברים ולמעשה חלק ניכר מהאוכלוסייה שלה דירות מגורים מרחף היום הסיכון של איבוד קורת הגג ללא שום התחשבות במצבים מורכבים וראיה צרה המנותקת מכל נורמה חברתית ראויה.
להרחבה בתחום: עורך דין פשיטת רגל
מי שכבר הבין את ההבדל ורוצה לדעת איך מגישים בפועל ימצא את הצעדים במדריך על בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד, כולל האגרה ומה קורה ב-30 הימים הראשונים.
תושבי ירושלים שהבינו שמדובר באותו הליך ושוקלים להגיש בקשה ירצו לדעת איפה הוא מתנהל בפועל. לפי גובה החוב, ההליך מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בעיר או מול הממונה ובית משפט השלום, כפי שמוסבר בעמוד עורך דין פשיטת רגל בירושלים.
תושבי רמת גן שהבינו שחדלות פירעון ופשיטת רגל הן אותו הליך ושוקלים להגיש בקשה יכולים להתייעץ לפני הצעד הראשון. מה כולל הליווי, מההגנה מפני הנושים ועד בקשת ההפטר, מוסבר בעמוד עורך דין פשיטת רגל ברמת גן.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין חדלות פירעון תזרימית למאזנית?
חדלות פירעון תזרימית מתרחשת כאשר לגוף אין די נכסים נזילים לכיסוי חובות מיידיים, גם אם על הנייר יש לו רכוש. חדלות פירעון מאזנית מתרחשת כאשר סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, ומצביעה על בעיה פיננסית עמוקה יותר מאשר קושי זמני בתזרים.
האם חוק פשיטת הרגל עדיין קיים?
לא. הלכה למעשה בוטלה פשיטת הרגל, ובמקומה קיים היום הליך של שיקום כלכלי וחדלות פירעון. השינוי אינו סמנטי בלבד: לצד המשכיות של מהות החוקים והנהלים, בוטלו חוקים ופסיקות שהגנו על חייבים ועל נכסיהם, ובראשם ההגנות שנוגעות לדירת המגורים של החייב.
האם אפשר להימנע מהליך חדלות פירעון בבית המשפט?
לעיתים כן. הכרה מוקדמת במצב של חדלות פירעון מאפשרת לנקוט צעדים מתקנים, כגון משא ומתן עם הנושים או ארגון מחדש של החובות. גישה פרואקטיבית זו יכולה למנוע במקרים מסוימים את הידרדרות המצב לכדי ניהול הליך חדלות פירעון מלא בבית המשפט.
האם המעבר לחוק חדלות פירעון היטיב עם החייבים?
לגישת המשרד, לא. אף שהשינוי הוצג לציבור כבשורה לחייבים, הוסתר ממנו ביטולן של הגנות מהותיות, ובהן ההגנה על דירת המגורים ועל החשיבות של קורת הגג, שנתמכה עשרות שנים בפסיקת בית המשפט העליון. בפועל ההליך מקל על מימוש נכסים ומקשיח עמדות מול חייבים.
מהי מטרתם של דיני חדלות הפירעון בישראל?
דיני חדלות הפירעון נועדו לספק פתרון הוגן הן לחייבים והן לנושים, ולקדם יציבות פיננסית ושיקום כלכלי. המטרה המוצהרת היא לאפשר לחייבים לנהל את חובותיהם, ובד בבד לתת לנושים הזדמנות לקבל בחזרה חלק מכספם המגיע להם במסגרת הליך משפטי מסודר ומפוקח.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
