window.dataLayer = window.dataLayer || []; function gtag(){dataLayer.push(arguments);} gtag('js', new Date());gtag('config', 'UA-2370368-14');

משרד הביטחון וצבא

חיילים, משרתי מילואים ובני משפחותיהם נתקלים בהליכים מול הצבא ומשרד הביטחון: הכרה בנכות, ועדות רפואיות באגף השיקום, זכויות אחרי שחרור ותביעות בעקבות פגיעה בשירות. המאמרים בקטגוריה מסבירים את השלבים ואת המועדים בכל אחד מההליכים האלה. לליווי מול הצבא ומשרד הביטחון ראו עורך דין צבאי.

אי התייצבות למילואים: הענישה, שימוע ובקשה לדחייה או שחרור

2026-09-26T21:49:14+03:0023/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

מי שלא התייצב לצו מילואים בלא צידוק מספיק נחשב כמי שעזב את השירות שלא ברשות (סעיף 13 לחוק שירות המילואים). העונש המרבי הוא שנתיים לפי סעיף 26, ושלוש שנים על נפקדות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, אבל קצין שיפוט מוסמך לדון בכך משמעתית. בקשה לדחייה או לשחרור מגישים בטופס 58 עד שמונה ימים לפני השירות.

ערעור על פרופיל רפואי בצבא: ועדה רפואית, ועדת ערר והמסמכים

2026-09-26T21:49:28+03:0023/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

ערעור על פרופיל צבאי מוגש כערר בכתב לוועדה רפואית עליונה, תוך חודש מהיום שבו נמסרה ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית (תקנה 8 לתקנות שירות בטחון). הערר מפרט את הממצא הרפואי ומצורפת אליו תעודת רופא. מי שמצבו השתנה יכול לבקש עיון מחדש אחרי שלושה חודשים, ועל הוועדה העליונה מערערים לבית המשפט לעניינים מינהליים בשאלה משפטית בלבד.

דין משמעתי בצבא: איך מתנהל, מה העונשים ומתי לבקש משפט

2026-09-26T21:49:42+03:0022/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

דין משמעתי בצבא חל על עבירה צבאית שעונשה אינו עולה על שלוש שנות מאסר (סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי). קצין שיפוט זוטר רשאי להטיל ריתוק או מחבוש של עד 7 ימים, וקצין שיפוט בכיר עד 35 יום והורדה בדרגה. מול קצין שיפוט בכיר אפשר לבקש בית דין צבאי, ועל העונש מגישים ערר בתוך שלושה ימים.

שכר טרחת עורך דין בתביעה נגד משרד הביטחון: מה קובע החוק

2026-09-26T21:49:59+03:0022/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

מאז 15 ביוני 2026 שכר הטרחה בתביעות לאגף השיקום מוגבל בחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה). עורך דין רשאי לגבות מראש רק דמי פתיחת תיק, ואת השאר רק אחרי הכרה ולפי אחוזי הנכות. בנכות של 20% ומעלה התשלום נפרס ל-60 חודשים, ומי שחתם מאז 7.10.2023 יכול לבקש החזר של סכום מופרז עד 14.6.2027.

החמרת נכות במשרד הביטחון: מתי מגישים, איך מוכיחים ומה הסיכון

2026-09-26T21:50:58+03:0021/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

נכה מוכר שהפגיעה שלו החמירה רשאי לדרוש מקצין התגמולים בדיקה מחדש בוועדה רפואית, אם עברו לפחות שישה חודשים מהקביעה האחרונה (סעיף 37(ב) לחוק הנכים). הבקשה צריכה לפרט במה מתבטאת ההחמרה ולכלול תיעוד רפואי (תקנה 7א). הוועדה בודקת את המצב הנוכחי, ולכן יש גם סיכון להפחתה, ועל החלטתה אפשר לערור לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 יום.

עריקות ונפקדות בצה"ל: ההבדל, הענישה ואיך מסדירים חזרה

2026-09-26T21:51:26+03:0020/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , |

נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, ודינה עד שלוש שנות מאסר לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. עריקות היא היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור, ודינה עד שבע שנים, ועשר בפעילות מבצעית. אחרי 18 חודשי היעדרות חלה חזקת כוונה. מי שרוצה לחזור יכול לבדוק את מסלול בית הדין המשלב.

חקירת מצ"ח: זכויות החייל הנחקר, זכות השתיקה ומה אסור לחתום

2026-09-26T21:51:52+03:0019/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

חייל שנחקר במצ"ח כחשוד זכאי לדעת במה הוא חשוד, לקבל אזהרה שאינו חייב לומר דבר, לשתוק ולהתייעץ עם עורך דין לפני החקירה ובמהלכה, גם מהסנגוריה הצבאית בלי חיוב כספי. בסוף החקירה הוא רשאי לקרוא את ההודעה, לתקן אותה או לסרב לחתום, והסירוב נרשם. חיפוש בטלפון נעשה בצו או בהסכמה מדעת.

אגף השיקום במשרד הביטחון: טבלת הזכויות המלאה לנכי צה"ל לפי דרגת נכות (10% עד 100%+)

2026-09-26T21:54:21+03:0012/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

אגף השיקום במשרד הביטחון משלם את התגמולים ומעניק את הזכויות למי שהוכר כנכה צה"ל לפי חוק הנכים: מ-10% עד 19% מענק חד פעמי בלבד, מ-20% תגמול חודשי שעולה עם האחוזים, ב-100% התגמול המלא ופטור ממס, וב-100%+ תגמול מוגדל ותגמולים לצרכים מיוחדים. רכב רפואי מ-50% (או מ-30% בפגיעת גפיים תחתונות), תוספת גיל מ-55 או 57, ודיור לפי דרגה. הסכומים הם סדרי גודל שמתעדכנים מדי שנה.

תביעה נגד קצין התגמולים: ההליך מול הוועדה הרפואית, ערעור לוועדה העליונה ולבית המשפט המחוזי

2026-09-26T21:55:05+03:0011/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

ההליך מול קצין התגמולים בנוי מארבע תחנות: תביעה להכרה, החלטה על הקשר לשירות, ועדה רפואית שקובעת אחוזים, ושני מסלולי ערעור נפרדים. על דחיית ההכרה מערערים לוועדת ערעורים לפי סעיף 33 לחוק הנכים בתוך 30 יום וממנה למחוזי; על האחוזים מערערים לוועדה רפואית עליונה וממנה למחוזי בשאלה משפטית בלבד. לתושבי הצפון ההליך מתנהל בחיפה ובנצרת.

פוסט טראומה (PTSD) והכרה כנכה צה"ל: הקריטריונים, הראיות שמכריעות והמסלול המקוצר אחרי 7.10

2026-09-26T21:55:08+03:0011/09/2026|קטגוריות: משרד הביטחון וצבא|תגיות: , , , , , |

להכרה בפוסט טראומה כנכה צה"ל צריך שלושה דברים: אירוע או תנאי שירות, אבחנת PTSD מפסיכיאטר לפי DSM-5, וקשר סיבתי מתועד. אחוזי הנכות נקבעים לפי סעיף 34 לתקנות המבחנים בטווח 10%-100% לפי הפגיעה בתפקוד. אחרי 7.10.2023 פועל באגף השיקום מסלול ייעודי שבו הטיפול מתחיל מיד וההכרה הראשונית ניתנת במהירות. המאמר מדרג את הראיות ומסביר למה תביעות נדחות.