הצגת ראיות לאחר שלב ההוכחות אפשרי?
הלכה פסוקה היא שאין להגיש לבית המשפט ראיות חדשות, לאחר שנסתיים שלב שמיעת הראיות.
אולם קיים חריג על פיו: בית המשפט עשוי להיעתר להגשת ראיה נוספת, אפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין המבקש, וזאת במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ( רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח , פ"ד נה (4) 577 ).
כאמור קיימות נסיבות בהם יסטה ביהמ"ש מהפרוצדורה וזאת כאמור לצורך גילוי האמת ועשיית צדק.
עם זאת פעמים רבות נאלצים בתי המשפט לדחות את מתן אפשרות הצגת הראיות וזאת לצורך שמירת ההליך התקין ומניעת הטרדת הצד השני מעבר לצורך ויצירת סחבת ועל-כך למעשה יטען כי הפגיעה בכללי הפרוצדורה והנהלים היא שמובילה לפגיעה חמורה יותר מאשר חקר האמת.
לעניין זה יפים דבריו של י.זיסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי " מהדורה שישית שם נאמר:
"אין ליתן היתר זה ( להגשת ראיה נוספת- ד.א.ג ) כדבר שבשגרה, שאם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט, ולא ייעשה צדק".
לנוכח האמור נקבעו במהלך השנים כללי מסגרת בפסיקה המנחים את ביהמ"ש בהחלטתו:
א. ביהמ"ש יבחן האם הצד המבקש המביא ראיה חדשה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של אותה ראיה האם המבקש ו/או עורך דינו ידעו אודות הראיה החדשה ומתי?
ב. עוד יבחן ביהמ"ש האם בהבאת הראיה החדשה יש משום תרומה משמעותית לגילוי האמת.
ג. בית המשפט יבחן למעשה באיזה שלב דיוני נמצא ההליך המשפטי ובמקרים רבים עוד בטרם הגשת הסיכומים יאפשר ביהמ"ש לחרוג מנהליו ויאפשר את הגשת הראיה החדשה (ראה: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח , פ"ד נה (4) 577 ).
בסיכומו של דבר קיימת חשיבות עליונה במציאת חקר האמת וסבור כותב המאמר כי בית המשפט לכל אורך ניהול ההליך צריך ומחויב להניח בפניו רק את חקר האמת שבכך למעשה בנוי וראוי שיהיה במשפט האזרחי לבטח במשפט הפלילי סביר לוודאי כי על מנת לעשות צדק חשוב שיהיו בכל זמן נתון כל המסמכים/הראיות שיאפשרו לביהמ"ש להגיע לחקר האמת בכל משפטי.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק במשפט האזרחי, תביעות לשון הרע, תביעות אזרחיות, דיני משפחה, דיני בנקאות וביטוח לאומי.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
