נפגעת בשירות? המדריך המלא להגשת תביעה נגד משרד הביטחון – ולקבל את מה שמגיע לך

"אני פגוע מהשירות, מרגיש שמגיע לי הכרה ופיצוי, אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל. אומרים שזה תהליך מסובך, ארוך, מלא בירוקרטיה… מה אם אעשה טעות ואפסיד את כל מה שמגיע לי?"

הקול הזה בראש, שאומר 'זה מסובך מדי', הוא לא טועה. אבל הוא מספר רק חצי מהסיפור. המאבק על ההכרה מול משרד הביטחון הוא אכן מורכב, אך הוא רחוק מלהיות אבוד. התחושה שאתה לבד מול מערכת ענק היא בדיוק המכשול הראשון שצריך לעבור. המדריך הזה נועד לפרק את המכשול הזה. הוא יספק לך מפת דרכים ברורה, יצביע על המלכודות שבדרך, ויבהיר מדוע ליווי מקצועי הוא לא מותרות, אלא המפתח להצלחה.

המלכודת: למה ניסיון להגיש תביעה לבד נכשל לעתים קרובות?

רבים מאנשי כוחות הביטחון – חיילים בסדיר, בקבע או במילואים, שוטרים ואנשי שב"ס – מאמינים שאם "מגיע לי, אז יאשרו". הם מגישים תביעה לבדם, מתוך אמונה שהצדק ייצא לאור. זוהי מלכודת מסוכנת.

הגשת תביעה נגד משרד הביטחון אינה מילוי טופס, אלא בניית תיק משפטי. הנטל להוכיח "קשר סיבתי" – כלומר, שהפגיעה הפיזית או הנפשית נגרמה במהלך ועקב השירות – מוטל כולו על התובע. הגשת טפסים חלקיים, חוסר בתיעוד רפואי תומך, או חוסר יכולת לנסח נכון את נסיבות הפגיעה, עלולים להוביל לדחיית התביעה על הסף או לעיכובים של שנים. טעות אחת קטנה בתחילת הדרך עלולה לעלות באובדן זכויות והטבות לשנים רבות.

איך מגישים תביעה למשרד הביטחון? המדריך צעד-אחר-צעד

הבנת התהליך היא הצעד הראשון להחזרת תחושת השליטה. באופן בסיסי, התהליך מורכב מארבעה שלבים מרכזיים:

  1. איסוף מסמכים קריטי: זהו היסוד של התיק. יש לאסוף כל פיסת נייר רלוונטית: דוחות רפואיים מרופא היחידה, סיכומי אשפוז, הפניות, חוות דעת, וכל תיעוד אחר על נסיבות הפציעה או תחילת המחלה.
  2. מילוי טופס הבקשה: יש למלא את "טופס הבקשה להכרה בנכות" של אגף השיקום. חשוב לדייק בפרטים ולתאר את האירוע באופן הברור ביותר.
  3. הגשת הבקשה: ניתן להגיש את הבקשה המלאה (טופס + כל המסמכים) בדואר, באופן מקוון באתר אגף השיקום, או פיזית במשרדי האגף.
  4. טיפול ובירור: לאחר קליטת הבקשה, אגף השיקום בודק שהוגשו כל המסמכים. חשוב לדעת: רק לאחר שהתיק מוכרז כ"שלם", מתחיל מניין הימים לטיפול בתביעה. כל מסמך חסר עוצר את התהליך.

השאלה שכולם שואלים: כמה זמן לוקח תביעה למשרד הביטחון?

לשאלה זו אין תשובה אחידה, והיא תלויה במורכבות התיק.

  • "המסלול הירוק": תביעות על חבלה ברורה שארעה במהלך השירות (למשל, שבר בתאונת אימונים) מטופלות בדרך כלל בתוך חצי שנה עד שנה.
  • תיקים מורכבים: תביעות על מחלות, פגיעות נפשיות (כמו פוסט טראומה), או "החמרת מצב קיים" דורשות בירור מעמיק יותר, ויכולות להימשך שנה, שנתיים ואף יותר.

כפי שצוין, כל עיכוב בהגשת מסמכים עוצר את "שעון החול" של התהליך. ניהול נכון ומקצועי של התיק מהרגע הראשון הוא הדרך היעילה ביותר לקצר את זמני ההמתנה המורטים.

מעבר לטפסים: תפקידו של עורך דין לתביעות נגד משרד הביטחון

כאן בדיוק נכנס לתמונה הליווי המקצועי. תפקידו של עורך דין לתביעות נגד משרד הביטחון הוא להפוך אוסף של מסמכים לטיעון משפטי מנצח. הוא יודע כיצד להציג את העובדות, באילו מונחים משפטיים להשתמש כדי להוכיח קשר סיבתי, ועל אילו תקדימים משפטיים להסתמך.

ליווי כזה כולל:

  • הכוונה באיסוף החומר הרפואי הנכון.
  • סיוע בקבלת חוות דעת מרופאים מומלצים התומכות בתביעה.
  • הכנה וייצוג בוועדות הרפואיות, שהן שלב קריטי בקביעת אחוזי הנכות.
  • ניהול התקשורת מול קצין התגמולים ומניעת סחבת.

במילים אחרות, ייצוג משפטי נגד משרד הביטחון מבטיח שהתיק שלך יטופל ברצינות המרבית, ושהזכויות שלך לא יפלו בין הכיסאות של הבירוקרטיה.

הוכחות מהשטח: מתי הליווי המשפטי עושה את כל ההבדל?

משרד עורכי דין משרד הביטחון - תביעה נגד משרד הביטחון | תביעות נגד משרד הביטחון | נכות משרד הביטחון

מלכא ושות' משרד עורכי דין

התיאוריה חשובה, אך דוגמאות מהחיים ממחישות את התמונה טוב יותר.

  • המקרה הפשוט שהסתבך: חייל ששבר את רגלו בתאונת אימונים הגיש תביעה לבד. עקב חוסר במסמך רפואי אחד, הטיפול בתביעתו התעכב בכמעט חצי שנה.
  • הוכחת קשר סיבתי למחלה: חיילת שחלתה בסכרת במהלך שירותה נתקלה בטענה שאין קשר לשירות. רק לאחר שפנתה אל עורכי דין המתעסקים בתביעות נגד משרד הביטחון, שהצטיידו בחוות דעת מומלץ על השפעת לחץ נפשי, הוכח הקשר והיא זכתה להכרה מלאה. התהליך, ללא ספק, היה נכשל ללא הליווי המקצועי.
  • הימנעות מפיצול התיק: נפגע שסבל מפגיעה אורתופדית ונפשית גם יחד, קיבל ייעוץ משפטי נגד משרד הביטחון שהנחה אותו להגיש את שתי התביעות יחד ובצורה מסונכרנת, מה שמנע פיצול מיותר של התיק וקיצר משמעותית את ההליך.

מהתסכול והבלבול – לדרך ברורה להכרה ושיקום

המאבק הזה הוא לא רק על כסף. הוא על הכרה. הוא על קבלת אחריות של המערכת ששלחה אותך לשירות. התהליך להשגת ההכרה הזו אינו חייב להיות מסע ייסורים. בעזרת הבנה של התהליך, היערכות נכונה וליווי מקצועי, ניתן לעבור אותו ביעילות, להפחית את הלחץ הנפשי, והכי חשוב – להגיע לתוצאה המיוחלת.

ההבנה העמוקה הזו, של האופן בו הופכים תיק רפואי להכרה משפטית, היא בדיוק מה שמנחה אותנו בעבודתנו. במשרד עורכי הדין מלכא ושות', אנו עוסקים בתביעות מול משרד הביטחון מאז 2006. הניסיון שצברנו דרך ייצוג מאות אנשי כוחות הביטחון לימד אותנו כל פינה במערכת וכל אתגר אפשרי. השותפים הבכירים, עו"ד גלעד מלכא ועו"ד ליאור מלכא, מובילים צוות שמחויב להילחם עבור כל לקוח עד לקבלת מלוא הזכויות המגיעות לו.

אנו מזמינים אותך לפנות אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני, ללא כל התחייבות. בשיחה אחת נוכל להעריך את סיכויי התביעה שלך ולשרטט יחד את הדרך הבטוחה ביותר להצלחה.

לייעוץ, התקשרו כעת: 1-700-702-755

  • ערעור על החלטת קצין תגמולים

מאמר בנושא ערעור על החלטת קצין תגמולים

21/05/2024|

מאמר משרד הביטחון– ערעור על החלטת קצין תגמולים לייעוץ משפטי ללא התחייבות בתחום משרד הביטחון / קצין תגמולים התקשרו אלינו 1-700-702-755! רקע כללי: בביהמ"ש השלום עמ"ח (ב"ש) 54821-08-20 פלונית נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו) בחן

  • מאמר בנושא אגף שיקום נכים- ערעור לביהמ"ש המחוזי בנקודה משפטית

אגף שיקום נכים- ערעור לביהמ"ש המחוזי בנקודה משפטית

07/05/2024|

מאמר משרד הביטחון– אגף שיקום נכים - ערעור לביהמ"ש המחוזי בנקודה משפטית לייעוץ משפטי ללא התחייבות בתחום משרד הביטחון / אגף השיקום התקשרו אלינו 1-700-702-755! רקע כללי: בתמצית נציין, כי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959