אגף שיקום נכים- ערעור לביהמ"ש המחוזי בנקודה משפטית
לפי סעיף 12א לחוק הנכים ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד. הפסיקה הרחיבה מונח זה וקבעה כי שאלת הקשר בין המחלה לשירות היא שאלה משפטית או מעורבת, וכי הנמקה חלקית או בלתי סבירה של הוועדה מקימה עילה להתערבות בית המשפט.
רקע כללי
בתמצית נציין, כי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] קובע כי וועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות הרפואית וחייל הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של וועדה רפואית רשאי לערור בפני וועדה רפואית עליונה (סעיף 12 לחוק) ובהמשך מוסיף וקובע החוק כי חייל וכן קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ההועדה הרפואית העליונה לפני ביהמ"ש המחוזי "בנקודה משפטית בלבד" (ראה סעיף 12א לחוק).
אחת השאלות הנפוצות הינה מהי נקודה משפטית?
בפסיקה ענפה, נקבע ע"י ביהמ"ש כי חרף העובדה שביהמ"ש המחוזי אינו דן בהשגה על קביעות רפואיות, הלכה ידועה היא כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון ב-ע"א 137/64 גיורא וינשטיין נ' קצין התגמולים, פ"ד יח(2) 510: "גם בשאלה המסובכת יותר אימתי נחשבת מחלה כמחלה שבאה עקב השירות לא מפי הרופאים אנו חיים. השאלה איננה שאלה רפואית, כי אם שאלה משפטית או שאלה מעורבת של חוק ועובדה, ולאו דוקא המבחנים הרפואיים הנקוטים בידי רופאים לקביעת האפשרות של קשר סיבתי בין השירות והמחלה הם הקובעים"." (ראה עוד: ע"ו (י"ם) 12444-08-10 פלונית נ' משרד הבטחון קצין תגמולים).
אף במקרה שהוועדה הרפואית העליונה לא נימקה את מסקנותיה כדבעי, ביהמ"ש שב וקבע כי הנמקה חלקית או בלתי סבירה מקימה עילה להתערבות בית המשפט, שכן זהו "עניין משפטי" (ראה: ע"א (מחוזי, ירו') 5478/04 יאיר סויסה נ' קצין התמלוגים (אתר נבו, 25.10.04)).
דוגמא בעניין זה של משרדנו:
משרדנו ייצג לאחרונה מקרה שבו נדחתה בקשה של נכה לנכות מוסבת חרף חוו"ד אשר הונחו בפני הוועדה הנכבדה ואשר הסתמכו על ספרות רפואית.
טענת משרדנו היתה, בין היתר ,שמידת ההוכחה המוטלת על התובע תגמול הינה באופן של "מתקבל על הדעת" (ראה: בר"ע 187/83 דב רדושיצקי נ' קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ"ד לז (4) 361, ענ (חיפה) 307/05 גבריאל גבי נ' משרד הביטחון אגף השיקום (פורסם בנבו), ע"א (חיפה) 1326/05 כתריאל עדינה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)
בנוסף ראוי להדגיש, כי נטל השכנוע המוטל על תובע-תגמול אינו כה חמור. די לו להוכיח, שחכמי הרפואה מכירים בקשר שבין המאמץ הגופני לבין הנכות, ושדעתם אינה מופרכת מדעיקרא. (ראה: ע"א 460/73 שאול קרויטורו נ' קצין התגמולים, משרד הביטחון, פ"מ כט (1) 288).
זאת ועוד, ב-ע"א (מחוזי, ירו') 6280/05 גליה נודלמן נ' קצין התגמולים (מאגר נבו, 8.9.2005), סקר ביהמ"ש את מכלול הפסיקה בנושא היקף הנטל המוטל על כתפי הנכה להוכחת קיומה של אסכולה רפואית ואת ההלכה הפסוקה במצב בו מוכח קיומן של שתי אסכולות נוגדות - העדפת האסכולה המיטיבה עם הנכה. בסכמו קבע כך:
"זאת ועוד, המגמה להקל עם הנכה באה לידי ביטוי גם בהלכה לפיה יוצא הנכה ידי חובתו כאשר הוא מוכיח קיומה של אסכולה וקיומו של קשר סיבתי בין השירות (או בין נכותו המוכרת) לבין מחלתו, אף אם קצין התגמולים מציג מצידו קיומה של אסכולה נוגדת. בהליך האזרחי הרגיל מצב זה היה מותיר את כפות המאזניים מעויינות ומביא לדחיית התביעה. ואולם, על פי הפסיקה הרלוונטית לסוגיה דנן, במצב האמור יוצא הנכה ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו".
סיכומם של דברים
בסיומם של דברים ראוי לציין, כי בתי המשפט חזרו לא אחת על כך שהנטיה לפרש את חוק הנכים "ברוחב לב ולא ביד קמוצה" מתוך רצון להיטיב עם הנכה מאחר וייעוד החוק הינו לגמול למי ששירתו את המדינה ונפגעו בעת שירותם ובקשר עם שירותם (ראה ענ (חיפה) 34434-05-14 ר.ב נ' קצין התגמולים) (פורסם ביום 28.09.2018).
לכן מומלץ לבחון בעת קבלת החלטת הוועדה הרפואית העליונה האם נפלו פגמים בהחלטות הוועדה עליהם ניתן לערער, וכן האם המחלוקת בין הצדדים ראויה להיחשב כמשפטית ולא רפואית כפי שפורט לעיל בקצרה.
להרחבה בתחום: מאמר בנושא ערעור על החלטת קצין תגמולים · הזכות להגיש תביעה בנזיקין לחייל שהוכר כנכה צהל
מה עושה עורך דין לענייני צבא, מתי כדאי לפנות אליו ואיך מתנהל ההליך מול הצבא ומשרד הביטחון, ריכזנו בעמוד נפרד.
שאלות נפוצות
על מה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי לפי חוק הנכים?
חוק הנכים קובע כי ועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות, וכי חייל הרואה עצמו נפגע רשאי לערור בפני ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12. על החלטת הוועדה העליונה רשאים החייל וקצין התגמולים לערער לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד, כאמור בסעיף 12א.
מה נחשב לנקודה משפטית לצורך הערעור?
בית המשפט העליון קבע כי השאלה מתי נחשבת מחלה כמחלה שבאה עקב השירות אינה שאלה רפואית אלא שאלה משפטית או שאלה מעורבת של חוק ועובדה, ולאו דווקא המבחנים הרפואיים הנקוטים בידי רופאים הם הקובעים. בכך נפתח פתח רחב לערעור גם על קביעות שנראות רפואיות.
האם הנמקה לקויה של הוועדה מקימה עילת ערעור?
כן. אף במקרה שבו הוועדה הרפואית העליונה לא נימקה את מסקנותיה כדבעי, נקבע כי הנמקה חלקית או בלתי סבירה מקימה עילה להתערבות בית המשפט, שכן זהו עניין משפטי. לכן כדאי לבחון את פרוטוקול הוועדה ואת נימוקיה בטרם מוחלט אם לערער.
מהי מידת ההוכחה הנדרשת מתובע תגמול?
ההלכה הפסוקה קובעת כי מידת ההוכחה המוטלת על תובע תגמול היא באופן של מתקבל על הדעת, ונטל השכנוע אינו חמור. די לו להוכיח שחכמי הרפואה מכירים בקשר שבין המאמץ הגופני לבין הנכות, ושדעתם אינה מופרכת מעיקרה.
מה קורה כאשר קיימות שתי אסכולות רפואיות נוגדות?
הפסיקה סקרה את היקף הנטל להוכחת קיומה של אסכולה רפואית וקבעה כי הנכה יוצא ידי חובתו כשהוא מוכיח קיומה של אסכולה וקשר סיבתי, גם אם קצין התגמולים מציג אסכולה נוגדת. בהליך אזרחי רגיל מצב כזה היה מוביל לדחיית התביעה, אך כאן מועדפת האסכולה המיטיבה עם הנכה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
