זכויות עובדים בפירוק חברה: גמלת ביטוח לאומי, תביעת חוב ודין קדימה
עובד זכאי לגמלה מביטוח לאומי רק אחרי שניתן נגד המעסיק צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון, ולא בפירוק מרצון. נכון ל-1.1.2026 התקרה היא 134,966 ש"ח לשכר ופיצויי פיטורים ו-20,764 ש"ח לקופות גמל. על היתרה מגישים לנאמן תביעת חוב, שנפרעת בדין קדימה עד 51,820 ש"ח לשכר ופיצויים יחד.
כשחברה קורסת, העובדים נשארים לרוב עם שכר שלא שולם ופיצויים שלא הופקדו. החוק נותן להם שתי רשתות ביטחון: גמלה מהמוסד לביטוח לאומי עד תקרה, ודין קדימה בחלוקת נכסי החברה. שתיהן מותנות בהליך הנכון. המדריך מסביר מתי הזכות קמה, כמה משלמים, מה מגישים ומה עושים כשהחברה לא נכנסת להליך.
אילו זכויות יש לעובדים כשהחברה מתפרקת?
לעובד יש שלושה מקורות תשלום אפשריים. הראשון הוא גמלה מביטוח לאומי לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, "ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון". השני הוא תביעת חוב לנאמן על היתרה, עם דין קדימה. השלישי, במקרים מסוימים, הוא תביעה אישית נגד בעלי השליטה.
הגמלה נחשבת לכל דבר כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי העניין (סעיף 188). לפי אתר הביטוח הלאומי היא אינה ניתנת להעברה או לעיקול. זו אחת ההגנות החשובות בדיני עבודה, כי היא לא תלויה בכך שבקופת החברה נשאר כסף.
חשוב להבחין בין סוגי הפירוק. חברה שבעליה סוגרים אותה כשהיא יכולה לשלם את כל חובותיה עוברת פירוק מרצון לפי חוק החברות, ושם הנאמן משלם גם את החוב לעובדים. על ההליך הזה ועל המסלול המקוצר לחברה לא פעילה פירטנו במדריך על פירוק חברה מרצון בהליך מזורז. חברה שאינה יכולה לשלם עוברת להליך חדלות פירעון בבית המשפט, וזה ההליך שפותח את הדלת לגמלה.
מתי ביטוח לאומי משלם לעובדים של חברה שקרסה?
ביטוח לאומי משלם רק אחרי שניתן נגד המעסיק צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. זה התנאי שבסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, גם למעסיק שהוא תאגיד וגם למעסיק שהוא יחיד.
לפי אותו סעיף הזכות קמה גם בצו לפירוק אגודה שיתופית, בצו לפירוק עמותה ובצו פירוק של חברה לתועלת הציבור. כשמעסיק יחיד נפטר, מספיק צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון.
המונחים "צו פירוק קבוע" ו"צו לפשיטת רגל" שייכים לדין הקודם. חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף ב-15.9.2019. לפי אתר הביטוח הלאומי, רק כשהצו ניתן עד 14.9.2019 מגישים את התביעה לבעל התפקיד שמונה בהליך. על ההבדלים בין שני הדינים אפשר לקרוא במאמר מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל.
ומה בפירוק מרצון? אין בו צו לפתיחת הליכים, ולכן אין גמלה. בפירוק מרצון רגיל הדירקטורים מצהירים שהחברה תשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק (סעיף 342כה לחוק החברות). המסלול המזורז מיועד, לפי רשות התאגידים, לחברות שאין להן נכסים וחובות, ולכן חברה שחייבת שכר לעובדיה אינה מתאימה לו.
אם נאמן בפירוק מרצון מגלה שהחברה בחדלות פירעון, עליו להודיע על כך לבעלי המניות ולנושים. אם מתקיימים התנאים, הוא מגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים (סעיף 342ד(ג) לחוק החברות).
מי זכאי לגמלה ומי לא?
הגמלה מיועדת לעובד שכיר ולקופת הגמל שלו. לפי אתר הביטוח הלאומי, המעסיק יכול להיות עוסק פרטי, חברה, שותפות או אגודה שיתופית.
זכאים לגמלה:
- עובד שכיר.
- חבר במושב שיתופי או בקיבוץ במשך 7 שנים לפחות, וחבר בקיבוץ מתחדש שעבד במפעל האגודה או מטעמה.
- עובד זר ועובד מהרשות הפלסטינית או מיהודה ושומרון.
- שאירים של עובד שכיר שנפטר והיה זכאי לגמלה.
- קופת גמל, לגבי ההפקדות שהמעסיק לא העביר.
אינם זכאים:
- עובד עצמאי.
- בעל מניות בחברת מעטים, כלומר חברה שבשליטת 5 בני אדם לכל היותר.
- עובד זר או עובד מהרשות הפלסטינית ומיהודה ושומרון שאין לו אשרת שהייה בתוקף.
מי שהועסק כ"פרילנסר" אבל בפועל עבד במשרה קבועה ותחת הוראות, צריך לבדוק קודם אם התקיימו יחסי עובד מעביד. ההכרעה הזו קובעת אם הוא בכלל בתוך ההגנה.
כמה ביטוח לאומי משלם לעובד?
ביטוח לאומי משלם את החוב בפועל, עד תקרה. נכון ל-1.1.2026 התקרה לעובד היא 134,966 ש"ח עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורים יחד, ו-20,764 ש"ח עבור חוב לקופות גמל.
בחוק התקרות מנוסחות כמכפלה של "הסכום הבסיסי": פי 13 לעובד (סעיף 183) ופי 2 לקופות הגמל (סעיף 184). לכן הן משתנות מדי שנה, והסכומים שמופיעים במאמרים ישנים כבר אינם נכונים.
| מה משולם | התקרה (נכון ל-1.1.2026) | הסעיף בחוק הביטוח הלאומי |
|---|---|---|
| שכר עבודה ופיצויי פיטורים לעובד | 134,966 ש"ח | 183 |
| חוב לקופות גמל, לכל הקופות יחד | 20,764 ש"ח | 184 |
| חבר אגודה שיתופית | 83,056 ש"ח | 185 |
| חבר קיבוץ מתחדש | 103,820 ש"ח | 185א |
יש שלוש מגבלות נוספות. ראשית, שכר מחושב רק עבור 12 החודשים שקדמו לניתוק יחסי העבודה או למתן הצו, המוקדם מביניהם. שנית, כשהחוב גבוה מהתקרה, הגמלה נזקפת קודם לחוב השכר ורק אחר כך לפיצויי הפיטורים (סעיף 187(א)). שלישית, מהגמלה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
מנגד, לפי אתר הביטוח הלאומי מתווספים הפרשי הצמדה מיום קבלת תביעת החוב ועד התשלום בפועל. את הסכומים המעודכנים מפרסם המוסד בדף סכום הגמלה באתר הביטוח הלאומי.
כשהחוב לקופות גמל עולה על התקרה, סעיף 187(ב) קובע סדר: ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי, ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר, ביטוח בריאות, קופת תגמולים, ורק בסוף כל מטרה אחרת.
מה קורה כשבית המשפט מורה על שיקום החברה ולא על פירוק?
בשיקום כלכלי העובד מקבל בשלב הראשון שכר של חמישה חודשים לכל היותר. פיצויי פיטורים ויתר רכיבי סיום העבודה משולמים רק מאוחר יותר, ובתנאים.
בצו לפתיחת הליכים בית המשפט מחליט אם להפעיל את התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או לפרק אותו (סעיף 23 לחוק חדלות פירעון). הפעלה לשם שיקום נמשכת עד תשעה חודשים, ואפשר להאריך אותה בתקופות של עד שלושה חודשים כל אחת.
כשלא הוצא צו פירוק, סעיף 183(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע ששכר לא ישולם בעד התקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו לצו. פיצויי פיטורים ורכיבים הנובעים מסיום העבודה ישולמו רק אחרי שבית המשפט אישר תכנית לשיקום כלכלי או את מכירת הפעילות העסקית. וגם אז, רק אם העובד לא המשיך לעבוד בתאגיד, אצל מי שקנה את הפעילות או בתאגיד קשור בשליטה.
אין בכך כדי לגרוע מתמורה נוספת שהעובד יכול לקבל במסגרת תכנית השיקום עצמה (סעיף 183(ג)).
אילו רכיבי שכר אפשר לתבוע?
התביעה כוללת את השכר הקובע וגם רכיבים נלווים שלא שולמו. רוב הרכיבים מוגבלים לשנת העבודה האחרונה. הפירוט שלהלן לקוח מאתר הביטוח הלאומי.
| רכיב | מה נכלל |
|---|---|
| שכר קובע | שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה |
| הפרשי שכר, דמי הבראה וביגוד | החלק שלא שולם, עבור שנת העבודה האחרונה |
| פדיון ימי חופשה | עבור 3 השנים האחרונות והשנה השוטפת |
| פדיון ימי חג ומשכורת י"ג | עבור השנה האחרונה, לפי צו ההרחבה החל על מקום העבודה |
| הודעה מוקדמת | לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות |
| הפרשות לקופת גמל וקרן השתלמות | כשלא נפתחה קופה; קרן השתלמות רק לפי צו הרחבה; עבור השנה האחרונה |
רכיבים שאינם נכללים: החזר הוצאות כמו אחזקת רכב, טלפון ואש"ל, וגם פדיון ימי מחלה. כל מה שאינו חוב שכר עבודה לפי חוק הגנת השכר נשאר מחוץ לגמלה.
פיצויי פיטורים נבדקים מול סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לפי אתר הביטוח הלאומי, אם המעסיק הפקיד 8.33% לפיצויים בקופת הגמל לאורך כל תקופת העבודה, אין זכאות לפיצויים מהגמלה. בהפקדה של 6% ייתכן זכאות להשלמה.
עובד שפוטר ערב הקריסה בלי שימוע יכול לדרוש גם פיצוי על שימוע פגום ופיטורים שלא כדין, בנפרד מתביעת החוב.
איך מגישים תביעה לביטוח לאומי ומה מצרפים?
כשהצו ניתן מ-15.9.2019 ואילך, העובד מגיש את התביעה ישירות לביטוח הלאומי בטופס מקוון 5305, ועותק מועבר לממונה על הליכי חדלות פירעון. חוב לקופת גמל מוגש בנפרד, כ"תביעת חוב רגילה לנושה מסוג קופת גמל" באתר הממונה.
המסמכים שהביטוח הלאומי מבקש:
- 12 תלושי השכר האחרונים ממקום העבודה.
- מכתב הפיטורים.
- תדפיסי חשבון הבנק שאליו הופקדה המשכורת, לתקופת החוב ולחודשיים שלפניה ואחריה.
- אישור ניהול חשבון בנק.
- דוח הפקדות ומשיכות מקופת הגמל.
- ייפוי כוח, אם מגישים באמצעות מייצג, עם התייחסות מפורשת לתביעה לגמלת זכויות עובדים.
עובדים זרים ועובדים מהרשות הפלסטינית ומיהודה ושומרון מצרפים גם טופס רישום נפש (בל 1050) ומסמכים נוספים, ובהם רישיון עבודה.
לגבי המועד, לפי אתר הביטוח הלאומי תביעה שתוגש יותר מ-12 חודשים אחרי מתן הצו, בלי בקשה מפורטת ומנומקת להארכת מועד, תידחה. תביעת החוב לנאמן על מה שמעבר לגמלה מוגשת בתוך שישה חודשים מפרסום הצו. לכן כדאי להגיש את שתיהן מוקדם ככל האפשר. הרשימה המלאה מופיעה בדף אופן הגשת התביעה באתר הביטוח הלאומי.
ההחלטה מופיעה באתר האישי בביטוח הלאומי, והודעה נשלחת גם לנאמן. על דחייה אפשר לערער לבית המשפט שדן בהליך חדלות הפירעון (סעיף 193), במועדים שבדין. מידע כללי על ההתנהלות מול המוסד יש בעמוד ביטוח לאומי.
מה קורה עם החוב שמעל התקרה?
את היתרה תובעים מהנאמן בתביעת חוב, והחלק הראשון שלה נהנה מדין קדימה. תביעת החוב מוגשת בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו (סעיף 210(א) לחוק חדלות פירעון), והנאמן רשאי להאריך את המועד בנסיבות מוצדקות.
מתביעת החוב של העובד מופחת מה שקיבל כגמלה (סעיף 210(ה)), כך שאין כפל תשלום. הנאמן מכריע בתביעה, ומי שנפגע מההחלטה רשאי לערער לבית המשפט (סעיף 215).
דין הקדימה מוגבל בסכום. לפי סעיף 234(א)(1), חוב שכר ופיצויי פיטורים, בניכוי הגמלה, נפרע בדין קדימה עד הסכומים האלה:
- 33,250 ש"ח לשכר עבודה (נכון ל-1.1.2026).
- 51,820 ש"ח לפיצויי פיטורים יחד עם שכר עבודה (נכון ל-1.1.2026).
חוב העובדים הוא הראשון ברשימת חובות דין הקדימה, לפני ניכויים במקור שלא הועברו, חובות מזונות ומע"מ. אם אין די בנכסים שאינם משועבדים, חובות בדין קדימה נפרעים גם מנכסים שחל עליהם שעבוד צף (סעיף 234(ב)). מה שמעבר לסכומים האלה הוא חוב כללי, שמשולם רק אם נשאר כסף.
ביטוח לאומי עצמו, אחרי ששילם, נכנס לנעלי העובד מול הנאמן, אבל בלי דין קדימה (סעיף 192). כך נשמר מקומם של העובדים בתור.
כשהחוב גבוה מהתקרה או כשבעלי השליטה רוקנו את החברה, המסלול הנוסף הוא תביעה אישית נגד הבעלים, ואת התנאים שלה פירטנו במאמר על הרמת מסך בפסיקת בית הדין לעבודה.
מה עושים כשהמעסיק לא שילם ולא נכנס להליך?
עובד רשאי לבקש בעצמו צו לפתיחת הליכים נגד החברה, כנושה (סעיפים 6 ו-9 לחוק חדלות פירעון). בלי צו כזה אין גמלה, גם אם החברה הפסיקה לפעול.
הנושה צריך להראות שהחברה בחדלות פירעון, והחוק מקל עליו בחזקות (סעיף 10). החזקה הרלוונטית ביותר לעובדים: בית הדין לעבודה פסק לטובת העובד יותר מ-11,794.87 ש"ח (נכון ל-1.1.2026), ופסק הדין לא קוים בתוך 30 ימים. לעניין זה אפשר לצרף כמה חובות, של אותו נושה או של כמה נושים.
חזקה אחרת היא דרישת תשלום לחוב של יותר מ-88,461.56 ש"ח (נכון ל-1.1.2026) שלא שולם בתוך 30 ימים, כשאין מחלוקת בתום לב על החוב והבקשה מוגשת בתוך שלושה חודשים מהדרישה. בבקשה מפרטים אילו הליכי גבייה ננקטו ומדוע אין בהם די, והחברה רשאית להוכיח שאי-התשלום אינו נובע מחדלות פירעון.
כשהמעסיק הוא יחיד, בקשת הנושה מוגשת לבית המשפט, וחזקת פסק הדין של בית הדין לעבודה חלה באותו סכום (סעיף 110). על ההליך מצד החייב אפשר לקרוא בעמוד עורך דין חדלות פירעון, ועל ההבדלים בין המסלולים לחברה במאמר פירוק חברה.
אחרי שניתן צו, ההליכים נגד החברה מוקפאים, ואי אפשר לפתוח או להמשיך הליכי גבייה על חובות העבר (סעיף 29). פירוט במאמר על הקפאת הליכים בפירוק חברה. מכאן הגבייה עוברת דרך הנאמן וביטוח לאומי.
ומצד המעסיק: בעלי חברה שמתכננים לסגור אותה צריכים לדעת שחוב שכר פתוח חוסם את המסלול המקוצר. לפני שבוחרים דרך כדאי לבדוק את התנאים של פירוק מרצון בהליך מזורז ולהסדיר קודם את החובות לעובדים.
שאלות נפוצות על זכויות עובדים בפירוק חברה
האם עובד זכאי לגמלה מביטוח לאומי כשהחברה בפירוק מרצון?
לא. הגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מותנית בצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בפירוק מרצון החברה אמורה לשלם את כל חובותיה, והנאמן משלם גם את החוב לעובדים. אם הנאמן מגלה שהחברה בחדלות פירעון, עליו להודיע לנושים ולהגיש, כשהתנאים מתקיימים, בקשה לצו לפתיחת הליכים.
מה התקרה של גמלת ביטוח לאומי לעובד?
נכון ל-1.1.2026 התקרה היא 134,966 ש"ח עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורים, ו-20,764 ש"ח עבור חוב לקופות גמל. שכר מחושב רק עבור 12 החודשים שקדמו לסיום העבודה או לצו, המוקדם מביניהם. מהגמלה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
תוך כמה זמן צריך להגיש את התביעה?
לפי אתר הביטוח הלאומי, תביעה שתוגש יותר מ-12 חודשים אחרי מתן הצו, בלי בקשה מנומקת להארכת מועד, תידחה. תביעת חוב לנאמן על היתרה מוגשת בתוך שישה חודשים מפרסום הצו. לכן כדאי להגיש את שתי התביעות מוקדם ככל האפשר.
האם בעל מניות שעבד בחברה זכאי לגמלה?
בעל מניות בחברת מעטים, כלומר חברה שבשליטת 5 בני אדם לכל היותר, אינו זכאי לפי אתר הביטוח הלאומי. גם עובד עצמאי אינו זכאי. עובד שכיר זכאי כשניתן נגד המעסיק צו לפתיחת הליכים ויש חוב שכר או פיצויים.
האם פדיון ימי מחלה נכלל בתביעה?
לא. לפי אתר הביטוח הלאומי, פדיון ימי מחלה והחזרי הוצאות כמו אחזקת רכב, טלפון ואש"ל אינם נכללים. נכללים, בין היתר, פדיון ימי חופשה עבור 3 השנים האחרונות והשנה השוטפת, דמי הבראה והודעה מוקדמת.
מה עושים כשהחוב לעובד גבוה מהתקרה?
מגישים לנאמן תביעת חוב על היתרה, ומתוכה מופחת מה שהתקבל כגמלה. חוב שכר ופיצויים נפרע בדין קדימה עד 33,250 ש"ח לשכר ועד 51,820 ש"ח לשכר ופיצויים יחד, נכון ל-1.1.2026. מה שמעבר לכך הוא חוב כללי.
אפשר לחייב חברה שלא שילמה שכר להיכנס להליך?
כן. עובד רשאי לבקש כנושה צו לפתיחת הליכים. חזקת חדלות פירעון קמה, למשל, כשבית הדין לעבודה פסק לטובתו יותר מ-11,794.87 ש"ח (נכון ל-1.1.2026) ופסק הדין לא קוים בתוך 30 ימים. החברה רשאית להוכיח שאי-התשלום אינו נובע מחדלות פירעון.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
