טענת הגנה מן הצדק
טענת הגנה מן הצדק מיועדת להבטיח קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, אך ביטול כתב אישום מכוחה הוא מהלך קיצוני השמור למקרים חריגים ביותר. בתיק שנדון נדחתה הטענה, ונקבע כי גם הבטחה מוועדת כופר לדחיית תשלום אינה כובלת את רשות התביעה אם מצאה טעם אמיתי להעדיף הליך פלילי.
במסגרת ת.פ. 3328/06 מ"'י נ' שוחט אמנון, הגישה המדינה כתב אישום פלילי כנגד הנאשם בגין ביצוע עבירות של השמטת הכנסה, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (להלן - "הפקודה"); הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה, שימוש במרמה, ערמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס ולפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף.
על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם ניהל עסק למתן שירותי לימוד נהיגה בין השנים 1998-2002.
כתב האישום ייחס לנאשם הכנסות אשר לא דווחו לרשויות המס, תוך ניהול פנקסי
חשבונות כוזבים, מרמה, ערמה או תחבולה והכול במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ.
לטענת הנאשם המדינה התעלמה מהעובדה שעובר להגשת כתב האישום, הגיע
עם רשויות המס להסדר פרישת חובות, על פיו התחייב לשלם להן את חובותיו
וכן - כופר לביטול ההליכים שנפתחו כנגדו. הנאשם העיד לעניין זה, כי במסגרת הסדר התשלומים שילם עובר לכתב האישום, במשך כ-3 שנים, את חובותיו לרשויות בסך של כ-120,000 ₪.
לטענת הנאשם, אכן התחייב בפני הרשויות לשאת גם בתשלום הכופר, אלא שלטענתו ולאור הבנות שהושגו עם הרשויות יוכל לשלם את הכופר לאחר שישלים את פריסת חובותיו האזרחיים לפקיד השומה.
לפיכך טען הנאשם לביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק אשר באה לידי ביטוי לטענתו בשני מישורים: האחד - הבטחה שלטונית שניתנה לו מעם הרשות, שיוכל לשלם את תשלום הכופר במועד נדחה, והשני שתיקת רשויות המס במשך שלוש השנים שחלפו למן ההסדר ואי העמדתו לדין בכל אותן שנים (במהלכן הסדיר את עיקר חובותיו) ונוכח נכונותו של הנאשם לעמוד בתשלום הכופר כפי שהוסכם.
מנגד טענה המאשימה כי יש לדחות את טענות הנאשם להגנה מן הצדק, בראש ובראשונה מן הטעם שטענותיו אינן באות בגדר הסטנדרטים שנקבעו בפסיקה להפעלת ההגנה. מה גם שהמאשימה דוחה את הטענה, לפיה ועדת הכופר הסכימה לדחיית תשלום הכופר עד להשלמת הסדר המס האזרחי .
בפסק הדין אשר ניתן מפי סגנית הנשיא כבוד השופטת ש. דותן מפנה כבוד השופטת בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ' פ"ד נט(6) אשר דן בטענה ושם נקבע בעמ' 776, בעמ' 806:
"על רקע הדברים הללו רואים אנו טעם להעיר: עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית–המשפט…".
לעניין הפעלת ההגנה קבע שם בית המשפט (בעמ' 807), כי:
"לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח) מפני שבידי בית–המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית–המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר…".
אשר על כן קבעה השופטת כי גם משהורחב היקף פריסתה של הטענה ונקבעו מבחנים מקלים יותר להפעלתה,לא סר העיקרון המגביל את השימוש בהגנה למקרים חריגים ביותר.
מן הכלל אל הפרט, נפסק כי טענת הנאשם, נסמכת על הבטחה שלטונית או להסכמה שניתנה לו מעם ועדת הכופר, כי תיאות לדחות את מועד תשלום דמי הכופר, חלף כתב אישום, עד לאחר שישלים את פירעון החוב, אינה נסמכת על תשתית ראייתית, אלא שאף אם ניתנה לנאשם הבטחה כאמור - והנאשם כאמור לא הציג ראיה כלשהי לדבר, אין בה כדי לכבול את רשות התביעה להחלטתה הקודמת, לא כל שכן אם מצאה טעם אמיתי להעדיף את דרך ההליך הפלילי על תשלום הכופר (ע"פ 6411/98 מנבר נ' מדינת ישראל פ"ד נה(2) 150 ) .
אשר על כן, נקבע כי אין בהעמדתו של הנאשם לדין עתה, שעה שעדיין לא שילם את דמי הכופר, משום פגיעה, לא כל שכן פגיעה חריפה ומרחיקת לכת, בתחושת הצדק וההגינות, והרשות רשאית היתה לסטות מהבטחתה ולמצות את הדין עם הנאשם באמצעות ההליך הפלילי.
להרחבה בתחום: עורך דין מיסים · מכירה רכישת נדלן תושב חוץ · מכירת נחלה חקלאית
שאלות נפוצות בנושא טענת הגנה מן הצדק
מהי טענת הגנה מן הצדק?
עיקר עניינה בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. עקרונית היא עשויה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט הדן בעניין. היקף התחולה נבחן לפי נסיבותיו של כל תיק בנפרד.
האם כל התנהלות פסולה של הרשות מבטלת כתב אישום?
לא. נפסק כי לא כל מעשה נפסד שעשו רשויות החקירה או התביעה יצדיק ביטול אישום, בין משום שבאיזון האינטרסים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין משום שבידי בית המשפט כלים אחרים לטפל בהתנהלות הפסולה. לכן ביטול ההליך נשמר למקרים חריגים ביותר ואינו סעד שבשגרה.
האם הבטחה של ועדת כופר מחייבת את רשות התביעה?
נקבע כי הטענה לא נסמכה על תשתית ראייתית, ואף אם הייתה ניתנת הבטחה כזו אין בה כדי לכבול את רשות התביעה להחלטתה הקודמת, ובוודאי לא כאשר מצאה טעם אמיתי להעדיף את דרך ההליך הפלילי על פני תשלום הכופר. נטל ההוכחה להבטחה כזו מוטל על הטוען לה.
האם הסדר פריסת חובות מונע הגשת כתב אישום?
לא. באותו תיק שילם הנאשם במסגרת הסדר תשלומים כ-120,000 שקלים במשך כשלוש שנים, ובכל זאת הוגש נגדו כתב אישום. נקבע כי בהעמדתו לדין, שעה שטרם שילם את דמי הכופר, אין פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. הסדרת החוב האזרחי אינה מייתרת אפוא את תשלום הכופר.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
