פרשנות המונח קרוב
בערר שנדון מול מנהל מס שבח מקרקעין נדחתה בקשתם של בני זוג להעביר מגרש ללא תמורה לאדם שגידלו כבן ולזכות בהטבת המס שבהעברה לקרוב. נקבע כי הגדרת קרוב בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס רכישה מונה בן זוג, הורה, צאצא, אח ואחות ובני זוגם, ואינה משתרעת על אימוץ בפועל שלא נעשה כדין.
ב-וע(חיפה) 5025/05 סולומון צבי ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין בחן ביהמ"ש את המונח "קרוב".
העורר 1 יליד שנת 1925, והעוררת 2 ילידת שנת 1926, הם זוג נשוי המתגורר מאז שנת 1951 במושב בן-עמי הנכלל בישובי קו העימות שבגליל המערבי. העוררים 1 ו-2 הם בעלי זכויות במשק מס' 56 במושב הנ"ל.
לעוררים 1 ו-2 אין צאצאים. במשך השנים נוצר קשר הדוק בינם לבין העורר מס' 3 שסייע ומסייע, יחד עם אשתו העוררת 4, לעוררים 1 ו-2 שהחשיבוהו כבנם. העורר 1 אף הצהיר כי העורר 3 הוא בנו של בן דודו.
במסגרת ההרחבה שאושרה למושב הוקצה לעוררים 1 ו-2 מגרש מס' 39 בשטח של 513 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 2 בגוש 19936 (להלן: "המגרש הנ"ל"), והם החליטו להעביר את זכויותיהם במגרש הנ"ל, ללא תמורה, לעוררים 3 ו-4 על מנת שיבנו עליו את ביתם ויתגוררו בסמוך אליהם לעת זקנתם.
ב"כ העוררים צרף לעררו את מכתבו של עו"ד מאיר מזרחי מנהל מחלקת שומת מקרקעין בנציבות מס הכנסה ומס רכוש (נספח א') מתאריך ה- 07/09/97, הדן בהעברת "זכויות לבנים ללא תמורה בהרחבת מושבי קווי העימות" ונוסחו כדלקמן:
"1. הריני לאשר כי בישובי קווי העימות להם נקבע על פי החלטות מינהל מקרקעי ישראל דמי חכירה מופחתים לשווי "0" יקבע שוויי הזכות בגינה ישולם מס רכישה כדקלמן:
2. שווי הזכות המועברת יחושב לפי 25% מהשווי שקבע השמאי הממשלתי לנכס בתוספת מע"מ.
שיעור זה נקבע כהפרש שבין שיעור השווי שנקבע במרכז הארץ 66% לבין השווי שקבע השמאי הממשלתי 91%.
3. שווי המגרש יחושב בהתאם לקיבולת שנקבעה לו".
העוררים מבקשים להחיל על הקנית המגרש הנ"ל לעוררים 3 ו-4 את האמור במכתב הנ"ל ולזכותם בהטבה הכלולה בו קרי להעמיד את שווי המגרש הנ"ל לצרכי מס רכישה על 25% מאומדן השמאי.
מנהל מס שבח דחה את בקשתם של העוררים מאחר שאין "מדובר על העברות בין
קרובים, אין מקום לסיכום לגבי 25% משווי שנקבע ע"י השמאי הממשלתי אלא
שווי מלא".
ביהמ"ש דחה את הערר וקבע את הדברים הבאים:
מבלי לקבוע מהו תקפו המחייב של המכתב הנ"ל הדן "בהעברת הזכויות לבנים ללא תמורה בהרחבת מושבי קווי העימות", נראה כי המונח "בנים" שבנוסח המכתב הנ"ל הוא ברור וחל לגבי בן ביולוגי או בן מאומץ כדין הנחשב כילדו של המאמץ, ואין מקום להוסיף או לגרוע.
השאלה היא אם ניתן לסווג את העורר 3 כ"קרוב" של העוררים 1 ו-2 במשמעות חוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") ותקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) תשל"ה – 1974 (להלן: "התקנות").
סעיף 1 לחוק הנ"ל מגדיר "קרוב לאדם פלוני –
(1) "בן זוג
(2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג, ובני זוגם של כל אחד מאלה
(3) אח או אחות ובני זוגם
(4) . . .".
תקנה 1 לתקנות מגדירה קרוב:
"קרוב – בן זוג לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה. צאצא בין זוגו של צאצא אח ואחות…".
עניינם של סעיף 62(א) לחוק ושל תקנה 20 לתקנות היא במכירת זכות במקרקעין מיחיד לקרובו ללא תמורה, מכירה זו פטורה ממס שבח וחייבת לפי תקנה 20 בשליש ממס הרכישה הרגיל.
הפטור במכירה בין קרובים הוא אחד מכמה פטורים ודחיות בחוק, וההבחנה בין מס שבח לבין מס הרכישה שחל על הקונה חשובה לתכנון העסקה.
הגדרות "קרוב" בחוק ובתקנות לא כוללות בן מאומץ. גם אם נניח בבחינת "כבוד האדם", כי העוררים 1 ו-2 רוצים בהקניית המגרש הנ"ל לעוררים 3 ו-4 כדי לבטא את יחסם הכן והעמוק כלפיהם. עדין נותרת השאלה אם מתן הפטור אפשרי על פי החוק הנ"ל. אם נקבל את הגישה כי במישור הלשוני הדבור "צאצא" רחב דיו כדי לכלול בחובו בן מאומץ הרי שהכוונה היא למי שאומץ כדת וכדין ונחשב לילדו של המאמץ,
ולא די באמוץ למעשה-דה-פקטו. בענייננו לא נתמלא תנאי זה לגבי העורר 3.
בבואנו לבחון את המונח "קרוב" כמוגדר בחוק הנ"ל ובתקנות הנ"ל יש ראשית לפנות
למילותיהן של ההגדרות ולנסות לעמוד על משמעותן הפשוטה לכל רחבה. המשמעות
הלשונית הרגילה והמקובלת של מילות ההגדרות הנ"ל הן ברורות ומעלות את
המסקנה כי המחוקק לא נתכוון להכליל בהגדרת "קרוב" הרחבה מרחיקת לכת
שאותם מבקשים העוררים להכליל בה, ואין אנו רואים כל חוסר סבירות באי הכללה זו.
להרחבה בתחום: עורך דין מיסים · מכירה רכישת נדלן תושב חוץ · מכירת נחלה חקלאית
שאלות נפוצות בנושא פרשנות המונח קרוב
מהי הטבת המס בהעברת זכות במקרקעין לקרוב ללא תמורה?
סעיף 62(א) לחוק מיסוי מקרקעין ותקנה 20 לתקנות עוסקים במכירת זכות במקרקעין מיחיד לקרובו ללא תמורה. מכירה כזו פטורה ממס שבח, וחייבת לפי תקנה 20 בשליש בלבד ממס הרכישה הרגיל שהיה חל על העסקה. מכאן החשיבות של סיווג נכון של הצדדים לעסקה.
האם בן מאומץ נכלל בהגדרת קרוב לצורכי מס?
הגדרות קרוב בחוק ובתקנות אינן כוללות בן מאומץ. גם אם המונח צאצא רחב דיו כדי לכלול בחובו בן מאומץ, הכוונה היא למי שאומץ כדת וכדין ונחשב לילדו של המאמץ, ולא די באימוץ למעשה, כלומר באימוץ בפועל. אימוץ בפועל בלבד אינו מקים אפוא זכאות להטבה.
את מי כוללת הגדרת קרוב בחוק מיסוי מקרקעין?
סעיף 1 לחוק מגדיר קרוב לאדם פלוני כבן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, וכן אח או אחות ובני זוגם. תקנה 1 לתקנות מס רכישה כוללת הגדרה מקבילה ומצומצמת יותר. כל מי שאינו נמנה עם הרשימה אינו נחשב קרוב לעניין זה.
האם קרבה רגשית עמוקה מספיקה כדי להיחשב קרוב?
לא. בית המשפט קבע כי המשמעות הלשונית הרגילה והמקובלת של ההגדרות ברורה, וכי המחוקק לא התכוון להכליל בהגדרת קרוב הרחבה מרחיקת לכת. גם קשר הדוק ורצון כן לבטא יחס עמוק אינם מספיקים להענקת ההטבה. הפרשנות נצמדת ללשון החוק ואינה מתרחבת מעבר לה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
