הקצבת מזונות ילדים בחדלות פירעון
בהליך חדלות פירעון נקבעת הקצבת מזונות ילדים בשני שלבים: תחילה פוסק בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין מוסמך, את סכום המזונות כאילו החייב סולבנטי, ולאחר מכן עורך בית המשפט של חדלות פירעון איזון בין הזכאים למזונות לבין שאר הנושים - ואינו מחויב לפסק הדין המקורי. השיקולים: צורכי הזכאים, הכנסות היחיד והכנסות הזכאי, סכום החובות והתשלום החודשי לקופת הנשייה.
הקצבת מזונות ילדים בהליכי חדלות פירעון / פשיטת רגל:
לפנינו מאמר בנושא חדלות פירעון / פשיטת רגל לעניין הקצבת מזונות ילדים בחדלות פירעון – השאלה העומדת במאמר זה המתבסס על פס"ד 2604-02-23 היא האם לבית משפט לחדלות פירעון יש סמכות לפסוק הקצבת מזונות לבקשת נאמן לפי ס' 179 (א) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
בחדל"פ 2604-02-23 א.מ. נ' אוהד אראל (הנאמן) (פורסם בנבו) נידונה שאלה משפטית זו אצל כב' השופט אילן בן דור.
עובדות המקרה בקצרה
הנאמן מבקש לקצוב את מזונות 3 הקטינים בשני שלבים:
- א. בשלב הראשון , עד ליוני 2024 מתבקש לקצוב בתשלום חודשי כולל 4500 ₪ למעט הוצאות רפואיות חריגות. כלומר בסך של 1500 ₪ לכל קטין.
- ב. בשלב השני, החל מיוני 2024 מתבקש לקצוב על סך של 3500 ₪ כי בעת בתו הבכורה של היחיד תגיע לגיל 18 והסכום כולל 1500 שח עבור כל קטין ושליש עבורה.
- הנאמן, צירף לבקשה את פסה"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה( בטבריה (תה"ס 25998-10-18) )מיום 22.11.18 שנתן תוקף להסכם גירושין מיום 14.8.22 (להלן: "הסכם הגירושין) בהסכם התחייב היחיד בפני גרושתו לשלם לשלשת הקטינים 7500 ₪ עד גיל 18 או עד הגעה לגיל גיוס לצה"ל (ס' 36 להסכם הגירושין ). בנוסף היחיד התחייב בין היתר לשאת בחלק שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים כעולה( ס' 41 להסכם הגירושין)
אוסיף , שבצו לפתיחת הליכים בחדל"פ שניתם, ביום 18.4.23 נקבע בס'10(ד) שעל היחיד לשלם לילדיו, הזכאים למזונות, את סכום המזונות אשר נקבע בפסק-דין .בנוסף, נקבע שישלם לקופת הנשיה שנקבע בתחילה על סך ע"ס 150 ₪ לחודש)(ס'2).
הזכאית, מנמקת את בקשתה גם בטענות העיקריות הבאות:
א. היחיד עשה דין לעצמו, כי גם חדל מלשלם את דמי המזונות החל ממספר חודשים לאחר מתן פסה"ד למזונות מ- 2018 ועד היום,( ס2-3)
ב. חוב המזונות של היחיד בתיק ההוצל"פ עמד ביום צו פתיחת הליכים ע"ס 274,928 ₪.
ג . לטענתה, היחיד פנה להליך החדל"פ בעיקר כדי לחמוק מחוב המזונות ומהמגבלות והצווים בקשר לחוב זה (ס,8 ו9 )
ד. גם לאחר שנפתח הליך החדלות היחיד עשה דין לעצמו כי לא שילם מזונות כמתחייב מהצו פתיחת הליכים (לאפריל 23 וכי למאי 23 שילם סך כולל של 2250 ₪, קרי 750 ₪ לכל ילד בלבד, וזאת בניגוד לצו התשלומים ובניגוד לפסה"ד למזונות ).
ה. הזכאית טענה שהצהרת היחיד על הכנסותיו, בבקשה לצו פתיחת הליכים על שכר של 7000 ש"ח היא כוזבת כי יש לו הכנסות רבות וגבוהות.
הסוגיות המשפטיות
- לצורך בקשת הקציבה עמדת הנאמן והממונה על חדלות פירעון היא כי יש לקצוב בסכום נמוך יותר לנוכח הצורך לאזן את אינטרס היחיד והזכאית מול אינטרס הנושים .
- לעומתם טוענת הזכאית כי בקשת בעלי התפקיד להפחתת סכום המזונות אינה במקומה לאור הוצאותיה הנדרשות בטיפול, חינוך וגידול הילדים.
תמצית החלטת בית המשפט
בשלב הראשון של הקציבה, מתנהל דיון בבית המשפט לענייני משפחה( או בבית דין בעל סמכות מקבילה אשר פוסק סכום מזונות שהיה על החייב לשלם כאילו היה סולבנטי. השלב השני, מתנהל בבית המשפט של חדלות פירעון ובו נערך האיזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב על יסוד תכליותיו של חוק חדלות פירעון מתוך התייחסות לנתונים הקונקרטיים כתוצאה מהאיזון בית המשפט יקציב לזכאי למזונות 'סכומי כסף' אשר ישמשו למחייה בתקופת החדלות
בשלב השני של הקציבה - בית המשפט של חדלות פירעון אינו מחויב לפסק הדין כפי שניתן בשלב הראשון, וזאת משום הצורך לאזן את זכויותיהם של נושי החייב ושל החייב עצמו מול זכויות הזכאי למזונות.
לצורך האיזון הזה יש לבחון את הנתונים הרלבנטיים לטענות המתייחסות לכל אינטרס. השוו כב' השופט זילברטל ב-רע"א 8015/12 פלוני נ' פלוני (נבו 21.02.2013) וכן כב' הש' דנציגר רע"א 6592/15 פריד זועבי נ' רנין זועבי (נבו 26.11.2015..) (פסקה 7 )להלן:"עניין זועבי"* שבו הובהר שבגדר האיזון ביהמ"ש ייתן דעתו גם לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מדי חודש, לסכום החודשי שעל החייב לשלם בתקופת פשיטת הרגל וכן להכנסותיו של החייב עוד נאמר כי "העקרונות הנשקלים בבקשה להקצבת המזונות הם צורכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות " ראו עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמוד 211 וכן ולהרחבה בין עמודים 214-206 ( להלן:" מאור ודגני"). בית המשפט בודק גם את הבסיס העובדתי לטענות הזכאית אף אם הליך כעולה למשל מענין זועבי בפסקה 9 שבה נאמר :"מעיון בתלושי המשכורת של המשיבה 1 שצורפו לבקשה זו עולה כי השכר הנטו שלה עומד על סך 7,608 ש"ח, כפי שטענה המשיבה 1".
סיכומו של דבר
אין מחלוקת שהיחיד עובד במספר מלאכות, כדי להשיא את רווחיו. וכלשון הזכאית "לילות כימים" .לבסוף נפרשה התמונה העובדתית המפורטת בפתיח ,אודות האינטרסים הטעונים איזון, וסברתי שלנוכח התמונה הזאת יש לאמץ את עמדת הנאמן ולקצוב לפיה.לפיכך בשלב השני של הקציבה – נדחית בקשת היחיד לקצוב פחות ונדחית עמדת הזכאית שיש לפסוק יותר.
להרחבה בתחום: עורך דין גירושין · ניהול חובות הסדר חוב חדלות פירעון · מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל
שאלות נפוצות
מי קובע את סכום המזונות כשההורה החייב נמצא בחדלות פירעון?
הקציבה נעשית בשני שלבים: בשלב הראשון פוסק בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין בעל סמכות מקבילה, את סכום המזונות שהיה על החייב לשלם כאילו היה סולבנטי. בשלב השני עורך בית המשפט של חדלות פירעון איזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב, ומקציב סכומי כסף למחיה בתקופת ההליך.
האם בית המשפט של חדלות פירעון מחויב לפסק הדין למזונות שניתן קודם?
לא. בשלב השני של הקציבה בית המשפט של חדלות פירעון אינו מחויב לפסק הדין שניתן בשלב הראשון, וזאת בשל הצורך לאזן בין זכויות נושי החייב והחייב עצמו לבין זכויות הזכאי למזונות. התוצאה יכולה להיות הקצבה נמוכה מהסכום שנפסק במקור בבית המשפט לענייני משפחה.
אילו שיקולים נבחנים בבקשה להקצבת מזונות בחדלות פירעון?
על פי הפסיקה, בגדר האיזון בית המשפט נותן דעתו לסכום חובות החייב, לסכום המזונות החודשי שנפסק, לתשלום החודשי שעל החייב לשלם בתקופת ההליך ולהכנסותיו. העקרונות המרכזיים הם צורכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות, ובית המשפט בודק גם את הבסיס העובדתי לטענות.
האם לנאמן יש סמכות לבקש קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון?
כן. סעיף 179(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מקנה לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות לפסוק הקצבת מזונות, ובפרשת חדל"פ 2604-02-23 נדונה בקשה כזו שהגיש הנאמן לקציבת מזונותיהם של שלושה קטינים. עמדת הנאמן והממונה הייתה שיש לקצוב סכום נמוך יותר לנוכח הצורך לאזן מול אינטרס הנושים.
מה נפסק בפועל בפרשת הקצבת המזונות שנדונה במאמר?
בית המשפט אימץ את עמדת הנאמן: הקצבה חודשית כוללת של 4,500 שקלים - 1,500 שקלים לכל אחד משלושת הקטינים - עד יוני 2024, ולאחר מכן 3,500 שקלים משעה שהבת הבכורה מגיעה לגיל 18. בקשת החייב לקצוב פחות נדחתה, וכך גם עמדת הזכאית שביקשה לפסוק יותר.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
