חשבון משותף כחלק מהסכם ממון

מרגע שאחד מבני הזוג הפקיד כסף בחשבון המשותף, הכספים הופכים לרכושם של שני בני הזוג ולא רק של המפקיד. ההנחה המשפטית היא שההחלטה להפקיד את הכסף בחשבון המשותף מלמדת על רצונו של הצד המפקיד לשתף את בן או בת הזוג בכספים אלה.

כסף שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין אך לא הוצהר בהסכם הממון עלול להיחשב כסף משותף של שני בני הזוג, למרות הבעלות הקודמת. לעומת זאת, כאשר ההסכם נערך כראוי וכולל את כלל הנכסים, ההצהרה מגנה על הכספים ואין חשש לאובדן הזכויות בהם.

יש להצהיר בהסכם הממון על כלל הנכסים של שני בני הזוג: דירות, כסף מזומן, אפיקי השקעה שונים ואף כספים שמקורם בזכיות, כמו זכייה בלוטו. בפועל נתקלים במקרים רבים שבהם כסף רב לא הוצהר, וההשמטה הזו יוצרת סיכון לסכסוך רכושי בעת פרידה.

כן. כל נכס שנצבר בתקופת החיים המשותפים של בני הזוג, ובכלל זה כסף, דירה והשקעות, נחשב לרכוש בבעלותם המשותפת של השניים. לכן מי שמעוניין לשמור על הפרדה רכושית לגבי נכסים מסוימים נדרש להסדיר זאת מראש ובמפורש במסגרת הסכם ממון בין בני הזוג.

עריכה מקצועית מבטיחה שההסכם ישקף נאמנה את המציאות הכלכלית של בני הזוג בתקופה שלפני הנישואין, ושכל הנכסים, ההשקעות והכספים יוצהרו בו כנדרש. הסכם שנערך בצורה נכונה מונע מצב שבו כספים פרטיים ייחשבו בדיעבד למשותפים רק משום שלא נכללו בו מבעוד מועד.