הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב: בית משפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני, מרוץ סמכויות ולוחות זמנים
הליך גירושין בישראל נמשך שלושה עד ארבעה חודשים בהסכמה ובין שנה לשלוש שנים במחלוקת, ומורכב מחמישה שלבים: בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע, בחירת הערכאה במרוץ הסמכויות, הגשת תביעות הרכוש, המזונות והמשמורת, ניהול ההליך עד פסק דין, וסידור הגט בבית הדין הרבני. הגט ניתן רק בבית הדין הרבני, אבל רכוש, מזונות ילדים ומשמורת יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, והבחירה ביניהם משפיעה על התוצאה.
הליך גירושין בישראל נמשך בממוצע בין שלושה חודשים, כשיש הסכמה מלאה, לבין שנה עד שלוש שנים כשההליך מתנהל במחלוקת. ההליך מורכב מחמישה שלבים: בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע, בחירת הערכאה (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), הגשת התביעות ברכוש, במזונות ובזמני השהות, ניהול ההליך עד פסק דין, ולבסוף סידור הגט בבית הדין הרבני. הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני, אבל כמעט כל שאר השאלות יכולות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.
המאמר הזה מיועד למי שמתחיל את הדרך ורוצה להבין מה באמת קורה בכל שלב, כמה זמן הוא לוקח וכמה הוא עולה. הוא רלוונטי במיוחד למי שמחפש עורך דין גירושין פתח תקווה, בראשון לציון, באשדוד או בחיפה, כי הבחירה בין הערכאות ולוח הזמנים תלויים גם במקום המגורים. מי שלא פועל נכון בשלבים הראשונים, ובעיקר בשלב מרוץ הסמכויות, עלול למצוא את עצמו מתדיין בערכאה שהדין המהותי שלה פחות נוח לו, ולשלם על כך בחלוקת הרכוש ובמזונות.
כמה זמן לוקח להתגרש בישראל: התשובה הקצרה
גירושין בהסכמה מלאה מסתיימים ברוב המקרים בתוך שלושה עד ארבעה חודשים מרגע החתימה על ההסכם, כולל אישורו וסידור הגט. גירושין במחלוקת נמשכים בין שנה לשלוש שנים, ולפעמים יותר כשיש מומלצים, חוות דעת ומאבק על רכוש. הזמן נמדד מהיום שבו מוגשת הבקשה ליישוב סכסוך, לא מהיום שבו החלטתם להיפרד.
ציר הזמן הריאלי של הליך במחלוקת נראה כך: בקשה ליישוב סכסוך והזמנה ליחידת הסיוע (חודש עד חודשיים), תקופת עיכוב הליכים של 45 יום שאפשר להאריך ב-15 יום נוספים, הגשת התביעות במרוץ הסמכויות (עד 15 יום מתום התקופה), קדם משפט ראשון (שלושה עד שישה חודשים מהגשת התביעה), הוכחות (שנה עד שנתיים), פסק דין, וסידור הגט. בכל אחד מהשלבים אפשר לעצור ולחתום על הסכם, וזה מה שקורה ברוב התיקים במשרדנו.
שלב 1: בקשה ליישוב סכסוך ויחידת הסיוע - מה באמת קורה שם
מאז 2016 אי אפשר להגיש תביעת גירושין, מזונות, משמורת או רכוש בלי להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. הבקשה מוגשת בטופס קצר, בלי טענות ובלי פירוט, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, והיא לא קובעת סמכות לאף ערכאה. מרגע ההגשה מתחילה תקופת עיכוב הליכים של 45 יום, שבמהלכה שני הצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט.
ביחידת הסיוע יושבים עובדים סוציאליים ולעיתים פסיכולוגים, והם מסבירים על ההליכים, בודקים אם יש סיכוי לגישור ומציעים המשך טיפול. הפגישות חסויות, ומה שנאמר בהן לא יכול לשמש ראיה בהמשך. אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף גם בתקופת העיכוב, למשל צו למניעת הברחת נכסים או צו הגנה. עוד לפני הדיון הראשון אפשר לבקש מזונות זמניים, וזה לרוב הצעד הראשון שמשנה את מאזן הכוחות.
בשלב הזה כדאי כבר להיות מלווים בעורך דין. עורך דין גירושין מנוסח את הבקשה כך שלא תחשוף אסטרטגיה, מכין אתכם לפגישות המהו"ת ובעיקר מתכנן את השלב הבא, שהוא הקריטי ביותר בהליך.
שלב 2: מרוץ הסמכויות - בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
מרוץ הסמכויות הוא המצב שבו כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש את התביעות בערכאה שנוחה לו, כי הערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה בעניין מסוים היא זו שתדון בו. לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, הגירושין עצמם, כלומר הגט, נמצאים בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. לפי סעיף 3 לאותו חוק, מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין רשאי לכרוך בה את ענייני הרכוש ומזונות האישה, ואז בית הדין דן גם בהם.
הכריכה עובדת רק אם היא עומדת בשלושה מבחנים שנקבעו בפסיקה: תביעת הגירושין כנה, הכריכה נעשתה כדין, והכריכה עצמה כנה ולא נועדה רק לחסום את הצד השני. בבג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן נקבע גם כלל הכיבוד ההדדי: הערכאה שהתחילה לדון בשאלת הסמכות היא שתכריע בה, והערכאה השנייה ממתינה. מזונות ילדים, לעומת זאת, אינם ניתנים לכריכה לפי ההלכה הנוהגת, ולכן הם נדונים בבית המשפט לענייני משפחה אלא אם שני הצדדים הסכימו לסמכות בית הדין.
החוק להסדר התדיינויות שינה את המרוץ: בתום תקופת עיכוב ההליכים, מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל 15 יום שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה בערכאה שיבחר, ורק אחר כך רשאי הצד השני. לכן היום המרוץ מתחיל בשאלה מי מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, לא מי רץ ראשון לבית המשפט. מהפרקטיקה שלנו: לקוחה מחיפה הגישה בקשה ליישוב סכסוך יום אחד לפני בעלה, ובתום התקופה הגישה את תביעת הרכוש לבית המשפט לענייני משפחה. הבעל ניסה לכרוך את הרכוש בתביעת גירושין בבית הדין הרבני, אבל הכריכה נדחתה כמאוחרת, והדירה חולקה לפי הלכת השיתוף.
ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני
ההבדל העיקרי הוא בדין שמיושם ובגישה: בבית המשפט לענייני משפחה חל הדין האזרחי במלואו, ובבית הדין הרבני חל הדין העברי, בכפוף לחוקים אזרחיים מחייבים. בבג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול נקבע שגם בית הדין הרבני חייב להחיל את הדין האזרחי בענייני רכוש, כולל חזקת השיתוף ואיזון המשאבים, אבל בפועל הפרשנות והיישום שונים בין הערכאות.
| הנושא | בית המשפט לענייני משפחה | בית הדין הרבני |
|---|---|---|
| הגט עצמו | אין סמכות | סמכות ייחודית |
| רכוש ואיזון משאבים | חוק יחסי ממון והלכת השיתוף | אותו דין לפי הלכת בבלי, יישום שונה |
| מזונות אישה | דין אישי, גישה אזרחית | דין עברי; טענות כמו "מורדת" משפיעות |
| מזונות ילדים | סמכות רגילה; הלכת בע"מ 919/15 | רק בהסכמת שני הצדדים |
| משמורת וזמני שהות | טובת הילד, תסקיר, מומלצים | טובת הילד; ניתן לכריכה |
| משך הליך במחלוקת | שנה עד שלוש שנים | דומה, לעיתים מהיר יותר בגירושין עצמם |
| ערעור | לבית המשפט המחוזי | לבית הדין הרבני הגדול |
מי מרוויח מאיזו ערכאה? באופן כללי, צד שמעוניין בחלוקה שוויונית מלאה של הרכוש, כולל נכסי קריירה ופנסיה, נוטה לבית המשפט לענייני משפחה. צד שמעוניין להתקדם מהר לגט ולסיים, או שיש לו טענות מהדין העברי, נוטה לבית הדין. הבחירה נעשית לפי המקרה, לא לפי כלל אצבע.
שלב 3: תביעות הגירושין - רכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות
אחרי בחירת הערכאה מגישים את התביעות עצמן, ובדרך כלל מדובר בשלוש עד ארבע תביעות נפרדות: רכוש, מזונות ילדים, משמורת וזמני שהות, ותביעת הגירושין. ברכוש חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, על מי שנישאו מ-1974 ואילך: לפי סעיף 5 כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים שווה בשווה בעת פקיעתם, למעט מתנות, ירושות ונכסים מלפני הנישואין. סעיף 8 מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות, למשל פער כלכלי גדול או הברחת נכסים.
במזונות ילדים חלה הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית משנת 2017: לילדים בגילאי 6 עד 15 שני ההורים נושאים במזונות לפי יחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, ולא רק האב. בשלב המזונות נכנסת השאלה של תמיכה כלכלית לאחר גירושין, שבה ההבדל בין הערכאות מורגש במיוחד. במשמורת ובזמני השהות המבחן הוא טובת הילד לפי סעיפים 24-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובית המשפט נעזר בתסקיר של עובד סוציאלי ולעיתים במומלץ.
שלב 4: קדם משפט, הוכחות ופסק דין
קדם המשפט הראשון נקבע בדרך כלל שלושה עד שישה חודשים אחרי הגשת התביעה, והוא המקום שבו השופט מנסה לצמצם מחלוקות ולהפנות לגישור. בשלב הזה מגישים תצהירי גילוי מסמכים, מבקשים חוות דעת של אקטואר לחלוקת פנסיה וזכויות, ומקבלים החלטות ביניים על מזונות זמניים וזמני שהות זמניים. רוב התיקים נסגרים בהסכם בשלב הזה, כי הצדדים כבר רואים לאן הדברים הולכים.
אם לא הושג הסכם, נקבעים דיוני הוכחות: תצהירי עדות ראשית, חקירות נגדיות, חקירת המומלצים, ולבסוף סיכומים. פסק הדין ניתן בדרך כלל כמה חודשים אחרי הסיכומים. ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש לבית המשפט המחוזי, ועל פסק דין של בית הדין הרבני האזורי לבית הדין הרבני הגדול.
שלב 5: סידור הגט בבית הדין הרבני
הגט ניתן רק בבית הדין הרבני, גם אם כל ההליך התנהל בבית המשפט לענייני משפחה. אחרי שנחתם הסכם או ניתן פסק דין בכל העניינים, פותחים תיק "סידור גט" בבית הדין הרבני האזורי, ומוזמנים לדיון שבו הדיינים מוודאים שהצדדים מסכימים לגירושין. הגט נמסר בטקס קצר בנוכחות סופר ועדים, ובסיומו מקבל כל צד תעודת גירושין שמאפשרת לשנות את המצב האישי במרשם האוכלוסין.
כשיש הסכמה, סידור הגט אורך שבועות ספורים מפתיחת התיק. כשאחד הצדדים מסרב, ההליך הופך לתביעת גירושין מלאה בבית הדין, ועל זה בהמשך.
גירושין בהסכמה: המסלול המהיר ומה הוא דורש
גירושין בהסכמה דורשים הסכם כתוב שמסדיר את כל העניינים: רכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות, ואישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. ההסכם מקבל תוקף של פסק דין רק אחרי שהשופט או הדיין וידא ששני הצדדים מבינים אותו וחתמו עליו מרצון. במסלול הזה אין צורך בבקשה ליישוב סכסוך, וההליך כולו, כולל הגט, מסתיים בדרך כלל בתוך שלושה עד ארבעה חודשים.
אפשר להתגרש בהסכמה בלי עורך דין, אבל לא מומלץ: הסכם שנוסח לבד ואושר קשה מאוד לבטל, גם אם התברר אחר כך שוויתרתם על פנסיה או על חלק בדירה. בתי המשפט מבטלים הסכמי גירושין רק במקרים חריגים של הטעיה או כפייה. מהפרקטיקה שלנו: זוג מהקריות הגיע עם הסכם שנכתב לבד, שבו האישה ויתרה על חלקה בזכויות הפנסיוניות של הבעל תמורת "הדירה". בדיקה קצרה העלתה שהדירה ממילא רשומה על שמה בחלקים שווים ושהוויתור שווה כ-400 אלף שקל. ההסכם תוקן לפני האישור, ובני הזוג התגרשו בהסכמה בתוך חודשיים.
כמה עולים גירושין: אגרות ושכר טרחה
עלות הגירושין מורכבת מאגרות בית משפט או בית דין, שהן מאות שקלים לכל תביעה, ומשכר טרחת עורך דין, שהוא ההוצאה העיקרית. האגרות נקבעות בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) ובתקנות בתי הדין הרבניים (אגרות) ומתעדכנות מעת לעת; תביעה רכושית עשויה לשאת אגרה גבוהה יותר לפי שווי הנכסים.
| סוג ההליך | אגרות (סדר גודל) | שכר טרחה מקובל | משך |
|---|---|---|---|
| גירושין בהסכמה עם הסכם | מאות שקלים | אלפי שקלים עד כ-15 אלף שקל לשני הצדדים | 3-4 חודשים |
| הליך במחלוקת בעניין אחד (למשל מזונות) | מאות שקלים | 10-25 אלף שקל | 6-12 חודשים |
| הליך מלא במחלוקת (רכוש, מזונות, משמורת) | מאות עד אלפי שקלים לפי שווי | 30-80 אלף שקל ומעלה | 1-3 שנים |
| הוצאות נלוות | אקטואר, שמאי, מומלץ | 5-20 אלף שקל | לפי הצורך |
הסכומים הם טווחים מקובלים בשוק ולא הצעת מחיר; שכר הטרחה נקבע לפי היקף התיק ומסוכם בכתב בתחילת הייצוג. הפער בין המסלולים הוא הסיבה שאנחנו ממליצים כמעט תמיד לנסות להגיע להסכם, גם אחרי שההליך התחיל.
סרבנות גט ואמצעי לחץ
כשבן זוג מסרב לתת או לקבל גט, בית הדין הרבני יכול לחייב אותו בגט ולהטיל עליו צווי הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995. צווי ההגבלה כוללים איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק, איסור להחזיק דרכון, ובמקרים קיצוניים מאסר. כדי להגיע לצווים אלה צריך קודם פסק דין שמחייב בגט, ולכן בתיקי סרבנות חשוב לבנות את תביעת הגירושין עם עילות ברורות מהדין העברי.
במקביל אפשר לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה פיצוי נזיקי על סרבנות גט, ובתי המשפט פסקו בעבר פיצויים של מאות אלפי שקלים. השילוב של לחץ בבית הדין ותביעה אזרחית מקצר ברוב המקרים את הסרבנות.
גירושין בפתח תקווה, ראשון לציון, אשדוד וחיפה: לאן פונים
הערכאה נקבעת לפי מקום המגורים של בני הזוג או של הילדים, ולכל עיר יש בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני אזורי שמשרתים אותה. תושבי פתח תקווה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ולבית הדין הרבני האזורי פתח תקווה. תושבי ראשון לציון פונים לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ובענייני גט לבית הדין הרבני האזורי שסמכותו על העיר. תושבי אשדוד מגישים לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד ולבית הדין הרבני האזורי אשדוד. תושבי חיפה והקריות מגישים לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ולבית הדין הרבני האזורי חיפה.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בתיקי גירושין ודיני משפחה מאז 2009, ומייצג לקוחות מכל הארץ באמצעות הסניפים בחיפה ובתל אביב. מי שמחפש עורך דין גירושין בראשון לציון או עורך דין גירושין באשדוד יכול לקיים את הפגישה הראשונה בסניף תל אביב או בשיחת וידאו, וההופעות בבית המשפט נעשות בעיר שבה מתנהל התיק. מי שמחפש עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה מוזמן לסניף הראשי.
מה עושים עכשיו: שמונה צעדים ראשונים
- שבוע 1: לאסוף מסמכים. תלושי שכר, דפי חשבון בנק של 12 חודשים, דוחות פנסיה וקרנות, נסח טאבו, הסכם ממון אם יש.
- שבוע 1-2: פגישת ייעוץ. קביעת אסטרטגיה: איזו ערכאה מתאימה לכם, מה שווי הרכוש המשותף, ומה גובה המזונות הצפוי.
- שבוע 2: להחליט מי מגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. מי שמגיש ראשון מקבל את זכות הבחירה בערכאה בתום התקופה.
- שבוע 2-8: פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע. להגיע, להקשיב, לא להתחייב לדבר בלי ייעוץ.
- במקביל: לבקש סעדים דחופים. מזונות זמניים, צו למניעת דיספוזיציה בנכסים, זמני שהות זמניים.
- יום 45-60: להגיש את התביעות. בתוך 15 הימים שבהם יש לכם עדיפות.
- חודש 3-6: קדם משפט ומשא ומתן. לנסות לסגור הסכם על בסיס ההחלטות הזמניות.
- בסיום: סידור הגט ועדכון המרשם. תעודת גירושין, שינוי מצב אישי, עדכון ביטוח לאומי וקופת חולים.
שאלות נפוצות על הליך גירושין בישראל
כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל?
גירושין בהסכמה נמשכים שלושה עד ארבעה חודשים, כולל אישור ההסכם וסידור הגט. גירושין במחלוקת נמשכים בין שנה לשלוש שנים, לפי מספר התביעות, הצורך במומלצים ועומס הערכאה. תקופת עיכוב ההליכים של 45 יום לפי החוק להסדר התדיינויות מתווספת לכל הליך שאינו בהסכמה.
מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה בגירושין?
בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה שמוסמכת לסדר את הגט עצמו, והוא דן לפי הדין העברי. בית המשפט לענייני משפחה דן לפי הדין האזרחי ברכוש, במזונות ילדים ובמשמורת. ברכוש שתי הערכאות חייבות להחיל את הדין האזרחי לפי הלכת בבלי, אבל היישום בפועל שונה, ולכן הבחירה בערכאה משפיעה על התוצאה.
מה זה מרוץ סמכויות ולמה זה חשוב?
מרוץ סמכויות הוא התחרות בין בני הזוג על הערכאה שתדון ברכוש ובמזונות: מי שמגיש ראשון תביעה כשרה בעניין מסוים קובע היכן הוא יידון. לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים אפשר לכרוך רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין, בתנאי שהכריכה כנה. היום המרוץ מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך, כי מי שהגיש אותה מקבל 15 ימי עדיפות בבחירת הערכאה.
האם חובה לעבור יחידת סיוע לפני הגשת תביעת גירושין?
כן, כשאין הסכמה. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע לפני שמגישים תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או משמורת. מי שמגיע עם הסכם גירושין מלא לאישור פטור מהשלב הזה. בקשות לסעד דחוף אפשר להגיש גם בתקופת העיכוב.
כמה עולה עורך דין גירושין?
הסכם גירושין בהסכמה עולה בדרך כלל אלפי שקלים עד כ-15 אלף שקל. הליך במחלוקת בעניין אחד עולה 10-25 אלף שקל, והליך מלא שכולל רכוש, מזונות ומשמורת עולה 30-80 אלף שקל ומעלה, בתוספת מומלצים. אלה טווחים מקובלים בשוק; שכר הטרחה נקבע לפי היקף התיק ומסוכם בכתב מראש.
מה עושים אם הבעל מסרב לתת גט?
מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני ומבקשים פסק דין שמחייב בגט. אחרי פסק הדין בית הדין רשאי להטיל צווי הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין): איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק ואף מאסר. במקביל אפשר לתבוע פיצוי נזיקי על סרבנות גט בבית המשפט לענייני משפחה.
האם אפשר להתגרש בהסכמה בלי עורך דין?
אפשר מבחינה חוקית: מנסחים הסכם, מגישים לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ואחר כך מסדרים גט. הסיכון הוא שהסכם שאושר מקבל תוקף של פסק דין וקשה מאוד לבטלו, גם אם ויתרתם בטעות על פנסיה או על חלק בדירה. בדיקה של עורך דין לפני האישור עולה מעט ומונעת טעויות של מאות אלפי שקלים.
בפגישה הראשונה נמפה את הרכוש, נחשב מזונות צפויים ונחליט יחד באיזו ערכאה כדאי לכם להתחיל. עורך דין גירושין מהמשרד ילווה אתכם מהבקשה ליישוב סכסוך ועד סידור הגט.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
