במקרים בהם פונה צד לעסקת מקרקעין ומבקש להכיר בביטול עסקה בשל נסיבות של הפרת הסכם כדוגמא אי תשלום מלוא התמורה נאלץ הצד אשר ביקש את ביטול העסקה לנסות ולשכנע גם את מיסוי מקרקעין בביטול העסקה מאחר ולא מדובר בעניין הנעשה באופן אוטומטי. השאלה העולה במאמר זה מה קורה לאחר שחלפו שנים מאת דיווח העסקה ועד לביטולה בפועל.
כאשר אדם רוכש דירת מגורים ו/או נכס מקבלן או יזם קיימת ציפייה כי מדובר בנכס אשר לא צפויים לו הפתעות מוסתרות שבגינם ייאלץ הרוכש להשקיע כספים.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר השוכרים שלא מוכנים או לא רוצים לפנות את הדירה. משרדנו ייצג לאחרונה בעלת דירה אשר השכירה את דירתה לשוכרים ששילמו את דמי השכירות באופן לא מסודר ויותר מכך סירבו לפניותיה של בעלת הדירה לסיים את ההתקשרות.
משרדנו ייצג לאחרונה לקוחה אשר רכשה עם בן זוגה דירה בשנות השבעים מחברה קבלנית. המבקשת גידלה יחד עם בן זוגה את ילדיה בדירה משך שנים רבות וכמובן נהגה לשלם את מלוא התשלומים החילם על הדירה, כגון ארנונה, מים חשמל וכיו"ב. בשנים האחרונות נודע למבקשת כי היא ובן זוגה אינם רשומים כבעלי הדירה בלשכת רישום מקרקעין, דבר שכמובן ימנע את מכירת הדירה לעתיד לבוא.
מה קורה כאשר אדם רכש נכס כלשהו (מגרש במקרה דנן), ומגלה באופן אקראי כי כעבור מספר ימים נמכר הנכס לאדם נוסף?
