עורך דין נזיקין בחיפה ובצפון: פיצויים על נזקי גוף בתאונות, נפילות ועוולות אחרות

מה עושה עורך דין נזיקין ולמה חברת הביטוח לא בצד שלכם

עורך דין נזיקין מייצג את מי שנפגע בגופו, ברכושו או בשמו הטוב, ותובע פיצוי ממי שגרם לנזק או ממי שאחראי לו. בפועל, ברוב התיקים הצד השני הוא חברת ביטוח שמטרתה לשלם כמה שפחות.

דיני הנזיקין בישראל בנויים על פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעיף 3 לפקודה קובע שכל מי שנפגע מעוולה שנעשתה בישראל זכאי לתרופה "מידי עושה העוולה או האחראי לה". המילים "או האחראי לה" חשובות. לא תמיד תובעים את מי שעשה את המעשה בפועל. מעביד, למשל, חב על מעשה שעשה עובד שלו תוך כדי עבודתו (סעיף 13 לפקודה), ולכן התביעה מופנית אליו ואל המבטח שלו.

החוק מגדיר "נזק" בצורה רחבה: "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם־טוב, או חיסור מהם". כלומר, פיצוי אינו מוגבל להוצאות שיש עליהן קבלה. גם פגיעה ברווחה ובאיכות החיים היא נזק.

למה צריך ייצוג מול חברת הביטוח? כי כמעט כל שלב בתיק הוא נקודת מחלוקת:

• האחריות. האם הייתה התרשלות, מי אחראי לה, והאם יש יותר מאחראי אחד.
• הקשר הסיבתי. הפקודה מפצה רק על נזק שבא "במישרין מעוולת הנתבע" (סעיף 76). חברות ביטוח טוענות לא פעם שהמגבלה הייתה קיימת לפני האירוע.
• שיעור הנכות. מול חוות הדעת של המומלץ מטעם הנפגע, הנתבע רשאי להפנות את הנפגע לבדיקה אצל מומלץ מטעמו.
• גובה הפיצוי. כל ראש נזק צריך הוכחה נפרדת, ונזק ממון שלא פורט בכתב התביעה לא ישולם.
• הניכויים. גמלאות מהביטוח הלאומי עשויות להשפיע על הסכום נטו, ותגמולי ביטוח פרטי לא.

עורך הדין מרכז את כל אלה לתיק אחד: אוסף ראיות, מזמין חוות דעת, מחשב את הנזק, מנהל משא ומתן, ואם אין פשרה, מגיש תביעה ומנהל אותה עד פסק דין.

אילו תביעות נזיקין קיימות: העוולות העיקריות

עוולה היא מעשה או מחדל שהחוק מגדיר כמזכה בפיצוי. הרשימה סגורה: הפקודה קובעת ש"הדברים המנויים להלן" הם עוולות, ולצדה חוקים נוספים מגדירים עוולות משלהם.

רשלנות: העוולה שמאחורי רוב התביעות

סעיף 35 לפקודה מגדיר התרשלות כמעשה ש"אדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות", או הימנעות ממעשה שאדם סביר היה עושה. בעלי מקצוע נמדדים לפי אדם סביר "וכשיר לפעול באותו משלח יד". לפי סעיף 36, החובה קיימת כלפי כל מי שאדם סביר היה צריך לצפות שעלול להיפגע.

תביעת רשלנות בוחנת ארבע שאלות: האם הייתה חובת זהירות כלפי הנפגע, האם החובה הופרה, האם נגרם נזק, והאם הנזק נגרם בגלל ההפרה. נפילה במדרכה שבורה, החלקה בחנות, פגיעה ממוצר, טיפול רפואי כושל. כולם נבחנים באותן ארבע שאלות.

הפרת חובה חקוקה

סעיף 63 מאפשר לתבוע מי שלא קיים חובה שחוק או תקנה הטילו עליו, כשהחובה נועדה להגן על הנפגע וההפרה גרמה לו נזק "מסוגו או מטבעו" של הנזק שהחיקוק רצה למנוע. זו עילה שמצטרפת לעיתים קרובות לרשלנות, למשל כשתקנות בטיחות לא קוימו.

תקיפה ועוולות מכוונות

תקיפה, לפי סעיף 23, היא "שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם" בלי הסכמתו. גם איום שגורם לאדם להניח באופן סביר שהכוח יופעל עליו נכלל בהגדרה. לצדה מנויות בפקודה כליאת שווא, הסגת גבול, מטרד ליחיד ולציבור, גזל, תרמית, נגישה וגרם הפרת חוזה.

אחריות בלי צורך להוכיח אשם

יש מקרים שבהם החוק מטיל אחריות גם בלי רשלנות:

• נזק גוף מכלב. סעיף 41א מחייב את בעל הכלב או המחזיק בו דרך קבע לפצות, "ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו".
• מוצר פגום. לפי סעיף 2 לחוק האחריות למוצרים פגומים, יצרן חייב לפצות על נזק גוף מפגם במוצר בלי קשר לאשמו. "יצרן" כולל גם יבואן, ו"מוצר" כולל גם בניין.
• תאונת דרכים. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת. פירוט בהמשך.

לשון הרע ופגיעה בפרטיות

שני חוקים נפרדים הופכים פגיעה בשם הטוב ובפרטיות לעוולה אזרחית: סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע וסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות. את התנאים לתביעה על פרסום פוגעני מפרט המאמר על איסור לשון הרע, ואת הצד השני מסביר המדריך לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות.

טבלה: סוגי אירועים והדין החל

תאונות דרכים: פיצוי לפי חוק הפלת"ד גם כשאתם אשמים

נפגעתם בגופכם בתאונת דרכים? הפיצוי מגיע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בלי צורך להוכיח מי אשם. סעיף 2(ג) לחוק קובע ש"האחריות היא מוחלטת ומלאה".

המשמעות המעשית: גם נהג שגרם לתאונה זכאי בדרך כלל לפיצוי על נזק הגוף שלו. יש חריגים. סעיף 7 שולל פיצוי ממי שגרם לתאונה במתכוון, ממי שנהג בלי רישיון נהיגה (למעט רישיון שפקע בשל אי תשלום אגרה או הגבלה של ההוצאה לפועל), וממי שנהג בלי ביטוח חובה.

הנקודה השנייה היא ייחוד העילה. לפי סעיף 8 לחוק, מי שיש לו עילה לפי חוק הפלת"ד לא יכול לתבוע על נזק הגוף לפי פקודת הנזיקין, למעט תאונה שנגרמה במתכוון. לכן אין מקום לחפש "אשם" כדי להגדיל את הפיצוי. כשלנוהג אין ביטוח, כשהנוהג לא ידוע או כשהמבטח בפירוק, הפיצוי משולם מקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (סעיף 12).

המסלול המלא של תביעת תאונת דרכים מוסבר בעמוד נזיקין ותאונות דרכים. למי שנפגע כנוסע, רלוונטי גם המדריך לתביעה אחרי תאונה באוטובוס.

נפילות ומפגעים: עירייה, קניון, בניין משותף

נפלתם בגלל מדרכה שבורה, רצפה רטובה או מדרגה פגומה? התביעה מוגשת בדרך כלל בעילת רשלנות נגד מי שהיה אחראי לתחזוקת המקום, ולעיתים נגד כמה גורמים יחד.

בנפילות, בניגוד לתאונות דרכים, צריך להוכיח התרשלות. השאלה המרכזית היא אם האחראי למקום ידע או היה צריך לדעת על המפגע, ולא נקט אמצעים סבירים כדי לתקן אותו או להזהיר ממנו. לכן התיעוד מהימים הראשונים הוא לב התיק.

מי עשוי להיות הנתבע

• הרשות המקומית, כשהנפילה אירעה ברחוב, במדרכה או בגן ציבורי.
• המחזיק במקום, כמו קניון, רשת שיווק או חברת ניהול, כשהנפילה אירעה בשטח שבשליטתו.
• קבלן שעבד במקום והשאיר מפגע.
• המעביד, כשהנפילה אירעה במקום העבודה, לצד הזכויות מול הביטוח הלאומי.

כשיש כמה אחראים, אפשר לתבוע את כולם. סעיף 83 לפקודה קובע שפסק דין נגד מעוול אחד לא חוסם תביעה נגד מעוול נוסף שחב על אותו נזק, אבל סך הפיצויים לא יעלה על מה שנפסק ראשון.

כשאין דרך לדעת מה בדיוק קרה

לפעמים הנפגע לא יכול לדעת מה גרם לאירוע. סעיף 41 לפקודה ("הדבר מעיד על עצמו") מעביר את נטל ההוכחה לנתבע כשמתקיימים שלושה תנאים: לתובע לא הייתה יכולת לדעת את הנסיבות, הנזק נגרם מנכס שהיה בשליטה מלאה של הנתבע, והאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה. סעיפים 38 עד 40 עושים דבר דומה לגבי נזק מדבר מסוכן, מאש ומחיה.

כשהנפגע הוא ילד, יש כללים מיוחדים. למשל, ילד מתחת לגיל 12 לא ייחשב כמי שהסתכן מרצון (סעיף 5(ג)). דוגמה מעשית לתיק כזה מופיעה במאמר על פגיעת קטין בבית ספר עקב החלקה.

תאונות עבודה, רשלנות רפואית ותביעות נגד המדינה: לאן פונים

שלושה תחומים בנזיקין מתנהלים במסלולים מיוחדים, ולכל אחד מהם יש באתר עמוד שירות ייעודי.

מי שנפגע בעבודה או בדרך אליה יתחיל בדרך כלל בהכרה בביטוח הלאומי, ורק אחר כך תיבדק תביעה נגד המעסיק. שני המסלולים מוסברים בעמוד עורך דין תאונות עבודה.

טיפול רפואי שגרם נזק נבחן בעילת הרשלנות, אבל דורש חוות דעת רפואית כבר בשלב הבדיקה הראשונית. מתי יש תיק ואיך בודקים אותו מפורט בעמוד רשלנות רפואית.

פגיעה בשירות הצבאי או תביעה נגד גופי המדינה מתנהלות לפי כללים נפרדים, ומוסברות בעמוד תביעות נגד משרד הביטחון. מי שכבר הוכר כנכה צה"ל ושוקל תביעה נוספת יכול לקרוא על הזכות להגיש תביעה בנזיקין לחייל שהוכר.

תביעות ביטוח: אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, סיעוד

לצד התביעה נגד המזיק, לנפגע יש לעיתים פוליסות פרטיות שמשלמות בעצמן. תביעה כזו היא תביעה חוזית מול חברת הביטוח שלכם, ולא תביעת נזיקין.

הפוליסות הנפוצות שכדאי לבדוק אחרי פגיעה:

• ביטוח תאונות אישיות, שמשלם לפי תנאי הפוליסה על נכות או על ימי אשפוז.
• ביטוח אובדן כושר עבודה, שמשלם תגמול חודשי כשהמבוטח לא יכול לעבוד לפי הגדרות הפוליסה.
• ביטוח סיעודי, כשהפגיעה גרמה לתלות בעזרת אחרים.
• ביטוח משכנתה או ביטוח חיים עם כיסוי לנכות.

שתי נקודות משפטיות שמשנות את החישוב

הראשונה: כסף מביטוח פרטי לא מקטין את פיצוי הנזיקין. סעיף 86 לפקודה קובע שבשומת הפיצויים "לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה ביטוח". מי שקנה ביטוח לעצמו לא מסבסד את המזיק.

השנייה: ההתיישנות קצרה בהרבה. לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת שלוש שנים אחרי מקרה הביטוח. בחוזים שנכרתו או חודשו מ-25.11.2020, בביטוח חיים, בביטוח מפני מחלות ואשפוז ובביטוח סיעודי התקופה היא חמש שנים. כשהעילה היא נכות, התקופה נספרת מהיום שבו קמה הזכות לתבוע לפי תנאי הפוליסה.

חברות ביטוח דוחות תביעות לא פעם בטענה שהמבוטח לא גילה מצב רפואי קודם. על כך נכתב המאמר בנושא החשיבות במילוי הצהרת בריאות. בדיקה של כיסוי פרטי לצד הזכויות בביטוח הלאומי מופיעה גם בעמוד ביטוח לאומי ותאונות אישיות.

ראשי הנזק: כמה מגיע לכם על כאב וסבל, הפסד השתכרות ועזרת צד ג'

הפיצוי בנזיקין אינו סכום אחד. הוא מחובר מכמה "ראשי נזק", וכל אחד מהם מוכח ומחושב בנפרד. הסכום הסופי תלוי בנכות, בגיל, בהכנסה ובצרכים של הנפגע, ולכן אין "תעריף" לפגיעה.

ההבחנה הבסיסית היא בין נזק ממון לנזק שאינו ממוני. הפקודה מגדירה "נזק ממון" כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". על נזק כזה, לפי סעיף 76(2), לא יינתנו פיצויים "אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה". קבלות, תלושי שכר ואישורי מעסיק צריכים להיות מסודרים לפני הגשת התביעה.

בתיקים של נכות משמעותית, אובדן כושר השתכרות הוא לעיתים ראש הנזק הגדול ביותר. על דרכי החישוב שלו נכתב המאמר על אובדן כושר השתכרות, וההתפתחויות בפסיקה מתוארות במאמר אחרי ביטול הלכת ידידיה.

כשהפגיעה גרמה למוות

עילת התביעה של הנפטר לא נעלמת. לפי סעיף 19 לפקודה היא עוברת לעזבון, וניתן לכלול בה גם סכום להוצאות קבורה. במקביל, סעיף 78 מקנה לבן הזוג, להורה ולילד של הנפטר זכות עצמאית לפיצויים מהאחראי לעוולה.

ביטוח לאומי ותביעת נזיקין: מה ההבדל ומה מנוכה

הביטוח הלאומי משלם גמלה בלי לבדוק מי אשם. תביעת נזיקין דורשת, ברוב המקרים, להוכיח שמישהו התרשל. אפשר ולעיתים כדאי לנהל את שני המסלולים, אבל צריך להבין איך הם משפיעים זה על זה.

שלושה כללים מהחקיקה:

• הביטוח הלאומי יכול לתבוע את המזיק. לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, כשהמקרה שחייב את המוסד בגמלה הוא גם עילה לחייב צד שלישי בפיצויים, המוסד רשאי לתבוע מאותו צד שלישי את הגמלה ששילם או שישלם.
• בתביעה נגד המעביד הגמלה מנוכה. סעיף 82 לפקודה קובע שכשעובד זכאי גם לגמלה וגם לפיצויים מהמעביד, הגמלה "תנוכה" מהפיצויים.
• תשלום מצד שלישי עלול לקזז גמלה. לפי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, מי שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים, המוסד רשאי לזקוף עד 75% מהתשלום על חשבון הגמלה.

לכן סדר הפעולות חשוב. פשרה מהירה עם חברת ביטוח, בלי לבדוק את הזכויות בביטוח הלאומי, עלולה לעלות כסף. בתביעה נגד המדינה, מוסד רפואי או קופת חולים, סעיף 328(ג) קובע שסכום הגמלה יופחת מהפיצויים.

את הצד של הביטוח הלאומי, כולל ועדות רפואיות ועררים, מלווה עמוד עורך דין ביטוח לאומי.

אשם תורם והגנות: מתי הפיצוי מופחת

גם כשהנתבע התרשל, הפיצוי יכול לרדת אם גם הנפגע תרם לנזק. זה לא מבטל את התביעה, אלא מקטין את הסכום.

סעיף 68 לפקודה קובע שכשהנזק נגרם מקצתו באשם הניזוק, התביעה "לא תיכשל", אבל הפיצויים "יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק". בית המשפט רושם גם את סכום הפיצויים המלא לפני ההפחתה.

הגנות נוספות שחברות ביטוח מעלות:

• הסתכנות מרצון (סעיף 5). הנתבע טוען שהנפגע ידע והעריך את הסיכון וחשף עצמו אליו. ההגנה לא חלה כשהחובה שהופרה הוטלה בחיקוק, ולא על ילד מתחת לגיל 12.
• אירוע טבעי בלתי רגיל (סעיף 64(1)). נזק ממקרה טבעי שאדם סביר לא יכול היה לצפות ולא ניתן היה למנוע.
• אשם של אחר (סעיף 64(2)). הטענה שאשמו של אדם אחר היה "הסיבה המכרעת לנזק".
• התיישנות. נתבע שלא העלה טענת התיישנות "בהזדמנות הראשונה" לא יוכל להסתמך עליה (סעיף 3 לחוק ההתיישנות).

בתביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים הכלל שונה. התרשלות הנפגע אינה הגנה ליצרן, ורק בהתרשלות חמורה בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי (סעיף 4(ב)).

הליך התביעה שלב אחר שלב: מהתיעוד ביום האירוע ועד הפיצוי

תביעת נזיקין נבנית מהיום הראשון. מה שלא תועד בזמן קשה מאוד להוכיח אחרי שנתיים.

שלב 1: תיעוד ביום האירוע ובימים שאחריו

• פנייה לטיפול רפואי ותיאור מדויק של אופן הפגיעה לרופא. הרשומה הרפואית הראשונה היא ראיה מרכזית.
• צילום המקום והמפגע, רצוי עם סימן שמראה גודל ומיקום.
• שמות וטלפונים של עדים.
• שמירת קבלות על כל הוצאה, מהיום הראשון.
• אי מסירת הצהרות או חתימה על מסמכים לחברת ביטוח של הצד השני לפני התייעצות.

שלב 2: בדיקת התיק

עורך הדין בודק מי אחראי, איזה דין חל, האם יש כמה נתבעים, ומתי התביעה מתיישנת. במקביל נבדקות הזכויות בביטוח הלאומי ובפוליסות פרטיות.

שלב 3: חוות דעת רפואית

בתביעה על נזק גוף כמעט תמיד צריך חוות דעת של רופא מומלץ. זה לא רק עניין מעשי: תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף חוות דעת לכתב הטענות.

שלב 4: דרישה ומשא ומתן

לעיתים קרובות נשלחת דרישה לנתבע ולמבטח לפני הגשת תביעה. כשיש הצעה, בודקים אותה מול החישוב המלא של ראשי הנזק ומול הניכויים הצפויים.

שלב 5: הגשת התביעה

הערכאה נקבעת לפי הסכום. בית משפט השלום דן בתביעות אזרחיות שסכומן אינו עולה על 2,500,000 ש"ח ביום ההגשה (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט), ומעל לכך התביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי. לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, אפשר להגיש במחוז השיפוט של מקום מגורי הנתבע, מקום עסקו, או המקום שבו אירע המעשה או המחדל. פרטי ההגשה מופיעים בדף השירות של הרשות השופטת.

יחד עם כתב התביעה, התובע בתביעת נזק גוף ממציא לנתבע תצהיר עם תשובות לשאלון שבטופס 3 לתקנות (תקנה 17). התשובות צריכות להיות מדויקות, כי הנתבע רשאי להגיש את התצהיר לבית המשפט בשלב שמיעת הראיות.

שלב 6: קדם משפט, מומלצים והוכחות

בשלב הזה מוחלפות חוות דעת נגדיות, ולעיתים בית המשפט ממנה מומלץ מטעמו. גם בשלב זה אפשר להגיע לפשרה. תיק שלא הסתיים עובר לשמיעת ראיות, חקירת עדים ומומלצים, וסיכומים.

שלב 7: פסק דין וגבייה

אחרי פסק הדין, ואם הצד שהפסיד לא משלם מרצונו, הפיצוי נגבה. ערעור על פסק דין של בית משפט השלום מוגש לבית המשפט המחוזי (סעיף 40(3) לחוק בתי המשפט).

מומלצים רפואיים ואחוזי נכות: איך זה קובע את הסכום

אחוזי הנכות שקובע המומלץ הם הבסיס לחישוב של רוב ראשי הנזק. לכן המאבק על חוות הדעת הוא לא פעם המאבק על התיק כולו.

התקנות קובעות סדר ברור:

• התובע מצרף חוות דעת לכתב התביעה (תקנה 87(א)). בית המשפט רשאי לפטור או לדחות את מועד ההגשה, אבל מבקשים זאת לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה (תקנה 87(ד)).
• הנתבע רשאי לדרוש בדיקה אצל מומלץ מטעמו, והתובע צריך להיענות "בלא דיחוי" אלא אם יש הצדקה לסרב (תקנה 87(ב)).
• לחוות דעת נגדית יש מועד. תובע שחולק על חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה מגיש חוות דעת נגדית תוך 60 יום מהיום שקיבל אותה, או במועד אחר שבית המשפט קבע (תקנה 87(ג)).
• המומלץ נחקר. מי שהגיש חוות דעת דואג להתייצבות המומלץ לחקירה, אלא אם הצד השני ויתר (תקנה 87(ח)).
• מומלץ מטעם בית המשפט. בית המשפט רשאי למנות מומלץ "בכל עת" (תקנה 88). אם המינוי נעשה בהסכמת הצדדים, חוות הדעת שהגישו קודם ייראו כאילו לא התקבלו כראיה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.

הסעיף האחרון הוא נקודה שכדאי להכיר לפני שמסכימים למינוי. הסכמה כזו משנה את כל מערך הראיות הרפואיות בתיק.

שיעור נכות רפואית לבדו לא קובע את הפיצוי. הבדיקה המשפטית שואלת גם כמה הפגיעה משפיעה על העבודה המסוימת של הנפגע ועל חייו. נכות זהה יכולה להשפיע אחרת על מנהל חשבונות ועל עובד בניין.

התיישנות בנזיקין: 7 שנים ומה קורה עם קטינים

תביעת נזיקין מתיישנת בדרך כלל שבע שנים מהיום שנולדה העילה. כך קובע סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, והמועד מתחיל לפי סעיף 6 ביום שבו נולדה עילת התובענה.

סעיף 89 לפקודת הנזיקין מגדיר מתי נולדה העילה בעוולות:

• ביום המעשה או המחדל. כשהמעשה נמשך, ביום שבו הופסק.
• כשהעילה היא נזק, ביום שבו אירע הנזק.
• כשהנזק לא התגלה ביום שאירע, ביום שבו התגלה. אבל במקרה כזה התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום שאירע הנזק.

מתי המועד נעצר או נדחה

• קטינים. לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, הזמן שבו התובע עוד לא מלאו לו 18 לא נספר. בפועל, שבע השנים מתחילות ביום הולדת 18, ולכן ברוב המקרים אפשר לתבוע עד גיל 25.
• תקיפה מינית או התעללות בקטין. סעיף 18א קובע שהזמן עד שמלאו לנפגע 28 לא נספר, בנסיבות שמפורטות בסעיף.
• ליקוי נפשי או שכלי. לפי סעיף 11, הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו ולא היה לו אפוטרופוס לא נספר.
• עובדות שלא היו ידועות. סעיף 8 קובע שכשעובדות העילה נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, התקופה מתחילה ביום שנודעו לו.
• הודאה של הנתבע. הודאה בכתב בקיום הזכות, או תשלום של חלק ממנה, מתחילה את התקופה מחדש (סעיף 9).
• חרבות ברזל. בתביעות שתקופתן לא הסתיימה עד כניסת התיקון לתוקף, התקופה מ-7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרת (סעיף 15א).

מועדים קצרים יותר

לא כל תביעה שנובעת מפגיעה מתיישנת בשבע שנים. תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים מתיישנת בשלוש שנים, ולא ניתן להגיש אותה אחרי עשר שנים מתום השנה שבה המוצר יצא משליטת היצרן (סעיף 6 לחוק). תביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת, כאמור, בשלוש או בחמש שנים לפי סוג הביטוח.

ההבדל בין התיישנות לשיהוי, ומתי בית משפט דוחה תביעה גם לפני שחלפה התקופה, מוסבר במאמר על התיישנות ושיהוי במשפט האזרחי.

מייצגים נפגעים בחיפה, בקריות, בעפולה, בנצרת, בטבריה ובתל אביב

למשרד סניפים בחיפה, בתל אביב ובעפולה, ופגישות בתיקי נזיקין מתקיימות בסניפים האלה. הכתובות ושעות הפעילות מופיעות בעמוד סניפי המשרד.

באיזה בית משפט תתנהל התביעה? זה תלוי במקום האירוע, במקום מגורי הנתבע ובסכום:

• חיפה והקריות שייכות למחוז חיפה. פועלים בו, בין השאר, בית משפט השלום בחיפה, בית משפט השלום בקריות ובית המשפט המחוזי בחיפה.
• עפולה, נצרת וטבריה שייכות למחוז הצפון. בית משפט השלום בעפולה הוא חלק ממחוז הצפון, ובית המשפט המחוזי של המחוז יושב בנוף הגליל-נצרת.

ההבחנה חשובה למי שגר באזור עפולה: ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בעפולה לא מגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה, אלא לבית המשפט המחוזי של מחוז הצפון.

תיקי נזיקין רבים מתנהלים במקביל לתביעה בביטוח הלאומי. על השירותים בסניפי המוסד בחיפה, בנצרת, בעפולה ובטבריה אפשר לקרוא במאמר על סניפי ביטוח לאומי בצפון.

איפה אנחנו מטפלים בתביעות נזיקין

המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, בניין רג'וס, קומה 8, מת"מ), בעפולה (התוכנה 4, קומה 2), בקיבוץ חפצי-בה (מתחם המזכירות) ובתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 6). תושבי הצפון והמרכז שנפגעו בתאונה, בנפילה או בעבודה יכולים לפנות לסניף הקרוב בטלפון 1-700-702-755.

לתושבי חיפה והקריות יש עמוד נפרד על תביעות נזק גוף באזור.

• עורכי דין נזיקין בחיפה

לתביעות נזיקין של תושבי הצפון, לפי בתי המשפט והוועדות הרפואיות באזור, ראו את העמוד עורך דין נזיקין בצפון.

נפגעים מחיפה ומהקריות ימצאו במקום אחד את בתי המשפט השונים בחיפה, עם כתובות ומה מתנהל בכל אחד מהם, בעמוד עורך דין בחיפה והקריות.

שאלות נפוצות על עורך דין נזיקין

מדריכים קשורים

פיצויים בגין נזקי גוף בהליכי פשיטת רגל

הוצאה לפועל · 7 דק' קריאה

נזקי גוף - בדיקת תיק רשלנות רפואית

משפט אזרחי · 4 דק' קריאה

פיצויים ונזקי גוף וביטול הלכת ידידיה

נזיקין · 4 דק' קריאה