עורך דין ירושה וצוואות: צו ירושה, צו קיום צוואה וסכסוכי יורשים

מה עושה עורך דין ירושה ומתי פונים אליו

עורך דין ירושה מוביל את המשפחה מהפטירה ועד שהנכסים רשומים על שם היורשים. בפועל זה אומר: בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, טיפול בהתנגדויות, מינוי מנהל עיזבון כשצריך, חלוקת העיזבון וסילוק חובות.

הבסיס הוא חוק הירושה, התשכ"ה-1965. סעיף 1 לחוק קובע משפט אחד: במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. סעיף 2 מוסיף שהירושה היא על פי דין, אלא במידה שהיא על פי צוואה. כל שאר ההליכים נועדו לקבוע מי היורשים, מה חלקו של כל אחד ואיך מעבירים אליו את הנכסים בפועל.

יש שלב שבו ייצוג משנה את התוצאה, ויש שלב שבו הוא בעיקר חוסך זמן. שווה לפנות לעורך דין ירושה כבר בשבועות הראשונים בכל אחד מהמצבים האלה:

• יש יותר מיורש אחד והיחסים במשפחה מתוחים, או שיש חשש להתנגדות.
• נמצאה צוואה שמנשלת יורש על פי דין, צוואה שנכתבה סמוך למוות, או צוואה שאחד הזוכים בה היה מעורב בעריכתה.
• העיזבון כולל דירה עם משכנתה, עסק, משק חקלאי או נכסים בחו"ל.
• למוריש היו חובות, או שיש סימנים שהעיזבון לא יספיק לסלק אותם.
• אחד היורשים קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס או מי שייפוי כוח מתמשך בעניינו נכנס לתוקף.

לגבי הצד הטכני, חשוב לדעת שתי עובדות. תקנה 14(ד) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, קובעת שמבקש שמיוצג על ידי עורך דין מגיש את הבקשה לרשם באופן מקוון בלבד. אותה תקנה מחייבת לצרף אישור שההודעה על הבקשה נמסרה ליורשים או לזוכים, בדואר רשום או בתצהיר מסירה אישית. בקשה בלי אישור כזה לא מתקבלת.

ההבדל בין עורך דין ירושה לבין בעל מקצוע שעורך צוואות הוא בנקודת הזמן. עריכת צוואה היא עבודה על רצון של אדם חי, והיא מטופלת בעמוד עורך דין צוואה. עורך דין ירושה עובד אחרי הפטירה, מול הרשם לענייני ירושה, בית המשפט לענייני משפחה, הבנקים ורשות המסים. את התמונה הכללית של דיני הירושה, כולל ביטוח, קופות גמל וידועים בציבור, ריכזנו במדריך ירושה וצוואות.

ירושה על פי דין מול ירושה על פי צוואה: מי יורש ומה החלקים

כשאין צוואה, החוק קובע מי יורש: בן הזוג, ואחריו קרובי המוריש לפי סדר קבוע. כשיש צוואה בת תוקף, היא קובעת את החלוקה, ורק מה שלא צוּוה עובר לפי הדין.

סעיף 10 לחוק מגדיר שתי קבוצות של יורשים על פי דין. הראשונה היא מי שהיה בן זוגו של המוריש במותו. השנייה היא "ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם". סעיף 12 קובע את הסדר ביניהם: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו.

חלקו של בן הזוג

סעיף 11(א) נותן לבן הזוג קודם כל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, "כולל מכונית נוסעים". משאר העיזבון חלקו תלוי במי שנותר:

• אם למוריש יש ילדים או צאצאים שלהם, או הורים: בן הזוג מקבל חצי.
• אם נותרו רק אחים או צאצאיהם, או הורי הורים: בן הזוג מקבל שני שלישים.
• במקרה השני, אם בני הזוג היו נשואים שלוש שנים או יותר וגרו יחד בדירה שבעיזבון, בן הזוג מקבל את כל חלקו של המוריש בדירה, ועוד שני שלישים מהיתר.
• אם אין אף אחד מהקרובים האלה, בן הזוג יורש את כל העיזבון (סעיף 11(ב)).

סעיף 11(ג) מוסיף הוראה שנשכחת לא פעם. מה שמגיע לבן הזוג מכוח קשר האישות, כולל כתובה, מנוכה מחלקו בעיזבון. הניכוי לא חל על מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון.

חלקם של הילדים והנכדים

לפי סעיף 13, ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה. ילד שנפטר לפני ההורה והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו (סעיף 14(א)). מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו (סעיף 16), ולעניין הירושה אין משמעות לשאלה אם הורי הילד היו נשואים (סעיף 3(ג)). רק כשאין אף יורש לפי סעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת (סעיף 17).

מתי הדין לא חל

יש שלושה מצבים שבהם החלוקה לפי הדין משתנה. הראשון, צוואה. השני, הסתלקות: לפי סעיף 6 יורש יכול להסתלק מחלקו בהודעה בכתב לרשם, אבל לטובת אדם אחר רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט. השלישי, פסלות לרשת לפי סעיף 5, למשל מי שהורשע בזיוף הצוואה האחרונה של המוריש.

ומה שלא משנה את החלוקה: הסכם בין בני משפחה על ירושתו של אדם שעוד חי. סעיף 8(א) קובע שהסכם כזה, וגם ויתור על ירושה שנעשה בחיי המוריש, בטלים. פירוט נוסף על המסלול בלי צוואה תמצאו במאמר עיזבון כשאין צוואה.

צו ירושה וצו קיום צוואה: איפה מגישים, אגרה ולוח זמנים

את שני הצווים מבקשים מהרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו. האגרה לבקשה היא 597 ש"ח, נכון ל-1.1.2026, ואחרי פרסום הבקשה יש לפחות שבועיים להגשת התנגדויות.

סעיף 66 לחוק קובע את החלוקה בין הצווים. בירושה על פי דין, הרשם מצהיר על זכויות היורשים בצו ירושה. בירושה על פי צוואה, הוא נותן צו קיום. אם המוריש ציווה רק חלק מנכסיו, ניתן צו קיום על אותו חלק וצו ירושה על השאר. בלי צו קיום אי אפשר לתבוע זכויות על פי צוואה (סעיף 39).

השלבים בבקשה

• הרשם המוסמך. לפי תקנה 13(א), הבקשה מוגשת לרשם שבאזורו היה מושב המוריש. אם מושבו לא היה בארץ, לרשם שבאזורו נמצאים נכסי העיזבון.
• המסמכים. תקנה 14(ב) דורשת טופס מלא, תעודת פטירה, בבקשה לצו קיום את הצוואה המקורית, אישור מסירת הודעה ליורשים או לזוכים, ייפוי כוח אם יש עורך דין ותשלום האגרה והוצאות הפרסום.
• הודעה לקרובים שלא זכו. אם בין הזוכים בצוואה אין ילד, צאצא, הורה או בן זוג של המוריש, צריך למסור הודעה גם לילדיו ולבן זוגו, ובהיעדרם להוריו או לאחיו (תקנה 14(ב)(4)(ב)).
• צוואה מקורית בהגשה מקוונת. היא נמסרת פיזית לרשם בתוך 7 ימים מההגשה (תקנה 14(ד)(1)).
• פרסום. לפי תקנה 17(א), ההודעה על הבקשה מתפרסמת באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, עם הזמנה להתנגד בתוך שבועיים לפחות.
• בדיקת המרשם. הרשם בודק במרשם הארצי אם הופקדה צוואה אחרת. אם כן, הזוכים בה מקבלים הודעה ויכולים להתנגד בתוך 14 ימים (תקנה 18).
• מתן הצו. לא הוגשה התנגדות ואין סיבה אחרת להעביר את התיק, הרשם נותן את הצו (תקנה 23(א)).

לגבי משך ההליך, יש מינימום אחד שקבוע בחוק: הזמן להתנגדויות לא יפחת משבועיים מהפרסום (סעיף 67). לפי המידע שמפרסם אתר כל-זכות, כשהבקשה הוגשה באופן תקין ואין התנגדות, הצו אמור להינתן לא יאוחר מ-50 ימים מההגשה. כשיש התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, ואין לכך לוח זמנים קבוע.

אגרות ולוח זמנים לפי סוג ההליך

מקור סכומי האגרות אצל הרשם הוא הודעת הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשפ"ו-2025. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר של כל שנה לפי המדד. אגרה ששולמה לרשם נחשבת כאגרה ששולמה לבית המשפט אם התיק הועבר אליו. הסבר מעשי על הגשה בפועל ועל צווים שדורשים תיקון תמצאו בעמוד עורך דין צו ירושה ובמאמר תיקון צו ירושה.

ארבעת סוגי הצוואות בחוק ומה פוסל כל אחד מהם

סעיף 18 לחוק מכיר בארבע צורות בלבד: בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה. בהליך ירושה השאלה היא לא איך לערוך צוואה, אלא האם הצוואה שהוגשה עומדת בדרישות הצורה ובתנאי התוקף.

פגם בצורה אינו בהכרח סוף הצוואה. סעיף 25 מאפשר לרשם או לבית המשפט לקיים צוואה על אף פגם או חסר בפרט מן הפרטים, בתנאי שהתקיימו "מרכיבי היסוד" ואין ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. בצוואה בכתב יד, מרכיב היסוד הוא שכולה בכתב ידו. בצוואה בעדים, שהיא בכתב והמצווה הביא אותה בפני שני עדים.

מעבר לצורה, יש עילות שפוסלות צוואה תקינה למראית עין:

• אי כשרות. צוואה של קטין, של מי שהוכרז פסול דין, או שנעשתה כשהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה (סעיף 26).
• פגם ברצון. הוראה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה (סעיף 30(א)).
• זוכה שהיה מעורב. הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או לקח חלק בעריכתה, או את בן זוגו, בטלה (סעיף 35). החריג היחיד הוא צוואה בעל פה.
• הוראה סתומה או בלתי חוקית. בטלה לפי סעיפים 33 ו-34.
• צוואה מאוחרת. צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהיא סותרת אותה (סעיף 36(ב)).

לצוואות של בני זוג יש כללים נפרדים, שמוסברים בעמוד צוואה הדדית. בתמצית, סעיף 8א קובע שבחיי שני בני הזוג כל אחד יכול לבטל בהודעה בכתב לשני, ואז שתי הצוואות בטלות.

התנגדות לצוואה: העילות שמתקבלות והמועדים

התנגדות מגישים לרשם לענייני ירושה, בזמן שהוא קבע ושאינו פחות משבועיים מהפרסום, וכל עוד לא ניתן הצו. ברגע שהוגשה התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 67 לחוק מתיר לכל "המעוניין בדבר" להתנגד. זו לא רק זכות של יורש על פי דין. גם זוכה בצוואה מוקדמת, או מי שטוען שהמוריש חב לו, יכול להיות מעוניין. תקנה 19(ב) מוסיפה נקודה שכדאי להכיר: הרשם רשאי להאריך את הזמן להתנגדויות, "אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה". כלומר, המועד חשוב, אבל הוא לא תמיד סוף פסוק.

איך נראה כתב התנגדות

לפי תקנה 19(א), כתב ההתנגדות מפרט את נושא ההתנגדות ונימוקיה, מצרף את כל המסמכים שעליהם היא מבוססת, ומאמת את העובדות בתצהיר. מצרפים קבלה על תשלום האגרה, וייפוי כוח אם יש עורך דין. המתנגד עצמו ממציא את כתב ההתנגדות לבעלי הדין. בבית המשפט, מי שהגיש את הבקשה לצו נרשם כתובע והמתנגד נרשם כנתבע (תקנה 21).

העילות שבית המשפט בוחן

• פגם בצורה שלא ניתן לרפא לפי סעיף 25.
• המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה בשעת עשייתה (סעיף 26).
• השפעה בלתי הוגנת, אונס, איום, תחבולה או תרמית (סעיף 30(א)). על ההבדל בין לחץ רגיל להשפעה בלתי הוגנת כתבנו במאמר צוואה שנכתבה תחת לחץ.
• טעות, שבית המשפט מתקן אם אפשר לקבוע בבירור מה רצה המצווה, ואחרת ההוראה בטלה (סעיף 30(ב)).
• זוכה שערך את הצוואה או היה עד לה (סעיף 35).
• קיומה של צוואה מאוחרת יותר, או ביטול הצוואה על ידי השמדתה (סעיף 36).

סעיף 31 מגביל את עילות הפגם ברצון. אם עברה שנה מהיום שהלחץ חדל לפעול על המצווה, או מהיום שנודע לו על התרמית או הטעות, והיה בידו לבטל את הצוואה ולא עשה זאת, הפגם כבר לא יביא לביטולה. זו שאלה עובדתית שכדאי לברר לפני שמגישים.

כשהצו כבר ניתן

אחרי שניתן צו כבר לא מגישים התנגדות. מגישים בקשה לתיקון או לביטול הצו לפי סעיף 72, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם. לפי תקנה 27(ב), היורשים או הזוכים רשאים להשיב בתוך 14 ימים. החלטת רשם אפשר לערער לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים מהמצאתה (תקנה 46). המדריך המלא נמצא במאמר התנגדות לצוואה וצו ירושה.

מנהל עיזבון: מתי ממנים ומה סמכויותיו

ממנים מנהל עיזבון כשהיורשים לא מצליחים לנהל את העיזבון יחד, כשיש חובות שצריך לסלק לפי סדר, או כשהמוריש קבע בצוואה מי יבצע אותה. אם כל הצדדים מסכימים, הבקשה מוגשת לרשם. אם לא, לבית המשפט.

סעיף 78 לחוק מאפשר לבית המשפט למנות מנהל עיזבון לפי בקשת מעוניין בדבר. כשהבקשה בהסכמת כל הצדדים, היא מוגשת לרשם לענייני ירושה, והוא רשאי למנות. תקנה 31(א) משלימה: באין הסכמה, או כשבקשת הצו כבר הועברה לבית המשפט, הבקשה מוגשת לבית המשפט.

לפני המינוי הקבוע אפשר לבקש צעדים דחופים. סעיף 77 מתיר לבית המשפט, כל עוד לא מונה מנהל עיזבון, לעכב זמנית פעולות בנכסים, להורות על מכירת נכסים פסידים ולמנות מנהל עיזבון זמני.

מי יכול להתמנות

• יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי (סעיף 79), ורק מי שהודיע שהוא מסכים (סעיף 80).
• אם המוריש קבע בצוואה מי יבצע אותה, ממנים אותו, אלא אם אינו יכול, מסרב, או שיש סיבות מיוחדות שיירשמו (סעיף 81).
• בית המשפט רשאי לדרוש ממנו ערובה (סעיף 89) ולפטר אותו אם לא מילא את תפקידו כראוי (סעיף 92(ב)).

מה הוא חייב לעשות

סעיף 82 מגדיר את התפקיד: לכנס את נכסי העיזבון, לנהל אותו, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים. לצד זה יש חובות דיווח מוגדרות:

• פרטת נכסים וחובות ליורשים, מאומתת בתצהיר, לא יאוחר מ-60 יום מהמינוי (סעיף 84(א)).
• הזמנת נושים בפרסום, עם תקופה של שלושה חודשים לפחות להגשת תביעות (סעיף 99).
• דין וחשבון ליורשים אחת לשנה לפחות (סעיף 86(א)).

יש פעולות שהוא לא מוסמך לבצע בלי אישור בית המשפט מראש. סעיף 97 מונה ביניהן העברה, שעבוד או חלוקה של דירה או של יחידה משקית, ופעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק. מנהל עיזבון אחראי לנזק שגרם בהפרת חובתו (סעיף 88), ושכרו נקבע לפי כללים שקבע שר המשפטים (סעיף 91).

אם הצו לא קבע תקופה, תקנה 37(א) קובעת שמינוי מנהל עיזבון הוא לשנתיים, ומינוי זמני לשישה חודשים. מרגע המינוי, היורשים אינם רשאים לפעול בעיזבון בלי רשותו או רשות בית המשפט (סעיף 121(א)). הסבר מפורט על הבקשה נמצא במדריך מנהל עיזבון.

חלוקת עיזבון בין יורשים והסכם חלוקה

צו הירושה קובע רק את החלק היחסי של כל יורש. את הנכסים עצמם מחלקים בהסכם בין היורשים, ובאין הסכם, לפי צו של בית המשפט.

סעיף 110(א) קובע את שתי הדרכים האלה במפורש. כל עוד לא מונה מנהל עיזבון, היורשים עצמם מנהלים ומחלקים, והם חייבים לפעול בהסכמה (סעיפים 121(ב) ו-122). במחלוקת פועלים כפי שיחליט בית המשפט. לפני החלוקה מסלקים את חובות העיזבון ואת המזונות מן העיזבון (סעיף 107(א)).

הכללים כשאין הסכמה

• שווי. הנכסים מחולקים לפי שוויים בזמן החלוקה, לא ביום הפטירה (סעיף 109(א)).
• חלוקה בעין. ככל האפשר כל יורש מקבל נכסים, בשים לב לתועלת שלהם בשבילו ולערך הרגשי (סעיף 112).
• נכס שאינו ניתן לחלוקה. נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, לא פחות ממחיר השוק. אם אף יורש לא רוצה, הנכס נמכר ודמי המכר מתחלקים (סעיף 113).
• משק חקלאי. נמסר ליורש שמוכן ומסוגל לקיים אותו, והוא מפצה את האחרים (סעיף 114).
• גורל. מה שלא ניתן לחלק לפי הכללים האלה מחולק בהגרלה (סעיף 116).

מי גר בדירה בינתיים

סעיף 108(א) נותן למי שגר עם המוריש בדירתו זכות להמשיך לגור בה שלושה חודשים, ואם הוא יורש, שישה חודשים מהפטירה. סעיף 115(א) הולך רחוק יותר: בן זוג, ילדים והורים שגרו עם המוריש בדירה שבבעלותו רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם. דמי השכירות והתנאים נקבעים בהסכם, ובאין הסכם, בידי בית המשפט.

מה חשוב לנסח בהסכם החלוקה

שתי הוראות בחוק משפיעות ישירות על ניסוח ההסכם. הראשונה, סעיף 7(ד): כל עוד העיזבון לא חולק, יורש לא יכול להעביר או לשעבד את זכותו בנכס מסוים. הוא יכול להעביר את חלקו בעיזבון כולו, בהסכם בכתב (סעיף 7(א)). השנייה, סעיף 120(א): אם מתברר אחר כך ששומת נכס הייתה מוטעית ביותר משישית, מי שקיבל יותר מחלקו מחזיר את היתרה. לכן כדאי לבסס את ההסכם על שומה.

הסכם שבו יורש אחד משלם לאחרים כסף כדי לקבל נכס משפיע גם על המס, כפי שמוסבר בפרק הבא. דוגמאות למבנה הסכם נמצאות במאמר חלוקת עיזבון.

ירושת דירה ונכסי מקרקעין: רישום, משכנתה ומיסוי

קבלת דירה בירושה אינה מכירה, ולכן אינה חייבת במס שבח. המס עולה לשולחן בשני מקרים: כשהיורשים מחלקים את הדירה בתמורה לכסף, וכשאחד מהם מוכר אותה.

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, קובע: "הורשה איננה מכירה". סעיף 5(ג)(4) מוסיף שהחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה מכירה, בין שנעשתה לפני רישום הצו ובין אחריו. הסייג: אם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבשלו ניתנה התמורה נחשב כאילו נמכר.

מכירת הדירה אחרי הירושה

סעיף 49ב(5) לאותו חוק נותן פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה, אם מתקיימים שלושה תנאים יחד:

• המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו, או בן זוג של צאצא.
• לפני פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד.
• אילו המוריש היה בחיים ומוכר את הדירה, היה פטור ממס.

התנאים נבחנים לגבי המוריש, לא לגבי היורש. על שאר מסלולי הפטור כתבנו במאמר פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

משכנתה ורישום

המשכנתה לא נעלמת עם הפטירה. סעיף 101 לחוק הירושה קובע שחוב מובטח של המוריש נגבה מתוך הבטוחה, והוראות החוק אינן פוגעות בכך. לכן החלטה אם לשמור את הדירה או למכור אותה צריכה לכלול את יתרת ההלוואה.

לגבי רישום, צו הירושה וצו הקיום הם ההצהרה המחייבת על זכויות היורשים, וכוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו (סעיף 71). מי שקנה זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה בתוקף, מוגן גם אם הצו בוטל אחר כך (סעיף 73). כשמונה מנהל עיזבון, העברה או שעבוד של דירה ופעולה שתוקפה תלוי ברישום דורשות אישור בית המשפט מראש (סעיף 97). ההיבטים המעשיים מול הבנק מפורטים במאמר ירושה במקרקעין ומשכנתא.

חובות של הנפטר: איך היורשים מגנים על עצמם

עד שהעיזבון מחולק, היורשים אחראים לחובות המוריש רק בנכסי העיזבון, לא מכספם הפרטי. אחרי החלוקה, היקף האחריות תלוי בשאלה אחת: האם הוזמנו הנושים והחובות הידועים סולקו לפני שחילקו.

סעיף 126 קובע את הכלל הראשון: "עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון". הכלל השני מופיע בסעיפים 127 ו-128, והוא ההבדל בין חלוקה זהירה לחלוקה מהירה.

• חלוקה אחרי הזמנת נושים. אם היורשים פרסמו הזמנה לנושים, עם תקופה של שלושה חודשים לפחות (סעיף 123), וסילקו את החובות הידועים, יורש אחראי לחוב שלא סולק רק אם ידע עליו בזמן החלוקה, ורק עד שווי מה שקיבל (סעיף 127(א)).
• חלוקה בלי הזמנת נושים. כל יורש אחראי לחובות שלא סולקו עד שווי כל העיזבון בזמן החלוקה, אלא אם הוכיח שלא ידע על החוב. נטל ההוכחה עליו (סעיף 128).
• העלמה. יורש שהעלים נכסים או חוב אחראי עד שווי כל העיזבון בכל מקרה (סעיף 129).

נושה שלא הודיע על תביעתו בתקופת ההזמנה, בלי הצדקה, יכול לתבוע מכל יורש רק חלק יחסי, ורק בתוך שנתיים מתום התקופה (סעיף 132(ב)). בית המשפט רשאי גם לפטור מאחריות יורש שנהג בתום לב וקיבל מעט (סעיף 133).

סדר התשלום מהעיזבון

סעיף 104(א) קובע את סדר העדיפות. קודם הוצאות הלוויה, הקבורה והמצבה. אחריהן הוצאות הצו וניהול העיזבון. אחר כך חובות המוריש, כולל כתובה בסכום סביר. ובסוף, מה שמגיע לבן הזוג מכוח קשר האישות ויחסי הממון. מסים נפרעים לפי החוקים שחלים עליהם. אם העיזבון לא מספיק לכל החובות, מנהל העיזבון חייב לבקש צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת (סעיף 106).

גבייה ישירה מחשבון הבנק

סעיפים 125א עד 125ה יצרו הליך חלופי. רשות ממשלתית יכולה לגבות חוב חלוט של המוריש, עד 20,000 ש"ח, ישירות מכספי העיזבון בבנק. זה אפשרי רק אחרי שחלפה שנה לפחות מהפטירה, כשאין בקשה תלויה לצו ולא מונה מנהל עיזבון. יורש יכול להתנגד בתוך 45 ימים, בתנאי שהגיש בקשה לצו ירושה, לצו קיום או למינוי מנהל עיזבון. פירוט נוסף במאמר כיצד יורשים יכולים להגן על עצמם מחובות.

ירושות בינלאומיות ונכסים בחו"ל

בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושה של מי שמרכז חייו היה בישראל ביום מותו, או שהשאיר נכסים בישראל. הדין שחל הוא ככלל דין המקום שבו היה מושבו של המוריש בשעת מותו.

פרק שביעי לחוק הירושה מסדיר את השאלות האלה. סעיף 135 מגדיר "מושב" כמקום שבו נמצא מרכז חייו של אדם. סעיף 136 קובע את סמכות בתי המשפט בישראל, וסעיף 137 קובע שעל הירושה חל דין המושב. יש לכך שלושה סייגים:

• נכסים מסוימים. נכסים שעוברים בירושה רק לפי דין המקום שבו הם נמצאים, חל עליהם אותו דין (סעיף 138).
• כשרות לצוות. נבחנת לפי דין המושב בשעת עשיית הצוואה (סעיף 139).
• צורת הצוואה. צוואה כשרה בצורתה אם היא כשרה לפי אחד מכמה דינים: הדין הישראלי, דין מקום עשייתה, דין המושב או מקום המגורים הרגיל, או דין האזרחות. לגבי מקרקעין, גם לפי דין המקום שבו הם נמצאים (סעיף 140(א)).

שתי הוראות נוספות מגבילות את הדין הזר. אם הדין הזר מפנה לדין של מדינה שלישית, לא נזקקים להפניה, אלא אם הוא מפנה לדין הישראלי (סעיף 142). ודין זר שמפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום, או סותר את תקנת הציבור, לא יחול (סעיף 143).

צוואה שנערכה בחו"ל

לרוב צריך להגיש את מקור הצוואה. סעיף 68(ב) פותר את הבעיה כשהמקור נמצא מחוץ לישראל ואי אפשר להגיש אותו: אם ניתן על הצוואה צו קיום בערכאה זרה, והצו הוכח כתעודת חוץ לפי סעיף 30 לפקודת הראיות, אין צורך במקור. כשמושב המוריש לא היה בארץ, הבקשה מוגשת לרשם שבאזורו נמצאים נכסי העיזבון (תקנה 13(א)). היבטי המס של נכסים ותושבות בחו"ל מוסברים במאמר מיסוי בינלאומי לישראלים.

ייפוי כוח מתמשך: הכלי שמונע סכסוך ירושה מראש

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור מראש מי ינהל את רכושו ואת ענייניו אם יאבד את היכולת להחליט בעצמו. כך נמנעים מינוי אפוטרופוס בבית משפט והמאבקים בין הילדים על ניהול הכסף בשנים שלפני הפטירה.

ההסדר נמצא בפרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. סעיף 32ב מאפשר לבגיר בעל כשירות למנות מיופה כוח בעניינים אישיים, בענייני רכוש, או בשניהם, כולם או חלקם.

איך עורכים אותו

• בכתב, בטופס שנקבע בתקנות (סעיף 32יג(א)).
• נחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה לעריכת ייפוי כוח מתמשך ואין לו עניין אישי בו (סעיף 32יד(א)). עורך הדין הזה עצמו לא יכול להתמנות למיופה כוח (סעיף 32ג(א)(6)).
• מופקד אצל האפוטרופוס הכללי. ההפקדה היא תנאי מוקדם לכניסה לתוקף (סעיף 32יז(א)).
• נכנס לתוקף כשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, ומיופה הכוח מסר על כך הצהרה לאפוטרופוס הכללי. בענייני רכוש אפשר לקבוע שייכנס לתוקף מיד (סעיף 32יט).

מה הקשר לירושה

ייפוי כוח מתמשך פועל בחיים, והצוואה פועלת אחרי המוות. שני הכלים משלימים זה את זה. סעיף 32ו(ב)(6) קובע במפורש שמיופה הכוח אינו מוסמך לערוך צוואה בשם הממנה, ואינו מוסמך לקבוע מוטבים לסכומים שמשולמים עקב המוות. מי שרוצה לקבוע גם מה יקרה לרכושו אחרי מותו צריך לערוך צוואה בנפרד.

הערך בהקשר של ירושה הוא מניעה. ניהול מסודר ומדווח של הרכוש בשנים האחרונות מצמצם את הטענות בין היורשים על משיכות כספים, העברות ומתנות. ההסבר המלא נמצא במאמר ייפוי כוח מתמשך.

הרשם לענייני ירושה ובית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה

בצפון פועל הרשם לענייני ירושה מחוז חיפה והצפון, ובמחוז חיפה פועלים בתי משפט לענייני משפחה בחיפה ובקריות. איזה רשם ואיזה בית משפט מוסמכים בתיק מסוים נקבע לפי מקום מושבו של המוריש במותו, לא לפי מקום מגורי היורשים.

הכלל הזה מופיע פעמיים בתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. תקנה 13(א) קובעת שהבקשה לצו מוגשת לרשם שבאזור פעולתו היה מושב המוריש. תקנה 10(א) קובעת שתובענה בענייני ירושה, כולל תיק שהועבר מהרשם בגלל התנגדות, מוגשת לבית המשפט שבתחום שיפוטו היה מושב המוריש. לפי סעיף 151 לחוק, בית המשפט המוסמך בענייני ירושה הוא בית המשפט לענייני משפחה.

לכן משפחה שגרה בתל אביב, והאם שנפטרה גרה בקריות, תגיש את הבקשה לרשם ולבית המשפט המוסמכים לפי מקום מגוריה של האם, ולא לפי כתובת הילדים. למשפחות מחיפה, מהקריות, מעפולה, מנצרת ומטבריה, השאלה הראשונה שכדאי לברר היא היכן היה מרכז חייו של המוריש.

יש שלושה דברים שמקלים על ההליך בפועל:

• הגשה מקוונת. הבקשה לרשם מוגשת באתר האפוטרופוס הכללי, ומבקש מיוצג מגיש רק כך. בהגשה מקוונת האגרה היא 85% מהאגרה הרגילה (תקנה 1(א) לתקנות האגרות).
• ריבוי נכסים. אם יש נכסים באזורים של כמה רשמים, ברגע שהוגשה בקשה לאחד מהם, האחרים כבר לא מוסמכים באותו עיזבון (תקנה 13(ב)).
• יורשים רחוקים. אם כל המבקשים או רובם גרים מחוץ לאזור, הממונה הארצי רשאי להעביר את הבקשה לרשם אחר (תקנה 13(ג)). בבית המשפט יש הוראה דומה בתקנה 10(ד).

למשרד סניפים בחיפה, בתל אביב ובעפולה. מדריך צעד אחר צעד להגשה מול הרשם בצפון, כולל מסמכים ואגרות, נמצא במאמר צו ירושה או צו קיום צוואה במחוז חיפה והצפון.

איפה אנחנו מטפלים בענייני ירושה וצוואות

המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, מת"מ), בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון), בעפולה (התוכנה 4) ובקיבוץ חפצי-בה. הבקשה לרשם לענייני ירושה מוגשת באופן מקוון, ולכן יורשים מהצפון ומהמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב אליהם גם כשהמוריש גר במחוז אחר.

מידע לפי עיר:

• עורך דין משפחה לצוואה וירושה בחיפה
• עורך דין צוואות בחיפה
• עורך דין ירושה בתל אביב

יורשים ומצווים מחיפה ומהקריות ימצאו במקום אחד את בית המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט בחיפה, עם כתובות ומה מתנהל בכל אחד מהם, בעמוד משרד עורכי דין בחיפה.

שאלות נפוצות על ירושה וצוואות

מדריכים קשורים

כיצד צוואות לצדקה משפיעות על ירושה

דיני משפחה · 7 דק' קריאה

כיצד מטופלת ירושה הניתנת לקטינים

דיני משפחה · 6 דק' קריאה

כיצד שינויים בשם ובמגדר משפיעים על ירושה וצוואות

דיני משפחה · 6 דק' קריאה