הממונה על הליכי חדלות פירעון: תפקיד, פנייה ושלבי ההליך

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא יחידה במשרד המשפטים, לשעבר הכונס הרשמי, שמנהלת את הליכי היחידים ומפקחת על הנאמנים. יחיד שחובותיו עולים על 176,923.12 שקל (2026) מגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם באופן מקוון, והממונה מחליט בתוך 30 יום. את הצו לשיקום כלכלי ואת תכנית הפירעון קובע בית משפט השלום.
תקציר: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא יחידה במשרד המשפטים, לשעבר הכונס הרשמי, שמנהלת את הליכי חדלות הפירעון של יחידים ומפקחת על הנאמנים. יחיד שחובותיו עולים על 176,923.12 שקל (נכון ל-2026) מגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם באופן מקוון, והממונה מחליט בתוך 30 יום. את הצו לשיקום כלכלי ואת תכנית הפירעון קובע בית משפט השלום, לפי הצעת הממונה.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הגורם המנהלי של המדינה בהליכי חדלות פירעון, שמונה לפי סעיף 266 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. השר ממנה אותו, והודעה על המינוי מתפרסמת ברשומות. הממונה הוא עובד מדינה, והוא פועל בעצמו ובאמצעות עובדי היחידה במחוזות: חיפה והצפון, ירושלים, תל אביב והמרכז, ובאר שבע והדרום. התפקיד החליף את הכונס הרשמי עם כניסת החוק לתוקף ב-15.9.2019.
המאמר מיועד לחייבים ששוקלים להגיש בקשה, לחייבים שכבר בהליך ומקבלים החלטות מהממונה, ולנושים שרוצים להבין מי מחליט מה. מי שאינו מבין את חלוקת התפקידים בין הממונה, הנאמן ובית המשפט עלול לפנות לגורם הלא נכון ולהחמיץ מועד. לפני ההגשה, ובכל החלטה מהותית בהליך, כדאי להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון.
מה התפקיד של הממונה על הליכי חדלות פירעון?
לפי סעיף 268 לחוק, תפקיד הממונה הוא לשמור על התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות הפירעון ועל האינטרס הציבורי בהם. זה כולל פיקוח על נאמנים, ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים, ואיסוף מידע על ההליכים לצורכי ניתוח ומחקר.
החוק נותן לממונה כלים רחבים. כל סמכות שהחוק נותן לנאמן נתונה גם לממונה (סעיף 269). הוא צד לכל הליך לפי החוק ורשאי להביע עמדה בכל הליך (סעיף 270). הוא רשאי לבדוק את הסיבות לחדלות הפירעון, כולל התנהלות החייב, ולדווח לבית המשפט (סעיף 271).
סמכויות מסוימות, כמו מתן צו לפתיחת הליכים, אישור אשראי, מינוי נאמן והסרת הגבלות, רשאי להפעיל רק עובד שהממונה הסמיך, שהוא עורך דין בעל חמש שנות ותק לפחות (סעיף 278(ב)).
מתי מגישים לממונה ומתי לרשם ההוצאה לפועל?
הכלל נקבע בסעיף 103 לחוק ונגזר מסך החובות. יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקל, סכום צמוד שעומד על 176,923.12 שקל מ-1.1.2026, מגיש את הבקשה לממונה. יחיד שחובותיו נמוכים מכך מגיש לרשם ההוצאה לפועל, במסלול שבו רשם ייעודי מפעיל גם את סמכויות הממונה ובית המשפט. בקשה של נושה או של היועץ המשפטי לממשלה מוגשת לבית המשפט.
| הגורם | מי מגיע אליו | מה הוא מחליט | הסעיפים |
|---|---|---|---|
| הממונה | יחיד שחובותיו מעל 176,923.12 ש"ח | צו לפתיחת הליכים, מינוי נאמן, הגבלות, דמי מחיה, הצעת תכנית | 103-105, 122-125, 154, 156 |
| הנאמן | ממונה על ידי הממונה בכל תיק | בדיקה כלכלית, הכרעה בתביעות חוב, ניהול נכסים | 125, 130, 144, 153 |
| בית משפט השלום | בקשת נושה; שלב השיקום בבקשת יחיד | צו לשיקום כלכלי, תכנית פירעון, הפטר | 103, 161-163 |
| רשם הוצאה לפועל ייעודי | יחיד שחובותיו עד 176,923.12 ש"ח | ההליך כולו, בסמכויות של ממונה ובית משפט | 186-188 |
איך מגישים בקשה לממונה, כולל בקשה מקוונת?
לפי סעיף 104(ד), הבקשה מוגשת לממונה במחוז שבו היחיד מתגורר, או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, וניתן להגיש אותה גם באופן מקוון. התנאים לבקשה הם שהיחיד נמצא בחדלות פירעון, או שהצו יסייע למנוע אותה, ושחובותיו עולים על הסכום שבסעיף 103.
לבקשה מצרפים לפי סעיף 104(ב) תצהיר בטופס שקבע השר, דוח מפורט על השנתיים שקדמו להגשה מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים, וכתב ויתור על סודיות. הדוח כולל נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, חשבונות בנק, ערבויות שנתתם והליכי גבייה, וגם פרטים ידועים על בן הזוג והילדים שבפרנסתכם.
האגרה לבקשה היא 1,616 שקל (סכום מעודכן ל-2026). בהגשה משלמים 900 שקל, והיתרה נגבית מנכסי קופת הנשייה. מי שמיוצג בסיוע המשפטי משלם את האגרה מנכסי הקופה. הסבר מפורט על הטפסים ועל 30 הימים הראשונים נמצא במדריך על בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד.
מה קורה אחרי שהממונה נותן צו לפתיחת הליכים?
לפי סעיף 105(א), אם התנאים מתקיימים הממונה נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה. אם חסר מידע, הוא רשאי לדרוש אותו או לזמן את היחיד לדיון, ואז ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון.
עם מתן הצו, לפי סעיף 121, ההליכים נגד היחיד מוקפאים, הגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות, הממונה ממנה נאמן ומתחילה תקופת ביניים. מאותו רגע הממונה מנהל את ההליך (סעיף 122), והיחיד לא יכול לקבל אשראי בלי אישורו (סעיף 123). הממונה גם קובע את דמי המחיה ואת התשלום החודשי שמעבירים לנאמן (סעיף 156).
הודעה על הצו מתפרסמת לציבור. מי שנפגע מהצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה (סעיף 108(א)).
מה ההבדל בין הממונה לנאמן?
הממונה הוא גוף מדינתי שמנהל ומפקח, והנאמן הוא בעל מקצוע מתוך רשימה שהממונה ממנה לכל תיק. לפי סעיף 125, הנאמן ממונה עם מתן הצו, לפי אמות מידה שוויוניות, ולא ימונה מי שעלול להימצא בניגוד עניינים.
הנאמן עושה את העבודה בשטח: בודק את המצב הכלכלי, מכריע בתביעות החוב של הנושים, מכנס ומממש נכסים, ומפקח על עמידה בתשלומים (סעיף 130). הממונה מפקח עליו: נותן הנחיות כלליות לנאמנים, דורש מהם מידע, ובודק את תפקודם (סעיפים 272 עד 275). יחיד או נושה שסבורים שהנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי רשאים לבקש מהממונה לבדוק זאת (סעיף 274).
איך מתקדם ההליך עד תכנית הפירעון?
לפי סעיף 153, הנאמן מגיש דוח על ממצאי הבדיקה לא יאוחר מתשעה חודשים ממינויו, והממונה רשאי לדחות את המועד במקרים מורכבים. היחיד והנושים רשאים להגיב לדוח בתוך 30 ימים. בתוך 60 ימים ממסירת הדוח, הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי (סעיף 154).
בית המשפט, ולא הממונה, נותן את הצו לשיקום כלכלי וקובע את תכנית הפירעון (סעיף 161). תקופת התשלומים היא ככלל שלוש שנים מיום הצו, ואפשר לקצר או להאריך אותה בנסיבות שבסעיף 163. גם אחרי הצו הממונה נשאר בתמונה: בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי נסיבות מוגשת לממונה, והוא מוסמך להחליט בה (סעיף 170(ג)). בתום התקופה, הממונה נותן אישור על ההפטר (סעיף 174(ג)).
לדוגמה, נניח שצו לפתיחת הליכים ניתן בינואר והנאמן מונה באותו חודש. הדוח צריך להיות מוגש עד אוקטובר, הצעת הממונה עד דצמבר, ושלוש שנות התשלומים מתחילות רק אחרי שבית המשפט נותן את הצו לשיקום כלכלי.
איך יוצרים קשר עם הממונה ואיך מערערים על החלטה?
לפי כל-זכות, אפשר לפנות לממונה דרך מוקד השירות 5067* בימים א' עד ה', בטופס פנייה מקוון לפניות הציבור, ודרך אתר הבקשות והפניות של הממונה, שבו מזינים את מספר התיק והמחוז המטפל. מידע על תיק מופיע במערכת האיתור המקוונת רק אחרי שניתן צו לפתיחת הליכים, כפי שמוסבר בדף של כל-זכות על הממונה על הליכי חדלות פירעון.
על החלטה סופית של הממונה, כולל החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים, אפשר לערער לבית משפט השלום (סעיף 350(א)). הממונה עצמו רשאי לבקש מנשיא בית משפט השלום במחוז להעביר את ניהול ההליך לבית המשפט, בשל מורכבותו או לטובת ניהול יעיל (סעיף 181). מה שונה בהליכים באזור הצפון מתואר במאמר על הליכי חדלות פירעון במחוז חיפה והצפון.
מה ההבדל בין הממונה היום לכונס הנכסים הרשמי?
הממונה החליף את הכונס הרשמי עם תחילת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ב-15.9.2019. הליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני המועד ממשיכים לפי הדין הקודם, וכל-זכות מפנה לגביהם לדף נפרד. בהליכים החדשים, לממונה תפקיד ניהולי רחב יותר: הוא נותן בעצמו את הצו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, בלי לפנות לבית המשפט. את ההבדלים בין שני המסלולים ריכזנו במאמר מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל.
מה עושים עכשיו: שלבים מול הממונה
- לפני ההגשה: סכמו את כל החובות ובדקו אם הם עולים על 176,923.12 שקל, כדי לדעת אם מגישים לממונה או לרשם ההוצאה לפועל.
- איסוף מסמכים: הכינו דוח על השנתיים האחרונות עם דפי בנק, תלושים, חוזים ופירוט נושים.
- הגשה: הגישו לממונה במחוז מגוריכם, באופן מקוון או ידני, ושלמו 900 שקל מהאגרה.
- 30 הימים הראשונים: עקבו אחרי דרישות מידע או זימון לדיון, כי הם מזיזים את מועד ההחלטה.
- אחרי הצו: שלמו את התשלום החודשי לנאמן ואל תיקחו אשראי בלי אישור הממונה.
- קבלת דוח הנאמן: הגיבו בכתב בתוך 30 ימים אם יש טעויות.
- החלטה שלילית של הממונה: בדקו מיד את האפשרות לערער לבית משפט השלום.
שאלות ותשובות
מי זה הממונה על הליכי חדלות פירעון?
זו יחידה במשרד המשפטים, שבראשה עומד ממונה שמינה השר לפי סעיף 266 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. היא מנהלת הליכי חדלות פירעון של יחידים, ממנה נאמנים ומפקחת עליהם, ומביעה עמדה בכל הליך לפי החוק. עד ספטמבר 2019 התפקיד נקרא הכונס הרשמי.
תוך כמה זמן הממונה נותן צו לפתיחת הליכים?
לפי סעיף 105 לחוק, בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה אם התנאים מתקיימים. אם הממונה דרש מידע נוסף או זימן לדיון, ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון. ההקפאה של הליכי הגבייה חלה רק עם מתן הצו, לא ביום ההגשה.
האם אפשר להגיש בקשה לממונה באופן מקוון?
כן. סעיף 104(ד) לחוק קובע שהבקשה מוגשת לממונה במחוז המגורים, העסק או הנכסים, וניתן להגיש אותה גם באופן מקוון. מצרפים תצהיר, דוח על השנתיים שקדמו עם מסמכים תומכים וכתב ויתור על סודיות, ומשלמים 900 שקל מתוך אגרה של 1,616 שקל.
מה ההבדל בין הממונה לנאמן בהליך חדלות פירעון?
הממונה הוא גוף מדינתי שמנהל את ההליך, ממנה את הנאמן ומפקח עליו. הנאמן הוא בעל מקצוע שממונה לכל תיק, בודק את המצב הכלכלי, מכריע בתביעות החוב ומממש נכסים. על התנהלות הנאמן אפשר להתלונן לממונה, שמוסמך לבדוק אותה ולדווח לבית המשפט.
איך יוצרים קשר עם הממונה על הליכי חדלות פירעון?
לפי כל-זכות, במוקד השירות 5067* בימים א' עד ה', בטופס פנייה מקוון לפניות הציבור, או באתר הבקשות והפניות של הממונה עם מספר התיק והמחוז המטפל. לממונה ארבעה מחוזות: חיפה והצפון, ירושלים, תל אביב והמרכז, ובאר שבע והדרום.
אפשר לערער על החלטה של הממונה?
כן. לפי סעיף 350(א) לחוק, החלטה סופית של הממונה, כולל החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים, ניתנת לערעור לפני בית משפט השלום. כדאי לפעול מיד כשההחלטה מתקבלת ולבדוק את המועד להגשת הערעור.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחידים: הכנת הבקשה והדוח לממונה, תגובה לדוח הנאמן וייצוג בבית משפט השלום. עורך דין פשיטת רגל וחדלות פירעון יבדוק את המסלול המתאים לכם.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.







