מקרקעין

בע"א 59160-01-23 נקבע כי מוכרי דירה שלא גילו לרוכש על פלישת דייר לחניות משותפות הפרו את חובת הגילוי, אך מדובר ב"אי התאמה" לפי חוק המכר ובהפרה שאינה יסודית, מפני שהפגיעה ניתנת לתיקון בהליך פינוי הפולש. לכן בוטל הפיצוי המוסכם של

לפנינו מאמר בעניין סוגיה הנוגעת להתחדשות עירונית - תביעת "דייר סרבן" על פי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").ת"א (מחוזי חיפה) 58035-01-23 חיה ספיר ואח' נ' ויקטור אמר ואח' (פורסם בנבו) נדונה שאלה משפטית חשובה שמתגלה לא פעם בעסקאות מקרקעין והנוגעת לביצוע הסכם מקרקעין למראית עין.

בע"א 3158-20 אישר בית המשפט העליון את ביטולם של הסכם מכר מקרקעין ושל ההסכם הנסתר שנלווה לו, לאחר שנקבע כי ההסכם נערך למראית עין כחלק מתוכנית פסולה להונות את רשויות המס, והורה על מחיקת הערת האזהרה. טענת ההתיישנות נדחתה: במקרקעין

פינוי שוכרים - סעיפים פסולים המופיעים בהסכמי שכירות

עורך דין לחוזה שכירות בודק את הנכס ואת הצד השני, מנסח או בודק את הטיוטה, מלווה את החתימה על הערובות ואוכף את החוזה כשיש הפרה. בשכירות למגורים חל סימן ו' לחוק השכירות והשאילה מתיקון 2017: ערובה כספית מוגבלת לנמוך מבין

במקרים בהם פונה צד לעסקת מקרקעין ומבקש להכיר בביטול עסקה בשל נסיבות של הפרת הסכם כדוגמא אי תשלום מלוא התמורה נאלץ הצד אשר ביקש את ביטול העסקה לנסות ולשכנע גם את מיסוי מקרקעין בביטול העסקה מאחר ולא מדובר בעניין הנעשה באופן אוטומטי. השאלה העולה במאמר זה מה קורה לאחר שחלפו שנים מאת דיווח העסקה ועד לביטולה בפועל.

כאשר אדם רוכש דירת מגורים ו/או נכס מקבלן או יזם קיימת ציפייה כי מדובר בנכס אשר לא צפויים לו הפתעות מוסתרות שבגינם ייאלץ הרוכש להשקיע כספים.

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר השוכרים שלא מוכנים או לא רוצים לפנות את הדירה. משרדנו ייצג לאחרונה בעלת דירה אשר השכירה את דירתה לשוכרים ששילמו את דמי השכירות באופן לא מסודר ויותר מכך סירבו לפניותיה של בעלת הדירה לסיים את ההתקשרות.

מה קורה כאשר אדם רכש נכס כלשהו (מגרש במקרה דנן), ומגלה באופן אקראי כי כעבור מספר ימים נמכר הנכס לאדם נוסף?