עורך דין צבאי: ייצוג בחקירת מצ"ח, במעצר, בעריקות ובדין משמעתי

עורך דין צבאי מייצג חיילים בשירות חובה, אנשי קבע ואנשי מילואים מול מערכת השיפוט של צה"ל. הייצוג מתחיל בחקירת מצ"ח, ממשיך בדיון על הארכת מעצר ובבית הדין הצבאי, ומגיע גם לדין המשמעתי שמתנהל לפני המפקד. המערכת הזו פועלת לפי חוק נפרד, חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, עם עבירות, מועדים וסמכויות שאין להם מקבילה במשפט האזרחי. בעמוד הזה ריכזנו מה החוק קובע בכל שלב, אילו מועדים קצרים במיוחד, ומתי כדאי לערב עורך דין.

נעצרת או זומנת לחקירת מצ"ח? מה עושים ב-24 השעות הראשונות

ב-24 השעות הראשונות חשוב לדעת מה החשד, לממש את הזכות להתייעץ עם סנגור לפני שמוסרים גרסה, ולזכור שאין חובה לומר דבר. זה גם פרק הזמן שבו החוק מחייב את המשטרה הצבאית לקבל החלטות על המעצר עצמו.

שלוש הוראות בחוק השיפוט הצבאי קשורות לחלון הזה. חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי בלי פקודת מעצר צריך לקבל פקודה "לא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות", ואם לא ניתנה, הוא משוחרר (סעיף 231). פקודת מעצר שנתן קצין משטרה צבאית בדרגה נמוכה מסרן צריכה אישור של קצין בדרגת סרן לפחות באותו פרק זמן (סעיף 237א). ודברי החייל לעניין המעצר מובאים לפני הקצין המאשר גם הם תוך 24 שעות (סעיף 237א1).

מה כדאי לעשות בפועל:

• לשאול מה החשד. מי שעוצר חייל חייב להודיע לו "בה בשעה" את הסיבה למעצר (סעיף 226), והקצין הבודק חייב להודיע לחשוד מה החשד נגדו (סעיף 261).
• לבקש להתייעץ עם סנגור. הזכות להיפגש עם עורך דין חלה גם במעצר צבאי, והיא ממומשת מול סנגור צבאי או עורך דין שאושר לייצג בבתי הדין הצבאיים.
• לבקש שתימסר הודעה על המעצר לבן משפחה. לפי סעיף 33 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), שחל גם על מעצר צבאי, ההודעה נמסרת ללא דיחוי לאדם קרוב שהעצור נקב בשמו.
• לשאול כמה זמן אפשר להחזיק אותך. זו אחת הזכויות שחייבים להסביר לעצור (סעיף 32 לאותו חוק).
• לקרוא כל מסמך לפני שחותמים עליו, ולא למסור גרסה בלחץ לפני שיחה עם סנגור.

גם ההורים יכולים לפעול. לפי סעיף 34(ב) לאותו חוק, כשעורך דין שמינה אדם קרוב לעצור מבקש להיפגש איתו, האחראי על החקירה צריך לאפשר זאת ללא דיחוי. הסנגוריה הצבאית מציינת שהיא זמינה "בכל יום בשבוע ובכל שעות היממה - גם בשבתות ובחגים".

מה ההבדל בין עורך דין צבאי פרטי לסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית היא גוף בתוך צה"ל שמייצג חיילים ללא עלות. עורך דין צבאי פרטי הוא עורך דין אזרחי שקיבל אישור לייצג בבתי הדין הצבאיים, והחייל בוחר בו ומממן אותו. לשניהם אותן סמכויות מול בית הדין.

לפי דף הסנגוריה הצבאית באתר צה"ל, חייל שנחקר במצ"ח או במשטרת ישראל רשאי להתייעץ עם עורך דין מטעמו "גם קודם לחקירה וגם במהלכה", ואם יבקש, יועמד לרשותו סנגור צבאי "ללא חיוב בעלות כספית כלשהי". עוד נכתב שם שסנגור צבאי "לא יהיה נתון למרות מפקדיו". הסנגורים הצבאיים עצמם הם קצינים בעלי הכשרה משפטית שהרמטכ"ל ממנה בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי (סעיף 182 לחוק).

עורך דין פרטי לא יכול פשוט להגיע לבית הדין הצבאי. סעיף 316 לחוק מתיר לנאשם לבחור סנגור שהוא עורך דין "שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים", והאישור ניתן על ידי ועדה מיוחדת (סעיפים 317 ו-318). בראש הוועדה יושב שופט של בית המשפט העליון, ולצדו שני עורכי דין שבוחרת לשכת עורכי הדין, המנהל הכללי של משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. הוועדה רשאית לתת אישור מלא, לתת אישור מסויג שלא חל על משפט בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה, או לסרב.

בשלב החקירה יש הבחנה נוספת. בעניין שנוגע למעצר, חשוד זכאי לייצוג רק על ידי סנגור צבאי או עורך דין שקיבל "אישור בלתי מסוייג" (סעיף 316(ב)). כלומר, לא כל עורך דין שמופיע בבתי הדין יכול לייצג בדיון מעצר בשלב החקירה.

איך בוחרים? השאלות המעשיות הן זמינות באותו רגע, רציפות בין החקירה לדיון, והאם יש לתיק גם היבט אזרחי. בית דין צבאי מוסמך לדון חייל גם בעבירה שאינה צבאית, אבל היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות שהדין יתברר בבית משפט אחר (סעיף 14). כשהתיק עובר למערכת האזרחית, הוא מתנהל כמו כל תיק שבו מטפל עורך דין פלילי.

חקירת מצ"ח: זכויות, שתיקה וייצוג

בחקירת מצ"ח לחשוד יש זכות שתיקה, זכות לדעת מה החשד וזכות להיפגש עם סנגור. כל מה שייאמר נרשם ויכול לשמש ראיה, ולכן ההחלטה אם למסור גרסה, ומתי, היא החלטה משפטית ולא רגשית.

הקצין הבודק לא יגבה אמרה מחשוד לפני שהזהיר אותו "בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות", ווידא שהאזהרה הובנה (סעיף 266). נוסח האזהרה קבוע בסעיף 267: "אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך". כשמדובר בשמיעת טענות לעניין המעצר, מתווסף למשפט הזה "אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך".

הזכות להיפגש עם עורך דין מגיעה מחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), שסעיף 227א לחוק השיפוט הצבאי מחיל על מעצר צבאי. עצור "זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו", הפגישה צריכה להתאפשר "ללא דיחוי", והיא נערכת ביחידות ובתנאים ששומרים על סודיות השיחה (סעיף 34). ההבדל בצבא הוא שהפגישה היא עם סנגור כמשמעותו בסעיף 316, כלומר סנגור צבאי או עורך דין מאושר.

החוק מאפשר לדחות את הפגישה רק בנסיבות מוגדרות ובהחלטה מנומקת בכתב: לשעות ספורות אם החקירה באמצע פעולה שמחייבת את נוכחות העצור, ועד 24 שעות משעת המעצר אם הפגישה עלולה לשבש מעצר של חשודים נוספים או גילוי ראיה. דחייה בלי החלטה כזו היא נקודה שסנגור בודק.

ומה עם חייל שלא נעצר אלא זומן לחקירה? הסנגוריה הצבאית מציינת שהזכות להתייעץ קיימת "גם קודם לחקירה". שיחה של כמה דקות לפני שנכנסים לחדר החקירה מבהירה מה החשד הצפוי, מה הסיכון בשתיקה ומה הסיכון בדיבור, ואם יש מסמכים או עדים שכדאי לשמור.

מעצר צבאי והארכת מעצר: ההליך בבית הדין

המשטרה הצבאית יכולה להחזיק חייל בפקודת מעצר עד 48 שעות. מעבר לזה נדרשת החלטה של שופט בבית דין צבאי מחוזי, שיכול להאריך את המעצר עד 30 ימים בסך הכול לפני כתב אישום, ואחר כך בתקופות נוספות של 15 ימים באישור הפרקליט הצבאי הראשי.

הנה לוח הזמנים כפי שהוא מופיע בחוק:

• עד 24 שעות: חייל שנעצר בלי פקודה צריך לקבל פקודת מעצר, אחרת ישוחרר (סעיף 231).
• עד 48 שעות: פקודת מעצר של קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי (סעיף 237א). גם פקודת מעצר של קצין שיפוט ביחידה מוגבלת ל-48 שעות (סעיף 234).
• עד 72 שעות: רק אם יש צורך בפעולת חקירה דחופה ביותר שאי אפשר לבצע אחרי ההבאה לשופט, רק בעבירה מסוג פשע, על ידי קצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף לפחות ובאישור מראש של פרקליט צבאי (סעיף 237א(ד1) ו-(ד2)).
• עד 96 שעות: מעצר שהורה עליו קצין שיפוט ביחידה בדרגת סגן אלוף לפחות, מטעמים של פעילות מבצעית או פעילות כלי שיט (סעיף 234(א1)).
• עד 30 ימים: הארכה בבית דין צבאי מחוזי, בבקשה שהוגשה על פי הוראת פרקליט צבאי או קצין משטרה צבאית בדרגת סגן אלוף לפחות (סעיפים 237ב ו-240).
• 15 ימים נוספים בכל פעם: רק אם הבקשה הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי (סעיף 241).
• אחרי כתב אישום: שופט צבאי-משפטאי יכול לתת פקודת מעצר עד תום המשפט באותה ערכאה (סעיף 243).

הדיון בהארכת מעצר נערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סנגור, גם בנוכחות הסנגור (סעיף 240(ב)). מי שמוסמך להאריך מעצר רשאי גם לצוות על שחרור בערבות (סעיף 243א). על החלטת המעצר אפשר לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, שדן בערעור כזה בשופט אחד (סעיף 240(ד)).

בדיון מעצר יכולות לעלות שאלות כמו מה הראיות שמצדיקות החזקה, האם אפשר להשיג את מטרת המעצר בתנאים מגבילים, והאם החקירה מתנהלת בקצב. סנגור שמגיע מוכן לדיון הראשון יכול לבקש קיצור של תקופת ההארכה או שחרור בערבות, ולערער אם הבקשה נדחתה.

עריקות, נפקדות והשתמטות: ענישה ואיך מסיימים את זה נכון

נפקדות היא היעדרות מהשירות שלא ברשות, ועונשה המרבי בחוק 3 שנות מאסר. עריקה היא היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור, ועונשה המרבי 7 שנים. אחרי 18 חודשי היעדרות החוק מניח שהייתה כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח אחרת.

ההבדל בין שתי העבירות הוא הכוונה, לא משך הזמן בלבד:

• העדר מן השירות שלא ברשות (סעיף 94): חייל שנעדר משירותו או מהמקום שבו הוא חייב להימצא, "דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך". ההצדק הסביר הוא הגנה מפורשת בלשון הסעיף.
• עריקה (סעיף 92): היעדרות "מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא", 7 שנות מאסר, ו-10 שנים אם הייתה בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של היחידה.
• חזקת כוונה (סעיף 93): חייל שנעדר 18 חודשים שלא ברשות נחשב כמי שהתכוון שלא לחזור, "כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
• השתמטות מפעולה או משירות מילואים (סעיף 102): 4 שנות מאסר, ו-15 שנים אם המטרה הייתה להשתמט מתפקיד קרבי.
• מי שעוד לא התגייס: לפי סעיף 46 לחוק שירות ביטחון, מי שלא מילא חובה לפי החוק צפוי ל-2 שנות מאסר, ואם עשה זאת בכוונה להשתמט משירות ביטחון, ל-5 שנים.

איך מסיימים את זה נכון? הצעד הראשון הוא שיחה עם סנגור לפני החזרה, כדי לתכנן איך ומתי מתייצבים ומה אומרים. הצעד השני הוא להכיר את בית הדין המשלב. לפי פרסום של יחידת בתי הדין הצבאיים, זו "חלופה טיפולית ושיקומית להליך הפלילי הרגיל" לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בגין היעדרות, והיא פתוחה לחיילים מכל יחידות צה"ל מאז פברואר 2020.

התנאי המרכזי לתוכנית הוא "רצון כן ואמיתי של החייל לשוב לשירות תקין". חייל שנעצר או שהסגיר את עצמו יכול לבקש להשתלב, ובכל שלבי ההליך הוא זכאי לייצוג של הסנגוריה הצבאית או של עורך דין פרטי. ככלל ההליך נמשך שנה. מי שמשלים אותו בהצלחה מורשע בעבירה חלופית "שאינה נושאת רישום פלילי", ולא מרצה מאסר בפועל אלא מאסר על תנאי בלבד.

המשמעות המעשית: לאופן החזרה ולמה שנאמר בדיון הראשון יש השפעה ישירה על השאלה אם התיק יסתיים ברישום פלילי. זה המקום שבו עורך דין צבאי מכין את החייל ואת המשפחה, ומציג לבית הדין את הנסיבות שמאחורי ההיעדרות.

סמים בצבא: בדיקת שתן, סירוב והשלכות

צה"ל רשאי לחייב חייל להיבדק לגילוי סמים בהוראה של קצין שיפוט בכיר מהמשטרה הצבאית, וסירוב להוראה כזו הוא עבירה שעונשה עד שנתיים מאסר. בדיקה שנערכת בלי חשד מותנית בהסכמה בכתב של החייל.

החוק מבחין בין שני מסלולים. לפי סעיף 250א, קצין שיפוט בכיר המשרת במשטרה הצבאית, שסבר שבדיקות דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש בסם מסוכן, רשאי לצוות על חייל להיבדק. חייל שסירב להוראה כזו צפוי לשנתיים מאסר (סעיף 127א). לפי סעיף 250ב, קצין משטרה צבאית רשאי להורות על בדיקות גם בהיעדר חשד, אבל הן "לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל". סוגי הבדיקות הקבועים בחוק הם בדיקת שתן ובדיקת נוזל שטיפת ידיים (סעיף 250ג).

ההבחנה בין המסלולים היא לב העניין, ואת הנוהל עצמו, את השאלה מתי מותר לסרב ואת הדרכים לתקוף תוצאה חיובית פירטנו במדריך על בדיקת שתן בצבא. מי שמתלבט לפני שהוא חותם על הסכמה או מסרב יכול לקרוא גם את המאמר הקצר על בדיקת סמים בצבא ומתי מותר לסרב. על השינויים במדיניות האכיפה כתבנו במאמר על החמרת פקודת הסמים המסוכנים בצבא.

חשוב לדעת שעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים אינה עבירה צבאית, ובכל זאת בית דין צבאי מוסמך לדון בה כשמדובר בחייל (סעיף 14). לכן חייל שנחשד בשימוש בסמים עשוי לעבור את כל השלבים שתוארו כאן: חקירה, שאלת מעצר, ולבסוף החלטה של התביעה הצבאית באיזה מסלול לנהל את התיק.

פטור משירות ופרופיל: הוועדה הרפואית של צה"ל, ערר וערעור

הכושר הרפואי לשירות נקבע בוועדה רפואית של צה"ל. על החלטתה אפשר להגיש ערר לוועדה רפואית עליונה, ועל החלטת הוועדה העליונה אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, בשאלה משפטית בלבד.

לפי סעיף 5 לחוק שירות ביטחון, פוקד רשאי לזמן מלש"ב או יוצא צבא לבדיקה, והוועדה הרפואית קובעת אם הוא "כשר לשירות", "בלתי כשר לשירות" או "בלתי כשר ארעית לשירות". החוק מכיר גם באפשרות של כשירות לשירות "בתנאים מיוחדים", בתפקיד שמתאים לכושרו הרפואי.

מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה רשאי להגיש ערר לוועדה רפואית עליונה (סעיף 5א). על החלטת הוועדה העליונה יש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, "בשאלה משפטית בלבד" (סעיף 5ב). המשמעות היא שבערעור לא מתווכחים שוב על הממצא הרפואי עצמו, אלא על פגם משפטי בהחלטה. לכן את החומר הרפואי צריך לבנות כבר לקראת הוועדה והערר.

בנוסף, סעיף 36 לחוק מסמיך את שר הביטחון לפטור משירות סדיר, לקצר אותו, לפטור משירות מילואים או לדחות מועד התייצבות, בין היתר "מטעמי משפחה או מטעמים אחרים".

צריך לזכור גם את הצד השני. חייל שהשיג פטור "בטענות שוא, בהעלמת פרטים חשובים או באמצעי הונאה אחרים" צפוי ל-10 שנות מאסר (סעיף 99 לחוק השיפוט הצבאי), וכך גם מי שהטיל בגופו מום כדי לפסול את עצמו משירות (סעיף 100). בקשת פטור צריכה להישען על מצב אמיתי ומתועד.

הוועדות האלה שונות לגמרי מהוועדות הרפואיות של משרד הביטחון. חייל או משוחרר שנפגע בגוף או בנפש בזמן השירות ומבקש הכרה בנכות, מטופל על ידי עורך דין משרד הביטחון בהליך נפרד מול קצין התגמולים. מי שההיעדרות שלו מהשירות קשורה לטראומה נפשית יכול לקרוא על המסלול הזה במדריך על פוסט טראומה והכרה כנכה צה"ל.

דין משמעתי (דמ"ש) מול משפט בבית דין צבאי

דין משמעתי מתנהל לפני המפקד, בעבירות צבאיות שעונשן עד 3 שנות מאסר, והעונש המרבי בו הוא 35 ימי מחבוש. משפט בבית דין צבאי מתנהל לפני שופטים, עם דיני ראיות וסנגור, אבל הרשעה בו עלולה להירשם במרשם הפלילי. בחלק מהמקרים החייל רשאי לבקש שהעניין יועבר לבית דין.

מי דן ומה הוא יכול להטיל. קצין שיפוט רשאי לדון חייל בדין משמעתי בעבירה צבאית "שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים" (סעיף 136). קצין שיפוט זוטר הוא מפקד יחידה בדרגת סרן לפחות, והוא יכול להטיל בין היתר ריתוק או מחבוש עד 7 ימים (סעיף 152). קצין שיפוט בכיר הוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף לפחות, והוא יכול להטיל ריתוק או מחבוש עד 35 יום, נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת לחייל שדרגתו אינה גבוהה מסמל ראשון (סעיף 153). מחבוש יכול להיות על תנאי, לתקופה של עד שנתיים, ולחייל בשירות חובה עד שנה (סעיף 156).

הזכות לבחור ערכאה. חייל שנשפט לפני קצין שיפוט זוטר נשאל בתחילת הדיון אם הוא מבקש להישפט לפני המפקד הבכיר ממנו (סעיף 148). חייל שהועמד לדין לפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו נשאל אם ברצונו להישפט לפניו, לפני מפקדו, "או להישפט לפני בית דין צבאי" (סעיף 149). אם ביקש בית דין, התלונה עוברת לפרקליט צבאי. הפרקליט רשאי להחזיר אותה לדיון משמעתי, אבל רק אחרי שנתן לחייל הזדמנות לטעון בכתב, ותלונה שהוחזרה לא תועבר עוד (סעיף 151).

איך נראה הדיון. קצין השיפוט קורא לנאשם את התלונה, לא מעיין בעדויות בכתב בלי לתת לנאשם לעיין בהן, ונותן לו להשמיע את דברו לפני הפסק (סעיף 159). הוא "לא יהיה כפוף לדיני הראיות" (סעיף 161). זה ההבדל הגדול מבית דין צבאי, שבו יש כללי ראיות, חקירה נגדית ושופטים.

ערר על הפסק. המועד קצר מאוד: שלושה ימים מיום מתן הפסק, ו-15 ימים אם הדיון נערך על פי הוראת פרקליט (סעיף 163). קצין השיפוט חייב להודיע לחייל על זכות הערר ועל המועד. חשוב לדעת שקצין השיפוט שדן בערר רשאי גם להחמיר בעונש, אחרי שנתן לחייל להשמיע את דברו (סעיף 165). מעבר לערר, הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק משמעתי אם יש "חשש של ממש לעיוות דין" (סעיף 168), והרמטכ"ל רשאי לבטל עונש או להקל בו (סעיף 167).

התיישנות. חייל לא יובא לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום העבירה (סעיף 170).

אז מה עדיף? אין תשובה אחת. בדין משמעתי העונש מוגבל והמרשם הפלילי כולל רק הרשעות של "בית משפט או בית דין בפלילים" (סעיף 8 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים), וקצין שיפוט אינו אחד מבתי הדין שמונה החוק. מנגד, בבית דין יש הגנות דיוניות, ובחלק מהעבירות גם הרשעה אינה נרשמת, כפי שמוסבר בטבלה בהמשך. ההחלטה נעשית מול הראיות בתיק, ולכן כדאי להתייעץ לפני שעונים לשאלה של קצין השיפוט בתחילת הדיון.

אנשי מילואים ואנשי קבע: מתי חל עליהם הדין הצבאי

על איש מילואים חל חוק השיפוט הצבאי כשהוא בשירות, ובחלק מהעבירות גם כשאינו בשירות. על איש קבע החוק חל כל עוד לא השתחרר, ובעבירות מסוימות גם אחרי השחרור, בתוך מועדים שהחוק קובע.

אנשי מילואים. סעיף 1 לחוק מגדיר איש מילואים כחייל "כשהוא בשירות". סעיף 11 מרחיב את התחולה לאיש מילואים שאינו בשירות בעבירות מסוימות, ובהן איבוד קשר עם היחידה (סעיף 94א, עד 6 חודשי מאסר) והשתמטות משירות מילואים (סעיף 102). בנוסף, לפי סעיף 26 לחוק שירות המילואים, מי שלא התייצב או לא שירת בניגוד לצו, ובהם צו לפי סעיף 8 לחוק, צפוי ל-2 שנות מאסר.

צו לפי סעיף 8, שנקרא בשפה היומיומית "צו 8", הוא קריאה לשירות מילואים "בנסיבות חירום" באישור הממשלה, ובדחיפות גם לפני אישורה. עוד פרט שכדאי להכיר: תקופת כליאה בשל עבירה, ותקופת היעדרות שלא כדין שהורשעו בה, אינן נחשבות כזמן שבו מולאה חובת המילואים, אלא אם בית הדין או קצין השיפוט הורה אחרת (סעיף 23 לחוק שירות המילואים).

דין משמעתי למילואימניקים. איש מילואים יידון בדין משמעתי על עבירה שעבר בשירות רק אם הובא לדין תוך שלושה חודשים מגמר אותו שירות, ועל עבירה שעבר שלא בשירות, תוך 12 חודשים מיום העבירה (סעיפים 174 ו-175).

אנשי קבע ומי שהשתחרר. החוק חל על חייל "כל עוד לא קיבל שחרור" (סעיף 4). אחרי השחרור הוא ממשיך לחול לגבי עבירה שנעברה בזמן השירות, אבל אם לא הוגש כתב אישום לבית דין צבאי תוך 180 יום, התחולה פוקעת. בעבירה צבאית שעונשה שנתיים ומעלה ובעבירה שאינה צבאית מסוג פשע, התקופה היא שנה (סעיף 6). לכלל הזה יש חריגים שמפורטים בסעיף. לדין משמעתי, מי שהשתחרר מהשירות הסדיר יכול להישפט רק אם הובא לדין תוך 180 יום, ובשעת הדיון הוא איש מילואים או חזר לשירות (סעיף 173).

לאנשי קבע ולמפקדים יש עבירה ייעודית: חייל בדרגת סמל ומעלה "שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא" צפוי לשנת מאסר (סעיף 130). החוק חל גם על מי שעובד בשירות הצבא או בשליחותו, אף שאינו חייל (סעיף 8).

לא כל אירוע בשירות הוא עניין פלילי-צבאי בלבד. לבתי הדין הצבאיים יש גם בית דין צבאי לתעבורה (סעיף 183), ואת ההיבטים של פגיעה בגוף בתאונה בזמן שירות הסברנו במדריך על תאונת דרכים בעת שירות צבאי. מי שנפגע בשירות בשל רשלנות ושוקל תביעת נזיקין מטפל בכך בהליך אזרחי נפרד של תביעות נגד משרד הביטחון.

העונש המרבי בעבירות צבאיות נפוצות: טבלה

הטבלה מרכזת את העונש המרבי שקבוע בחוק השיפוט הצבאי לכל עבירה, האם היא יכולה להתברר בדין משמעתי, ומה קורה במרשם הפלילי אם יש הרשעה בבית דין צבאי. העונש בפועל נקבע לפי נסיבות התיק.

"דין משמעתי אפשרי" נגזר מסעיף 136, שמאפשר דין משמעתי בעבירות שעונשן עד 3 שנות מאסר. זו אפשרות ולא חובה: התביעה הצבאית יכולה להעמיד לדין בבית דין גם בעבירות כאלה. הטור האחרון מבוסס על סעיף 404א לחוק ועל התוספת השנייה לו, שמוסברים בפרק הבא.

רישום פלילי אחרי הרשעה בבית דין צבאי: מה נרשם ומה לא

לא כל הרשעה בבית דין צבאי יוצרת רישום פלילי רגיל. עבירות משמעת צבאיות מסוימות אינן נרשמות כלל, ובעבירות קלות עם עונש קל המידע נמסר רק לגופים מצומצמים ונמחק אחרי 5 שנים.

סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי קובע שלושה מסלולים:

• עבירות שאינן נרשמות. הרשעה בעבירה שבתוספת השנייה לחוק "לא תהווה העבירה פרט רישום". התוספת כוללת בין היתר את סעיפים 122 ו-123 בעבירה הבסיסית, 124, 127, 128, 129, 130, 131, 132 ו-133.
• עוון עם עונש קל. בעבירה מסוג עוון שאינה בתוספת, המידע נמסר רק לגופים מצומצמים שהחוק מונה, אם העונש לא כלל מאסר בפועל, או שהמאסר בפועל לא עלה על חודשיים, או שחלקו רוצה בעבודה צבאית בתנאים שבסעיף.
• נפקדות. בהרשעה לפי סעיף 94 או 94א: עד 3 חודשי מאסר בפועל ההגבלה חלה, אלא אם בית הדין הורה אחרת. מעל 3 ועד 6 חודשים ההגבלה לא חלה, אלא אם בית הדין הורה שתחול. מעל 6 חודשים ההגבלה לא חלה.

כשההגבלה חלה, תקופת המחיקה היא חמש שנים ממועד פסק הדין (סעיף 404א(ד)). מכאן שבתיק נפקדות, בקשה מנומקת לבית הדין בעניין ההגבלה יכולה לשנות את התמונה לשנים קדימה. ובית הדין המשלב, שתואר למעלה, מסתיים כשהוא מצליח בעבירה חלופית שאינה נושאת רישום פלילי.

ומה עם דין משמעתי? המרשם הפלילי כולל, לפי סעיף 8 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, הרשעות ועונשים של "בית משפט או בית דין בפלילים". קצין שיפוט אינו בית דין, ובתי הדין הצבאיים מנויים בסעיף 183 לחוק השיפוט הצבאי. עם זאת, פסק משמעתי אינו מונע לחלוטין הליך בבית דין: על מעשה שנידון משמעתית אפשר להעמיד לדין בבית דין צבאי רק בהוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי, ואז הפסק המשמעתי בטל (סעיפים 171 ו-172).

איפה מתנהל התיק: בתי הדין הצבאיים והערעור

בתי הדין הצבאיים המחוזיים, התביעה הצבאית והסנגוריה הצבאית נמצאים כולם בקריה המשפטית במחנה גור, סמוך לכפר יונה. חייל מהצפון, מהמרכז ומהדרום מגיע לאותו מקום.

לפי הודעה של צה"ל מ-30.3.2022, הושלמה העתקת בתי הדין המחוזיים, התביעה והסנגוריה "אל הקריה המשפטית במחנה גור". עד אז שכנו היחידות במחנות "הבית הירוק ביפו, הדר בחיפה ויואב, הסמוך לצומת קסטינה". בסיסי הכליאה הצבאיים עברו כבר באפריל 2021 לבסיס "נווה צדק" הסמוך. מי שמחפש היום בית דין צבאי בחיפה ימצא מידע ישן.

מבנה בתי הדין קבוע בסעיף 183 לחוק. בערכאה הראשונה פועלים בית דין צבאי מחוזי, בית דין צבאי ימי, בית דין צבאי מיוחד, בית דין שדה ובית דין צבאי לתעבורה. בית דין צבאי מחוזי מוסמך לשפוט כל חייל שאינו קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה (סעיף 196). מעליהם עומד בית הדין הצבאי לערעורים.

ערעור. מי שהורשע בערכאה ראשונה רשאי לערער לבית הדין הצבאי לערעורים (סעיף 413), תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 418). על פסק הדין בערעור אפשר לפנות לבית המשפט העליון רק ברשות, ו"לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש". בקשת הרשות מוגשת תוך 30 ימים, והערעור עצמו תוך 15 ימים ממתן הרשות (סעיף 440ט).

למשפחות מהצפון, הפגישה הראשונה לא חייבת להיות ליד בית הדין. אפשר להיפגש באחד מסניפי המשרד: בחיפה, שם פועל עורך דין בחיפה של המשרד, בעפולה, שם מקבל עורך דין בעפולה, או בתל אביב, שם פועל עורך דין בתל אביב. הדיונים עצמם מתנהלים במחנה גור.

מי מטפל בתיק: עו"ד גלעד מלכא והצוות

את התחום מוביל עו"ד גלעד מלכא ממלכא ושות', משרד שפועל מאז 2009. על המשרד ועל הצוות אפשר לקרוא בעמוד אודות משרד עורכי הדין מלכא ושות'.

בשיחה הראשונה בודקים חמישה דברים:

• באיזה שלב נמצא ההליך: חקירה, מעצר, דין משמעתי או כתב אישום.
• אילו מועדים כבר רצים: שלושה ימים לערר על פסק משמעתי, 15 ימים לערעור על פסק דין, 180 יום לתחולת החוק אחרי שחרור.
• באיזו עבירה מדובר ומה העונש המרבי שלה, כי זה קובע אם אפשר דין משמעתי.
• אם כדאי לבקש העברה לבית דין צבאי או להישאר בדין המשמעתי.
• מה ההשלכה האפשרית על המרשם הפלילי, והאם יש מסלול כמו בית הדין המשלב.

מה להכין לפני שיחה דחופה עם עורך דין צבאי

שיחה דחופה יעילה יותר כשיש בידיים את הפרטים שמכריעים את המועדים. אם החייל עצור, המשפחה יכולה לאסוף אותם במקביל.

• הזימון לחקירה, פקודת המעצר או כתב האישום, והשעה המדויקת של המעצר.
• שם היחידה ושם המפקד, ומי הגורם שחוקר: מצ"ח או משטרת ישראל.
• אם כבר ניתן פסק משמעתי: התאריך המדויק, כי מועד הערר הוא שלושה ימים.
• בתיק היעדרות: מועד תחילת ההיעדרות, הסיבה לה ומסמכים שתומכים בה, כמו מסמכים רפואיים או מצב משפחתי.
• באנשי מילואים: הצו שהתקבל, מתי התקבל, ותיעוד של פניות ליחידה.
• האם נמסרה כבר גרסה בחקירה, והאם נחתם מסמך.

שאלות נפוצות על עורך דין צבאי

לחיילים ולהורים שמתמודדים עם תוצאה חיובית כתבנו מדריך על בדיקת שתן בצבא: הנוהל, הסירוב והפסילה.

מדריכים קשורים

תאונת דרכים בעת שירות צבאי

משרד הביטחון · 5 דק' קריאה

התקנת מזגן מחוץ למסתור כביסה: האם זה חוקי ומה ניתן לעשות?

משפט אזרחי · 5 דק' קריאה

הפרת חוזה שכירות מצד המשכיר - המדריך המלא לזכויות השוכר

מקרקעין · 5 דק' קריאה