דין משמעתי בצבא: איך מתנהל, מה העונשים ומתי לבקש משפט
דין משמעתי בצבא חל על עבירה צבאית שעונשה אינו עולה על שלוש שנות מאסר (סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי). קצין שיפוט זוטר רשאי להטיל ריתוק או מחבוש של עד 7 ימים, וקצין שיפוט בכיר עד 35 יום והורדה בדרגה. מול קצין שיפוט בכיר אפשר לבקש בית דין צבאי, ועל העונש מגישים ערר בתוך שלושה ימים.
דין משמעתי בצבא הוא הליך שבו מפקד בתפקיד קצין שיפוט דן חייל על עבירה צבאית קלה, בלי בית דין ובלי תובע. לפי סעיף 136(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, הוא חל על עבירה צבאית שהעונש עליה אינו עולה על שלוש שנות מאסר. קצין שיפוט זוטר רשאי להטיל ריתוק או מחבוש של עד שבעה ימים, וקצין שיפוט בכיר עד 35 יום. מול קצין שיפוט בכיר, החייל רשאי לבקש להישפט בבית דין צבאי.
המאמר מיועד לחיילים בשירות חובה, בקבע ובמילואים שקיבלו זימון למסדר דין, ולהורים שרוצים להבין מה עומד על הפרק. ההחלטות החשובות מתקבלות בדקות הראשונות של הדיון: אם להישפט לפני הקצין שמולכם או לבקש העברה, מה לומר לפני ההכרעה, ואם להגיש ערר בתוך שלושה ימים. מי שלא מכיר את הזכויות האלה עלול לוותר עליהן בלי לשים לב. כשהתלונה חמורה, או כשיש סיכוי שתועבר לבית דין צבאי, כדאי להתייעץ מוקדם עם עורך דין צבאי לפני שמחליטים.
מהו דין משמעתי בצבא ועל אילו עבירות הוא חל?
דין משמעתי, או דמ"ש, הוא שיפוט פנימי ביחידה על עבירות צבאיות שהעונש המרבי עליהן אינו עולה על שלוש שנות מאסר. כך קובע סעיף 136(א) לחוק השיפוט הצבאי, והוא חל על כל חייל בדרגה נמוכה מרב-אלוף, בין שהעבירה נעברה בארץ ובין שבחו"ל.
בפועל רוב העבירות היומיומיות בצבא נמצאות בתחום הזה. לדוגמה, אי-קיום הוראות המחייבות בצבא (סעיף 133) ואי-קיום פקודה שלא תוך פעולה קרבית (סעיף 123) הן עבירות שהעונש המרבי עליהן נמוך משלוש שנים. סעיף 136(ב) מוסיף עבירות על כמה חוקים אזרחיים, ובהם החוק למניעת הטרדה מינית, חוקי צער בעלי חיים ותקנות תעבורה מסוימות, ורואה אותן כעבירה צבאית לעניין זה.
דין משמעתי אינו הליך פלילי רגיל. לפי סעיף 161, קצין השיפוט "לא יהיה כפוף לדיני הראיות", ופועל בדרך שנראית לו מועילה לבירור התלונה. את הנוסח המלא של החוק אפשר לקרוא בחוק השיפוט הצבאי באתר נבו.
מי דן: קצין שיפוט זוטר או בכיר?
קצין שיפוט זוטר הוא מפקד יחידה בדרגת סרן לפחות, וקצין שיפוט בכיר הוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף לפחות, או קצינים אחרים שהרמטכ"ל הסמיך. ההגדרות נמצאות בסעיף 1 לחוק. לפי סעיף 139, קצין שיפוט דן רק חייל מיחידה שבפיקודו, או כשהוסמך לכך.
כשתלונה מגיעה לקצין שיפוט, סעיף 141 נותן לו שלוש אפשרויות: לבטל אותה, לדון בה בעצמו, או להעביר אותה לקצין שיפוט בכיר. לפי סעיף 144, ביטול תלונה אפשרי רק אם אין מקום להאשמה או שיש נסיבות מצדיקות, והקצין חייב לנמק. סעיף 158 מאפשר לרמטכ"ל להגביל את סמכויות הענישה, ופקודת מטכ"ל 33.0302 כוללת טבלת סייגים לפי דרגת הקצין וסוג העבירה.
מתי חייב להתקיים הדיון המשמעתי?
לפי פקודת מטכ"ל 33.0302, חייל יועמד לדין משמעתי בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-22 ימים מיום ביצוע העבירה או מיום גילויה, המאוחר מביניהם. אחרי 22 יום, רק פרקליט צבאי רשאי לאשר דיון מטעמים מיוחדים, וכל עוד לא חלפו 180 יום. תקופות שבהן לא ניתן היה לקיים את הדיון בגלל החייל עצמו, כמו חופשת מחלה או היעדרות, לא נספרות.
בחוק עצמו, סעיף 170 קובע התיישנות של שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ופסק משמעתי לא יבוצע אחרי שלוש שנים מיום שניתן. לחייל שהשתחרר יש כללים נוספים: לפי סעיפים 173 עד 175, מי שהשתחרר מהשירות הסדיר יידון משמעתית רק אם הובא לדין תוך 180 יום ובשעת הדיון הוא איש מילואים או חזר לשירות, ואיש מילואים על עבירה בשירות רק תוך שלושה חודשים מגמר השירות.
איך מתנהל מסדר הדין?
הדיון מתקיים בפני החייל: קצין השיפוט קורא את התלונה, שואל אם החייל מודה או כופר, שומע עדויות, ולפני ההחלטה נותן לחייל להשמיע את דברו. סעיף 159 קובע שהקצין לא יגבה עדויות אלא בפני הנאשם, ולא יעיין בעדויות בכתב אלא אם החייל קיבל הזדמנות לעיין בהן.
לפני קביעת העונש, לפי הפקודה, הקצין מעיין בגיליון ההתנהגות של החייל ומציג אותו לפניו. על כל עבירה מוטל עונש אחד בלבד, ובנוסף אפשר לחייב בפיצויים על נזק לפי סעיף 155. עורך דין אינו מופיע בדיון המשמעתי הרגיל. כשהדיון מתקיים בהוראת פרקליט צבאי, סעיף 159א והפקודה מאפשרים לחייל להגיש חוות דעת, שאלות בכתב לעדים וסיכום טענות, שהכין סנגור צבאי או עורך דין.
מה העונשים בדין משמעתי?
העונשים בדין משמעתי הם אתראה, ריתוק, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, מחבוש והורדה בדרגה, והסמכות להטיל כל אחד מהם תלויה בדרגת קצין השיפוט. סעיף 152 מפרט את סמכויות קצין השיפוט הזוטר, וסעיף 153 את סמכויות קצין השיפוט הבכיר.
| עונש | קצין שיפוט זוטר (סעיף 152) | קצין שיפוט בכיר (סעיף 153) |
|---|---|---|
| אתראה | כן | כן |
| ריתוק למחנה או לאונייה | עד 7 ימים | עד 35 יום |
| קנס לחייל בשירות חובה | עד שישית משכר יסוד חודשי של טוראי | עד שליש משכר יסוד חודשי של טוראי |
| נזיפה | כן | כן |
| נזיפה חמורה | לא | כן |
| מחבוש | עד 7 ימים | עד 35 יום |
| הורדה בדרגה אחת | לא | כן, עד דרגת סמל ראשון |
לחייל שאינו בשירות חובה, הקנס גבוה יותר: עד שכר יסוד חודשי של טוראי אצל קצין שיפוט זוטר, ועד פעמיים הסכום הזה אצל קצין שיפוט בכיר. לפי הפקודה, סדר העונשים מהקל לחמור הוא אתראה, ריתוק, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, מחבוש והורדה בדרגה.
ריתוק ומחבוש: מה ההבדל?
ריתוק אוסר על החייל לצאת מהמחנה, ומחבוש הוא כליאה במתקן כליאה צבאי. לפי הפקודה, חייל בריתוק "לא יעזוב את שטח המחנה, המתקן או האונייה, פרט למילוי תפקיד", והריתוק גובר על כל חופשה או הקלה, למעט פטור מטעמים רפואיים. ריתוק נוסף נישא במקביל, ותקופה רצופה לא תעלה על 70 ימים.
במחבוש, לפי הפקודה, החייל נתון במשמורת חוקית של הצבא מרגע הטלת העונש, אלא אם הביצוע עוכב כדין. ימי מעצר על אותה עבירה מקוזזים מהמחבוש. לפי סעיף 156, אפשר להטיל מחבוש על תנאי, ותקופת התנאי לא תעלה על שנה לחייל בשירות חובה ועל שנתיים לחייל אחר.
לפי סעיף 157, מחבוש על תנאי מופעל רק אם החייל נמצא אשם בעבירה נוספת מאותו סוג בתקופת התנאי, ואם הפסק לא קבע תקופה, התקופה היא 90 יום. לדוגמה, נניח שחייל קיבל 10 ימי מחבוש על תנאי לשנה בגלל איחור מחופשה, ואחרי חצי שנה נמצא אשם באיחור נוסף. הקצין צריך להפעיל את התנאי, אבל אם לא הטיל מחבוש על האיחור הנוסף, ומדובר בהרשעה הראשונה בעבירה נוספת, הוא רשאי מטעמים שיירשמו להאריך את התנאי במקום להפעיל אותו.
מתי לבקש להישפט בפני מפקד אחר או בבית דין צבאי?
בתחילת הדיון, קצין השיפוט חייב לשאול את החייל לפני מי הוא רוצה להישפט. לפי סעיף 148, חייל שעומד לדין לפני קצין שיפוט זוטר רשאי לבקש להישפט לפני מפקדו, שהוא קצין שיפוט בכיר. לפי סעיף 149, חייל שהועמד לדין לפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו רשאי לבקש להישפט לפני המפקד של אותו קצין, או לפני בית דין צבאי.
לפי הפקודה, חייל שמסרב להשיב נחשב כמי שהסכים להישפט לפני הקצין שמולו. בקשה לבית דין מוגשת בטופס ומועברת לפרקליט צבאי, שרשאי להורות על בדיקה, לבטל את התלונה, להחזיר אותה לדין משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר, או להגיש כתב אישום. לפי סעיף 151, החזרה לדין משמעתי אפשרית רק אחרי שהחייל קיבל הזדמנות לטעון בכתב, ותלונה שהוחזרה לא תועבר שוב.
ההחלטה הזו דורשת שקילה. בבית דין צבאי החייל רשאי להיות מיוצג בידי סנגור צבאי או עורך דין שאושר לפי סעיף 316, אבל סמכות הענישה רחבה יותר. לפי אתר המתגייסים של צה"ל, הרשעה בבית הדין "גוררת לעתים קרובות גם רישום פלילי במשטרת ישראל", בעוד שבדין משמעתי אין רישום פלילי.
איך מגישים ערר על עונש משמעתי?
ערר על עונש משמעתי מוגש לקצין שיפוט בכיר בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, לפי סעיף 163(א). אם הדיון התקיים בהוראת פרקליט צבאי, המועד הוא 15 ימים. קצין השיפוט חייב להודיע לחייל על זכות הערר ועל המועד, והקצין הדן בערר רשאי לדון בו גם באיחור אם יש טעמים לכך.
לערר יש סיכון מובנה. לפי סעיף 165(2)(ג), הקצין הדן בערר של החייל רשאי לקבל אותו ולזכות, להקל בעונש, אבל גם "להחמיר בעונש בתחום סמכותו", אחרי שנתן לחייל להשמיע את דברו. לפי סעיף 162, כשהוגש ערר אפשר לעכב את ביצוע העונש עד ההחלטה בו. גם צו להפעלת מחבוש על תנאי ניתן לערר, לפי סעיף 157(ח).
המתקה, ביטול ופנייה לפרקליטות
מעבר לערר, החוק מאפשר לשנות עונש משמעתי גם בדרכים אחרות. לפי סעיף 167, הרמטכ"ל רשאי לבטל עונש או להקל בו. לפי סעיף 168, הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק אם נוכח שהחייל אינו נושא באחריות לעבירה, ורשאי לבטל פסק שניתן בידי קצין שלא היה מוסמך. הפרקליט הצבאי הראשי רשאי לבטל פסק גם כשיש "חשש של ממש לעיוות דין".
לפי הפקודה, בסיום ההליך קצין השיפוט מודיע לחייל על זכויותיו: לקבל העתק מטופס 630 ומהפרוטוקול, להגיש ערר, לבקש עיכוב ביצוע, לבקש המתקה, ולפנות אל מדור הדין המשמעתי לבחינת ההליך. העתק הטופס הוא המסמך שעליו נשענת כל פנייה כזו.
האם דין משמעתי נרשם במרשם הפלילי?
לא. לפי אתר המתגייסים של צה"ל, "בדין משמעתי אין רישום פלילי והעבירה נרשמת רק בגיליון ההתנהגות של החייל, התקף רק בעת שירותו הצבאי". סעיף 508(5) לחוק מסמיך את הרמטכ"ל לקבוע כללים לרישום עונשים בגיליון ההתנהגות ולמחיקת רישומים בעבירות שנידונות בדין משמעתי.
גיליון ההתנהגות משפיע בכל זאת במהלך השירות: קצין השיפוט מעיין בו לפני שהוא קובע עונש בתלונה הבאה. לפי הפקודה, כשפרקליט צבאי מציין שהרשעה עשויה להוביל לדיון בוועדה שעוסקת בהתחייבות לשירות קבע, יש לכך השלכה גם על המשך השירות. לפי סעיפים 169 ו-171, חייל שנידון משמעתית לא יידון שוב משמעתית על אותו מעשה, והעמדה לבית דין צבאי אחרי דין משמעתי מחייבת הוראה בכתב של הפרקליט הצבאי הראשי.
קיבלתם זימון למסדר דין: מה עושים עכשיו
- לבדוק את התאריכים. מתי בוצעה העבירה או התגלתה, ואם חלפו יותר מ-22 ימים בלי אישור פרקליט צבאי.
- לקרוא את התלונה בעיון. מה הסעיף, מה העובדות, ומי העדים. אפשר לבקש לעיין בעדויות בכתב לפני שהקצין מסתמך עליהן.
- לבדוק מי הקצין. קצין שיפוט זוטר מוגבל ל-7 ימי ריתוק או מחבוש, וקצין שיפוט בכיר עד 35 יום.
- להחליט מראש לפני מי להישפט. מול קצין זוטר אפשר לבקש קצין בכיר, ומול קצין בכיר אפשר לבקש את מפקדו או בית דין צבאי.
- להכין את מה שתאמרו. נסיבות, הסברים ומסמכים, כי לפני ההכרעה ולפני העונש יש לכם זכות להשמיע את דברכם.
- לבקש העתק מטופס 630. זה הבסיס לכל ערר, בקשת המתקה או פנייה למדור הדין המשמעתי.
- בתוך שלושה ימים: להחליט על ערר. לשקול את האפשרות שהעונש יוחמר, ולבקש עיכוב ביצוע אם צריך.
שאלות נפוצות על דין משמעתי בצבא
מה העונש המקסימלי בדין משמעתי?
אצל קצין שיפוט בכיר, בדרגת סגן אלוף לפחות, העונש החמור ביותר הוא עד 35 ימי מחבוש או ריתוק, או הורדה בדרגה אחת לחייל שדרגתו עד סמל ראשון, לפי סעיף 153 לחוק השיפוט הצבאי. אצל קצין שיפוט זוטר המחבוש והריתוק מוגבלים לשבעה ימים, לפי סעיף 152.
מה ההבדל בין ריתוק למחבוש?
ריתוק אוסר על החייל לצאת מהמחנה, פרט למילוי תפקיד, והוא גובר על חופשות והקלות, למעט פטור רפואי. מחבוש הוא כליאה במתקן כליאה צבאי, והחייל נתון במשמורת הצבא מרגע הטלת העונש. מחבוש אפשר להטיל גם על תנאי, לתקופת תנאי של עד שנה לחייל בשירות חובה.
האם אפשר לסרב לדין משמעתי ולבקש בית דין צבאי?
כן, מול קצין שיפוט בכיר שדן את החייל שלא לבקשתו, לפי סעיף 149 לחוק. הבקשה מועברת לפרקליט צבאי, שרשאי לבטל את התלונה, להחזיר אותה לדין משמעתי אחרי שהחייל טען בכתב, או להגיש כתב אישום. מול קצין שיפוט זוטר אפשר לבקש רק העברה למפקדו, לפי סעיף 148.
תוך כמה זמן מגישים ערר על דין משמעתי?
בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, לקצין שיפוט בכיר, לפי סעיף 163 לחוק השיפוט הצבאי. אם הדיון התקיים בהוראת פרקליט צבאי, המועד הוא 15 ימים. הקצין הדן בערר רשאי להקל בעונש או לבטל אותו, אבל גם להחמיר בו בתחום סמכותו, אחרי שנתן לחייל להשמיע את דברו.
האם דין משמעתי בצבא נכנס לרישום פלילי?
לא. לפי אתר המתגייסים של צה"ל, בדין משמעתי אין רישום פלילי, והעבירה נרשמת רק בגיליון ההתנהגות של החייל, שתקף בזמן השירות. הרשעה בבית דין צבאי שונה, ולעתים קרובות גוררת רישום פלילי במשטרה. במהלך השירות, קצין השיפוט מעיין בגיליון לפני שהוא קובע עונש בתלונה הבאה.
האם עורך דין יכול לייצג חייל בדין משמעתי?
עורך דין אינו מופיע בדיון המשמעתי הרגיל. כשהדיון מתקיים בהוראת פרקליט צבאי, החייל רשאי להגיש חוות דעת, שאלות בכתב לעדים וסיכום טענות שהכין סנגור צבאי או עורך דין, לפי סעיף 159א ופקודת מטכ"ל 33.0302. אם התיק מועבר לבית דין צבאי, מותר ייצוג מלא לפי סעיף 316.
משרד מלכא ושות' בחיפה מייעץ לחיילים ולהורים בהליכים לפי חוק השיפוט הצבאי: בחינת התלונה, ההחלטה אם לבקש העברה, הכנת חוות דעת בדיון בהוראת פרקליט, ערר ובקשת המתקה. לפני החלטה שקשה לחזור ממנה, כדאי לדבר עם עורך דין צבאי.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
