חדלות פירעון: המדריך המלא להליך, מהבקשה ועד ההפטר

מתי פונים לעורך דין חדלות פירעון ומה קורה אם מחכים

פונים כשהחובות כבר לא משולמים במועדם, או כשברור שבקרוב לא ישולמו. החוק לא מחייב לחכות לקריסה מלאה: יחיד רשאי לבקש צו לפתיחת הליכים גם כשהצו "יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו".

ההגדרה שבסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, רחבה. חדלות פירעון היא מצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין שמועד הפירעון כבר הגיע ובין שלא, או מצב שבו ההתחייבויות שלו, כולל עתידיות ומותנות, עולות על שווי הנכסים. מי שמשלם היום רק בזכות הלוואה חדשה כבר עונה על ההגדרה.

סימנים מוכרים שבהם כדאי לבדוק את המצב לפני שהוא מחמיר:

• תיקים בהוצאה לפועל נפתחים מהר יותר מהקצב שבו הם נסגרים.
• הלוואה חדשה נלקחת כדי לשלם תשלום חודשי של הלוואה קודמת.
• ערבות שנתתם למישהו אחר הופעלה, והסכום גבוה מההכנסה השנתית.
• עסק נסגר, והחובות לספקים, לבנק ולרשויות נשארו על שמכם.
• נושה שלח דרישת תשלום והודיע שבכוונתו לבקש צו לפתיחת הליכים.

ההמתנה עולה ביוקר משלוש סיבות. הראשונה: נושה יכול להקדים אתכם. נושה שמסר דרישת תשלום בטופס לחוב שעולה על 88,461.56 שקלים (נכון ל-1.1.2026), והחוב לא שולם בתוך 45 ימים, נהנה מחזקה שהחייב בחדלות פירעון ויכול לפנות לבית המשפט. במקרה כזה החייב מגיש לנאמן דוח על השנתיים האחרונות בתוך 21 ימים בלבד.

השנייה: פעולות שנעשות בתקופת הלחץ נבדקות בדיעבד. תשלום לנושה אחד על חשבון האחרים, או העברת נכס לבן משפחה, יופיעו בדוח הנאמן ועלולים להאריך את תקופת התשלומים. השלישית: עיקולים והגבלות ממשיכים לחול עד שניתן צו, והם מקשים גם על עבודה ועל פרנסה.

בתחום מטפל עורך דין ליאור מלכא, שותף מייסד במשרד. מי שעדיין משווה בין משרדים יכול להיעזר ברשימת השאלות שבמדריך איך בוחרים עורך דין חדלות פירעון. מי שמחפש את המונח הישן ימצא הסבר קצר בעמוד עורך דין פשיטת רגל, והחוק הנוכחי חל על הליכים שהחלו מ-15.9.2019.

מי יכול להגיש בקשה, ולאיזה גורם היא מוגשת

בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד יכולים להגיש שלושה: היחיד עצמו, נושה, או היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 102). הגורם שדן בבקשה נקבע לפי מי שמגיש ולפי סך החובות (סעיף 103).

• יחיד שסך חובותיו עולה על 176,923.12 שקלים (נכון ל-1.1.2026) מגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
• יחיד שסך חובותיו אינו עולה על הסכום הזה מגיש לרשם ההוצאה לפועל, במסלול של יחיד בעל חובות בסכום נמוך.
• נושה או היועץ המשפטי לממשלה מגישים את הבקשה לבית המשפט.

בחוק עצמו כתוב 150,000 שקלים. זה הסכום המקורי, והוא מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן (סעיף 352). הסכום העדכני פורסם בילקוט הפרסומים, ולכן מי שקורא באתרים שונים "עד 150,000 שקלים" קורא נתון ישן.

בית המשפט בהליכי יחידים הוא בית משפט השלום, ולא בית המשפט המחוזי. לפי סעיף 4 לחוק מדובר בבית משפט השלום במחוז שבו היחיד מתגורר, או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו. סעיף 353 מוסיף שבכל מחוז ידון בתיקים בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט, ושר המשפטים רשאי להסמיך בתי משפט שלום נוספים. בית המשפט המחוזי דן בחדלות פירעון של תאגידים.

בקשה לפתיחת הליך: טפסים, אגרה ולוח הזמנים של 30 הימים הראשונים

הבקשה מוגשת לממונה במחוז המגורים, ואפשר להגיש אותה באופן מקוון. מצרפים תצהיר, דוח מפורט על השנתיים האחרונות וכתב ויתור על סודיות, משלמים 900 שקלים, והממונה מחליט בתוך 30 ימים.

לפי סעיף 104(א), שני תנאים צריכים להתקיים: היחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה, וסך החובות עולה על הסכום שצוין למעלה. לבקשה מצרפים שלושה מסמכים:

• תצהיר בטופס שקבע שר המשפטים, שבו היחיד מצהיר שהתנאים מתקיימים.
• דוח על השנתיים שקדמו להגשה, מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים. הדוח מפרט נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, חשבונות בנק, ערבויות, נושים ותביעות.
• כתב ויתור על סודיות, שמאפשר לממונה לקבל מידע על כתובת, נכסים, חובות והכנסות.

האגרה. האגרה המלאה על בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים היא 1,616 שקלים (נכון ל-1.1.2026), לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות). בפועל, יחיד שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי משלם בהגשה 900 שקלים, והיתרה נגבית מנכסי קופת הנשייה. מי שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי, או עומד במבחני הזכאות לו, אינו משלם בהגשה, והאגרה נגבית מהקופה ככל שיש בה נכסים. מי שחוזר בו מהבקשה לפני שניתן צו מקבל בחזרה מחצית מהאגרה ששילם.

לוח הזמנים.

• יום ההגשה: הבקשה והמסמכים מגיעים לממונה. בשלב הזה עוד אין הקפאת הליכים.
• עד 30 ימים: אם התנאים מתקיימים, הממונה נותן צו לפתיחת הליכים (סעיף 105(א)). אם חסר מידע, הוא רשאי לדרוש השלמות או לזמן לדיון, ואז ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון.
• 45 ימים מפרסום ההודעה על הצו: מי שרואה את עצמו נפגע מהצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו (סעיף 108).
• שישה חודשים מפרסום הצו: המועד שבו נושים מגישים לנאמן תביעות חוב (סעיף 210).

החלטה של הממונה שלא לתת צו ניתנת לערעור לפני בית משפט השלום (סעיף 350). פירוט מעשי של הטפסים נמצא במדריך בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד, וסקירה של שלבי ההגשה המקוונת מופיעה באתר כל-זכות.

הדוח והתצהיר שמצרפים לבקשה: מה כותבים ואיפה נופלים

הדוח הוא המסמך שעליו נשען כל ההליך. הוא מתאר את השנתיים שקדמו לבקשה, והנאמן יבדוק כל שורה בו מול מקורות מידע חיצוניים.

סעיף 104(ב)(2) מפרט מה חייב להופיע בדוח:

• נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות והתחייבויות, כולל פרטי כל חשבונות הבנק.
• ערבויות שהיחיד נתן, וזהות הנושים ומי שחייב לו כסף.
• תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או שמתנהלים נגדו.
• מקצוע והשכלה.
• פרטים ידועים על נכסים, הכנסות, הוצאות וחובות של בן הזוג, הילדים הקטינים והילדים הבגירים שפרנסתם עליו, כולל חשבונות הבנק של בן הזוג.

הנפילות החוזרות הן כמעט תמיד באותם מקומות. הראשונה היא בן הזוג: רבים מניחים שהחשבון שלו לא רלוונטי, והחוק קובע במפורש שכן. השנייה היא ערבויות ישנות, שנשכחות כי אף אחד עוד לא דרש אותן. השלישית היא נכסים שכבר אינם ברשות החייב: הנאמן בודק גם נכסים שהיו בעבר (סעיף 144), ודוח הממצאים שלו מתייחס במפורש לפעולות שנחזות להעדפת נושים או להברחת נכסים (סעיף 153(ג)(7)).

מידע אישי רגיש אפשר לסמן בדוח ולבקש שלא יימסר לעיון הנושים (סעיף 104(ג)). זו הגנה חשובה, אבל היא לא מאפשרת להשמיט את המידע.

המחיר של דוח חסר גבוה. הממונה רשאי לדרוש השלמות, וכל השלמה מתחילה מחדש את ספירת 30 הימים. בהמשך, אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או התנהלות בחוסר תום לב הם עילה להאריך את תקופת התשלומים (סעיף 163(ג)(1)), ובמקרים שבהם נפגע באופן מהותי ניהול ההליך, בית המשפט רשאי אף לבטל את הצו לפתיחת הליכים (סעיף 183).

עיכוב הליכים: מה נעצר כשניתן צו לפתיחת הליכים

הקפאת ההליכים חלה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ולא ביום הגשת הבקשה. מרגע הצו אי אפשר לפתוח או להמשיך הליכי גבייה על חובות העבר, והגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות.

סעיף 121 לחוק מונה את התוצאות של הצו, וסעיף 29 מפרט מה משמעות הקפאת ההליכים:

• אין לפתוח הליכי גבייה על חובות עבר, ואין להמשיך הליכים שטרם הושלמו.
• עיקול שהוטל על נכס מנכסי קופת הנשייה לפני הצו בטל, למעט חריג שנוגע לגבייה לפי פקודת המסים.
• הגבלות שהוטלו על היחיד במסגרת הליכי גבייה בטלות.
• אין לפתוח או להמשיך הליך משפטי נגד היחיד אלא באישור בית המשפט.
• לא ייווספו תוספות פיגורים לתשלום עונשי שהוא חוב עבר.
• לא יינתן צו מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד.
• נכסי קופת הנשייה עומדים מעכשיו רק לפירעון חובות העבר ולהוצאות ההליך.

"חוב עבר" הוא כל חוב שהיחיד חב בו ביום הצו, וגם חוב שנוצר אחריו אם הוא נובע ממעשה או ממחדל שקדמו לצו (סעיף 4). חובות חדשים שנוצרים אחרי הצו אינם מוקפאים.

מה אפשר לעשות לפני הצו. אם כבר מתנהל נגד היחיד הליך בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, היחיד או נושה רשאים לבקש מאותה ערכאה לעכב את ההליך עד להחלטה בבקשה (סעיף 120). הסעיף לא חל על הליכים פליליים ומינהליים. כשהבקשה היא של נושה, בית המשפט רשאי לתת סעד זמני שכולל הקפאת הליכים ומינוי נאמן זמני (סעיף 119). הבחנה בין עיכוב לבין ביטול של הליך בהוצאה לפועל מוסברת במדריך עיכוב הליכים וביטול הליכים.

מה אסור מרגע הצו. היחיד אינו רשאי לקבל אשראי מיום הצו ועד תום ההליך בלי אישור הממונה (סעיף 123). הממונה קובע אילו הוצאות מחיה מותרות בלי אישור. הצו גם אינו פוטר מקיום חובות לפי דין, למעט החובה לשלם חוב עבר (סעיף 121(ב)).

תפקיד הנאמן והממונה: מי מחליט מה בהליך

הממונה מנהל את ההליך וממנה נאמן. הנאמן בודק את המצב הכלכלי, מכריע בתביעות החוב ומנהל את הנכסים. בית המשפט נותן את הצו לשיקום כלכלי ומכריע בשאלות הכבדות, כמו מכירת דירת מגורים.

הממונה. עם מתן הצו הממונה הופך לגורם שמנהל את ההליך (סעיף 122). הוא ממנה את הנאמן, קובע את דמי המחיה, מחליט על הסרת הגבלות ומגיש לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום. בהליך מורכב הוא רשאי לבקש מנשיא בית משפט השלום להעביר את ניהולו לבית המשפט (סעיף 181).

הנאמן. לפי סעיף 130, תפקידו לגבש את התשתית העובדתית לצו לשיקום כלכלי, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישום הצו, "תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים". בפועל הנאמן:

• בודק את ההכנסות, ההוצאות, החובות והנכסים, והנסיבות שהובילו למצב.
• מכריע בתביעות החוב שהגישו הנושים.
• מכנס, מממש ומחלק את נכסי קופת הנשייה.
• מפקח על עמידה בצו לשיקום כלכלי ובחובת התשלומים.

הנאמן ממונה מתוך רשימת נאמנים, לפי אמות מידה שוויוניות (סעיף 125). אסור למנות מי שעלול להימצא בניגוד עניינים, כולל ניגוד עניינים שנובע מהתחייבות שנתן לבא כוח של בעל עניין בהליך. היחיד חייב לשתף פעולה עם הנאמן גם אחרי ההפטר. בקשות שחייב רשאי להגיש לאורך הדרך מרוכזות במדריך זכויות חייבים בהליכי חדלות פירעון.

תקופת הביניים והתשלום החודשי: איך נקבע הסכום

תקופת הביניים מתחילה בצו לפתיחת הליכים ונמשכת עד הצו לשיקום כלכלי. הממונה קובע דמי מחיה שנשארים בידי היחיד, ואת היתרה מההכנסה היחיד מעביר לנאמן בתשלומים עתיים (סעיף 156).

דמי המחיה מוגדרים בסעיף 160 כ"סכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד". החישוב מתחשב גם בהכנסה של בן הזוג ושל הילדים שפרנסתם על היחיד. כשהנסיבות משתנות, למשל פיטורים או לידה, היחיד או נושה רשאים לבקש מהממונה לשנות את הסכום.

לוח הזמנים של התקופה.

• עד תשעה חודשים ממינוי הנאמן: הנאמן מגיש לממונה דוח ממצאי בדיקה (סעיף 153). הממונה רשאי לדחות את המועד בשל מורכבות או בשל אי-שיתוף פעולה של היחיד.
• 30 ימים מקבלת הדוח: היחיד והנושים רשאים להגיב לו.
• 60 ימים ממסירת הדוח לממונה: הממונה מגיש לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי (סעיף 154).

ההגבלות שחלות בתקופה הזו (סעיף 142):

• עיכוב יציאה מהארץ, והגבלה מקבלת דרכון או מהארכתו, למעט דרכון תקף לשם שיבה לישראל.
• הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
• הגבלה משימוש בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שפועלים רק כנגד יתרת זכות.
• הגבלה מהקמת תאגיד חדש, אם הנאמן מצא חשש שהדבר יפגע בנושים.

הממונה רשאי להסיר הגבלה או להחיל אותה באופן חלקי, אחרי שנתן לנושים להשמיע טענות, ורשאי להתנות זאת בהפקדת ערבות (סעיף 143). כשיש צורך מיידי הוא רשאי להסיר הגבלה לתקופה מסוימת גם בלי לשמוע את הנושים מראש.

יחיד שמנהל עסק יכול להמשיך להפעיל אותו בתקופת הביניים, לבקשתו או בהסכמתו, אם הממונה שוכנע שהדבר לא יפגע בשיקום או בנושים (סעיף 157). הדרך לבנות תכנית כזו מוסברת במדריך תוכנית שיקום כלכלי לעסקים.

מה קורה לדירת המגורים, לרכב ולחיסכון הפנסיוני

דירת מגורים נמכרת רק באישור בית המשפט, ורק אם מתקיימים תנאים מצטברים שמגנים על היחיד ועל משפחתו. רכב נשאר מחוץ לקופה רק אם הוא כלי עבודה שהפרנסה תלויה בו, או רכב שנחוץ לנכה.

דירת המגורים. סעיף 229 קובע שבית המשפט לא יאשר מכירה אלא אחרי דיון, ורק אם מתקיימים שלושה תנאים:

• התועלת לנושים גוברת על הנזק ליחיד, בהתחשב בגיל ובמצב הבריאות שלו ושל בני המשפחה שגרים איתו.
• אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפוגעת בו פחות.
• ליחיד ולמשפחתו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם, או שיועמד להם סידור חלופי.

תקופת הסידור החלופי היא ארבע שנים, כשבית המשפט משתכנע שהיחיד יוכל לממן מגורים בעצמו אחרי ההליך. כשאין ביטחון כזה, בית המשפט קובע את התקופה ורשאי לקבוע שתהיה לכל ימי חייו של היחיד. השיקולים כוללים גיל, קרבה לגיל פרישה ומצב בריאות. אפשרויות לשמירה על הדירה נבחנות במדריך דירת מגורים בהליך חדלות פירעון.

חשוב להבחין: ההגנות של סעיף 229 אינן חלות על מימוש משכנתה. בנק שמחזיק משכנתה על הדירה פועל לפי הכללים של נושה מובטח, ולעניין סידור חלופי חל סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל. מה מותר ומה אסור לכונס בשלב הזה מוסבר במדריך כונס נכסים על הדירה.

הרכב ומיטלטלין. התוספת השנייה לחוק מוציאה מקופת הנשייה נכסים בסיסיים. ביניהם:

• מזון, לבוש, מיטות, ציוד רפואי, תרופות וכלי בית שנדרשים למשפחה.
• כלים ומכשירים, כולל כלי רכב, שבלעדיהם אי אפשר לעסוק במקצוע שהוא מקור הפרנסה, עד שווי שקבע השר.
• כלי רכב ומיטלטלין של נכה, שנחוצים לו בגלל הנכות.
• מחשב, מדפסת, טלוויזיה, טלפון, מכונת כביסה ומייבש, עד שווי שקבע השר.
• חיות מחמד, תשמישי קדושה, וחפצים בעלי ערך רגשי עד 4,689.87 שקלים (נכון ל-1.1.2026).

רכב פרטי שאינו כלי עבודה ואינו רכב של נכה אינו מופיע ברשימה, ולכן הוא חלק מקופת הנשייה.

קופות גמל. משיכת כספים מקופת גמל טעונה אישור של בית המשפט (סעיף 228). כספים שמיועדים לקצבה ושמועד תשלומם כקצבה עוד לא הגיע אינם נמשכים.

צו לשיקום כלכלי ותוכנית הפירעון: כמה משלמים וכמה זמן

הצו לשיקום כלכלי ניתן על ידי בית המשפט אחרי הצעת הממונה ודיון. ברוב המקרים הוא קובע תשלום חודשי לפי כושר ההשתכרות פחות דמי המחיה, לתקופה של שלוש שנים (סעיפים 161 עד 163).

לפי סעיף 161(ב), הצו קובע בין השאר את חובת התשלומים, אילו נכסים ייכללו בקופה ואיך יימכרו, אילו הגבלות ימשיכו לחול, אם היחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, ואילו חובות לא ייכללו בהפטר.

גובה התשלום. התשלום נקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד אחרי הפחתת דמי המחיה (סעיף 162). כשאין ליחיד תשלום עונשי שאינו בר הפטר, בית המשפט רשאי לקבוע תשלום כשיעור מההשתכרות, גם אם כך נשאר בידיו יותר מדמי המחיה, כדי לעודד אותו להגדיל את ההכנסה.

אורך התקופה. ברירת המחדל היא שלוש שנים. בית המשפט רשאי לקצר אותה בנסיבות אישיות, ורשאי להאריך אותה כשמתקיים אחד מאלה (סעיף 163(ג)):

• היחיד נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה או הפר את ההגבלות.
• חוב נוצר מעסקה בהיקף משמעותי, כשהיחיד ידע או היה עליו לדעת שיש סיכוי גבוה שלא יעמוד בה.
• חוב נוצר מהזנחה חמורה בחוסר תום לב, או מחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין.
• היחיד העדיף נושה, גרע נכסים מהקופה או הבריח נכסים.
• ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו.

בנסיבות חמורות בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. מי שנקבעה לו תקופה ארוכה משלוש שנים רשאי לבקש לקצר אותה בתום שלוש שנים, אם שיתף פעולה באופן מלא (סעיף 171).

שינויים בדרך. בקשה לשנות את גובה התשלום בגלל שינוי נסיבות מוגשת לממונה, והוא מחליט בה (סעיף 170(ג)). מי שרוצה לסיים מוקדם בסכום חד-פעמי חייב לבקש זאת מבית המשפט, ובית המשפט יאשר רק אם הוכח שהכסף אינו בא מנכסי קופת הנשייה (סעיף 170(ד)). נכס שמתקבל בתקופת התשלומים, כמו ירושה, נכלל בקופה (סעיף 164).

מה קורה כשלא משלמים. לבקשת הנאמן, בית המשפט רשאי להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה, בדרך כלל המעסיק, להעביר אותה ישירות לנאמן (סעיף 166). הוא רשאי גם להאריך את תקופת התשלומים (סעיף 170(ב)). כשההפרה פוגעת באופן מהותי בניהול ההליך, בית המשפט רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים, ולהשהות את הביטול כדי לאפשר להטיל מחדש הגבלות ועיקולים (סעיף 183). שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים הנאמן מגיש דוח מסכם על העמידה בצו (סעיף 172).

הפטר לאלתר: מי זכאי ומתי בית המשפט נותן אותו

הפטר לאלתר ניתן ליחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה. במקרה כזה בית המשפט לא מטיל חובת תשלומים, ונותן הפטר כבר בצו לשיקום כלכלי (סעיף 167(א)).

הלשון של הסעיף מחייבת: בית המשפט "לא יטיל" תשלומים על מי שעומד בתנאי. אבל ההפטר לאלתר ניתן בסוף תקופת הביניים, אחרי דוח הנאמן והצעת הממונה, ולא ביום פתיחת התיק.

יש שני סייגים. הראשון: מי שמתקיים לגביו אחד מהתנאים להארכת תקופת התשלומים, למשל חוסר תום לב או הברחת נכסים, לא יקבל הפטר לאלתר, אלא בנסיבות מיוחדות (סעיף 167(ב)). השני: גם כשניתן הפטר לאלתר, בית המשפט רשאי להורות שנכסים שיתקבלו בתקופה של עד שלוש שנים מהצו ייכנסו לקופת הנשייה, ובנסיבות חריגות גם לתקופה ארוכה יותר (סעיף 167(ג)).

הפטר לאלתר אפשרי גם בשלב מאוחר יותר. כשהנסיבות משתנות, למשל בעקבות מחלה שפוגעת ביכולת לעבוד, בית המשפט רשאי לשנות צו קיים ולתת הפטר לאלתר (סעיף 170(א)(3)).

הפטר: מה נמחק בסוף ההליך ומה לא נמחק

בתום תקופת התשלומים היחיד פטור מחובות העבר שלא נפרעו מקופת הנשייה (סעיף 174). ההפטר אינו חל על קנסות ועיצומים, על חוב שנוצר במרמה או מעבירות מסוימות, ועל חוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 175).

הניסוח בסעיף 174(א) קובע שהיחיד, "והוא בלבד", פטור. המשמעות המעשית: ערב לחוב אינו נהנה מההפטר של החייב, והנושה רשאי להמשיך לפעול נגדו. הממונה נותן ליחיד אישור על ההפטר.

חובות שאינם נמחקים (סעיף 175(א)):

• תשלום עונשי: קנס, עיצום כספי וכל תשלום שהוטל בשל הפרת חיקוק.
• חוב שנוצר בדרך מרמה, או שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה.
• חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

יש שני חריגים לטובת החייב. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר על ריבית, קנס או תוספת שנוספו לתשלום עונשי לפני הצו, וגם על חוב מזונות לפי פסק דין (סעיף 175(ב)). מנגד, בית המשפט רשאי לקבוע שההפטר לא יחול על פיצויים שנפסקו לנפגע עבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין.

מזונות שוטפים. מזונות שמועד תשלומם אחרי הצו ממשיכים להשתלם. עם מתן הצו הממונה מורה להקציב לזכאי סכום בגובה מה ששולם לפני הצו, אלא אם יש הצדקה להפחית (סעיף 179). איך זה עובד מול דמי המחיה מוסבר במדריך הקצבת מזונות ילדים בחדלות פירעון.

ההפטר אינו סופי לחלוטין. בית המשפט רשאי לבטל הפטר "בכל עת", אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכה, או אם היחיד הפר אחרי ההפטר תנאי מהותי של הצו (סעיף 176). התנאים שצריך לתכנן כבר בפתיחת התיק נסקרים במדריך הפטר מחובות, והשלב שאחרי ההליך מוסבר במדריך שיקום אשראי לאחר חדלות פירעון.

חובות נמוכים: הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

המסלול קיים. יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 שקלים (נכון ל-1.1.2026) מנהל את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, לפי פרק י"ב לחוק (סעיפים 186 עד 208). ההליך מתחיל בניסיון להגיע להסדר תשלומים עם הנושים.

שתי דרכים לפתוח (סעיף 187):

• הודעה לרשם ההוצאה לפועל שאין ביכולת החייב לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל. ההודעה נחשבת לבקשה לצו לפתיחת הליכים, ומצרפים לה את אותם מסמכים של בקשה רגילה.
• בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, כשסך החובות עולה על 58,974.37 שקלים (נכון ל-1.1.2026). מתחת לסכום הזה הרשם רשאי לתת צו רק מטעמים מיוחדים, למשל כשמתנהלים הליכי גבייה לפי פקודת המסים.

שלבי ההליך.

• עד 30 ימים מהבקשה: הרשם בודק את התנאים ומורה לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים (סעיף 190).
• עד 30 ימים מההוראה: נציג הרשם מקיים את הישיבה עם היחיד והנושים. היחיד חייב להתייצב (סעיף 191).
• הסדר מוסכם: ההסדר מחייב את היחיד ואת הנושים שהסכימו, והרשם מורה להשהות או לסגור את תיקי ההוצאה לפועל שעליהם הוא חל (סעיף 192).
• אין הסכמה: הרשם רשאי לכנס אסיפת נושים. ההסדר מאושר ברוב המצביעים מבין נושי ההוצאה לפועל שמחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מחובות אלה, ובתמיכת כל הנושים שחובותיהם אינם חובות הוצאה לפועל (סעיף 195). נושה שמתנגד לא יקבל פחות ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי (סעיף 196(ג)).
• אין הסדר: הרשם נותן צו לפתיחת הליכים (סעיף 199), ובהמשך גם את הצו לשיקום כלכלי (סעיף 203).

במסלול הזה הרשם רשאי שלא למנות נאמן ולמלא את תפקידיו בעצמו (סעיף 205). האגרה זהה לאגרה בבקשה לממונה. החלטה סופית של הרשם ניתנת לערעור לפני בית משפט השלום (סעיף 351).

חדלות פירעון, הסדר תשלומים או הסדר חוב: איך בוחרים מסלול

המסלול נקבע קודם כול לפי סך החובות ולפי מי שיוזם את ההליך. בתוך המסלול, הבחירה האמיתית היא בין הסכמה עם הנושים לבין צו שנותן גורם שיפוטי.

צו לפתיחת הליכים אינו סוגר את הדלת להסכמה. גם אחרי שניתן צו, היחיד רשאי להציע הסדר חוב לפי חלק י' לחוק, ואם ההסדר מאושר, הצו מבוטל (סעיף 185). ההבדלים בין הסדר מוסכם לבין הליך מלא מוסברים גם בעמוד הסדר נושים.

לא כל מי שיש לו חובות צריך הליך חדלות פירעון. מי שהכנסתו מאפשרת לעמוד בתשלומים סבירים בתיקים שנפתחו נגדו יכול לבחון קודם את הכלים של ההוצאה לפועל עם עורך דין הוצאה לפועל, ולהשאיר את ההליך המלא למצב שבו אין מוצא אחר.

החסרונות שלא מספרים לכם לפני שנכנסים להליך

ההליך עוצר את הגבייה, אבל הוא גובה מחיר של פרטיות, של חופש תנועה ושל שליטה בכסף, לתקופה של שנים. כדאי להכיר את המחיר לפני ההגשה, לא אחריה.

• פרסום. הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים מתפרסמת לציבור (סעיף 106).
• שקיפות כלפי הנושים. הנושים רשאים לעיין בדוח ממצאי הבדיקה של הנאמן (סעיף 153(ד)). בדוח שהיחיד מגיש, מידע אישי רגיש מוגן רק אם סומן ככזה.
• המשפחה נכנסת לתמונה. הדוח כולל מידע על נכסים, הכנסות וחשבונות בנק של בן הזוג, ודמי המחיה מחושבים בהתחשב בהכנסתו.
• יציאה מהארץ. עיכוב יציאה והגבלת דרכון חלים אוטומטית בתקופת הביניים, והסרתם תלויה בהחלטת הממונה.
• אשראי. איסור לקבל אשראי בלי אישור הממונה חל עד תום ההליך כולו, לא רק בתקופת הביניים. בתקופת הביניים גם השימוש בכרטיס אשראי מוגבל.
• עבר נבדק. הנאמן בודק גם נכסים שהיו בעבר, ופעולות שנחזות להעדפת נושים או להברחת נכסים עלולות להאריך את התשלומים.
• ירושות ומתנות. נכס שמתקבל בתקופת התשלומים נכנס לקופת הנשייה.
• הדירה. דירת מגורים בלי משכנתה עלולה להימכר, בכפוף לתנאים של סעיף 229.
• ההפטר ניתן לביטול. גם אחרי ההפטר, הפרה של תנאי מהותי או עובדה חדשה יכולות להחזיר את ההליך לאחור.

סקירה מורחבת נמצאת במדריך החסרונות של הליך חדלות פירעון.

חדלות פירעון במחוז חיפה והצפון: מול מי מתנהל ההליך

תושבי חיפה, הקריות, עפולה, נצרת, טבריה ובית שאן מגישים את הבקשה לממונה במחוז שבו הם גרים. ההליך השיפוטי מתנהל בבית משפט השלום, ולא בבית המשפט המחוזי.

סעיף 104(ד) קובע שהבקשה מוגשת לממונה במחוז שבו היחיד מתגורר, או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו. המחוז נקבע לפי אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים. מי שאין לו מחוז כזה מגיש בירושלים.

בצפון פועלת מזכירות הממונה של מחוז חיפה והצפון. תיקים של יחידים מהאזור נדונים בבתי משפט השלום, ובאזור הזה בחיפה ובנצרת. בית המשפט המחוזי בחיפה אינו הערכאה בהליכי יחידים, גם אם כך מופיע באתרים רבים.

המשרד פועל מסניפים בחיפה ובעפולה, ומלווה לקוחות מכל הצפון. מה שונה בלוחות הזמנים ובהתנהלות מול הלשכה המחוזית מוסבר במדריך חדלות פירעון בחיפה ובצפון.

מסמכים שצריך להביא לפגישה הראשונה

הפגישה הראשונה נשענת על אותם נתונים שהחוק דורש בדוח לממונה. מי שמגיע איתם חוסך שבועות של השלמות.

• תדפיסי כל חשבונות הבנק לשנתיים האחרונות, כולל חשבונות משותפים.
• רשימת נושים עם סכום החוב לכל אחד, ופלט של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים.
• כתבי תביעה, פסקי דין ודרישות תשלום שהתקבלו.
• מסמכי ערבויות שנתתם לאחרים.
• תלושי שכר או דוחות הכנסה, ופירוט הוצאות חודשיות של משק הבית.
• מסמכי נכסים: רישיון רכב, נסח או חוזה דירה, משכנתה, דוחות קופות גמל וחסכונות.
• פרטים על הכנסות, נכסים וחשבונות של בן הזוג ושל ילדים שפרנסתם עליכם.
• פסק דין למזונות, אם יש.
• מידע על נכסים שנמכרו או הועברו בשנים האחרונות.
• מסמכים מהליך חדלות פירעון או פשיטת רגל קודם, אם היה.

המידע הקשה ביותר לחשיפה הוא בדרך כלל החשוב ביותר. נכס שהועבר או ערבות שנשכחה מתגלים בבדיקה של הנאמן בכל מקרה, ועדיף שיופיעו בדוח מההתחלה.

הנוסח המלא של הסעיפים שהוזכרו בעמוד זה זמין בנוסח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

איפה אנחנו מטפלים בהליכי חדלות פירעון

המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, מת"מ), בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון), בעפולה (התוכנה 4) ובקיבוץ חפצי-בה. הליך של יחיד מתנהל מול הממונה ובבית משפט השלום לפי מקום המגורים, ולכן תושבי הצפון והמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב אליהם.

עמודי העיר נקראים עדיין "פשיטת רגל", השם הקודם של ההליך:

• עורך דין פשיטת רגל בחיפה
• עורך דין פשיטת רגל בעפולה
• עורך דין פשיטת רגל בחפציבה
• עורך דין פשיטת רגל בקריות
• עורך דין פשיטת רגל בטבריה
• עורך דין פשיטת רגל בעכו
• עורך דין פשיטת רגל בכרמיאל
• עורך דין פשיטת רגל בנהריה

תושבי הרצליה, כפר סבא, רעננה, רמת השרון והוד השרון ימצאו את היחידה, בית המשפט והמזכירות שמטפלים בתיק שלהם בעמוד עורך דין חדלות פירעון בשרון.

תושבי ראשון לציון, נס ציונה, יבנה, אשקלון ובאר שבע ימצאו את מזכירות הממונה, בית המשפט ויחידת ההוצאה לפועל שמטפלים בתיק שלהם בעמוד עורך דין חדלות פירעון בשפלה ובדרום.

תושבי חיפה והקריות שנקלעו לחובות ימצאו במקום אחד את יחידת חדלות הפירעון בחיפה, מזכירות הממונה, עם כתובות ומה מתנהל בכל אחד מהם, בעמוד עורכי דין בחיפה.

שאלות נפוצות על חדלות פירעון