עורך דין לענייני משפחה: ערכאות, מזונות, רכוש ומשמורת

מה עושה עורך דין לענייני משפחה ומתי פונים אליו

עורך דין לענייני משפחה מטפל בסכסוכים ובהסכמים בין בני זוג, בין הורים לילדים ובין בני משפחה אחרים. פונים אליו לפני שמגישים מסמך ראשון לערכאה כלשהי, כי ההחלטה איפה ואיך פותחים הליך קובעת הרבה ממה שיקרה אחר כך.

החוק מגדיר "עניני משפחה" בצורה רחבה. לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, ההגדרה כוללת בין היתר תובענות בענייני מעמד אישי, "תובענה למזונות או למדור", "תובענה לאבהות או לאמהות", תובענות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפי חוק הירושה, לפי חוק אימוץ ילדים ולפי החוק למניעת אלימות במשפחה. היא כוללת גם כל תביעה אזרחית בין אדם לבן משפחתו "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

המשמעות המעשית: סכסוך על דירה בין אחים, תביעה של הורה נגד ילד בגיר או מחלוקת על ירושה יכולים כולם להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. "בן משפחה" לעניין זה כולל גם בן זוג לשעבר, ילד של בן הזוג, הורי בן הזוג, נכדים ואחים.

מה נעשה בפועל בכל תיק

• מיפוי הנושאים. גירושין, מזונות, ילדים ורכוש הם ארבעה נושאים נפרדים. כל אחד מהם יכול להתברר בערכאה אחרת ובלוח זמנים אחר.
• בחירת ערכאה ותזמון. בין זוגות יהודים יש שתי ערכאות מוסמכות, והסדר ההגשה משפיע על השאלה איזו מהן תכריע. ראו את הפרק על הערכאות בהמשך.
• ניסוח הסכם או כתב טענות. הסכם בין בני זוג או בין הורים צריך אישור של בית משפט או בית דין כדי להיות מחייב. תביעה צריכה תשתית ראייתית.
• סעדים דחופים. צו הגנה, עיכוב יציאה מן הארץ או סעד זמני לשמירת המצב הקיים אפשר לבקש גם כשהליך אחר עדיין לא נפתח.
• אכיפה ושינוי. אחרי פסק הדין מגיעים שלבי הגבייה, ההוצאה לפועל, ולעיתים בקשה לשנות מזונות או הסדרי שהות.

מתי כדאי לפנות

• לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך, תביעה או בקשה לגט, כדי לבחור ערכאה וסדר הגשה.
• לפני שחותמים על הסכם עם בן הזוג, גם כששני הצדדים מסכימים על הכול. הסכם בלי אישור של בית משפט או בית דין אינו מקבל תוקף של פסק דין.
• כשבן הזוג כבר הגיש בקשה או תביעה. המועדים בהליכי משפחה קצרים, והשלב הראשון משפיע על השלבים הבאים.
• כשיש חשש לאלימות, לחטיפת ילד לחו"ל או להברחת נכסים. במצבים האלה מבקשים סעד דחוף ולא מחכים לסוף ההליך.
• כשהנסיבות השתנו אחרי פסק הדין: שינוי בהכנסות, בזמני השהות או בצורכי הילדים.
• כשהורה מבוגר כבר מתקשה לנהל את ענייניו, או כשרוצים להסדיר מראש מי יחליט במקומכם.

מה להכין לפגישה הראשונה

הפגישה הראשונה יעילה יותר כשהמסמכים כבר על השולחן. רשימה בסיסית:

• תעודת נישואין, ואם יש, הסכם ממון או הסכם קודם בין בני הזוג.
• החלטות ופסקי דין קודמים, וכל מסמך שהתקבל מבית המשפט, מבית הדין או מיחידת הסיוע.
• תלושי שכר, דוחות שנתיים של עצמאים ודפי חשבון בנק מהחודשים האחרונים.
• דוחות של קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות של שני בני הזוג, ככל שהם זמינים.
• נסח טאבו או חוזה של דירת המגורים, ורשימת הלוואות וחובות.
• פירוט הוצאות הילדים: חינוך, חוגים, בריאות ומעון או צהרון.
• תיאור של הסדר השהות בפועל: באילו ימים הילדים אצל כל הורה.

לכל נושא יש עמוד מפורט באתר. הטבלה מרכזת אותם ומראה לאיזו ערכאה פונים ואם נדרשת קודם בקשה ליישוב סכסוך. מידע כללי על התחום, שאינו קשור להליך מסוים, מרוכז בעמוד דיני משפחה.

בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני: מי מוסמך במה

לזוגות יהודים, הגט עצמו תמיד בבית הדין הרבני. מזונות, ילדים ורכוש יכולים להתברר בכל אחת משתי הערכאות, תלוי איפה ואיך נפתח ההליך.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, קובע ש"עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". סעיף 3 לאותו חוק מוסיף: כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו שיפוט ייחודי "בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין". זה הבסיס למה שנקרא "כריכה", ומכאן מרוץ הסמכויות: מי שמגיש ראשון וכהלכה משפיע על השאלה איזו ערכאה תכריע בנושאים הנלווים.

סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה קובע ש"עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". כלומר, כל עוד לא נכרך נושא כדין בתביעת גירושין ברבני, בית המשפט לענייני משפחה הוא הכתובת. את נוסח החוק אפשר לקרוא בחוק בית המשפט לעניני משפחה בוויקיטקסט.

מה השתנה במזונות ילדים

עד לאחרונה נהוג היה לכתוב שמזונות ילדים מתבררים תמיד בבית המשפט לענייני משפחה. מיום 18.11.2025, בהוראת שעה לשנתיים, הנוסח של סעיף 3 כולל במפורש "מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים". מזונות ילדים שנכרכו כדין בתביעת גירושין יכולים אפוא להידון בבית הדין הרבני בתקופת הוראת השעה.

מי שאינם יהודים

לפי סעיף 3(ב1) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך גם בענייני משפחה של מי שיש לגביהם סמכות ייחודית לבית דין דתי אחר, "למעט עניני נישואין וגירושין". חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) נמנה גם הוא בהגדרת ענייני משפחה. כלומר, גם התרת נישואין בין בני זוג שאינם יהודים יכולה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה, במקרים שהחוק הזה קובע.

הטבלה מתארת את הכלל. בכל תיק נבדק אם הכריכה נעשתה כדין, ואם התביעה הוגשה בזמן ובסדר הנכון. את שלבי ההליך לפי הסדר מפרט המדריך הליך גירושין בישראל שלב אחר שלב.

הליך יישוב סכסוך: מה חובה לעבור לפני כל תביעה

ברוב סכסוכי המשפחה אי אפשר להגיש תביעה ישירות. קודם מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ורק אחרי תקופה קבועה בחוק נפתחת הדרך לתביעה.

סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, קובע שמי שמבקש להגיש תובענה בסכסוך משפחתי "יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך". הבקשה עצמה קצרה. היא "לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט".

מה קורה אחרי ההגשה, בקווים כלליים

• הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת). הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה.
• לפגישה הראשונה הצדדים מגיעים בעצמם, בלי עורכי דין. להמשך הפגישות מותר להגיע בליווי עורך דין.
• הטיפול ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום. יחידת הסיוע נותנת, לפי סעיף 5 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, "שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור".
• במשך 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 ימים אם התקופה הוארכה, אף צד לא יכול להגיש תובענה לאף ערכאה, גם לא בשאלת הסמכות. הצדדים יכולים להסכים בכתב על תקופה ארוכה יותר.
• אם לא הושגה הסכמה, מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תובענה "בתוך 15 ימים" לכל ערכאה מוסמכת. אם לא הגיש, או הגיש רק על חלק מהנושאים, הצד השני רשאי להגיש על השאר.

מה לא מחייב בקשה ליישוב סכסוך

לפי סעיף 2 לחוק, תביעת גירושין שהוגשה בהסכמת הצדדים, בקשה לאישור הסכם, ערעור ותובענה לאכיפת החלטה שיפוטית אינן דורשות את השלב הזה. לפי סעיף 4א, החוק גם לא חל על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. וגם בתוך תקופת העיכוב אפשר לבקש סעד דחוף או זמני, כולל עיכוב יציאה מן הארץ.

כאן עורך הדין עובד בעיקר על ההכנה: אילו נושאים באמת במחלוקת, מה אפשר לסגור בהסכמה, ואיזו ערכאה עדיפה אם לא תהיה הסכמה. המועד של 15 הימים קצר, ולכן כדאי להכין את כתב התביעה עוד לפני שהתקופה מסתיימת.

גירושין: מה עורך דין לענייני משפחה עושה בתיק גירושין

בתיק גירושין עורך הדין מחליט יחד עם הלקוח אם הולכים להסכם או לתביעה, באיזו ערכאה ובאיזה סדר. אחר כך הוא מנסח את ההסכם או את כתבי הטענות ומייצג בדיונים.

השאלות המרכזיות בגירושין הן הגט עצמו, הכתובה אצל זוגות יהודים, המזונות, הילדים והרכוש. כל אחת מהן מוסברת בפרקים שבעמוד הזה. תהליך הגירושין המלא, מההחלטה ועד פסק הדין, מפורט בעמוד עורך דין גירושין. על משמעות הכתובה ועל הדרך לתבוע אותה אפשר לקרוא בעמוד כתובה.

מזונות ילדים ומזונות בן זוג: איך נקבע הסכום

אין בחוק סכום קבוע למזונות. החיוב נקבע לפי הדין האישי של ההורים ושל בני הזוג, ובית המשפט בוחן את צורכי הילדים, את הכנסות שני ההורים ואת חלוקת זמני השהות.

מזונות ילדים

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע ש"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". אצל הורים יהודים, זה הדין העברי.

בבע"מ 919/15 נקבע, כפי שמסכם אתר כל-זכות, ש"כשמדובר בילדים מעל גיל 6, ההורים ישאו בהוצאות המזונות והמדור בהתאם לחלוקת זמני השהייה" ובהתאם לפערי ההשתכרות. זו לא נוסחה מחייבת אלא כלי עזר. מתחת לגיל 6 החבות בדין העברי מוטלת על האב, אך יש ערכאות ששוקלות גם שם את זמני השהות ואת פערי ההכנסה. ההסבר המלא נמצא בעמוד מזונות ילדים, ועל גבולות ההלכה מרחיב המאמר הלכת השוויון בנטל המזונות.

מה עורך הדין עושה בתיק מזונות: מרכז את ההוצאות של הילדים בפועל, מציג את ההכנסות של שני ההורים מכל מקור, ומתעד את זמני השהות האמיתיים. אלה שלושת הנתונים שעליהם נשען פסק הדין. מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם אפשר לשנות אם יש נסיבות שמצדיקות זאת.

מזונות בן זוג

סעיף 2(א) לאותו חוק קובע ש"אדם חייב במזונות בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". סעיף 2א מאפשר לבית המשפט להתחשב בהכנסות של בן הזוג שתובע מזונות, "מעבודה ומנכסים". הפרטים על היקף החיוב ועל מתי הוא נפסק מופיעים בעמוד מזונות אישה.

כשהמזונות לא משולמים

פסק דין למזונות שלא שולם עובר לשלב הגבייה. חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, מאפשר לזוכה שהוא תושב ישראל לבקש מהמוסד לביטוח לאומי "תשלום חדשי", בתנאים שבחוק. לפי סעיף 3, השיעור הוא לפי פסק הדין או לפי התקנות, "לפי השיעור הקטן יותר".

חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג

לזוגות שנישאו מ-1.1.1974 ואילך, ובלי הסכם ממון אחר, כל בן זוג זכאי בגירושין למחצית השווי של הנכסים שנצברו בנישואין. נכסים מלפני הנישואין, מתנות וירושות נשארים בדרך כלל מחוץ לחלוקה.

הכלל הזה נקרא הסדר איזון המשאבים. הוא קבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. לפי סעיף 3(א), בני זוג שלא עשו הסכם ממון "יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים". לפי סעיף 14, ההסדר לא חל על מי שנישאו לפני תחילת החוק.

מה נכנס לאיזון ומה לא

• נכנס: לפי סעיף 5(ג), "כלל נכסי בני הזוג" כולל גם "זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".
• לא נכנס: לפי סעיף 5(א), נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה, גמלאות ביטוח לאומי ופיצוי על נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו.
• חובות: לפי סעיף 4, הנישואין כשלעצמם אינם מטילים על בן זוג "אחריות לחובות השני". איך חובות משתלבים בחלוקה מוסבר במאמר על איזון משאבים בין בני זוג ושיתוף בחובות.

שלושה כללים שכדאי להכיר

אפשר לאזן לפני הגט. לפי סעיף 5א, בן זוג יכול לבקש איזון משאבים עוד לפני פקיעת הנישואין, אם חלפה שנה מפתיחת הליך להתרת נישואין או מתביעה רכושית, או אם בני הזוג חיים בנפרד "תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה".

הדירה של הילדים מוגנת. לפי סעיף 6א, בית המשפט או בית הדין לא יורו על מכירת דירה שמשמשת מגורים לילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם, עד שיימצא להם "הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם".

חלוקה שווה היא לא תמיד המילה האחרונה. לפי סעיף 8, בנסיבות מיוחדות רשאים בית המשפט או בית הדין לסטות מחלוקה שווה.

בתיקי רכוש עורך הדין עובד בעיקר על ראיות. השאלות שנבדקות בכל תיק:

• מתי נרכש כל נכס, לפני הנישואין או במהלכם, ומאיזה כסף שולם.
• אם נכס שהיה של אחד מבני הזוג לפני הנישואין מומן או שופץ בהמשך מכספים משותפים.
• מה נצבר בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות של כל אחד מבני הזוג.
• אילו חובות נלקחו, למה שימשו ומי חתום עליהם.
• אם יש עסק, מניות בחברה או נכסים שאינם רשומים על שם בני הזוג.
• אם נחתם בעבר הסכם בכתב שמוציא נכס מסוים מהאיזון.

כשיש נכס מקרקעין משותף, השאלה היא גם איך מפרקים את השיתוף בפועל: מכירה, קנייה של חלק בן הזוג השני, או דחייה של המכירה בגלל הילדים לפי סעיף 6א.

משמורת, זמני שהות והסכמי הורות

הורים שנפרדים יכולים להסכים ביניהם מי יחזיק בילדים ומה יהיו זמני השהות. ההסכם מחייב רק אחרי שבית המשפט אישר שהוא לטובת הילדים. אין הסכם? בית המשפט מחליט לפי טובת הילד.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא הבסיס. לפי סעיף 14, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקַטינים". לפי סעיף 15, האפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, "לרבות חינוכו, לימודיו", ואת "הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו".

• הסכם בין ההורים. לפי סעיף 24, הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים מי יחזיק בקטין ומה זכויות ההורה האחר. "הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין".
• החלטה של בית המשפט. לפי סעיף 25, באין הסכם בית המשפט קובע "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
• קול הילד. לפי סעיף 8(ב) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, בית המשפט רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות ההורים. לפי סעיף 3(ד), קטין רשאי אף להגיש תובענה בעצמו בעניין שבו זכותו עלולה להיפגע פגיעה של ממש.

בתיק משמורת עורך הדין בונה תמונה של השגרה של הילדים: מי לוקח לגן ולבית הספר, מי בקשר עם הצוות החינוכי והרפואי, ואיך נראה שבוע רגיל. אותה תמונה משמשת גם בתיק המזונות, כי זמני השהות משפיעים על חלוקת הנטל. הרחבה על ההבדלים בין סוגי המשמורת נמצאת במאמר משמורת ילדים בגירושין, ועל ניסוח הסכם מוסכם בין הורים במאמר הסכמי הורות משותפת.

כשהורה מבקש לצאת עם הילד לחו"ל בלי הסכמת ההורה השני, או כשיש חשש שזה יקרה, אפשר לבקש עיכוב יציאה מן הארץ. זה אחד הסעדים שאפשר לבקש בכל עת, גם בתוך תקופת העיכוב של הליך יישוב הסכסוך.

הסכם ממון, הסכם גירושין והסכם שלום בית

כל הסכם בין בני זוג שמסדיר את הרכוש ביניהם הוא "הסכם ממון" לפי החוק, בלי קשר לשם שניתן לו. הוא צריך להיות בכתב ולקבל אישור של בית משפט או בית דין, או אימות של נוטריון או רושם נישואין כשהוא נחתם לפני החתונה.

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע ש"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם" ושינוי שלו "יהיו בכתב". לפי סעיף 2(א), הוא טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג. לפי סעיף 2(ב), האישור ניתן רק אחרי שהערכאה נוכחה שבני הזוג חתמו "בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

• לפני החתונה: לפי סעיף 2(ג) ו-2(ג1), אימות של רושם הנישואין או של נוטריון יכול לבוא במקום אישור בית המשפט.
• בזמן הנישואין: הסכם שנחתם אחרי החתונה צריך אישור של בית המשפט או של בית הדין. זה נכון גם להסכם שלום בית, אם הוא מסדיר את הרכוש של בני הזוג.
• בגירושין: לפי סעיף 2(ד), הסכם שאושר בפסק דין להתרת נישואין של בית הדין "דינו כדין הסכם ממון שאושר". בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפי סעיף 3(ג) לחוק שלו לאשר הסכם ולתת לו "תוקף של פסק דין", גם כשאין תביעה תלויה.

עורך הדין בודק שההסכם מכסה את כל הנכסים, את הזכויות הפנסיוניות ואת החובות, ושהוא מנוסח כך שיעמוד גם כשאחד הצדדים ינסה לבטל אותו בעוד שנים. עריכת הסכם ממון וליווי באישורו הם שירות נפרד, שמתואר בעמוד עורך דין הסכם ממון. מה חייב להיות בהסכם ואיך מאשרים אותו מוסבר במדריך הסכם ממון.

ידועים בציבור: זכויות, רכוש וירושה

אין בחוק הגדרה אחת לידועים בציבור. בתי המשפט בוחנים אם היה קשר זוגי בעל אופי מחייב, משק בית משותף והכרה של הסביבה בבני הזוג כזוג. חלק מהזכויות זהות לאלה של נשואים וחלק לא.

כמה חוקים מתייחסים לידועים בציבור במפורש:

• ירושה. לפי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, כשאיש ואישה "החיים חיי משפחה במשק בית משותף" אינם נשואים ואחד מהם נפטר, ובשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו הנפטר הוריש לו את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים. זה חל כשאין הוראה אחרת בצוואה.
• סמכות. לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, "בן משפחתו" כולל את "הידועה בציבור כאישתו". כלומר סכסוך בין ידועים בציבור מתברר בבית המשפט לענייני משפחה.
• הגנה מאלימות. בחוק למניעת אלימות במשפחה, "בן זוג" מוגדר "לרבות ידוע בציבור".

לגבי רכוש, המצב שונה מנשואים. חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור נבחנת לפי הפסיקה ולפי הראיות על השיתוף בפועל, ולא לפי הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון. לכן עורך הדין אוסף ראיות לשני דברים: עצם ההכרה כידועים בציבור, וכוונת השיתוף בכל נכס. המבחנים שבתי המשפט מפעילים מפורטים במאמר הקריטריונים המשפטיים להכרה בידועים בציבור. זוג שרוצה להסדיר מראש את הרכוש יכול לחתום על הסכם, וכשמדובר בירושה עדיף לבדוק את הנושא מול עורך דין ירושה.

אבהות, אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך

שלושת הנושאים האלה אינם קשורים לגירושין, אבל הם בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. תביעת אבהות נפתחת בבית המשפט, ובדיקה גנטית נעשית רק בצו שלו. אפוטרופוס לבגיר ממנה בית המשפט. ייפוי כוח מתמשך נחתם מראש, בלי בית משפט.

אבהות

סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה כולל "תובענה לאבהות או לאמהות". לפי סעיף 28א לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, "לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה ... אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה". לפי סעיף 28ב, בית המשפט לא יורה על בדיקה בלי הסכמת הנבדק. אצל קטין נדרשת הסכמת האחראי עליו, ומגיל 16 גם הסכמת הקטין. תוצאת ההליך משפיעה בין היתר על חובת המזונות. ההליך מוסבר בעמוד בדיקת אבהות.

אפוטרופסות לבגיר

לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס "לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו". בקשה כזו יכולים להגיש בן הזוג, קרוב או היועץ המשפטי לממשלה.

אבל אפוטרופסות היא מוצא אחרון. לפי סעיף 33א, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לבגיר אלא אם בלי מינוי עלולים להיפגע זכויותיו, לא הופקד ייפוי כוח מתמשך באותם עניינים, ואי אפשר להשיג את המטרה "בדרך המגבילה פחות". אחת החלופות היא תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב, שמסייע לאדם אך "לא יקבל החלטות בשמו". לכן, לפני בקשה למינוי אפוטרופוס, בודקים אם יש ייפוי כוח מתמשך ואם תמיכה בקבלת החלטות מספיקה.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור מראש מי יחליט בשמו כשלא יוכל להחליט בעצמו. לפי סעיף 32ב, אפשר לתת אותו בעניינים אישיים, בענייני רכוש, או בשניהם, כולם או חלקם.

• לפי סעיף 32יג(א), הוא נערך בכתב "לפי טופס שייקבע בתקנות".
• לפי סעיף 32יד(א), הוא נחתם "לפני עורך דין שעבר הכשרה לעניין עריכת ייפוי כוח מתמשך", שאין לו עניין אישי בו. עורך הדין חייב להסביר לממנה את המשמעות ואת החלופות.
• לפי סעיף 32יז(א), הוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ו"הפקדת ייפוי הכוח היא תנאי מוקדם לכניסתו לתוקף".
• לפי סעיף 32יט, הוא נכנס לתוקף כשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, ומיופה הכוח מסר הצהרה לאפוטרופוס הכללי. בענייני רכוש אפשר לקבוע שייכנס לתוקף מיד.

ההסבר המלא על עריכת המסמך נמצא במאמר ייפוי כוח מתמשך.

אלימות במשפחה וצווי הגנה

צו הגנה אוסר על אדם להתקרב לבן משפחתו, להטריד אותו או להיכנס לדירה שבה הוא גר, גם אם יש לו זכויות בדירה. אפשר לקבל אותו במעמד צד אחד, בלי הליך יישוב סכסוך ובלי לחכות להליך אחר.

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, קובע את הכללים:

• איפה מגישים. לפי סעיף 1, "בית משפט" לעניין החוק הוא "בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון".
• מה הצו אוסר. לפי סעיף 2(א), הצו יכול לאסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה או להימצא במרחק מסוים ממנה, "אף אם יש לו זכות כלשהי בה", "להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום", ולמנוע שימוש בנכס שמשמש את בן המשפחה.
• מתי ניתן. לפי סעיף 3, כשבסמוך לפני הבקשה האדם "נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין", כשהתנהגותו מעידה על "סכנה גופנית ממשית", או כשהתעלל בבן משפחתו "התעללות נפשית מתמשכת".
• במעמד צד אחד. לפי סעיף 4(א), הצו יכול להינתן במעמד צד אחד, והדיון בנוכחות שני הצדדים מתקיים "לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו". צו בעילה של התעללות נפשית ניתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם המשיב הוזמן ולא הגיע.
• כמה זמן. לפי סעיף 5(א), הצו תקף עד שלושה חודשים. אפשר להאריך אותו עד שישה חודשים בסך הכול, ומנימוקים מיוחדים עד שנה, ושוב מנימוקים מיוחדים שנה נוספת.

לפי סעיף 4א לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בקשה לצו הגנה אינה מחייבת בקשה ליישוב סכסוך. לפי סעיף 10 לחוק למניעת אלימות במשפחה, בית המשפט לא יימנע מלדון בבקשה רק מפני שהעניין מתברר בהליך אחר. בפועל, עורך הדין מכין את התצהיר ואת הראיות, ומחליט עם הלקוח לאיזו ערכאה לפנות. הראיות הנפוצות בבקשה כזו הן תיעוד של האירועים עם תאריכים, הודעות ותכתובות, תמונות, מסמכים רפואיים ואישור על תלונה במשטרה אם הוגשה. כשצו הגנה ניתן נגד הורה, בית המשפט רשאי לפי סעיף 2(ח) לתת הוראות לשמירת הקשר בין ההורה לילד, בתנאי שנוכח שהקשר לא יפגע בילד. לכן בודקים מראש גם את ההשלכות על הליכי המשמורת. הצעדים המעשיים מפורטים במאמר אלימות במשפחה: איך להגן על עצמך משפטית.

סיוע משפטי מהמדינה בענייני משפחה

מי שידו אינה משגת לממן עורך דין יכול לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים. בענייני משפחה נבדקת רק ההכנסה של המבקש עצמו, ולא של בני משפחתו.

לפי סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, לשכת הסיוע המשפטי נותנת שירות "בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם". לפי סעיף 4, הלשכה רשאית לדחות בקשה שאין לה "בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות". כלומר, נבדקים גם המצב הכלכלי וגם סיכויי התיק.

לפי אתר כל-זכות, הסיוע בתחום המשפחה כולל, בין היתר, משמורת וזמני שהות, מזונות, אבהות, חלוקת רכוש בין בני זוג, אלימות במשפחה, גירושין, אימוץ, צוואות וירושות. הסיוע ניתן בלי תשלום, למעט אגרה. תנאי הזכאות המפורטים מופיעים בעמוד סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי בכל-זכות.

בנוסף, השירות ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים אינו כרוך בתשלום.

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני בחיפה ובצפון

הערכאה נקבעת לפי מקום המגורים, לא לפי מקום המשרד של עורך הדין. לפי תקנה 6(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, תובענה ראשונה בין בני זוג או בין הורים לילדיהם מוגשת לפי "מקום מגוריהם המשותף", ואם אין כזה, לפי המגורים המשותפים האחרונים בישראל, בתנאי שאחד הצדדים עדיין גר שם.

לפי סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תובענה חדשה בין אותם צדדים מוגשת לאותו בית משפט שדן בתובענה הקודמת, אלא אם הנשיא הורה אחרת.

הערכאות באזור, לפי המאגר הרשמי ב-gov.il

• בית המשפט לענייני משפחה בחיפה: שדרות הפלי"ם 12, חיפה.
• בית המשפט לענייני משפחה בקריות: דרך עכו 194, קרית ביאליק.
• בית המשפט לענייני משפחה בטבריה: רחוב חשמונאים 3, טבריה.
• בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת: כיכר קריית יצחק רבין, נוף הגליל.
• בית הדין הרבני האזורי חיפה: פלי"ם 7, חיפה.
• בית הדין הרבני האזורי טבריה: בן זכאי 16, טבריה.

לפי צו בית המשפט לעניני משפחה משנת 1998, תחום השיפוט של בתי המשפט בחיפה, בקריות ובחדרה הוא "מחוז חיפה, לרבות נפת עכו". לפי הצו למחוז הצפון משנת 1997, בית המשפט בנוף הגליל-נצרת דן ב"נפת יזרעאל", ובית המשפט בטבריה ב"נפת כנרת ונפת רמת הגולן". בצפון פועלים גם בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני אזורי בצפת, ובית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה.

הפרטים הרשמיים מופיעים ברשומה של בית המשפט לענייני משפחה חיפה ב-gov.il. מה שמיוחד להליכים בחיפה, כולל מיקום יחידות הסיוע, מפורט בעמוד עורך דין גירושין בחיפה.

איפה אנחנו מטפלים בענייני משפחה

המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, מת"מ), בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון), בעפולה (התוכנה 4) ובקיבוץ חפצי-בה. התיק מתנהל בערכאה של מקום המגורים, ולא לפי מיקום הסניף, ולכן תושבי הצפון והמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב אליהם.

לתיקי גירושין יש עמודים לפי אזור ועיר:

• עורך דין גירושין בצפון
• עורך דין גירושין במרכז
• עורך דין גירושין בעכו
• עורך דין גירושין בנצרת
• עורך דין גירושין בחדרה
• עורך דין גירושין בצפת
• עורך דין גירושין בבית שאן
• עורך דין גירושין בשפרעם

לתושבי הקריות ריכזנו את הערכאות, יחידת הסיוע ובית הדין הרבני בעמוד עורך דין משפחה בקריות.

שאלות נפוצות על עורך דין לענייני משפחה

מדריכים קשורים

טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנו

דיני משפחה · 10 דק' קריאה

מאמר בדיני משפחה - ידועים בציבור - ירושה

דיני משפחה · 9 דק' קריאה

מאמר בדיני משפחה – עזבונות וירושות - בטלות הסכם מתנה

דיני משפחה · 8 דק' קריאה