משכנתא אחרי הפטר חדלות פירעון: לוח זמנים ריאלי לשיקום האשראי
אין בחוק תקופת המתנה למשכנתא אחרי הפטר, וההחלטה היא של הבנק. נתוני ההליך, ובהם ההפטר עצמו, נמסרים לנותני אשראי שלוש שנים ממועד העברתם למאגר ונשמרים לתיעוד עד עשר שנים, ולפי הודעת משרד האוצר תיקון מס' 6 מקצר לשנה נתונים שליליים לחיווי. בזמן ההליך קבלת אשראי טעונה אישור הממונה, ונכס שנרכש בתקופת התשלומים נכלל בקופת הנשייה.
הפטר מוחק את חובות העבר, אבל הוא לא מוחק את ההליך מהזיכרון של מערכת האשראי. מי שמתכנן לקנות דירה אחרי חדלות פירעון צריך להבין שלושה דברים: מה אסור בזמן ההליך, מה מופיע במאגר נתוני האשראי ולכמה זמן, ומה הבנק רשאי ומחויב לבדוק. המדריך עובר על כל אחד מהם לפי לשון החוק, בלי הבטחות על זמני אישור שאין להן מקור.
האם אפשר לקבל משכנתא אחרי הפטר בחדלות פירעון?
כן, אין בחוק איסור לקבל משכנתא אחרי הפטר. אבל גם אין בחוק זכות לקבל משכנתא, וההחלטה נשארת בידי הבנק.
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע בסעיף 2(א) שבנק לא יסרב "סירוב בלתי סביר" לפתוח חשבון עובר ושב. באותו סעיף נכתב במפורש: "אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". משכנתא היא אשראי. לכן השאלה המעשית אינה "האם מותר", אלא מה הבנק רואה כשהוא בודק את הבקשה.
מה שהבנק רואה נקבע בעיקר בחוק נתוני אשראי. נתון על הליך חדלות פירעון נכנס למאגר של בנק ישראל, והוא יכול להגיע לבנק דרך חיווי או דוח אשראי. מה זה חיווי, איך הוא נוצר ומתי אפשר לתקן אותו, מוסבר במדריך על חיווי אשראי שלילי. כאן נתמקד במה שקורה אחרי ההפטר.
אפשר לקחת משכנתא או הלוואה עוד בזמן ההליך?
רק באישור הממונה. סעיף 123(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע שהיחיד "לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה".
יש כאן מלכודת נוספת, שרבים לא מכירים. לפי סעיף 164(א), נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים נכלל בקופת הנשייה, למעט הנכסים המוחרגים בחוק. כלומר דירה שנקנית באמצע תוכנית הפירעון עלולה להיכנס לקופה שממנה נפרעים הנושים. ההכנסה שעל בסיסה נקבעו התשלומים החודשיים אינה חלק מהקופה.
גם הפטר לאלתר לא סוגר את השאלה מיד. לפי סעיף 167(ג), בית המשפט רשאי להורות שנכסים שיוקנו ליחיד עד שלוש שנים ממתן הצו לשיקום כלכלי ייכללו בקופה, ובנסיבות חריגות גם מעבר לכך. לכן לפני רכישה בתקופה הזו בודקים מה נקבע בצו עצמו.
ומה לגבי דירה שכבר יש עליה משכנתא? סעיף 229 לחוק, שמגביל מכירת דירת מגורים בהליך, לא חל על מימוש משכנתה על הדירה (סעיף 229(ז)). על מימוש כזה חלים דיני הנושה המובטח, ומה כונס נכסים רשאי לעשות מוסבר במאמר כונס נכסים על הדירה.
מי שרוצה לסיים את התשלומים מוקדם כדי לקנות דירה צריך לדעת שפירעון בסכום חד-פעמי אפשרי רק בבקשה לשינוי הצו לבית המשפט, ורק אם הוכח שמקור הכסף אינו מנכסי קופת הנשייה (סעיף 170(ד)). לסקירה של כל מה שחייב רשאי לבקש במהלך ההליך, ראו מה יכולים חייבים לבקש בהליכי חדלות פירעון.
מה מופיע במאגר נתוני האשראי אחרי חדלות פירעון?
כמעט כל שלב בהליך מדווח. לפי התוספת הראשונה לתקנות נתוני אשראי, הממונה על הליכי חדלות פירעון מעביר למאגר בין השאר: בקשה לצו לפתיחת הליכים, צו לשיקום כלכלי, הפטר (לרבות הפטר לאלתר), ביטול הפטר, הסדר חוב, וסיום ההליך וסיבת הסיום.
לא כל הנתונים האלה מסווגים באותו אופן:
- נתון שמעיד "באופן מובהק" על אי-פירעון: לפי תקנות 3(1) ו-4(1), בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב. נתון כזה נמסר ללשכת האשראי לצורך חיווי (סעיף 35(א) לחוק).
- נתונים שאפשר לצרף לחיווי: לפי תקנה 14(4), לבקשת נותן האשראי הלשכה רשאית למסור יחד עם החיווי גם את מתן הצו לשיקום כלכלי, "קבלת הפטר לפי סעיף 167 או אישור על הפטר לפי סעיף 174", ביטול הפטר, ואישור או השלמה של הסדר חוב.
המשמעות: ההפטר עצמו הוא נתון במאגר. הוא לא מוחק את הרישום על ההליך, אלא מוסיף לו את הסוף. גם סיום ההליך וסיבת הסיום מועברים למאגר, ולכן חשוב לוודא שהם דווחו נכון.
כמה זמן הנתונים על ההליך גלויים לבנקים?
לפי נוסח החוק המעודכן שמפרסם בנק ישראל, שלוש שנים מהמועד שבו כל נתון הועבר למאגר. אחר כך הנתון נשמר לתיעוד בלבד, עד עשר שנים.
סעיף 23(א) לחוק נתוני אשראי קובע שבנק ישראל ישמור את המידע "לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד". בתום עשר השנים נמחקים הפרטים המזהים (סעיף 23(ג)).
שני דברים חשובים נובעים מהנוסח:
- התקופה נמנית לכל נתון בנפרד, ממועד העברתו. הצו לפתיחת הליכים הועבר בתחילת הדרך. נתון ההפטר הועבר רק בסוף. לכן שלוש השנים של נתון ההפטר מתחילות מאוחר יותר.
- אי אפשר "לצאת מהמאגר" כדי למחוק נתון שלילי. לפי סעיף 22(ה)(1), מי שהועבר לגביו נתון המעיד באופן מובהק על אי-פירעון אינו זכאי לבקש אי-הכללה במאגר עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתון.
שינוי חקיקה שצריך לעקוב אחריו. ביולי 2026 אישרה הכנסת את חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6). לפי הודעת משרד האוצר, נקבע בו שתקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים המשמשים לחיווי תקוצר משלוש שנים לשנה אחת. ההודעה לא פירטה מועד תחילה ולא פירטה על אילו נתונים בדיוק הקיצור חל. לכן לפני שמסתמכים על התקופה הקצרה, בודקים את הנוסח שיפורסם ואת מה שמופיע בפועל בדוח.
איך נראה לוח הזמנים מהצו ועד שהנתון יורד מהחיווי?
אין בחוק "תאריך משכנתא". יש בו רכיבי זמן, וכל אחד מהם מזיז את נקודת ההתחלה. הטבלה מרכזת אותם, החל מבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד.
| שלב | מה קובע החוק | המקור |
|---|---|---|
| בקשה לממונה עד צו לפתיחת הליכים | הצו ניתן בתוך 30 ימים מהגשת בקשה של יחיד, אם התנאים מתקיימים | סעיף 105(א) לחוק חדלות פירעון |
| מהצו ועד תום ההליכים | אסור לקבל אשראי בלי אישור הממונה | סעיף 123(א) |
| בדיקת הנאמן | דוח עד תום תשעה חודשים ממינוי הנאמן, וניתן לדחייה. הצעת הממונה בתוך 60 ימים מהדוח | סעיפים 153(א), 154(א) |
| תקופת התשלומים | שלוש שנים מהצו לשיקום כלכלי, וניתן לקצר או להאריך. נכס שנרכש בתקופה נכלל בקופה | סעיפים 163, 164(א) |
| הפטר | היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר. הממונה נותן אישור על ההפטר | סעיף 174(א), (ג) |
| הנתון במאגר | נמסר לנותני אשראי שלוש שנים ממועד ההעברה, ונשמר לתיעוד עד עשר שנים | סעיף 23(א) לחוק נתוני אשראי |
| תיקון מס' 6 | לפי הודעת משרד האוצר, קיצור לשנה של נתונים שליליים לחיווי. מועד התחילה לא פורט | הודעת משרד האוצר |
מה אפשר להסיק מהטבלה בלי להמציא: מי שמגיש בקשת משכנתא זמן קצר אחרי ההפטר מגיש אותה כשנתון ההפטר נמצא בתוך תקופת החשיפה. זה לא אומר שהבקשה תידחה, כי ההחלטה והמדיניות הן של כל בנק. זה אומר שהבנק יכול לראות את ההליך. כדי להבין את התמונה המלאה של המחיר שיש להליך, כולל ההשפעה על האשראי, ראו המחיר האמיתי של הליך חדלות פירעון.
מה בודקים מיד אחרי ההפטר?
קודם את המסמכים, ורק אחר כך את הבנק. ארבע בדיקות:
- אישור ההפטר. לפי סעיף 174(ג) הממונה נותן אישור על ההפטר. שומרים אותו, כי זה המסמך שמראה שההליך הסתיים.
- חובות שנשארו. לפי סעיף 175(א), ככלל אינם בני הפטר: תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה או מעבירות מסוימות, וחוב מזונות לפי פסק דין. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל הפטר על חלק מהם (סעיף 175(ב)). לכן חשוב לדעת בדיוק אילו חובות נשארו.
- ערבים ולווים נוספים. ההפטר חל על "היחיד, והוא בלבד" (סעיף 174(א)). ערב או לווה משותף לא משתחררים בגלל ההפטר שלכם. על מצבו של ערב מול הבנק מוסבר במאמר זכויות הערב מול הבנק.
- הגבלות. הצו לשיקום כלכלי קובע, בין השאר, אילו הגבלות ימשיכו לחול אם הן נחוצות (סעיף 161(ב)). בודקים בנוסח הצו מה נקבע, ולא מניחים שכל ההגבלות פקעו.
אחרי הבדיקות האלה מזמינים דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל. לפי סעיף 38(ד) לחוק נתוני אשראי, הדוח נמסר "בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה". דוח רגיל מכיל את שלוש השנים האחרונות, ודוח מלא מכיל את כל המידע שבמאגר. ההזמנה נעשית באתר מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל.
מה עושים אם הדוח מציג חוב שהופטר כחוב פתוח?
פונים לבנק ישראל בבקשה לתקן. לפי סעיף 56(א), לקוח שסבור שהמידע "אינו נכון, שלם או מדויק" זכאי לבקש מבנק ישראל למחוק, להשלים או לתקן אותו.
התהליך קבוע בחוק. בנק ישראל מסמן במאגר שמתקיים בירור ופונה למקור המידע. מקור המידע חייב להשיב לכל המאוחר בתוך שבעה ימים (סעיף 56(ג)). אם יש מחלוקת, בנק ישראל רשאי לרשום הערה במאגר או למחוק את הנתון (סעיף 57(א)). במקביל אפשר להגיש תלונת ציבור לממונה על שיתוף בנתוני אשראי.
הבדיקה הזו כדאית לפני בקשת המשכנתא, לא אחרי סירוב. תיק הוצאה לפועל שנסגר ועדיין מופיע כפתוח, או חוב שנכלל בהפטר ועדיין מדווח כפתוח, הם נתונים שגויים. את הדרך המלאה לתקן אותם מפרט המאמר על תיקון נתוני אשראי שליליים.
מה הבנק רשאי לבדוק כשמבקשים משכנתא?
הבנק יכול לבקש חיווי או דוח אשראי, אבל בשני המקרים יש לכם זכויות. ובנוסף, כל משכנתא כפופה למגבלות של בנק ישראל שחלות על כל לווה.
- חיווי: לפי סעיף 33, נותן אשראי רשאי לבקש חיווי "ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו".
- דוח אשראי: לפי סעיף 26(א)(4), דוח נמסר רק בהסכמה מפורשת של הלקוח, וההסכמה ניתנת "רק לגבי עסקת אשראי מסוימת".
- שינוי תנאים לרעה: נותן אשראי שקיבל דוח אשראי ושינה לרעה את תנאי העסקה חייב להודיע על כך מיד ולמסור את פרטי לשכת האשראי (סעיף 31(א)).
המגבלות הכלליות נקבעו בהוראת ניהול בנקאי תקין 329 של בנק ישראל. בנק לא יאשר הלוואה לדיור בשיעור מימון העולה על 75% לדירה יחידה, 70% לדירה חליפית ו-50% לדירה להשקעה. הוא גם לא יאשר הלוואה בשיעור החזר מההכנסה העולה על 50%. המשמעות למי שיצא מהליך: הון עצמי והכנסה יציבה נדרשים בכל מקרה, בלי קשר להפטר.
אם הבקשה נתקלת בחוב ישן מול בנק מסוים, או בגלל רישום שנוי במחלוקת, אפשר להיעזר בעורך דין בנקים לבחינת הרישום ומה נמסר לבנק.
חשבון בנק וכרטיס אשראי: מאיפה מתחילים?
מחשבון עובר ושב. בניגוד לאשראי, על פתיחת חשבון החוק מגן במפורש.
סירוב לפתוח חשבון נבחן לפי סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח): סירוב בלתי סביר אסור, והצבת "תנאים בלתי סבירים" דינה כדין סירוב. כשבנק מסרב, אפשר לבדוק את הצעדים שמתוארים במאמר על סירוב הבנק בפתיחת חשבון בנק.
לגבי כרטיסים, כדאי להכיר את נקודת המוצא מתקופת ההליך. לפי סעיף 142(4), בתקופת הביניים אפשר להגביל שימוש בכרטיס חיוב, "למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי" שעובדים מול יתרת זכות. כלומר כרטיס חיוב מיידי אינו חלק מההגבלה הזו. מתי בנק או חברת כרטיסים יסכימו לתת מסגרת אשראי, זו החלטה עסקית שלהם ואין לה מועד בחוק. אם החשבון עצמו מוגבל בגלל שיקים, הטיפול שונה, ומוסבר במאמר על ביטול הגבלה בחשבון הבנק.
מה עלול להאריך את הדרך למשכנתא?
שני דברים מופיעים בחוק במפורש: ביטול ההפטר, והליך חדש.
לפי סעיף 176(א), בית המשפט רשאי לבטל הפטר "בכל עת" אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכה, או אם היחיד לא שיתף פעולה או הפר תנאי מהותי. גם ביטול הפטר הוא נתון שמועבר למאגר.
הליך נוסף פוגע עוד יותר. לפי סעיף 163(ג), בין הנסיבות שמצדיקות תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים נמנה צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו. כלומר חזרה להליך בתוך שבע שנים עלולה להאריך את תקופת התשלומים, ואיתה את כל לוח הזמנים. על ההבדלים בין ההליך של היום לבין פשיטת הרגל הישנה, ראו מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל.
מי שעדיין בתוך ההליך ושוקל את צעדיו לקראת דירה, יכול לבחון את השלבים עם עורך דין חדלות פירעון לפני כל התחייבות. ומי שכבר קיבל הפטר, הצעד הראשון הוא לבדוק מה מדווח עליו, ואיך קוראים ומתקנים את זה מוסבר במדריך על חיווי אשראי שלילי ותיקונו.
שאלות נפוצות על משכנתא אחרי הפטר חדלות פירעון
כמה זמן צריך לחכות אחרי ההפטר כדי לקבל משכנתא?
אין בחוק תקופת המתנה, וההחלטה היא של הבנק. מה שהחוק קובע הוא כמה זמן הנתונים גלויים: לפי סעיף 23(א) לחוק נתוני אשראי, נתון נמסר לנותני אשראי שלוש שנים ממועד העברתו למאגר, ונשמר לתיעוד עד עשר שנים. לפי הודעת משרד האוצר, תיקון מס' 6 לחוק מקצר לשנה את תקופת הנתונים השליליים המשמשים לחיווי, אך ההודעה לא פירטה מועד תחילה.
האם ההפטר מוחק את הרישום על ההליך במאגר נתוני האשראי?
לא. ההפטר עצמו הוא נתון שהממונה מעביר למאגר, לצד הצו לפתיחת הליכים, הצו לשיקום כלכלי וסיום ההליך. לפי תקנה 14(4) לתקנות נתוני אשראי, לשכת אשראי רשאית למסור יחד עם חיווי גם את נתון קבלת ההפטר. כל נתון נמנה בנפרד ממועד העברתו.
אפשר לקנות דירה בזמן תוכנית הפירעון?
מסוכן. קבלת אשראי, ובכלל זה משכנתא, מהצו ועד תום ההליכים טעונה אישור הממונה (סעיף 123(א)). בנוסף, נכס שיוקנה בתקופת התשלומים נכלל בקופת הנשייה, למעט נכסים מוחרגים (סעיף 164(א)). גם בהפטר לאלתר בית המשפט רשאי לכלול בקופה נכסים שיוקנו עד שלוש שנים מהצו לשיקום כלכלי (סעיף 167(ג)).
הדוח מציג חוב שהופטר כחוב פתוח. למי פונים?
לבנק ישראל. לפי סעיף 56(א) לחוק נתוני אשראי, מי שסבור שהמידע אינו נכון, שלם או מדויק מבקש מבנק ישראל לתקן. מקור המידע חייב להשיב בתוך שבעה ימים לכל המאוחר. במחלוקת, בנק ישראל רשאי לרשום הערה או למחוק את הנתון.
האם אפשר לבקש לצאת מהמאגר כדי שהבנק לא יראה את ההליך?
לא מיד. לפי סעיף 22(ה)(1), מי שהועבר לגביו נתון המעיד באופן מובהק על אי-פירעון אינו זכאי לבקש אי-הכללה במאגר עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתון. לפי התקנות, בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים הם נתונים כאלה.
הבנק חייב לתת לי משכנתא אם אין לי חובות?
לא. סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) אוסר סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב, אבל קובע ש"אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". בנוסף, לפי הוראה 329 של בנק ישראל, שיעור המימון לדירה יחידה לא יעלה על 75%, ושיעור ההחזר מההכנסה לא יעלה על 50%.
ההפטר שלי משחרר גם את בן הזוג שחתם איתי על ההלוואה?
לא. סעיף 174(א) לחוק חדלות פירעון קובע שהיחיד, "והוא בלבד", פטור מחובות העבר. ערב או לווה משותף שאינם בהליך נשארים חייבים. כדאי לבדוק את מצבם לפני שמתכננים הלוואה משותפת חדשה.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
