עורך דין לענייני הוצאה לפועל: ייצוג חייבים וזוכים בכל 23 הלשכות

קיבלתם אזהרה בהוצאה לפועל: מה עושים ב-20 הימים הראשונים

אזהרה על פסק דין נותנת לחייב 20 ימים מיום ההמצאה לשלם או להגיש בקשה לצו תשלומים, לפי סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל. אם התיק נפתח על שיק, על שטר או על תביעה על סכום קצוב, המועד להתנגדות הוא 30 ימים.

הדבר הראשון שעורך דין לענייני הוצאה לפועל בודק הוא על מה נפתח התיק. פסק דין, שיק, שטר חוב ותביעה על סכום קצוב נראים דומים באזהרה, אבל לכל אחד מסלול תגובה אחר ומועד אחר. טעות בזיהוי המסלול בשבוע הראשון עלולה לסגור את הדלת להתנגדות.

הבדיקה השנייה היא איך הומצאה האזהרה. לפי סעיף 7(ג), הגבלות, רישום במרשם החייבים המשתמטים והליכי הבאה אפשריים רק אם החייב התייצב או שהאזהרה הומצאה לו בהמצאה מלאה. מנגד, סעיף 7(ג1) קובע שהגשת בקשה בתיק נחשבת להמצאה מלאה ביום ההגשה. לכן גם בקשה שנראית תמימה משנה את מצב התיק, וכדאי להגיש אותה רק כחלק מתוכנית.

הבדיקה השלישית היא אם יש טענה נגד החוב עצמו. חייב ששילם יכול להעלות טענת פרעתי לפי סעיף 19, אבל עליו הראיה, ולפי סעיף 19(ג) טענה בלי יסוד מובילה להוצאות מיוחדות. כשאין טענה נגד החוב, מכינים בקשה לצו תשלומים שנשענת על מסמכים.

ומה קורה אם לא עושים כלום? סעיף 7ג(ב) קובע שחייב שלא מילא אחר האזהרה ולא ביקש צו תשלומים ייחשב "בעל יכולת המשתמט מתשלום", אלא אם נתן הסבר סביר. סעיף 7(א1) מוסיף שחייב שאינו יכול לשלם צריך להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 ימים מהמצאת האזהרה. ההתעלמות היא שפותחת את הדרך לקבלת מידע על החייב בלי הסכמתו, להגבלות ולהליכי הבאה.

לכן 20 הימים הראשונים אינם זמן המתנה. זה הזמן לאסוף את המסמכים, לבדוק את החוב ולבחור מסלול. הסבר מפורט על כל רכיב במסמך עצמו מופיע במאמר על אזהרה בהוצאה לפועל.

הוטל עיקול על חשבון הבנק או על המשכורת: איך מבטלים

עיקול לא מבטלים בשיחה עם הבנק. מגישים בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל, ובמקביל מזהים אילו כספים בחשבון מוגנים בחוק ומבקשים לשחרר אותם.

עיקול בנקאי תופס מהר. לפי סעיף 45א, צו שהומצא למרכז הבנק חל על כל הסניפים ברגע שההודעה הגיעה לסניף, או לכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מההמצאה. בפועל, החשבון נחסם לפעמים עוד לפני שהחייב הבין שנפתח נגדו הליך.

השאלה הראשונה היא מה נכנס לחשבון. גמלאות של המוסד לביטוח לאומי אינן ניתנות לעיקול לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, אלא לשם תשלום מזונות, וההגנה חלה עליהן גם בבנק במשך 30 ימים מיום ששולמו. סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל מוסיף רשימת כספים שאין מעקלים בידי צד שלישי, ובהם מזונות המגיעים לחייב, מענק השתתפות בשכר דירה, וכספים מכוח סל שירותי הבריאות או ביטוח סיעודי. כשמוכיחים שהכסף שבחשבון הוא כסף כזה, יש בסיס לבקשה לשחרורו.

במשכורת הכלל שונה. סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר מגן על חלק מהשכר החודשי נטו: סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה שהייתה משתלמת לעובד לפי הרכב משפחתו. אם הסכום הזה עולה על 80% מהשכר, החלק המוגן יורד ל-80% מהשכר. לפי סעיף 8(ו) ההגנה ממשיכה לחול על השכר חודש ימים מיום שהועבר לבנק. ההגנה הזו לא חלה על עיקול לשם תשלום מזונות.

על רכב חלים כללים משלו. סעיף 21א מתיר לעקל רכב שחונה ברשות הרבים הרחק מבית החייב רק אם קדם לכך עיקול ברישום במשרד הרישוי והומצאה הודעה, נעשה מאמץ ממשי להודיע לחייב סמוך לפני העיקול, והרכב אינו רשום כרכב של נכה. סעיף 22 פוטר מעיקול כלים ורכב שבלעדיהם החייב אינו יכול לקיים את מקור פרנסתו, עד סכום שנקבע בתקנות.

בקשה לביטול עיקול בנויה משלושה רכיבים: מקור הכספים, המסמכים שמוכיחים אותו, והצעה מעשית לתשלום החוב שנותר. בלי הרכיב השלישי הבקשה מתמקדת רק בחייב, ואילו הרשם צריך לאזן גם את זכות הזוכה לגבות. הרחבה על עיקולים בהליכי הוצאה לפועל ועל צמצום הנזק בזמן שהם חלים מופיעה במאמר נפרד.

מה עושה עורך דין לענייני הוצאה לפועל בפועל

עורך דין לענייני הוצאה לפועל הופך מסמך שהגיע מהלשכה לתוכנית פעולה עם מועדים. הוא מזהה את המסלול, מגיש לרשם את הבקשה הנכונה, ומנהל את המגע מול הצד השני.

ההבדל בין מדריך לבין ייצוג הוא בפרטים. המדריך הכללי על הוצאה לפועל מסביר איך המערכת בנויה ומה המשמעות של כל הליך. הייצוג מתחיל מהתיק הספציפי: מי הזוכה, על מה נפתח התיק, מתי הומצאה האזהרה, אילו הליכים כבר ננקטו, ומה המצב הכלכלי האמיתי.

בתיק של חייב העבודה כוללת בדרך כלל:

• תמונת מצב מלאה של כל התיקים הפתוחים, כולל חובות, עיקולים והגבלות שכבר הוטלו.
• בדיקת החוב: האם יש טענת פרעתי, עילה להתנגדות לשטר או פגם בתנאים שבהם נפתח התיק.
• הכנת בקשה לצו תשלומים עם הצהרה ומסמכים שעומדים בדרישות סעיף 7א.
• הכנה לחקירת יכולת והופעה בה.
• בקשות לביטול עיקולים והגבלות, ובקשות לשחרור כספים מוגנים.
• משא ומתן על הסדר עם הזוכה, שעליו מודיעים ללשכה לפי סעיף 19ב.
• ערר או ערעור על החלטות לפי סעיף 80, כשההחלטה שגויה.

בתיק של זוכה העבודה הפוכה: פתיחת תיק במסלול הנכון, איתור נכסים ושימוש מדוד באמצעי הגבייה. בשני הצדדים יש כלל משותף. מי שפועל בתוך המועדים שומר על אפשרויות, ומי שמתעורר אחרי שההגבלה כבר בתוקף עובד מול עובדות מוגמרות.

החוק עצמו, ובו כל הסעיפים שמוזכרים בעמוד הזה, זמין בנוסח המלא של חוק ההוצאה לפועל. לשאלה אם כדאי לפנות לעורך דין בכלל, ובאיזה שלב, מוקדש מאמר נפרד על מתי באמת צריך עורך דין הוצאה לפועל.

ייצוג חייבים: הגנות, התנגדויות ולוחות זמנים

ייצוג חייב מתחיל בשאלה אחת: האם החוב נכון. אם כן, המטרה היא פריסה שאפשר לעמוד בה והסרת ההגבלות. אם לא, המטרה היא לעצור את הביצוע ולהעביר את המחלוקת להכרעה.

ההגנות העיקריות של חייב כתובות בחוק עצמו:

• טענת פרעתי לפי סעיף 19: חייב שכבר שילם, כולו או חלקו, מבקש מהרשם לקבוע מה נותר. הרשם רשאי לעכב את הביצוע מטעמים מיוחדים, ובדרך כלל יצווה על הפקדת ערובה.
• צו תשלומים לפי סעיף 7א: פריסה לפי יכולת, לתקופה של עד שלוש שנים בחוב שאינו עולה על 100,000 ש"ח ועד ארבע שנים בחוב גבוה יותר (סעיף 7א1). הרשם רשאי להאריך בתקופות נוספות של עד שלוש שנים בסך הכול.
• הגנת דירת המגורים לפי סעיף 38: אין מכירה ופינוי של דירת מגורים בלי שהוכח שלחייב ולמשפחתו יהיה מקום מגורים סביר או סידור חלוף. הכלל חל גם על מימוש משכנתה.
• נכסים פטורים מעיקול לפי סעיפים 22 ו-50: ריהוט, מיטות, בגדים וכלי בית, טלפון נייד ומחשב אישי של יחיד, וכספים מוגנים כמו גמלאות.
• ערעור לפי סעיף 80: החלטות רשם ניתנות לערעור ברשות לפני בית משפט השלום. החלטות מסוימות, ובהן עיכוב יציאה מהארץ וטענת פרעתי, ניתנות לערעור בזכות.

לוח הזמנים של חייב צפוף, והמועדים שונים לפי סוג המסמך:

חייב שהגיש התנגדות לשטר או טענת פרעתי פטור מההתייצבות לחקירת יכולת עד שההתנגדות או הטענה נדחו. אם נדחו, המועד נספר מיום הדחייה (סעיף 67(א1)(2)).

נקודה שחייבים רבים מפספסים היא שנטל ההוכחה מוטל עליהם. סעיף 7ג(א) קובע שעל החייב להוכיח את מידת יכולתו, ומי שלא הביא מידע ומסמכים בלי הסבר סביר ייחשב משתמט. לכן ייצוג של חייב הוא קודם כל עבודת מסמכים, ורק אחר כך טיעון. פירוט של זכויות חייבים בהוצאה לפועל מופיע במאמר נפרד.

ייצוג זוכים: פתיחת תיק, אמצעי גבייה ומה באמת עובד

זוכה צריך שלושה דברים: מסמך שניתן לביצוע, מסלול פתיחה נכון ומידע על נכסי החייב. בלי המידע, גם אמצעי הגבייה החזקים ביותר לא יניבו כסף.

המסמך קובע את המסלול. פסק דין מבוצע כמו שהוא. שטר חליפין, שטר חוב ושיק ניתנים לביצוע כמו פסק דין לפי סעיף 81א, והחייב רשאי להתנגד בתוך 30 ימים. חוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, עד 75,000 ש"ח ביום ההגשה, יכול להיפתח כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1. אבל קודם צריך להמציא לחייב התראה בדואר רשום, ורק בתום 30 ימים ממנה מגישים את הבקשה. דוגמה נפוצה היא גביית צ'קים חוזרים, שבה בחירת המסלול משפיעה על קצב הגבייה.

אחרי הפתיחה מגיע שלב המידע. חייב שלא שילם ולא התייצב לחקירת יכולת נחשב משתמט, ואז אפשר לדרוש מסירת מידע עליו בלי הסכמתו (סעיף 7(א1)). הדרכים לכך מפורטות במאמר על קבלת מידע על חייב.

אמצעי הגבייה עצמם:

• עיקול חשבונות בנק, שחל על כל הסניפים לכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים (סעיף 45א). תקנה 74א לתקנות ההוצאה לפועל קובעת שאם הבנק השיב שיש חשבון וחלפה שנה, הזוכה יקבל הודעה לפעול בתוך 30 ימים למימוש העיקול, אחרת ייחשב כאילו ביקש לבטלו.
• עיקול משכורת, בכפוף לחלק המוגן לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר.
• עיקול רכב ומיטלטלין, בכפוף לתנאים ולפטורים שבסעיפים 21א ו-22.
• עיקול מקרקעין, בכפוף להגנת דירת המגורים שבסעיף 38.
• הגבלות לפי סעיף 66א, כשמתקיימים התנאים שבסעיף 66ב.

מה עובד בפועל תלוי בחייב. חייב שכיר עם חשבון פעיל שונה מחייב עצמאי בלי נכסים רשומים. עורך הדין של הזוכה בוחר את סדר הפעולות, כי עיקול שנתקל רק בכספים מוגנים לא יניב דבר, והגבלה שהתבקשה לפני שהתקיימו התנאים שבסעיף 66ב לא תוטל.

לפעמים הדרך הקצרה לכסף היא דווקא הסדר. לפי סעיף 19ב, זוכה שהגיע להסדר עם החייב מודיע ללשכה, וההליכים מעוכבים כל עוד ההסדר מתקיים. אם החייב מפר, הזוכה מדווח על התקבולים, שולח לחייב הודעה בדואר רשום, ורשאי לבקש לחדש את ההליכים כשחלפו 15 ימים. סקירה רחבה של דרכי פעולה לגביית חובות מופיעה במאמר נפרד.

איחוד תיקים: מתי זה משתלם ומתי זה מזיק

איחוד תיקים מרכז את כל החובות בהוצאה לפועל לתשלום חודשי אחד. הוא משתלם לחייב עם כמה תיקים ויכולת החזר אמיתית. הוא מזיק למי שצריך לצאת מהארץ, או למי שהכנסתו לא תספיק לפרוע את הכול בתקופה שהחוק קובע.

לפי סעיף 74ב, חייב רשאי לבקש לאחד את כל התיקים התלויים ועומדים נגדו. תיקי מזונות אינם נכללים באיחוד (סעיף 74א). אבל להגשת הבקשה יש מחיר מיידי:

• סעיף 74ד(א) מחייב את הרשם לתת צו עיכוב יציאה מהארץ עם הגשת הבקשה. אפשר לבקש, בתצהיר ומטעמים מיוחדים, שלא לתת אותו או לבטלו.
• סעיף 74ה מתיר לרשם לצוות על עיקול נכסי החייב כבר עם הגשת הבקשה.
• סעיף 74ג(א) קובע שההליכים בתיקים אינם נעצרים עד שניתן צו איחוד. הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים, להשהות הליך לתקופה של עד 60 יום.
• סעיף 74ו מחייב לשלם את השיעור החודשי המוצע כבר עם ההגשה, ומדי חודש עד להחלטה.

המבחן המכריע הוא סעיף 74ט. צו איחוד יינתן רק אם הרשם נוכח, אחרי חקירת יכולת, שהחייב יוכל לפרוע את כל חובותיו בתוך התקופות שבסעיף 7א1, או בתקופה ארוכה יותר אם כל הזוכים הסכימו. חייב שחובותיו גבוהים מדי ביחס להכנסתו עלול לשלם תשלומים חודשיים, להיות מעוכב ביציאה מהארץ, ולקבל בסוף דחייה.

יש גם עילות דחייה שקשורות להתנהלות. סעיף 74י מתיר לדחות בקשה אם החייב מסר פרטים כוזבים, לא גילה את כל נכסיו או חובותיו, לקח על עצמו אחרי ההגשה התחייבות כספית שאינה לצרכים חיוניים, או לא דיווח מיד על תיק חדש שנפתח נגדו.

קיימת גם דרך שקטה יותר. לפי סעיף 74טו1, כשהרשם נותן צו תשלומים הוא שוקל לאחד בתוכו את כל התיקים, בתנאי שיידע את החייב על תוצאות האיחוד והחייב הסכים. לכן לפני כל בקשה עושים חשבון פשוט: סך החובות, התקופה המרבית שהחוק מאפשר, והתשלום החודשי שייגזר מהם. אם התשלום הזה גבוה מהיכולת, האיחוד אינו הכלי הנכון. פירוט נוסף על איחוד תיקים בהוצאה לפועל מופיע במאמר ייעודי.

חקירת יכולת: איך מתכוננים ומה קובע את גובה הצו

גובה צו התשלומים נגזר ממה שהחייב מצליח להוכיח. חקירת יכולת בלי מסמכים עלולה להסתיים בקביעה שהחייב משתמט, לפי סעיף 67(ד), ולא בצו שמותאם ליכולתו.

לפי סעיף 67(א), הרשם בודק את המצב הכלכלי של החייב, את נכסיו, את גובה הכנסתו ומקורותיה, את יציאותיו מישראל וכניסותיו אליה, ואת חובותיו והוצאותיו. סעיף 67(ד) קובע שחייב שלא התייצב נחשב משתמט, ושחייב שהתייצב ולא הציג מסמכים שנדרש להציג עלול להיחשב משתמט גם הוא.

ההכנה נשענת על הרשימה שבסעיף 7א(א)(1). ההצהרה צריכה לפרט נכסים, הכנסות וחובות של החייב, של בן או בת הזוג, של הילדים הקטינים ושל הילדים הבוגרים הגרים איתו. היא צריכה לכלול גם תאגידים בשליטתם ופרטי חשבונות בנק, והכול לגבי השנה שקדמה להגשה. לבקשה מצורף כתב ויתור על סודיות, ובלעדיו הלשכה לא תקבל אותה (סעיף 7א(א1)).

בפועל, עורך הדין בונה עם הלקוח תיק מסמכים שעונה מראש על השאלות של הרשם: תלושי שכר או דוחות הכנסה, דפי חשבון, הוצאות קבועות מתועדות וחובות אחרים. חשוב במיוחד להסביר פערים, למשל הפקדות חריגות בחשבון או הוצאה גדולה. הסבר סביר הוא מה שמבחין בין חייב שיכולתו מוגבלת לבין חייב שנחשב משתמט (סעיף 7ג(א)).

אחרי החקירה הרשם רשאי לצוות על תשלום החוב בשיעורים (סעיף 69(א)). אם היכולת משתנה בהמשך, החייב צריך להודיע על כך ורשאי לבקש לשנות את הצו (סעיף 7א(ו)). חקירה שהתקיימה בלי הזוכה אינה סוף פסוק: לפי סעיף 67(ב1), הזוכה רשאי לבקש חקירה נוספת בנוכחותו. מדריך הכנה מפורט מופיע במאמר על חקירת יכולת בהוצאה לפועל.

הגבלות: דרכון, חשבון בנק, כרטיסי אשראי, ומה קרה לרישיון הנהיגה

רשם ההוצאה לפועל רשאי להגביל חייב שנחשב משתמט בחמישה תחומים: דרכון, יציאה מהארץ, חשבון בנק, כרטיס חיוב וייסוד תאגיד. הגבלה על רישיון נהיגה כבר לא קיימת, כי הפסקה שעסקה בה בסעיף 66א נמחקה מהחוק.

הנקודה הזו חשובה, כי חלק מהאתרים עדיין מציגים את רישיון הנהיגה כהגבלה פעילה. מי שמחפש היום איך מבטלים הגבלה על רישיון נהיגה בהוצאה לפועל צריך לדעת שהסמכות להטיל אותה בוטלה בתיקון לחוק.

ההגבלות הקיימות לפי סעיף 66א:

• הגבלה מקבלת דרכון, מהחזקתו או מהארכת תוקפו.
• עיכוב יציאה מהארץ.
• הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
• הגבלה משימוש בכרטיס חיוב.
• הגבלה מייסוד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד.

הגבלות הדרכון והיציאה מהארץ לא יוטלו אם הרשם שוכנע שהיציאה דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו. ההגבלה על כרטיס חיוב לא חלה על כרטיס חיוב מיידי שפועל כנגד יתרת זכות בלבד, או על כרטיס שנטענת בו רק גמלה של המוסד לביטוח לאומי (סעיף 66א1).

ההגבלות אינן אוטומטיות. לפי סעיף 66ב, חייב משתמט יוגבל רק אם חלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה והחובות עולים על 2,500 ש"ח, או שחלפה שנה והחובות עולים על 500 ש"ח. בחוב מזונות התנאים שונים. בנוסף, לפי סעיף 66ג ההגבלה נכנסת לתוקף רק 30 ימים אחרי שנשלחה לחייב התראה.

30 הימים האלה הם חלון הפעולה. אפשר לפרוע, להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שהחייב אינו משתמט, או לקבל החלטה אחרת. גם אחרי שההגבלה נכנסה לתוקף, סעיף 66ד(ג) מחייב את הרשם לבטל אותה אם החייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה. הגבלת חשבון בשל שיקים שחזרו היא מסלול נפרד, והטיפול בה מוסבר במאמר על ביטול הגבלה בחשבון הבנק.

עיכוב יציאה מהארץ יכול להינתן גם לפי סעיף 14, כשיש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת בלי לפרוע את החוב. כאן יש רף כספי: לא יינתן צו אם סך החובות בתיקי החייב קטן מ-50,000 ש"ח, וצו שניתן יבוטל לבקשת החייב אם החובות ירדו מתחת ל-40,000 ש"ח. הרף הזה לא חל על חוב מזונות.

התנגדות לביצוע שטר ולביצוע תביעה על סכום קצוב

תיק שנפתח על שיק, על שטר חוב או על תביעה על סכום קצוב לא עבר דרך בית משפט. לכן החייב יכול להגיש התנגדות בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה, ואז הביצוע מעוכב והמחלוקת עוברת לבית המשפט.

בשטרות, סעיף 81א(ג) קובע שההתנגדות תיתמך בתצהיר שמפרט את העובדות ואת הנימוקים. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל מוסיפה שההתנגדות מוגשת ללשכה שבה הוגשה בקשת הביצוע או ללשכה שליד בית המשפט המוסמך מקומית, ומפרטת את הסכום שלגביו היא מוגשת. עם הגשתה הרשם מעכב את הביצוע ומעביר את העניין לבית המשפט.

בתביעה על סכום קצוב, סעיף 81א1(ד) קובע אותו מועד של 30 ימים, עם תצהיר וכל מסמך תומך. אפשר לטעון גם שהתביעה לא עמדה בתנאי הסף: שאין עליה ראיה בכתב, שהסכום עלה על 75,000 ש"ח ביום ההגשה, או שלא הומצאה התראה כדין. אם הרשם נוכח שהתנאים לא התקיימו, הוא מעביר את התביעה לבית המשפט (סעיף 81א1(ו)).

התצהיר שמוגש עם ההתנגדות מפרט את העובדות ואת הנימוקים שעליהם נשען החייב, והוא מה שעובר לבית המשפט יחד עם התיק. לכן מנסחים אותו כמסמך משפטי ולא כמכתב הסבר, ומצרפים אליו את המסמכים שתומכים בכל טענה.

ומה אם 30 הימים חלפו? תקנה 109 מאפשרת לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות גם אחרי תום התקופה. הבקשה מועברת לבית המשפט, שרשאי להאריך את המועד ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל בינתיים. פירוט על איחור בהגשת התנגדות ועל התנגדות לביצוע שטר חוב מופיע במאמרים ייעודיים.

מתי עוברים מהוצאה לפועל לחדלות פירעון

עוברים לחדלות פירעון כשאין דרך לפרוע את החובות גם בפריסה המרבית שהחוק מאפשר. ההוצאה לפועל גובה חוב בתיק, וחדלות פירעון היא הליך נפרד שמטפל בחובות של היחיד במסגרת אחת.

החוק עצמו בונה את המעבר. לפי סעיף 7א2, חייב שאינו יכול לשלם גם בתקופות שבסעיף 7א1 מגיש הודעה על כך לרשם. אם סך חובותיו אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק, ההודעה נחשבת כבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון אצל רשם ההוצאה לפועל. אם החובות גבוהים יותר, הלשכה מוסרת לו מידע על הגשת בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון. הסכומים בחוק חדלות פירעון מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד (סעיף 352 לחוק חדלות פירעון), ולכן הרף בפועל גבוה מהמספר שבנוסח.

גם הרשם יכול ליזום את המעבר. לפי סעיף 77א, רשם שנוכח שאין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל, ושפנייה לחדלות פירעון תועיל, ימסור מידע לחייב ולזוכה, ורשאי להשהות את ההליכים לתקופה סבירה כדי לאפשר את הפנייה.

מה שאין היום הוא הכרזה על חייב מוגבל באמצעים. סעיף 69י1 קובע שמיום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יוכרז חייב כמוגבל באמצעים. מי שמחפש את המסלול הזה צריך לבחון במקומו צו תשלומים, הסדר עם הזוכים או הליך חדלות פירעון. לפי אתר רשות האכיפה והגבייה, יחידות חדלות פירעון פועלות בלשכות אילת, אשקלון, באר שבע, חיפה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת עילית ותל אביב.

ההחלטה אינה טכנית. לפני שעוברים ממסלול למסלול ממפים את כל החובות, את ההכנסה ואת הנכסים, ובודקים אם צו תשלומים או הסדר יכולים להספיק. כשהתשובה שלילית, השלב הבא מתאים לליווי של עורך דין חדלות פירעון.

23 לשכות ההוצאה לפועל בישראל ואיפה מתנהל התיק שלכם

רשות האכיפה והגבייה מפעילה 23 לשכות הוצאה לפועל, לפי מאגר הלשכות באתר gov.il. בשתיים מהן, בית שאן ורחובות, לא פותחים תיקים: תיקים של לשכת בית שאן נפתחים בלשכת טבריה, ותיקים של לשכת רחובות נפתחים בלשכת ראשון לציון.

הלשכה שבה נפתח התיק אינה המקום היחיד לפעול בו. סעיף 2(ב) לחוק קובע שבכל בית משפט שלום שאין לידו לשכה אפשר להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע על תיקים. ובהתראה על הגבלה, סעיף 66ג(ב) מאפשר להתייצב לחקירת יכולת גם בלשכה שליד בית משפט השלום באזור מגורי החייב.

בצפון הלשכות קרובות זו לזו. לשכת חיפה נמצאת ברחוב העצמאות 86, לשכת הקריות בדרך עכו 194 בקריית ביאליק, לשכת עפולה ברחוב ירושלים 4, לשכת נצרת עילית ברחוב מעלה יצחק 14 ולשכת טבריה ברחוב יוחנן בן זכאי 16. מידע על ייצוג מקומי מופיע בעמודים עורך דין הוצאה לפועל בקריות, עורך דין הוצאה לפועל בעפולה ועורך דין הוצאה לפועל בנצרת עילית.

במרכז, לשכת תל אביב נמצאת ברחוב המסגר 6 ולשכת נתניה בשדרות בן צבי 18. ערעור על החלטת רשם מוגש לבית משפט השלום, ברשות או בזכות לפי סוג ההחלטה (סעיף 80(ב)), ובביצוע פסק דין בענייני משפחה לבית המשפט לענייני משפחה. כתובות, שעות וזימון תורים מתעדכנים במאגר הלשכות של רשות האכיפה והגבייה.

מה מביאים לפגישה הראשונה

לפגישה הראשונה מביאים כל מסמך שהגיע מהלשכה, ואת המסמכים שמראים את המצב הכלכלי. ככל שהתמונה מלאה יותר, אפשר לקבוע כבר בפגישה אם יש טענה נגד החוב ואיזה מסלול מתאים.

רשימה לחייב:

• האזהרה, ההתראות וכל החלטה של רשם, יחד עם המעטפות או אישורי המסירה. מועד ההמצאה קובע את כל המועדים.
• מספרי כל התיקים הפתוחים, גם אלה שנפתחו בלשכות אחרות.
• המסמך שעליו נפתח התיק: פסק הדין, השיק, שטר החוב או החוזה.
• אסמכתאות לתשלומים ששולמו לזוכה, והתכתבויות על הסדר.
• תלושי שכר או דוחות הכנסה, ודפי חשבון של השנה האחרונה.
• אישורים על גמלאות וקצבאות שנכנסות לחשבון.
• פירוט הוצאות קבועות וחובות אחרים, כולל משכנתה והלוואות.
• פרטים על בן או בת הזוג ועל הילדים הגרים בבית, כפי שנדרש בהצהרה לפי סעיף 7א.

מי שמגיע מצד הזוכה מביא את המסמך שמבסס את החוב, את ההתכתבות עם החייב, וכל מידע שיש לו על נכסי החייב ועל מקום עבודתו.

ומילה על תזמון: לא כדאי להגיש בקשה בתיק לפני הפגישה. לפי סעיף 7(ג1), הגשת בקשה נחשבת להמצאה מלאה של האזהרה ביום ההגשה, ולכן היא צריכה להיות חלק מהתוכנית ולא צעד ראשון מבוהל.

איפה אנחנו מטפלים בתיקי הוצאה לפועל

המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, מת"מ), בתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון), בעפולה (התוכנה 4) ובקיבוץ חפצי-בה. התיק עצמו מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל שבה נפתח, ולא לפי מיקום הסניף, ולכן תושבי העמקים, הגליל והמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב אליהם.

מידע על ההליך לפי עיר:

• עורך דין הוצאה לפועל בעפולה
• עורך דין הוצאה לפועל בגלבוע
• עורך דין הוצאה לפועל בשפרעם
• עורך דין הוצאה לפועל בעכו
• עורך דין הוצאה לפועל בנהריה
• עורך דין הוצאה לפועל בכרמיאל
• עורך דין הוצאה לפועל בנצרת
• עורך דין הוצאה לפועל בנתניה

ללשכות ההוצאה לפועל של כפר סבא ונתניה ולערים שהן משרתות ראו את העמוד עורך דין הוצאה לפועל בשרון.

חייבים וזוכים מחיפה ומהקריות ימצאו במקום אחד את לשכת ההוצאה לפועל בחיפה, עם כתובות ומה מתנהל בכל אחד מהם, בעמוד עורך דין בחיפה והקריות.

שאלות נפוצות על הוצאה לפועל

מדריכים קשורים

מהן הזכויות העיקריות של חייבים בהליכי הוצאה לפועל?

הוצאה לפועל · 8 דק' קריאה

מזעור נזקים במהלך עיקולים בהליכי הוצאה לפועל?

הוצאה לפועל · 7 דק' קריאה

מה המשמעות של אזהרה בפתיחת תיק הוצאה לפועל?

הוצאה לפועל · 9 דק' קריאה