תביעת אבהות ובדיקה גנטית: מתי בית המשפט מורה על בדיקה ומה נובע ממנה
בדיקה גנטית לקביעת אבהות נערכת רק לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה, ובדיקה פרטית בלי צו אינה קבילה כראיה ואף מהווה עבירה. ככלל נדרשת הסכמת הנבדק, אבל בית המשפט רשאי לצוות גם בלי הסכמה כשיש סיכוי סביר לנכונות הטענה. כשהאם הייתה נשואה לאחר בתוך 300 ימים לפני הלידה, בדיקה תיערך רק בצורך ממשי הגובר על הפגיעה.
מהי תביעת אבהות ומי רשאי להגיש אותה?
תביעת אבהות היא הליך שבו מבקשים מבית המשפט לקבוע מי אביו של ילד. היא מוגשת כשהאב לא הכיר בילד, כשגבר מבקש להיות מוכר כאב, או כשאדם שרשום כאב טוען שאינו האב.
לפי כל-זכות, את התביעה רשאים להגיש אחד מהוריו של הקטין, הקטין באמצעות אפוטרופוס שבית המשפט מינה לו, או הקטין עצמו לאחר שבגר. כלומר, גם האם, גם גבר שטוען שהוא האב, וגם הילד כשיגדל.
בעבר נהגו לדבר על "בדיקת רקמות". היום הבדיקה היא בדיקה גנטית (DNA), והחוק מכנה אותה "בדיקה גנטית לקשרי משפחה". הגדרתה בסעיף 2 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000: בדיקה "לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם".
תביעת אבהות נוגעת כמעט תמיד גם במזונות, בהסדרי הורות ולעיתים בירושה. לכן כדאי לבחון אותה מול כלל התמונה המשפחתית, ולא כהליך טכני של בדיקה. בשלב הזה רבים פונים לעורך דין לענייני משפחה, שבוחן את הראיות, את מצבה המשפטי של האם בזמן הלידה ואת ההשלכות על הילד.
לאיזה בית משפט מגישים תביעת אבהות?
לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, מונה במפורש "תובענה לאבהות או לאמהות" בין ענייני המשפחה, וסעיף 3(א) קובע שהם יידונו בבית המשפט לענייני משפחה.
לפי כל-זכות, מגישים לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצא מקום מגוריו של הקטין. על התביעה משלמים אגרה, ואפשר לבקש פטור במקרה של מצוקה כלכלית.
לפני הגשת התביעה יש שלב מקדים. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מונה "אבהות או אמהות" בין סוגי הסכסוך המשפחתי, ולכן מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, ובתקופת עיכוב ההליכים של 60 ימים אי אפשר להגיש תביעה.
לאחר הגשת התביעה מעבירים העתק ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים, שמגישה לבית המשפט את עמדתה. זה מתיישב עם סעיף 28טז לחוק מידע גנטי, שלפיו העתק מכל בקשה לבדיקה גנטית "יומצא ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו". לפי כל-זכות, הדיון מתקיים בדלתיים סגורות.
האם אפשר לעשות בדיקת אבהות פרטית בלי צו?
לא. סעיף 28א לחוק מידע גנטי קובע: "לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה ... אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה". הסכמה של שני ההורים אינה מחליפה את הצו.
לבדיקה פרטית יש שתי תוצאות. הראשונה ראייתית. לפי סעיף 28יב, תוצאות בדיקה שנערכה בלי צו "לא יובאו לפני בית משפט, בית דין דתי או כל ערכאה שיפוטית אחרת, ולא יהיו קבילות כראיה".
השנייה פלילית. סעיף 38(א)(7) קובע עונש של עד חמש שנות מאסר או קנס למי ש"עורך בדיקה גנטית לקשרי משפחה שלא לפי צו של בית משפט או של בית דין דתי".
המשמעות המעשית: ערכה שהוזמנה מהאינטרנט או מעבדה בחו"ל אינן דרך לקצר את ההליך. תוצאה כזו לא תשמש בבית המשפט, ועלולה לסבך את מי שהזמין אותה.
מתי בית המשפט מורה על בדיקה גנטית?
ככלל, רק כשהנבדק מסכים. סעיף 28ב(א)(1) קובע שבית המשפט לא יורה על בדיקה "אלא אם כן נתן הנבדק את הסכמתו לכך".
כשהנבדק קטין, נדרשת הסכמת האחראי עליו, כלומר הורה, הורה חורג, מאמץ או אפוטרופוס. אם מלאו לקטין 16 שנים, נדרשת גם הסכמתו. לפי סעיף 28ב(א)(2), בית המשפט שומע גם את עמדת הקטין בהתאם לגילו ולבגרותו, אלא אם השמיעה עלולה לפגוע בטובתו.
יש חריג. סעיף 28ו מתיר לצוות על בדיקה "גם בלא הסכמת הנבדק", בשני תנאים מצטברים:
- בית המשפט שוכנע "כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים".
- לנבדק ניתנה הזדמנות להשמיע את התנגדותו.
בדיקה בלי הסכמה נעשית רק "בדרך של בדיקה חיצונית": דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי, דגימת רוק, או דגימת שיער עם שורשיו (לא מחלקים מוצנעים של הגוף). כשמדובר בקטין שלא ניתנה לגביו הסכמה, בית המשפט ממנה לו עורך דין או אפוטרופוס לדין, אם אינו מיוצג.
החריג הזה אינו חל על המקרה הרגיש ביותר, שבו האם הייתה נשואה לאחר. עליו בפרק הבא.
מה קורה כשהאם הייתה נשואה לגבר אחר בזמן הלידה?
כאן החוק מחמיר. לפי סעיף 28ד, אם האם הייתה רשומה כנשואה "בתוך 300 ימים שלפני יום לידת הקטין" לאדם שהבדיקה עלולה לשלול את אבהותו, בית המשפט לא יורה על בדיקה, אלא אם שוכנע "שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה". אותו כלל חל כשאדם כבר רשום כאביו של הקטין.
בין השיקולים שבית המשפט שוקל: חשש לפגיעה בקטין "לרבות לפי דין דתי", והאפשרות לערוך את הבדיקה כך שהפגיעה בזכויותיו תצומצם או תימנע.
כשיש חשש לממזרות לפי דין תורה, חל סעיף 28ה. בית המשפט שומע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ופונה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעת, בלי שמות ופרטים מזהים. אם אין דרך לערוך את הבדיקה בלי לפגוע בכשרות הקטין לנישואין, בית המשפט לא יורה עליה, אלא אם היא נחוצה "לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם".
כשהחשש נוגע לבגיר, בית המשפט מפנה קודם את בעלי הדין ליחידת הסיוע, כדי שיקבלו הסבר על משמעות הבדיקה עבורם ועבור קרוביהם.
גם הרישום משקף את אותו כלל. סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין קובע שלא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאישה שהייתה נשואה לאחר בתוך 300 יום לפני הלידה, "אלא על־פי פסק־דין של בית־משפט או בית־דין מוסמך".
| המצב | הכלל בחוק | הסעיף |
|---|---|---|
| האם לא הייתה נשואה, כל הנבדקים מסכימים | בית המשפט רשאי להורות על בדיקה | 28א, 28ב |
| האם לא הייתה נשואה, הנתבע מסרב | אפשר צו גם בלי הסכמה, בסיכוי סביר ובבדיקה חיצונית בלבד | 28ו |
| האם הייתה נשואה לאחר בתוך 300 ימים לפני הלידה | בדיקה רק בצורך ממשי הגובר על הפגיעה, ולא בלי הסכמה | 28ד |
| חשש לממזרות של קטין | חוות דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול; בלי דרך למנוע פגיעה, רק למניעת סכנת חיים או נכות חמורה | 28ה(א) |
| חשש לממזרות של בגיר | הפניה ליחידת הסיוע לפני מתן צו | 28ה(ב) |
מה זו אבהות אזרחית ומתי היא רלוונטית?
אבהות אזרחית היא קביעה בפסק דין הצהרתי שאדם הוא אביו של הילד לצורכי הדין האזרחי, בלי בדיקה גנטית. לפי כל-זכות, זו הדרך כשיש חשש לממזרות.
ההיגיון פשוט. כשבדיקה גנטית עלולה לפגוע בילד לפי הדין הדתי, בית המשפט יכול להכריע לפי ראיות אחרות, בלי לייצר ממצא גנטי. המסלול הזה נבחן בכל מקרה לגופו, ולכן הבחירה בינו לבין בקשה לבדיקה היא החלטה אסטרטגית שיש לקבל כבר בכתב התביעה.
הנושא הרחב של הכרה בגבר כאב מחוץ לנישואין נדון גם במאמר אבהות, נקודה למחשבה.
מה קורה אם הנתבע מסרב להיבדק?
לסירוב יש מחיר. סעיף 28ח(ב) קובע שבית המשפט "רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים".
במילים אחרות, מי שמסרב לבדיקה עלול להיקבע כאב גם בלי בדיקה. בנוסף, לפי סעיף 28ח(א), מי שמסרב אחרי צו שניתן בלי הסכמתו לפי סעיף 28ו חשוף להליכים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. הוראה זו אינה חלה על קטין, על אדם שמונה לו אפוטרופוס או על פסול דין.
איך נערכת הבדיקה ומי מקבל את התוצאות?
הבדיקה נערכת רק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות הכיר בהם בהודעה ברשומות (סעיף 28ז(ב)). מעבדה בחו"ל אפשרית רק מטעמים מיוחדים שבית המשפט רושם, ובתנאים שבסעיף 28ז(ג).
לפי סעיף 28ז(א), הבדיקה נערכת בדרך שמבטיחה "שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו". גם כשהצו ניתן בלי הסכמה, הנבדק רשאי להסכים לדגימה שאינה חיצונית (סעיף 28ו(ד)).
התוצאות לא נשלחות לצדדים. סעיף 28ט(א) קובע שהן "לא יימסרו אלא לבית המשפט שהורה על עריכתה". לאחר שמיעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט רשאי לאסור את פרסומן, לאסור את גילוי שם הנבדק, ואפילו לא לגלות את התוצאות לבעלי הדין, כולם או חלקם.
סעיף 28יא מוסיף שאין להשתמש בדגימה או בתוצאות "אלא למטרה שלשמה נערכה הבדיקה". פרטי הביצוע מוסדרים בחוק מידע גנטי ובתקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), התש"ע-2010.
האם בית הדין הרבני יכול להורות על בדיקת אבהות?
כן, אבל בתנאים מצומצמים. לפי סעיף 28יד, בית דין דתי רשאי להורות על בדיקה רק בעניין שבסמכותו, רק "אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם", ורק באישור מראש של ראש בית הדין הדן בעניין. לבית הדין אין סמכות לצוות על בדיקה בלי הסכמה.
את תביעת האבהות עצמה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה. חשוב לדעת גם את סעיף 28יג: קביעה שבית משפט קבע לפי בדיקה לא מחייבת בית דין דתי, וקביעה של בית דין דתי לא מחייבת בית משפט. כשההליך מתנהל במקביל להליך גירושין, השאלה איזו ערכאה דנה במה משפיעה על התוצאה, ולכן כדאי לתאם אותה עם עורך דין להליכי גירושין שמטפל בתיק.
מה ההשלכות של קביעת אבהות על מזונות, ירושה ורישום?
קביעת אבהות יוצרת מעמד של הורה, עם זכויות וחובות. היא אינה נגמרת במזונות.
מזונות. לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו" לפי הדין האישי החל עליו. לפי כל-זכות, קביעה שאדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו בתשלום מזונות. מאז בע"מ 919/15, בילדים מעל גיל 6 ההורים נושאים בהוצאות לפי זמני השהות והפרשי ההשתכרות, כפי שמפורט בעמוד מזונות ילדים ובמאמר על הלכת השוויון בנטל המזונות. הילד עצמו יכול גם להגיש תביעה עצמאית למזונות של קטין, וכשפסק הדין לא מקוים יש מסלולים של גביית מזונות ילדים.
ירושה. לפי סעיף 10(2) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ילדי המוריש הם יורשים על פי דין. סעיף 56(ד) מבהיר שלעניין מזונות מהעיזבון, ילד כולל גם "ילד שלא מנישואין". שאלת האבהות עולה לעיתים דווקא אחרי פטירה, כשילד טוען לחלק בעיזבון. על חלוקה בלי צוואה ראו עיזבון כשאין צוואה, ועל ההליך מול הרשם ראו התנגדות לצו ירושה. בהליכים כאלה מעורב בדרך כלל גם עורך דין ירושה.
רישום. לפי סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, שם אביו של ילד שנולד לאישה פנויה נרשם על פי הודעת האב והאם יחד, או על פי פסק דין. כשהאם הייתה נשואה לאחר, רק פסק דין (סעיף 22).
הורות. האב שנקבע מקבל מעמד של הורה בהחלטות על חינוך ומגורים. על מה שנגזר מכך ראו זכויות ההורים בהליכי משמורת.
| תחום | מה משתנה אחרי קביעת אבהות | המקור |
|---|---|---|
| מזונות | חובת מזונות לילדים הקטינים לפי הדין האישי | סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) |
| ירושה | הילד יורש את האב על פי דין | סעיף 10(2) לחוק הירושה |
| מזונות מהעיזבון | גם ילד שלא מנישואין | סעיף 56(ד) לחוק הירושה |
| מרשם האוכלוסין | רישום שם האב על פי פסק הדין | סעיפים 21 ו-22 לחוק מרשם האוכלוסין |
לפני שמגישים תביעה, או כשמקבלים כתב תביעה, כדאי לבדוק מראש את מצב האם בזמן הלידה, את הראיות שאינן גנטיות ואת ההשלכות על המזונות והירושה. זה בדיוק התחום של עורך דין לענייני משפחה, שמכין את ההליך מהבקשה ליישוב סכסוך ועד פסק הדין.
שאלות נפוצות על תביעת אבהות ובדיקה גנטית
האם בדיקת DNA ביתית תקפה בתביעת אבהות?
לא. לפי סעיף 28א לחוק מידע גנטי, בדיקה גנטית לקשרי משפחה נערכת רק לפי צו של בית משפט לענייני משפחה. לפי סעיף 28יב, תוצאות בדיקה בלי צו אינן קבילות כראיה. עריכת בדיקה כזו היא גם עבירה לפי סעיף 38(א)(7).
האם אפשר לחייב גבר לעבור בדיקת אבהות?
כן, בתנאים. סעיף 28ו מתיר צו בלי הסכמה אם יש סיכוי סביר לנכונות הטענה ולנבדק ניתנה הזדמנות להתנגד. הבדיקה תהיה חיצונית בלבד, כמו רוק או תאי לחי. החריג לא חל כשהאם הייתה נשואה לאחר בתוך 300 ימים לפני הלידה.
מה קורה אם הנתבע מסרב להיבדק?
לפי סעיף 28ח(ב), בית המשפט רשאי להסיק מהסירוב כל מסקנה מוצדקת, לרבות קביעה שהוא האב. מי שמסרב אחרי צו שניתן בלי הסכמתו חשוף גם להליכי בזיון בית משפט. הוראת הבזיון אינה חלה על קטין.
מי מקבל את תוצאות בדיקת האבהות?
בית המשפט בלבד. לפי סעיף 28ט(א), התוצאות לא יימסרו אלא לבית המשפט שהורה על הבדיקה. בית המשפט רשאי לאסור את פרסומן ואף לא לגלות אותן לבעלי הדין, לאחר שמיעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת אבהות?
כן. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מונה אבהות בין סוגי הסכסוך המשפחתי, ולכן מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים לפגישות ביחידת הסיוע. בתקופת עיכוב ההליכים של 60 ימים אי אפשר להגיש תביעה.
האם קביעת אבהות מזכה את הילד בירושה?
כן. לפי סעיף 10(2) לחוק הירושה, ילדי המוריש הם יורשים על פי דין. סעיף 56(ד) מבהיר שלעניין מזונות מהעיזבון נכלל גם ילד שלא מנישואין.
אפשר לקבל סיוע משפטי בתביעת אבהות?
לפי כל-זכות, אבהות נמנית בין תחומי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בענייני משפחה. בענייני משפחה נבחנת רק הכנסת המבקש עצמו. לפי חוק הסיוע המשפטי, הסיוע ניתן למי שידו אינה משגת, ואפשר לדחות בקשה שאין לה בסיס סביר.
לעומק התחום: ירושה וצוואות · עורך דין ירושה
