אבהות - נקודה למחשבה
בדיקת אבהות נערכת בישראל רק לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, והפסיקה רואה בבדיקת הרקמות את הבדיקה המהימנה ביותר. כשהמבוקש עלול לשלול אבהות של מי שרשום כאב במרשם האוכלוסין, נדרש צורך ממשי הגובר על הפגיעה הצפויה, ונטל ההוכחה על מבקש הבדיקה. הפסיקה הכירה בכך שהבדיקה משמשת הן להוכחת אבהות והן לשלילתה.
מאמר מקצועי מאת עו"ד לדיני משפחה וגירושין בנושא אבהות.
חלק מהפונים למשרדנו בענייני משפחה מבקשים לברר את עניין האבהות בנסיבות שונות, וזאת בשל המציאות המשתנה בעת האחרונה.
הן בשל ריבוי מערכות יחסים בין בני זוג שאינם נשואים, והן בשל קשיים במערכות נישואים. ולכן לעיתים נדרשת בקשה לקביעת אבהות ולעיתים בקשה לשלילת אבהות.
ישנם משתנים רבים בקיומן של בדיקות לבירור האבהות (בדיקות אבהות) כגון: טובת הקטין, חקר האמת, פגיעה ביוחסין ועוד.
לא למותר לציין כי נקבע בפסיקה, כי בדיקת האבהות המהימנה ביותר הינה באמצעות בדיקת רקמות ובהתאם לחוק מידע גנטי, תשס"א - 2000 (להלן: "חוק מידע גנטי").
אבהות – המסגרת הנורמטיבית:
בהתאם לסעיף 28א לחוק מידע גנטי "לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה - בדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה (ובפרק זה - בית המשפט), ובהתאם להוראות פרק זה".
כך גם נקבע בסעיף 28 ב לחוק הנ"ל כי גם בעת שמדובר על עריכת בדיקה לקטין, יש לשמוע את עמדתו וזאת בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו" ….
אלא אם כן שוכנע, מנימוקים שיירשמו כי שמיעת עמדתו עלולה לפגוע בטובתו".
יתר על כן, בהתאם לסעיף 28ד(א) סיפא נקבע כי אם "…היה אדם רשום במרשם כאמור (מרשם האוכלוסין) כאביו של קטין…. וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו של אדם זולתו, לא בית המשפט על עריכת הבדיקה, אלא אם כן, שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה".
מן האמור עולה, כי הנחת היסוד כי בנסיבות שכאלו עלולה להיגרם פגיעה בקטין וכי על כן "נטל ההוכחה" לקיום הבדיקה חרף אותו חשש לנזק ופגיעה, נופל לפתחו של מבקש הבדיקה, וכשגם בית המשפט להיות משוכנע בדבר הצורך בעריכת הבדיקה למרות הפגיעה.
בעמ"ש (חי') 70668-11-16 ש' נ' ס' - בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נדונה בקשה לשלילת אבהותו של "ילד".
ס' 28ו (א) לחוק קובע כי ביהמ"ש רשאי לצוות על עריכת בדיקה גנטית בתנאים מסוימים אף ללא הסכמת הנבדק ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
1. ביהמ"ש שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים.
2. ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
"בפסק הדין צוין כי ס' 28ו לחוק הנ"ל מנוסח באופן פוזיטיבי, היינו הבדיקה הגנטית נועדה להוכחת האבהות להבדיל משלילת אבהות.
נשאלה השאלה האם ס' 28ו' מאפשר למערער להגיש תובענה לשלילת אבהותו?
לאור תכליתו של החוק, ולאור דברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 203 מיום 29.1.08 עמ' 161), הנני סבור כי "הבדיקה" כלשון החוק, היא גם בדיקה להוכחת אבהות וגם לשלילת אבהות (ראה ע"מ 1260/07 ג.ק. נ' י.ע.) (פורסם בנבו)".
בין היתר נקבע בפסק הדין כי מקום בו מתבקשת בדיקה לצורך שלילת אבהותו של "ילד" בין אם הוא קטין ובין אם לאו - יש להוכיח סיכוי סביר להיעדר קשר משפחתי.
בנסיבות בהן המערער לא הוכיח ולא סיכוי קלוש להיעדר קשר משפחתי, והוא אף מושתק מלטעון כך, אין לבצע בדיקה גנטית.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.
נסכם בקצרה מתוך דבריו של כב' השופט ס. ג'יוסי מפסק הדין:
למתן הצו לבדיקת אבהות, תהיינה השלכות מרחיקות לכת על "ילד" באשר הוא ילד, בין אם הוא "ילד קטין" ובין אם הוא "ילד בגיר"…
גם במקרה שבו הילד הוא בגיר, עדיין יש לבחון את הפגיעה העלולה להיגרם לו מבירור שלילת האבהות והפניית הצדדים לבדיקה גנטית, ולתת לאלה בנסיבות המתאימות, עדיפות על פני האינטרסים של המעוניין בבירור התובענה.
בדיקה גנטית במה מדובר?
בדיקה גנטית היא בדיקה שמבוצעת לרוב דרך קופות החולים (כללית, מאוחדת, לאומית…).
בדיקת אבהות היא סוג אחד מיני רבים של בדיקות גנטיות.
בדיקה זו, מאפשרת לקבוע האם בין שני הנבדקים ישנו קשר משפחתי (קשר של אב ובן).
לצורך הבדיקה מבצעים תהליך שבו מבודדים את החומר התורשתי של האב והחומר התורשתי של הבן (הנבדקים).
לאחר מכן, מבצעים על דגימות אלו בדיקות כדי למצוא מקטעים זהים (מחצית מהחומר התורשתי בכל תא הוא מהאב והמחצית השנייה מהאם).
משרדנו מלווה לקוחות רבים הנמצאים בהליכי גירושין, הסכם ממון, מזונות, משמורת משותפת ובסוגיות משפטיות נוספות בתחום משפחה וגירושין.
אך אנו מספקים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.
להרחבה בתחום: עורך דין גירושין
שאלות נפוצות בנושא אבהות
האם אפשר לערוך בדיקת אבהות בלי צו של בית משפט?
לא. סעיף 28א לחוק מידע גנטי קובע כי בדיקה גנטית לקשרי משפחה לא תיערך אלא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה ובהתאם להוראות החוק. מדובר בהסדר מחייב שנועד להגן על הנבדקים - ובראשם קטינים - מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של תוצאות הבדיקה.
האם בית המשפט רשאי להורות על בדיקה גנטית ללא הסכמת הנבדק?
כן, בתנאים מסוימים. סעיף 28ו(א) לחוק מידע גנטי מאפשר לבית המשפט לצוות על עריכת בדיקה גנטית אף ללא הסכמת הנבדק, ובלבד ששוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים, ושניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
האם בדיקה גנטית יכולה לשמש גם לשלילת אבהות ולא רק להוכחתה?
כן. אף שסעיף 28ו לחוק מנוסח באופן פוזיטיבי, נקבע בפסיקה - לאור תכלית החוק ודברי ההסבר להצעתו - כי הבדיקה כלשון החוק היא גם בדיקה להוכחת אבהות וגם לשלילתה. עם זאת, המבקש לשלול אבהות נדרש להוכיח סיכוי סביר להיעדר קשר משפחתי כתנאי לעריכת הבדיקה.
מה קורה כשמבקשים בדיקה שעלולה לשלול אבהות של אב רשום?
כשאדם רשום במרשם האוכלוסין כאביו של קטין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו, בית המשפט לא יורה על עריכתה אלא אם שוכנע שקיים צורך ממשי הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם. הנחת היסוד היא שבנסיבות כאלה צפויה פגיעה בקטין, ולכן נטל ההוכחה מוטל על מבקש הבדיקה.
האם מתחשבים בעמדת הקטין לפני עריכת בדיקת אבהות?
כן. סעיף 28ב לחוק מידע גנטי קובע כי בעת עריכת בדיקה לקטין יש לשמוע את עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו - אלא אם בית המשפט שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי שמיעת עמדתו עלולה לפגוע בטובתו. הפסיקה הדגישה שגם לילד בגיר עלולה להיגרם פגיעה מבירור שלילת אבהות.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
