בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד: טפסים, אגרה ומה קורה ב-30 הימים הראשונים
בקשה לפשיטת רגל נקראת היום בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. חובות מעל הסף, 176,923 שקל לשנת 2026, מגישים מקוון לממונה על הליכי חדלות פירעון; חובות נמוכים יותר מגישים לרשם ההוצאה לפועל. ההגשה כרוכה באגרה, בתצהיר ובכ-12 מסמכים, והממונה מחליט על הצו בתוך 30 יום.
בקשה לפשיטת רגל נקראת היום בקשה לצו לפתיחת הליכים, והיא מוגשת לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. אם סך החובות שלכם עולה על הסף שבחוק, 176,923 שקל לשנת 2026, מגישים את הבקשה באופן מקוון לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם החובות נמוכים מהסף, הבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל. בשני המסלולים ההגשה כרוכה באגרה, בתצהיר ובחבילת מסמכים, וההחלטה על הצו מתקבלת לרוב בתוך כ-30 יום.
המאמר הזה מיועד למי שהחליט להגיש, או כמעט החליט, ורוצה לדעת מה בדיוק קורה מרגע הלחיצה על "שלח" ועד הצו. תמצאו כאן את שני המסלולים בטבלה, צ'קליסט מסמכים עם "איפה משיגים", ציר זמן של 30 הימים הראשונים, ואת שש הטעויות שמעכבות צווים בלשכת הממונה. מי שמגיש בקשה חסרה מקבל דרישת השלמה, ומי שמסתיר נכס מסכן את ההפטר שבסוף הדרך.
בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון: השם השתנה, ההליך השתנה
מאז ספטמבר 2019 אין בישראל "פשיטת רגל" ליחידים, אלא הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמנוהל בשלב הראשון על ידי הממונה ולא על ידי בית המשפט. ההבדל אינו רק בשם: הבקשה מוגשת מקוונת, הצו ניתן על ידי הממונה, נאמן ממונה מיד, ובית המשפט נכנס לתמונה רק בדיון על תוכנית הפירעון, כשנה אחרי הצו. מי שעדיין קורא לזה "פשיטת רגל" ירוויח מקריאה קצרה על ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל, כי הטפסים והמסלול השתנו לגמרי.
המטרה של החוק החדש, כפי שנכתב בסעיף 1 שלו, היא שיקום כלכלי של החייב לצד השאת ערך לנושים. בפועל זה אומר שהממונה בודק את הבקשה גם בעיניים של הנושים: האם החובות אמיתיים, האם יש נכסים שלא דווחו, והאם החייב פועל בתום לב. עורך דין חדלות פירעון שמכיר את הבדיקה הזו מגיש בקשה שעוברת אותה בפעם הראשונה, וזה ההבדל בין צו תוך חודש לבין סחבת של חצי שנה.
מי זכאי להגיש, ולממונה או להוצאה לפועל? שני המסלולים לפי סכום החוב
כל יחיד שנמצא בחדלות פירעון, כלומר אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק, ובלבד שמרכז חייו בישראל. המסלול נקבע לפי סכום החוב הכולל ביום ההגשה: מעל הסף המעודכן פונים לממונה, ומתחתיו לרשם ההוצאה לפועל, לפי הפרק בחוק שעוסק בחובות בהיקף נמוך. הסף מתעדכן כל שנה לפי המדד, ולכן בדקו את הסכום באתר הממונה ביום ההגשה.
| מאפיין | מסלול הממונה (חוב מעל הסף) | מסלול ההוצאה לפועל (חוב מתחת לסף) |
|---|---|---|
| למי מגישים | לממונה על הליכי חדלות פירעון, מקוון | לרשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה מתנהלים התיקים |
| מי נותן את הצו | הממונה, לרוב תוך כ-30 יום | רשם ההוצאה לפועל |
| מי מפקח על החייב | נאמן שממנה הממונה | נאמן או הרשם עצמו, לפי גודל התיק |
| איפה נקבעת תוכנית הפירעון | בית משפט השלום, כשנה אחרי הצו | רשם ההוצאה לפועל |
| איפה ניתן ההפטר | בית משפט השלום בסיום התוכנית | רשם ההוצאה לפועל בסיום התוכנית |
| משך כולל מקובל | כארבע שנים | לרוב קצר יותר, לפי היקף החוב ויכולת ההחזר |
מהפרקטיקה שלנו: לקוח מנהריה עם חובות של 168 אלף שקל הגיש לבד בקשה לממונה, והיא נדחתה על הסף כי הסכום נמוך מהסף. אצלנו בדקנו את ריכוז התיקים בהוצאה לפועל, גילינו חוב ארנונה שלא נכלל ברשימה, והסכום המעודכן עבר את הסף. הבקשה החדשה לממונה אושרה, והצו ניתן בתוך 26 ימים.
צ'קליסט המסמכים המלא ואיפה משיגים כל אחד
הבקשה המקוונת דורשת כ-12 סוגי מסמכים, ורובם ניתנים להשגה מקוונת תוך יום-יומיים. בקשה שמוגשת בלי אחד מהם מקבלת דרישת השלמה, וכל דרישה כזו דוחה את הצו בשבועות. הרשימה לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019:
| מסמך | איפה משיגים | הערה |
|---|---|---|
| תעודת זהות וספח | אצלכם | כולל פרטי בן הזוג והילדים |
| דוח נתוני אשראי | מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, מקוון | הדוח מרכז את כל ההלוואות והפיגורים |
| ריכוז תיקים בהוצאה לפועל | אתר רשות האכיפה והגבייה או הלשכה | כולל יתרות מעודכנות לכל תיק |
| דפי חשבון בנק ל-12 חודשים | האתר או האפליקציה של הבנק | לכל חשבון, גם חשבון סגור בשנה האחרונה |
| תלושי שכר או דוח רווח והפסד | המעסיק או רואה החשבון | 3 חודשים אחרונים; עצמאי מצרף שומות |
| אישור מעמד מביטוח לאומי | אתר המוסד לביטוח לאומי | כולל קצבאות אם יש |
| נסח טאבו ורישיון רכב | אתר רשות המקרקעין ומשרד התחבורה | לכל נכס רשום על שמכם או על שם בן הזוג |
| רשימת נושים וסכומים | אתם מכינים | שם, כתובת, מקור החוב וסכום |
| תצהיר וכתב ויתור סודיות | נחתמים בפני עורך דין | חלק מהטופס המקוון |
איך ממלאים את הבקשה המקוונת: הטפסים, התצהיר וויתור הסודיות
הבקשה מוגשת במערכת המקוונת של הממונה באתר gov.il, בטופס שמחולק לפרקים: פרטים אישיים, הכנסות והוצאות, נכסים, חובות ונושים, והצהרות. כל פרק דורש מספרים מדויקים, והמערכת לא מאפשרת לשלוח בלי לצרף את הקבצים הנדרשים. את הטופס אפשר לשמור ולחזור אליו, אבל תאריך ההגשה נקבע רק בשליחה הסופית.
התצהיר הוא הלב של הבקשה. אתם מצהירים על נכונות כל הפרטים, ובעיקר על כך שלא העברתם נכסים לאחרים ולא העדפתם נושה מסוים בתקופה שלפני ההגשה. כתב ויתור הסודיות מאפשר לממונה ולנאמן לקבל מידע מהבנקים, מרשות המסים, מביטוח לאומי ומרשם המקרקעין בלי לבקש רשות בכל פעם. שני המסמכים נחתמים בפני עורך דין, וטעות בהם אינה "טעות טכנית": תצהיר לא נכון הוא עילה לביטול הצו ובמקרים חמורים לביטול ההפטר.
כמה זה עולה: אגרה, פטור מאגרה ושכר טרחה
אגרת פתיחת הליך אצל הממונה עומדת על סדר גודל של 1,600 שקל, לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), תשע"ט-2019, והסכום מתעדכן מעת לעת. האגרה משולמת מקוון בעת ההגשה. מי שאינו מסוגל לשלם אותה יכול לבקש פריסה או פטור, בצירוף אסמכתאות על מצבו הכלכלי, והבקשה נבחנת יחד עם הבקשה לצו. במסלול ההוצאה לפועל האגרה נקבעת לפי תקנות ההוצאה לפועל והיא נמוכה יותר.
שכר טרחת עורך דין להליך מלא ליחיד נע לרוב בין כ-10,000 לכ-25,000 שקל בתוספת מע"מ, בפריסה, ותלוי במספר הנושים, בנכסים ובקיומו של עסק. מי שעומד במבחן ההכנסה של האגף לסיוע משפטי זכאי לייצוג חינם, וכדאי לבדוק את זה לפני שמשלמים למישהו. עורך דין חדלות פירעון מומלץ יגיד לכם בעצמו אם אתם עשויים להיות זכאים לסיוע משפטי.
30 הימים הראשונים: מה קורה מרגע ההגשה ועד צו פתיחת ההליכים
הממונה מחויב להחליט בבקשה בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ובבקשה תקינה הצו ניתן לרוב בין השבוע השלישי לשבוע החמישי. ציר הזמן המקובל בלשכת הממונה מחוז חיפה והצפון נראה כך:
| מועד | מה קורה | מה אתם עושים |
|---|---|---|
| יום 0 | שליחת הבקשה ותשלום האגרה, קבלת מספר תיק | שומרים אישור הגשה ומספר תיק |
| ימים 1-14 | בדיקה פורמלית של הממונה: מסמכים, סכום החוב, זהות הנושים | עונים לדרישות השלמה תוך המועד שנקבע, לרוב 7-14 יום |
| ימים 14-30 | החלטה על צו לפתיחת הליכים ומינוי נאמן | מקבלים את הצו במערכת ובדואר אלקטרוני |
| עם הצו | עיכוב הליכים, הגבלות, צו תשלומים זמני | מפסיקים כל שימוש בכרטיסי אשראי, מתחילים לשלם את הסכום החודשי |
| ימים 30-45 | פרסום הצו והודעה לנושים; הנושים מגישים תביעות חוב בתוך 6 חודשים | מעבירים לנאמן כל פנייה של נושה |
| ימים 30-60 | הנאמן פותח את הבדיקה: דרישת מסמכים, שאלון, לעיתים פגישה | מגישים דוח הכנסות והוצאות ראשון |
מה משתנה מיד עם הצו: עיכוב הליכים, הגבלות וצו תשלומים
צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 121 לחוק מקפיא את כל ההליכים נגדכם: תיקי ההוצאה לפועל מעוכבים, עיקולים חדשים אינם מוטלים, ונושה אינו רשאי לפתוח הליך חדש אלא במסגרת תיק חדלות הפירעון. עיקולי משכורת קיימים מפסיקים, והתשלום היחיד שאתם משלמים הוא הסכום שנקבע בצו התשלומים הזמני, לרוב מאות שקלים עד כאלפיים שקל בחודש, לפי ההכנסה פחות דמי המחיה.
במקביל חלות ההגבלות שבסעיף 142 לחוק: אתם מוכרזים לקוח מוגבל מיוחד, אסור לכם להשתמש בכרטיסי חיוב, מוטל עיכוב יציאה מהארץ, ואסור לכם לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בו בלי אישור. את ההגבלות אפשר לבקש להקל, למשל יציאה מהארץ לעבודה או לאירוע משפחתי, בבקשה מנומקת לנאמן ולממונה. כבר בבקשה כדאי לדעת מה חייבים יכולים לבקש בהליך חדלות פירעון, למשל פטור מעיקול על רכב הכרחי לפרנסה או הכרה בהוצאה רפואית חריגה בחישוב דמי המחיה.
הנאמן: מי הוא, מה הוא בודק ומה חובה לדווח לו
הנאמן הוא עורך דין או רואה חשבון מרשימת הנאמנים של הממונה, והוא מונה בצו עצמו. תפקידו בתקופת הבדיקה הוא לברר את מצבכם הכלכלי: לאמת את החובות מול תביעות החוב, לאתר נכסים, לבדוק העברות שביצעתם בשנתיים שלפני הבקשה, ולהמליץ לממונה על תוכנית פירעון. הנאמן מגיש דוח ממצאים, ועל בסיסו הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית.
חובות הדיווח שלכם קבועות ומדויקות: דוח חודשי על הכנסות והוצאות עם אסמכתאות, הודעה על כל שינוי במצב התעסוקתי או המשפחתי, הודעה על כל נכס או כסף שהגיע אליכם, כולל ירושה, פיצויים או זכייה, והתייצבות לכל פגישה או דיון. חובות אלה נובעות מהחוק ומהוראות הנאמן, ואי עמידה בהן היא העילה הנפוצה ביותר לביטול צווים במחוז. הכלל הפשוט: כל דבר שאתם מתלבטים אם לדווח עליו, מדווחים.
6 טעויות בבקשה שמעכבות או מבטלות את ההליך
- העברת רכב או דירה לבן משפחה לפני ההגשה. הנאמן בודק העברות בשנתיים שקדמו לבקשה, ורשאי לבקש את ביטולן. העברה שהוסתרה היא עילה לביטול הצו.
- אי גילוי חשבון בנק או כרטיס אשראי. כתב ויתור הסודיות מאפשר לנאמן לראות הכל. חשבון שלא דווח נראה כהסתרה גם אם הוא ריק.
- חוב שלא נרשם ברשימת הנושים. נושה שלא קיבל הודעה יכול לטעון שהחוב שלו אינו נכלל בהפטר. רשימת נושים חסרה גם עלולה להוריד אתכם מתחת לסף.
- תצהיר לא מדויק על הכנסות. הכנסה במזומן, עבודה נוספת או תמיכה מהורים שלא דווחו מתגלות בדפי החשבון, וההתאמה בין התצהיר לחשבון היא הדבר הראשון שהנאמן בודק.
- המשך שימוש בכרטיס אשראי או יצירת חוב אחרי הצו. זו הפרה ישירה של ההגבלות בסעיף 142, וחוב חדש אינו נכלל בהליך.
- אי הגשת דוחות חודשיים לנאמן. שלושה דוחות חסרים ברצף הם בקשה לביטול צו כמעט ודאית.
מהפרקטיקה שלנו: לקוחה מחיפה העבירה את הרכב המשפחתי לבנה חצי שנה לפני שהגיעה אלינו, בעצת "יועץ". גילינו את זה בבדיקת המסמכים, דיווחנו על ההעברה בבקשה עצמה, והצענו לנאמן להחזיר את הרכב לקופה תמורת שווי מוסכם. הצו ניתן, הנאמן קיבל את ההסדר, וההליך הסתיים בהפטר אחרי שלוש שנים וחצי. אילו ההעברה הייתה מתגלה על ידי הנאמן, התוצאה הייתה שונה.
אפשר להגיש לבד? מתי כן, מתי זו טעות יקרה, ומה עושים עכשיו
אפשר להגיש לבד, והמערכת המקוונת של הממונה נועדה גם לכך. זה סביר כשהתמונה פשוטה: שכיר בלי נכסים, נושים מעטים ומוכרים, בלי עסק ובלי העברות בשנתיים האחרונות. זו טעות יקרה כשיש דירה עם משכנתא, רכב ששווה יותר מכמה עשרות אלפי שקלים, עסק שנסגר, בן זוג עם חובות משלו, או כל פעולה בנכסים לפני ההגשה. במקרים כאלה טעות בשלב הבקשה עולה בצו שמתעכב חודשים, ולפעמים בהפטר.
- יום 1-2: חשבו את סכום החוב הכולל. הזמינו דוח נתוני אשראי וריכוז תיקים מההוצאה לפועל, והוסיפו חובות פרטיים. השוו לסף המעודכן וקבעו מסלול.
- יום 2-5: אספו את המסמכים לפי הצ'קליסט. דפי חשבון ל-12 חודשים, תלושים, אישור ביטוח לאומי, נסח טאבו ורישיון רכב.
- יום 3-5: כתבו רשימת נושים מלאה. כולל חובות קטנים, חובות לקרובים וחובות שנויים במחלוקת.
- יום 5-7: בדקו זכאות לסיוע משפטי או קבעו פגישה עם עורך דין. הביאו את כל המסמכים לפגישה.
- יום 7-10: מלאו את הטופס המקוון, חתמו על התצהיר ועל ויתור הסודיות, ושלמו את האגרה. שמרו את אישור ההגשה.
- ימים 10-30: עקבו אחרי המערכת מדי יום. דרישת השלמה שלא נענית במועד מחזירה את התיק לתחילת התור.
- מיום הצו: הפסיקו כל שימוש באשראי, שלמו את הסכום החודשי, ודווחו לנאמן. כל חודש, בזמן, עם אסמכתאות.
שאלות נפוצות על בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון
כמה עולה להגיש בקשה לחדלות פירעון?
אגרת פתיחת הליך אצל הממונה היא בסדר גודל של 1,600 שקל לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), והסכום מתעדכן מעת לעת. מי שאינו יכול לשלם רשאי לבקש פריסה או פטור בצירוף אסמכתאות. שכר טרחת עורך דין להליך מלא נע לרוב בין כ-10,000 לכ-25,000 שקל בתוספת מע"מ, ומי שעומד במבחן ההכנסה זכאי לייצוג חינם מהסיוע המשפטי.
מה סכום החוב המינימלי לפתיחת הליך חדלות פירעון?
אין סכום מינימלי להליך עצמו, אלא סף שקובע את המסלול. חובות מעל הסף, 176,923 שקל לשנת 2026, מוגשים לממונה על הליכי חדלות פירעון. חובות מתחת לסף מוגשים לרשם ההוצאה לפועל במסלול לחובות בהיקף נמוך. הסף מתעדכן כל שנה לפי המדד, ולכן בודקים את הסכום באתר הממונה ביום ההגשה.
אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה?
תעודת זהות וספח, דוח נתוני אשראי מבנק ישראל, ריכוז תיקים מההוצאה לפועל, דפי חשבון בנק ל-12 חודשים לכל חשבון, תלושי שכר לשלושה חודשים או שומות לעצמאי, אישור מעמד מביטוח לאומי, נסח טאבו ורישיון רכב לכל נכס, רשימת נושים מלאה עם סכומים, ותצהיר וכתב ויתור סודיות חתומים בפני עורך דין. מסמך חסר גורר דרישת השלמה שדוחה את הצו.
כמה זמן לוקח לקבל צו פתיחת הליכים?
הממונה מחויב להחליט בבקשה בתוך 30 ימים מיום ההגשה, ובבקשה תקינה הצו ניתן לרוב בין השבוע השלישי לחמישי. בקשה שמקבלת דרישת השלמה מתעכבת בשבועות עד חודשים, לפי מהירות המענה. במסלול ההוצאה לפועל המועד תלוי בעומס בלשכה, ובצפון הוא לרוב דומה.
מה קורה לעיקולים ולהוצאה לפועל אחרי הגשת הבקשה?
ההגשה עצמה אינה עוצרת הליכים; העצירה חלה עם צו פתיחת ההליכים לפי סעיף 121 לחוק. מרגע הצו תיקי ההוצאה לפועל מעוכבים, עיקולי משכורת מפסיקים, עיקולים חדשים אינם מוטלים, ונושה אינו רשאי לפתוח הליך חדש נגדכם. במקום זאת אתם משלמים סכום חודשי אחד לפי צו התשלומים הזמני.
האם אפשר להגיש בקשה לבד בלי עורך דין?
כן, המערכת המקוונת של הממונה מאפשרת הגשה עצמאית, וזה סביר כשהמצב פשוט: שכיר בלי נכסים, נושים מעטים, בלי עסק ובלי העברות בשנתיים האחרונות. כשיש דירה, רכב בעל ערך, עסק שנסגר או בן זוג חייב, טעות בבקשה עלולה לעכב את הצו בחודשים או לסכן את ההפטר, ואז ליווי משפטי משתלם.
מה אסור לעשות אחרי שמגישים בקשה לחדלות פירעון?
אסור להשתמש בכרטיסי חיוב, לקחת אשראי חדש, לצאת מהארץ בלי אישור, לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בו, להעביר נכסים או כספים לאחרים, ולהעדיף נושה אחד על פני האחרים. חובה לדווח לנאמן מדי חודש על הכנסות והוצאות ולהודיע על כל שינוי. הפרה של ההגבלות שבסעיף 142 היא עילה לביטול הצו.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בהליכי חדלות פירעון מול הממונה מחוז חיפה והצפון ולשכות ההוצאה לפועל בצפון: חישוב המסלול, הכנת הבקשה והמסמכים, וליווי מול הנאמן עד ההפטר. עורך דין חדלות פירעון מהמשרד יבדוק את התיק שלכם לפני ההגשה.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
