פגיעה בזכויות חייבים בשל חוק חדלות הפירעון וביטול איחוד תיקים כחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביטל את מסלול החייב המוגבל באמצעים ואיחוד התיקים בהוצאה לפועל - שינוי שפגע דווקא בחייבים שהתנהלו באחריות ושילמו בהתמדה. מאמר דעה זה מנתח את הפגיעות שיצרה הרפורמה, את כבילת שיקול הדעת השיפוטי ואת ההשלכות ארוכות הטווח על משפחות שביקשו להסדיר חובות מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא.
מאמר דעה המסביר את הפגיעה בזכויות החייבים / היחידים
פגיעה בחייבים בחוק לשיקום כלכלי – ביטול איחוד תיקים כחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל:
עורכי דין המתעסקים בתחום חדלות הפירעון – פשיטת רגל – הוצאה לפועל ואשר מייצגים חייבים / יחידים לומדים בעת האחרונה את המחיר הכבד אותו משלמים חייבים רבים לנוכח שינוי הרפורמה בתחום אשר פגעה לא בהכרח בשכבות החלשות שעוד קודם לכן מצבם בצער היה לא מן המשופרים, הלכה למעשה הרפורמה החדשה אט אט דואגת כי המשפחות שהרימו ראש טיפה מעל המים הם המפסידים העיקריים בהתנהלות המחוקק ויצירת חוק אשר בשנים הבאות עוד יחזיר אותנו לתקופות קשות שנשכחו מליבנו ובו ראינו אזרחים רבים מושלכים לרחוב ומדוע?
ראשית כאשר חושבים על שינוי נרחב כפי שנעשה בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון היה מן הראוי לחשוב לאיפה אנחנו חושבים שחוק זה יוביל אותנו – הדבר היחידי שהמדינה שכחה בעת החשיבה על החוק זה לדאוג ולבחון את העתיד להבין מהן המשמעויות של המהלך אשר זכה לתמיכה תקשורתית ומה עלול להיווצר כתוצאה מ"קשירת" ידיי השופטים לאור חובתם לעמוד בדרישות החוק. למען ההגינות בתי המשפט ידעו לעבוד מצוין ולקבוע נורמות ללא צורך בהתערבות המחוקק.
הפגיעות הקשות שייצר חוק חדלות הפירעון:
ביטול איחוד תיקים כחייב מוגבל באמצעים – נכון להיום חייב אשר לא עומד בהליכי חדלות הפירעון (הרבה פעמים בשל קביעת צו תשלומים לא ריאלי ומציאותי) נאלץ לחזור להוצאה לפועל ולהגיש בכל תיק ותיק צו תשלומים כחייב מוגבל באמצעים – כאמור מתעורר החייב למציאות בלתי נתפסת אשר בה כל רשם רשאי לקבוע צו תשלומים הנראה לו לנכון ללא קשר לתיקי ההוצאה לפועל האחרים ובכך למעשה ובמכלול כלל התיקים מוצא עצמו חייב נאלץ לשלם בכל חודש אלפי שקלים – שמראש במרבית המקרים אם היה ביכולתו לא היה נמצא מבחירה בהליכי הוצאה לפועל.
מצב זה מוביל רבים מן החייבים לאבד את מקום העבודה ולחפש עבודות מזדמנות – הלכה למעשה המדינה יוצרת ביודעין פערי מעמדות ואף גוזרת לא פעם חיי עוני על ילדים ומשפחות.
פגיעה בקורת הגג – דירת מגורים – בעת מכירת הנכס יש לדאוג ראשית לדיור חלוף לרוב נע בין 18 – 44 חודשים בממוצע, כאשר המדינה בודקת כדאיות כלכלית שזהו ביטוי והמצאה שנועדה להצדיק את הפגיעה במשפחות שנפגעו כלכלית במקרים רבים בנסיבות שאינן בשליטתן – כאמור המושג כדאיות כלכלית נועד לדאוג לאינטרס הבנקים והגופים הפיננסיים אשר הם מהווים את מרבית הנושים כמעט בכל תיק ותיק.
כפי שמובן לכולנו מהי כדאיות כלכלית ומדוע כל נכס בישראל כמעט ויש לו כדאיות כלכלית למכירה? במדינת ישראל צריך טרם הרכישה הון עצמי לרוב של 25% דהיינו כבר במועד רכישת הנכס יש לנו כדאיות כלכלית, לכך נוסיף את הזמן שמשלמים משכנתא מה שמגדיל את שווי הכדאיות ובנוסף את עליות מחירי הנדל"ן בישראל – חישוב כל המרכיבים המתוארים מעמידים בפנינו מצב אבסורד בו הלכה למעשה כמעט כל נכס יש לו כדאיות כלכלית. (נכון שיש נסיבות מיוחדות וחריגות בכל תיק ותיק עם זאת ראוי לראות את הכלל) – רבים יטענו מה הציפייה שאדם שיש לו חובות ימשיך להתגורר בביתו מבלי להיפגע שוב היה נכון למצוא פתרון אחר ומכבד שלא יביא על אזרחי המדינה תמונות שכבר ראינו בעבר ושבהן משפחות פשוט נמצאו ברחובות. עלינו לזכור שלא פעם החייבים לא ביצעו מחדלים לפעמים מדובר במשפחות שעברו מצב רפואי קשה מאוד מה שפגע בעבודה ובהכנסה ושהוביל לקריסה כלכלית – יש משפחות שעברו קריסה בעסק על אף שפעלו כמצופה מהם והזרימו לחברה או לעסק כל סכום שהיה ברשותם ולפעמים אף ברשות בני המשפחה הקרובה והחברים. היה מצופה מן המחוקק לחשוב על ההשלכות שיופיעו בעוד כמה שנים ואז כולם ינסו להבין איך בישראל פערי המעמדות חוצים כל קו אפשרי.
קביעת פוטנציאל השתכרות – ביטוי קבוע העולה הן בחקירות חייבים והן בהליכי חדלות פירעון בהגדרת המערכת לצערנו כמעט כל אדם בישראל אם יבדקו את טענות הממונה צריך להכניס לביתו שכר ממוצע של 8 – 10 אש"ח נטו – שוב ראוי להבהיר כי ממוצע של המשק אינו משקף את השכר הנכון בכל תחום עבודה יש אנשים ששפר עליהם מזלם והצליחו בעבודה קשה ובמזל להגיע לשכר גבוהה אשר מקפיץ באותו התחום את "הממוצע", כמו-כן יש הבדלים בין השכר שמשלום במרכז ובין השכר המשולם בפריפריה, בדיוק כמו שיש הבדל בין שכ"ד בכל עיר ויישוב בישראל וכך גם בכל תחום הוצאה שונה שיש לנו בחיים ארנונה, אוכל (תופתעו אבל רכישת מזון לא שווה בכל מקום בארץ).
סיכומו של דבר
משרדנו שמלווה מאות תיקי חייבים בשנה התריע עוד בטרם ייצא החוק על פגיעות החוק בשכבות החלשות – כאמור הלכה למעשה מדובר בחוק שלוקח את מי שנחשב למעמד ביניים ומטה והופך גם אותם לעניים מה שמגדיל את הפערים בחברה – חשוב שכל אחד ואחת מאזרחי המדינה יחשוב ויזכור שמספיקה מעידה כלכלית ו/או מחלה ו/או נסיבות אחרות שאינן בשליטתנו כדי למצוא עצמו/ה בדיוק באותו מקום בו נמצאים רבים מן החייבים – בנימה אישית הייתי מציע לקיים בפני "המחליטים" שיחות עם ילדים ונוער אשר משפחתם נמצאת בהליכים המדוברים החשיפה לכך תראה לכולנו מה חשוב בחיים ואולי תשנה את התפיסה החדשה אשר ייצר החוק החדש.
כמובן יש מגוון רחב של שאלות ותשובות בעניין אך במאמר זה בחרנו להתייחס למס' מקרים בהם נתקל משרדנו.
להרחבה בתחום: עורך דין הוצאה לפועל
שאלות נפוצות
מה קורה לחייב שאינו עומד בהליך חדלות פירעון?
חייב שאינו עומד בהליך, פעמים רבות בשל צו תשלומים לא ריאלי, נאלץ לחזור להוצאה לפועל ולהגיש בקשה לצו תשלומים בכל תיק ותיק בנפרד. כל רשם רשאי לקבוע צו כראות עיניו ללא קשר לשאר התיקים, וכך במצטבר עלול החייב להידרש לשלם אלפי שקלים מדי חודש.
כיצד השפיע ביטול מעמד החייב המוגבל באמצעים על חייבים?
על פי הביקורת המובאת במאמר, הביטול פגע דווקא במשפחות שהתנהלו באחריות והצליחו להרים ראש מעל המים, שכן נשללה מהן האפשרות לנהל את כל החובות במסלול אחד מרוכז. מצב זה מוביל חייבים רבים לאבד את מקום העבודה, מעמיק את פערי המעמדות וגוזר עוני על משפחות וילדים.
מהו דיור חלוף וכמה זמן הוא ניתן לחייב שדירתו נמכרת?
כאשר נמכר נכס המגורים של חייב יש לדאוג לו תחילה לדיור חלוף, שנע על פי המאמר בין 18 ל-44 חודשים בממוצע. לצד זאת המדינה בוחנת כדאיות כלכלית של המכירה, מבחן שהמאמר מבקר בטענה שהוא משרת בעיקר את האינטרס של הבנקים והגופים הפיננסיים, שהם רוב הנושים בתיקים.
מדוע כמעט לכל דירה בישראל יש כדאיות כלכלית למכירה?
המאמר מסביר את האבסורד: רכישת נכס בישראל מחייבת הון עצמי של כ-25%, כך שכבר במועד הרכישה קיימת כדאיות כלכלית. לכך מצטרפים תשלומי המשכנתא שמגדילים את ההון העצמי ועליות מחירי הנדל"ן, ולכן כמעט כל נכס עובר את המבחן, למעט נסיבות מיוחדות וחריגות בכל תיק.
מהי הביקורת על קביעת פוטנציאל השתכרות לחייבים?
בחקירות חייבים ובהליכי חדלות פירעון מייחסת המערכת לכמעט כל אדם פוטנציאל השתכרות של 8 עד 10 אלפי ש"ח נטו. המאמר טוען שממוצע המשק אינו משקף את השכר האמיתי: קיימים הבדלים בין תחומי עבודה, בין המרכז לפריפריה, וכן ביוקר המחיה, בארנונה ואף במחירי המזון בין יישובים.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
