תביעת נזיקין בסרבנות גט
סרבנות גט יכולה להקים תביעת נזיקין נגד הסרבן, בעיקר מכוח עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין. הפסיקה התפתחה בהדרגה: מהכרה בתביעות רק כשבית הדין כפה או חייב גט, ועד פסיקת פיצויים גם ללא פסיקה רבנית, כשהוכח שאין בסיס להמשך הנישואין. הנזק המוכר הוא בעיקר נזק נפשי הנובע מהכבילה למערכת יחסים בעל כורחו של בן הזוג.
תביעת נזיקין בסרבנות גט היינו מאמר בנושא גירושין שמטרתו להסביר על תביעת נזיקין האפשרית כאשר מדובר בסרבנות גט.
לאחרונה מתעורר גל של טענות בגין התנהלות המערכת המשפטית בהליכי גירושין לא פעם מוצא עצמו אחד מבני הזוג (הגבר או האישה) נאלץ להתמודד עם סרבנות גט של הצד השני לרוב מדובר במעשה מכוון שנועד להוציא כספים בייתר מהצד השני או בשל רצון להכאיב ולגרום נזק לצד השני.
תביעת נזיקין בסרבנות גט – הגדרה בחוק:
בימים האחרונים ניתן פס"ד תמ"ש (ת"א) 12541-11-12 ע"י שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר אשר פרטה בהרחבה את השתלשלות / התפתחות הפסיקה בכל הקשור לסרבנות גט:
התפתחות ראשונה - תחילה הכירו בתי המשפט בתביעות נזיקין במקרים בו בית הדין הרבני קבע שיש לכפות או לחייב גט.
התפתחות שניה - חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם כאשר אין כפיה או חיוב בגט, אלא מדובר במצווה או בהמלצה.
התפתחות שלישית - חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם בגין תקופה שלפני החיוב או המלצה לגט.
התפתחות רביעית - חלק מהשופטים הסכימו לפסוק פיצויים גם בהעדר פסיקה רבנית לגבי מתן גט, אם הוכח שאין כל בסיס להמשך קשר הנישואין וצד אחד הקים כבר משפחה חדשה וכד'.
עוד הובהר ע"י ביהמ"ש הנכבד כי העוולות עליהן ניתן לבסס את תביעת הנזיקין בסרבנות גט מצויות בפקודת הנזיקין.
האחת - עוולת הרשלנות ס' 35 וס' 36 לפקודת הנזיקין.
הרעיון העומד בבסיס עוולת הרשלנות הינו מתן פיצויי על סטייה מהתנהגות ראויה, התנהגות שנופלת מסטנדרטים שקבעה החברה כדי להגן על אחרים מפני סיכונים לא סבירים.
הפיצוי בגין עוולת הרשלנות יינתן מקום בו נפגע אינטרס שהחברה רוצה לשמור עליו.
תביעה העומדת בתנאי עוולת הרשלנות יש בה הצהרה חברתית שהמעשה שגוי ועל המבצע אותו לפצות את הניזוק.
השניה - עוולת הפרה חובה חקוקה ס' 63 לפקודת הנזיקין כאשר הפרת החובה החקוקה הינה הפרת ס' 287 לחוק העונשין הקובע:
"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת ביהמ"ש או מאת פקיד, או אדם, הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - מאסר שנתיים".
כמו-כן ביהמ"ש עשה אבחנה בין חובת הזהירות המושגית וחובת הזהירות הקונקרטית.
חובת הזהירות המושגית - סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר נקבעת על פי מדיניות משפטית המתחשבת בערכים ובאינטרסים השונים של החברה.
לפיכך יטען כי סירובו של האדם הסביר לתת או לקבל גט תגרום לבן הזוג סבל רב בהיותו כבול למערכת יחסים שאינו חפץ עוד.
חובת הזהירות הקונקרטית - במקרה בו בית הדין מחייב או מורה על מתן גט ואחד הצדדים מסרב לעשות כן חלה חובת זהירות קונקרטית של הצד המפר.
לאחר בדיקת ביהמ"ש את סוג העוולה וכן את חובת הזהירות פונה ביהמ"ש לבדיקה מהו הנזק שנגרם, אין מחלוקת כי לרוב בסרבנות גט מדובר בנזק נפשי ולו דווקא בנזק כלכלי תמיכה לכך ניתן ללמוד מ- ע"א 2781-93 דעקה נ' בית חולים כרמל חיפה, פ"ד נג (4), 526.
"הפגיעה שלא כדין ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי-כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אדם, והיא נכנסת לגדר הגדרת "נזק"
בסעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אדם אינו חפץ. זכותו של כל אדם כשיר היא שהקהילה וחבריה יכבדו את רצונו בכל הנוגע לדברים החשובים לו, כל עוד אין הוא פוגע באחרים. הדבר מתחייב מן ההכרה בערך האדם ובהיותו של כל אדם בן חורין… ההפרה של זכות יסודית זו שלא על-פי כוח או זכות שבדין, פוגעת פגיעה קשה ברווחתו של הפרט, ומגבשת נזק בר-פיצוי בנזיקין."
למעשה ביהמ"ש קובע אך טרם מדובר בהלכה מאפיינים נדרשים המאפשרים הגשת תביעה בגין סירוב גט ומכך אף ניתן ללמוד כי קיימת למידה מתמדת במערכת המשפט המתאימה את עצמה להלך הרוח.
להרחבה בתחום: עורך דין גירושין · כיצד צוואות לצדקה משפיעות על ירושה · כיצד שינויים בשם ובמגדר משפיעים על ירושה וצוואות
שאלות נפוצות בנושא תביעת נזיקין בסרבנות גט
על אילו עוולות מבססים תביעת נזיקין בגין סרבנות גט?
על שתי עוולות שבפקודת הנזיקין: עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36, שעניינה פיצוי על סטייה מהתנהגות ראויה הנופלת מהסטנדרטים שקבעה החברה, ועוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63, כאשר החובה המופרת היא סעיף 287 לחוק העונשין, הקובע מאסר שנתיים למפר הוראה שניתנה כשורה מבית המשפט.
האם אפשר לתבוע פיצויים גם כשבית הדין לא חייב במתן גט?
כן, לפי חלק מהשופטים. הפסיקה התפתחה בשלבים: תחילה הוכרו תביעות רק כשבית הדין כפה או חייב גט, בהמשך הוכרו תביעות גם כשמדובר במצווה או בהמלצה בלבד ואף בגין התקופה שקדמה לחיוב, ולבסוף נפסקו פיצויים גם בהעדר פסיקה רבנית, כשהוכח שאין בסיס להמשך קשר הנישואין.
איזה נזק מוכר בתביעות בגין סרבנות גט?
ברוב המקרים מדובר בנזק נפשי ולאו דווקא בנזק כלכלי. בהתאם לפסיקה, פגיעה שלא כדין ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו נחשבת פגיעה ברווחתו, והיא נכנסת לגדר הגדרת נזק שבסעיף 2 לפקודת הנזיקין ומגבשת נזק בר פיצוי.
מהי חובת הזהירות של בן זוג המסרב לתת גט?
בית המשפט הבחין בין שתי חובות: חובת הזהירות המושגית, שלפיה אדם סביר מבין שסירוב לתת או לקבל גט גורם לבן הזוג סבל רב בהיותו כבול למערכת יחסים שאינו חפץ בה עוד, וחובת הזהירות הקונקרטית, החלה כאשר בית הדין מחייב או מורה על מתן גט ואחד הצדדים מסרב.
מדוע בני זוג נוקטים סרבנות גט?
על פי הניסיון המתואר, ברוב המקרים מדובר במעשה מכוון שנועד להוציא מהצד השני כספים ביתר, או ברצון להכאיב ולגרום נזק לבן הזוג. דווקא בשל כך התפתחה בפסיקה ההכרה בסרבנות גט כהתנהגות עוולתית שעשויה לחייב את הסרבן בפיצויים כלפי הצד הנפגע.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
