איך בודקים אם הנפטר השאיר צוואה: בירור אצל הרשם לענייני ירושה
כדי לבדוק אם הנפטר השאיר צוואה מגישים לרשם לענייני ירושה בקשה מקוונת לבירור על צוואה מופקדת. הבירור אינו כרוך באגרה, והתשובה נשלחת למייל בתוך עד 14 ימים, בצירוף העתק לזכאים אם נמצאה צוואה. תשובה שלילית אומרת רק שלא הופקדה צוואה, ולכן כדאי לחפש גם צוואה שנשמרה בבית או אצל עורך דין, ולמסור אותה לרשם מיד.
כדי לבדוק אם הנפטר השאיר צוואה מגישים לרשם לענייני ירושה בקשה מקוונת לבירור על צוואה מופקדת. הבירור אינו כרוך באגרה, התשובה נשלחת למייל בתוך עד 14 ימים, ואם נמצאה צוואה, העתק שלה נשלח לזכאים לפי החוק. הבסיס לכך הוא תקנה 5(ב) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998: אחרי מותו של אדם, מי שמעוניין בדבר רשאי לקבל את פרטי המרשם הארצי הנוגעים לו.
המאמר מיועד לבני משפחה שאיבדו הורה, בן זוג או קרוב אחר ולא יודעים אם נערכה צוואה, ולמי שמצאו צוואה בין המסמכים ולא בטוחים מה עושים איתה. הבירור חשוב גם כשכבר יש צוואה ביד. ייתכן שהופקדה צוואה מאוחרת יותר, ואז חלוקת העיזבון לפי המסמך שמצאתם תהיה שגויה. מי שמדלג על הבדיקה ומגיש בקשה לצו ירושה עלול לגלות את הצוואה רק באמצע ההליך, כשהזוכים בה מקבלים הודעה ומתנגדים.
מה בודקים אצל הרשם לענייני ירושה, ולמה אי אפשר לבדוק לפני הפטירה?
בודקים את המרשם הארצי שמנהל הממונה על ענייני ירושה, שבו רשומות כל הצוואות שהופקדו אצל רשם לענייני ירושה. סעיף 73ד לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע שהמרשם כולל צווי ירושה, צווי קיום, בקשות לצווים וצוואות שהופקדו.
כל עוד המצווה בחיים, המרשם סגור. תקנה 5(א) לתקנות הירושה קובעת שצוואות שהופקדו והמרשם עצמו "יישמרו בסוד וכל עוד המצווה בחיים לא תימסר כל ידיעה עליהם". לכן ילד שרוצה לדעת אם הורה חי הפקיד צוואה לא יקבל תשובה מהרשם. רק אחרי הפטירה נפתחת הזכות לבירור.
הפקדה היא רשות ולא חובה. לפי סעיף 21(א) לחוק, מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקיד אותה, וסעיף 22(ה) מתיר להפקיד גם צוואה שנעשתה בפני רשות. רבים עושים זאת בעצת עורך דין צוואה, כי צוואה מופקדת היא ראיה לכאורה שהמצווה עשה אותה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. צוואה שלא הופקדה עדיין תקפה, אבל היא לא תופיע בבירור.
מי רשאי לבקש בירור על צוואה מופקדת?
לפי דף השירות של האפוטרופוס הכללי, רשאים לבקש יורשים פוטנציאליים על פי דין, זוכה בצוואה של המצווה, וכל מי שיש לו עניין בצוואה. לא צריך להיות יורש בפועל, ולא צריך צו ירושה כדי לבקש.
יורשים על פי דין הם בעיקר בן הזוג, הילדים וצאצאיהם, ההורים וצאצאיהם. "מי שיש לו עניין" יכול להיות גם מי שסבור שהנפטר הבטיח להוריש לו נכס, או נושה שרוצה לדעת מול מי לפעול. הבקשה מוגשת בנפרד לכל נפטר, ותנאי לשירות המקוון הוא שלנפטר הייתה תעודת זהות ישראלית.
לדוגמה, נניח שאישה נפטרה והשאירה בן זוג ושלושה ילדים, ואחד הילדים גר בחו"ל. כל אחד מהם רשאי להגיש את הבקשה. אין צורך שכולם יחתמו, ומספיקה בקשה אחת כדי לדעת אם יש צוואה במרשם.
איך מגישים את הבקשה: מסמכים, עלות וזמן טיפול
ממלאים טופס מקוון באתר האפוטרופוס הכללי ומצרפים מסמך שמעיד על הפטירה. בן או בת של הנפטר מצרפים גם צילום תעודת זהות עם ספח, שמראה את הקשר המשפחתי.
| נושא | מה נדרש או מה קורה | מקור |
|---|---|---|
| דרך ההגשה | טופס מקוון, טופס נפרד לכל נפטר | דף השירות ב-gov.il |
| מסמך פטירה | אחד מאלה: תעודת פטירה, אישור קבורה, הודעת פטירה של גורם מוסמך | דף השירות ב-gov.il |
| ילד של הנפטר | גם צילום תעודת זהות כולל ספח | דף השירות ב-gov.il |
| אגרה | אין, לפי דף השירות הבירור אינו כרוך בתשלום | דף השירות ב-gov.il |
| זמן טיפול | עד 14 ימים | דף השירות ב-gov.il |
| הזכות לקבל את פרטי המרשם | למי שמעוניין בדבר, רק אחרי הפטירה | תקנה 5(ב) לתקנות הירושה |
פרטי השירות העדכניים והטופס עצמו מופיעים בדף השירות לבירור על צוואה מופקדת ב-gov.il. כדאי להכין מראש את מספר הזהות של הנפטר ואת תאריך הפטירה, כדי שהבקשה לא תחזור להשלמות.
מה מקבלים כשנמצאה צוואה, ומה כשלא נמצאה?
אם לא נמצאה צוואה מופקדת, נשלחת הודעה על כך למייל. אם נמצאה, נשלחת הודעה שמאשרת זאת, והעתק הצוואה נשלח לזכאים לפי החוק, ובהם הזוכים על פי הצוואה ובני המשפחה מדרגה ראשונה.
מי שקיבל אישור שקיימת צוואה אבל לא קיבל העתק, יכול לבקש לעיין בה. לפי תקנה 5(ג), מעוניין בדבר מגיש לרשם בקשה ומציין מה העניין שלו. הרשם רשאי להתיר עיון בצוואה כולה או בחלקה, ולהורות על מסירת העתק מהחלק שהותר. העיון נעשה בנוכחות עובד של לשכת הרשם.
גם אם אף אחד מהמשפחה לא פנה, הרשם לא שומר את הצוואה בצד. לפי סעיף 76 לחוק ותקנה 9(א), אם לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה בתוך שלושה חודשים מהמוות, הרשם פותח את המעטפה, מודיע לזוכים בדואר רשום ומודיע ברבים. אם ההודעה לזוכה חזרה, ההודעה מתפרסמת באתר האינטרנט של הרשם.
הבירור העלה תשובה שלילית: האם זה אומר שאין צוואה?
לא. תשובה שלילית אומרת רק שלא הופקדה או נמסרה צוואה לרשם. צוואה בכתב יד או צוואה בעדים שנשמרה בבית, אצל עורך דין או אצל קרוב משפחה תקפה גם בלי הפקדה, והיא פשוט לא רשומה במרשם.
לכן אחרי תשובה שלילית כדאי לחפש גם במקומות אחרים:
- מסמכי הנפטר: תיקים אישיים, מגירות, כספת ביתית, מעטפות עם הכיתוב "לפתוח אחרי מותי".
- עורך הדין של הנפטר: מי שטיפל עבורו בעסקאות, בהסכם ממון או בייפוי כוח מתמשך.
- בני משפחה וחברים קרובים: לעיתים הנפטר ביקש מאחד מהם לשמור מעטפה.
- עדים: מי שידוע שחתם כעד על מסמך של הנפטר.
איך צוואה צריכה להיראות כדי להיות תקפה, ומה ההבדל בין ארבע צורות הצוואה, מוסבר בעמוד על צוואה וצורותיה בחוק הירושה. זה רלוונטי כשמוצאים מסמך בכתב יד ולא ברור אם הוא צוואה או רק מכתב.
מצאתם צוואה בבית: חובת המסירה לרשם
מי שיש בידו צוואה חייב למסור אותה לרשם לענייני ירושה, במקור או בהעתק מאושר, מיד אחרי שנודע לו על המוות. כך קובע סעיף 75(א) לחוק הירושה, וסעיף 75(ב) קובע למפר עונש של מאסר שלושה חודשים או קנס.
החובה חלה על כל מי שמחזיק בצוואה, גם אם הוא לא מרוצה מתוכנה וגם אם הוא לא יורש. תקנה 8 לתקנות הירושה מפרטת את הביצוע: מגישים את המסמך לרשם עם פרטי הזהות והמען של המוסר ושם המצווה, מקבלים אישור, והמסירה נרשמת במרשם הארצי.
לדוגמה, נניח שבן מצא בדירת אמו צוואה בכתב ידה, שמורישה חלק גדול יותר לאחותו. הוא לא רשאי להשאיר אותה במגירה ולבקש צו ירושה כאילו אין צוואה. ההתנגדות לצוואה נעשית בהליך מסודר, לא בהסתרתה.
יש רק עותק, או שהמקור לא נמצא
כשהצוואה הופקדה, אובדן המקור בדרך כלל לא סוגר את העניין. לפי תקנה 6(ב), כל צוואה נסרקת לפני שהיא נכנסת למעטפה, ולפי תקנה 9(ג), אם המקור שהופקד הושמד, הושחת או לא אותר, הרשם פותח את הקובץ הסרוק.
המצב קשה יותר כשהצוואה לא הופקדה ונמצא רק צילום. סעיף 36(א) לחוק קובע שאם המצווה השמיד את הצוואה, "חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה". מי שמבקש לקיים עותק צפוי להידרש להסביר למה המקור לא נמצא, ולהראות שהמצווה לא ביטל אותו. אם מוגשת התנגדות, הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 67א לחוק.
באותה מידה, צוואה חדשה מבטלת צוואה קודמת במידה שהיא סותרת אותה, לפי סעיף 36(ב). לכן גם כשיש שתי צוואות, אחת מופקדת ואחת בבית, צריך לבדוק את התאריכים ואת התוכן של שתיהן.
מה קורה אחרי הבירור: צו קיום או צו ירושה
אם נמצאה צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה. אם לא נמצאה אחרי חיפוש סביר, מגישים בקשה לצו ירושה. סעיף 39 לחוק קובע שאין לתבוע זכויות על פי צוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום, וסעיף 66 מבחין בין צו קיום לצו ירושה.
| מצב | הבקשה | מה בודק הרשם | הסעיף |
|---|---|---|---|
| נמצאה צוואה | צו קיום צוואה | תוקף הצוואה, התנגדויות | 39, 66 |
| לא נמצאה צוואה | צו ירושה | היורשים על פי דין וחלקיהם | 66 |
| הוגשה בקשה לצו ונמצאה במרשם צוואה אחרת | הזוכים בה מקבלים הודעה | התנגדות בתוך 14 ימים מההמצאה | תקנה 18 |
| צוואה התגלתה אחרי שניתן צו | בקשה לתיקון או ביטול הצו | עובדות שלא היו בפני הרשם | 72 |
גם אם לא ביקשתם בירור, הרשם בודק את המרשם בעצמו. תקנה 18(א) מחייבת אותו לברר במרשם הארצי, בכל בקשה לצו ירושה או לצו קיום, אם הופקדה או נמסרה צוואה. הבירור המוקדם חוסך את התרחיש שבו מגישים בקשה לצו ירושה, ורק אז מתגלה צוואה מופקדת שמשנה את כל התמונה.
איך בודקים אם הנפטר השאיר צוואה: מה עושים עכשיו
- בימים הראשונים: לאסוף מסמך פטירה. תעודת פטירה, אישור קבורה או הודעת פטירה, וצילום תעודת זהות עם ספח אם אתם ילדי הנפטר.
- מיד אחר כך: להגיש בירור מקוון. טופס נפרד לכל נפטר; התשובה מגיעה למייל בתוך עד 14 ימים.
- במקביל: לחפש צוואה שלא הופקדה. מסמכים בבית, עורך הדין של הנפטר, קרובים ועדים.
- אם מצאתם צוואה: למסור אותה לרשם מיד. במקור או בהעתק מאושר, לפי סעיף 75, ולשמור את האישור.
- אם יש יותר ממסמך אחד: להשוות תאריכים ותוכן. צוואה מאוחרת מבטלת קודמת במידה שהיא סותרת אותה.
- אחרי התשובה: להחליט על הבקשה. צו קיום אם יש צוואה, צו ירושה אם אין.
- אם יש ספק בתוקף הצוואה: לבדוק לפני ההגשה. צורה, כשרות המצווה ומעורבות של זוכים בעריכה, כי מועד ההתנגדות אחרי הפרסום הוא לפחות שבועיים.
שאלות נפוצות על בירור צוואה אצל הרשם לענייני ירושה
איך יודעים אם אדם שנפטר הפקיד צוואה?
מגישים באתר האפוטרופוס הכללי בקשה מקוונת לבירור על צוואה מופקדת, עם תעודת פטירה, אישור קבורה או הודעת פטירה. הבירור אינו כרוך באגרה, והתשובה נשלחת למייל בתוך עד 14 ימים. אם נמצאה צוואה, העתק שלה נשלח לזכאים לפי החוק, ובהם הזוכים ובני המשפחה מדרגה ראשונה.
אפשר לבדוק אם הורה שעדיין בחיים הפקיד צוואה?
לא. לפי תקנה 5(א) לתקנות הירושה, צוואות שהופקדו והמרשם הארצי נשמרים בסוד, וכל עוד המצווה בחיים לא נמסר עליהם כל מידע. רק המצווה עצמו רשאי לקבל בחזרה את הצוואה שהפקיד. הזכות של בני המשפחה לקבל את פרטי המרשם נפתחת רק אחרי הפטירה.
הבירור אצל הרשם יצא שלילי, זה אומר שאין צוואה?
לא בהכרח. התשובה אומרת רק שלא הופקדה או נמסרה צוואה לרשם. הפקדה היא רשות ולא חובה, וצוואה בכתב יד או בעדים שנשמרה בבית או אצל עורך דין תקפה גם בלי הפקדה. לכן כדאי לחפש גם במסמכי הנפטר ולשאול את עורך הדין שלו ואת קרוביו.
מה עושים עם צוואה שמצאנו בבית אחרי הפטירה?
מוסרים אותה לרשם לענייני ירושה, במקור או בהעתק מאושר, מיד אחרי שנודע על המוות. זו חובה לפי סעיף 75 לחוק הירושה, והמפר צפוי למאסר שלושה חודשים או לקנס. החובה חלה גם על מי שלא מסכים עם תוכן הצוואה, ומי שמתנגד לה עושה זאת בהליך ההתנגדות.
מה קורה אם הצוואה המקורית שהופקדה אבדה?
לפי תקנה 6(ב) לתקנות הירושה, כל צוואה נסרקת לפני ההפקדה. לפי תקנה 9(ג), אם המקור שהופקד הושמד, הושחת או לא אותר, הרשם פותח את הקובץ הסרוק, וממנו ממשיכים בהליך. כשהצוואה לא הופקדה ויש רק צילום, המצב מורכב יותר, כי השמדה בידי המצווה מעידה לכאורה על כוונה לבטל.
האם הרשם בודק בעצמו אם יש צוואה כשמבקשים צו ירושה?
כן. תקנה 18 לתקנות הירושה מחייבת את הרשם לבדוק במרשם הארצי, בכל בקשה לצו ירושה או לצו קיום, אם הופקדה או נמסרה צוואה. אם נמצאה צוואה שאינה נושא הבקשה, הזוכים בה מקבלים הודעה בדואר רשום ויכולים להתנגד בתוך 14 ימים מהמצאתה.
משרד מלכא ושות' בחיפה מטפל בצוואות ובירושות: בירור צוואה מופקדת, מסירת צוואה לרשם ובקשות לצו קיום צוואה. עורך דין צוואה יבדוק את המסמכים שמצאתם ויסביר איזו בקשה מתאימה למצב שלכם.
המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הדין והפסיקה משתנים, והתאמה למקרה הספציפי מחייבת בדיקה של עורך דין.
