מאמר דעה: נדרש שינוי דחוף בחוק חדלות הפירעון להגנה על דירת מגורים
מאמר דעה הקורא לתקן את חוק חדלות הפירעון כדי להגן על דירת מגורים של חייבים. לטענת הכותבים, מבחן הכדאיות הכלכלית שבו נוקט בית המשפט הופך כמעט כל נכס בישראל לבר מימוש, בשל הון עצמי, החזרי משכנתא ועליית מחירי הנדל"ן, ומחייב חזרה לנורמות שהיו נהוגות בחוק פשיטת הרגל.
מאמר דעה – רקע כללי:
בשנים 99-2007 בערך הייתה מדינת ישראל בעליה תלולה ומסוכנת של המפונים מבתיהם בגין אי תשלומי משכנתא או בשל חובות לנושים אחרים הנמצאים בהליכי הוצל"פ/פשיטת רגל.
עוד כאשר מדינת ישראל חשבה לשנות את חוק פשיטת הרגל ולהכניס לחיינו את סוגיית חדלות הפירעון רבים שלא מייצגים חייבים הגדירו את ישראל כ"גן עדן לחייבים" – אולם לא מעט מעורכי הדין של החייבים ניסו להשמיע את קולם ללא הצלחה מול המערכת המשומנת אשר העבירה מידע שגוי וייצרה הרגשה שמדינת ישראל פשוט מוחקת חובות.
השפעת הליכי חדלות הפירעון על מכירת דירת מגורים:
היום ניתן לראות את השפעת הליך חדלות הפירעון כסכנה מתגלגלת אשר אם לא תתוקן בחוק עוד צפויים לנו אלפי מפונים מבתיהם מה שלבטח יוביל לאחד המשברים הגדולים שידעה מדינת ישראל ובמה אמורים הדברים?
אין מחלוקת כי הליך חדלות הפירעון "הקל" על הנושים והעניק להם דרך סלולה כמעט וודאית למכירת כל נכס הנמצא בהליכי חדלות פירעון ומדוע? כמעט כל שנבדק על ידי ביהמ"ש הוא כדאיות כלכלית על-כן ובבחינה מעשית פשוטה ניתן ללמוד כי כמעט כל נכס במדינת ישראל יש לו כדאיות כלכלית.
לדוגמא: נניח שרכשנו דירה במיליון שקלים בעלי הנכס הביאו הון עצמי של כ- 250 אש"ח כבר בעת רכישת הדירה יש לנו כדאיות כלכלית עכשיו נמשיך ונראה שבמשך 5 שנים שולמה משכנתא שוב הכדאיות הכלכלית התרחבה וצמחה יותר לזה נוסיף את עליות מחירי הנדל"ן בישראל ואז הגענו למצב שאין נכס במדינה שאין לגביו כדאיות כלכלית!
דרישה לשינוי דחוף של החוק וחזרה לנורמות המשפטיות שהיו נהוגות בחוק פשיטת הרגל
כאמור עצם הפיכת כל דירת מגורים במדינת ישראל לכדאיות כלכלית רק מרחיבה את פערי המעמדות בישראל ויוצרת מצב אבסורד בו אנחנו כמדינה לא רק פוגעים באותו חייב אלא למעשה אנחנו לוקחים את החייב או היחיד לפי ההגדרה בחוק החדש (מילה יפה אך נטולת הגיון – סוג של שיווק נכון לא יותר מזה) והלכה למעשה גורמים גם לילדי החייבים לגדול במציאות של השלכה מהבית וכן להבין ולהרגיש את הבדלי המעמדות שרק מתרחבים.
הרי מובן לכול כי עלינו כחברה להושיט יד ולנסות להבין כי מעבר לקירות יש זיכרונות/אנשים כפי שקבע בעבר ביהמ"ש העליון.
מי שעוקב אחרי המאמרים שמוציא משרדנו יודע כי התרענו על המצב עוד טרם כניסתו של החוק החדש שביטל יחד עימו גם את איחוד התיקים לחייב מוגבל באמצעים וכן את הליך ההפטר שהיה בעבר בהוצאה לפועל.
מחיקת כל המהלכים שעמדו לזכות החייבים במיוחד לאחר שנתיים שהעולם עבר קורונה בצורה לא קלה יכולה להאיץ את העתיד לבוא ובסופו של יום הדבר היחיד שנשאל את עצמנו איך לא צעקנו את המובן מאליו.
אז עכשיו אנחנו מנסים באמת לבקש מהציבור / בעלי התפקידים / שופטי ביהמ"ש לפקוח את העיניים ולשאול את עצמם האם זאת המדינה המצליחה שחלמנו עליה? האם אנחנו הופכים להיות בדיוק כמו בהמון מדינות בעולם ורואים רק את עצמנו? שוכחים את הקהילה? החברה? העניים?
סיכומו של דבר:
חשוב לציין כי מדובר במאמר דעה לנוכח ריבוי המקרים וקלות הדעת בה נתקל משרדנו במימוש דירות מגורים כולי תקווה כי נבחר לפקוח את העיניים ולהבין כי כל אחד ואחת מאתנו יכול/ה לעמוד במקומו של חייב/ת כזה או אחר ולהילחם על קורת הגג והנזק שהדבר גורם לתא משפחתי הן לנישואים והן לילדים שמבינים ומרגישים בכל יום את מצב ההורים (גם אם ההורים מנסים להסתיר זאת מהילדים הם יודעים!).
להרחבה בתחום: עורך דין פשיטת רגל · ניהול חובות הסדר חוב חדלות פירעון
שאלות נפוצות
מהי כדאיות כלכלית במימוש דירת מגורים בחדלות פירעון?
זהו המבחן המרכזי שבודק בית המשפט לפני מכירת נכס: האם למימוש יש היגיון כלכלי. לפי המאמר, כמעט כל דירה בישראל עומדת במבחן זה, משום שהון עצמי ששולם ברכישה, שנות החזר משכנתא ועליית מחירי הנדל"ן יוצרים יחד כדאיות כלכלית כמעט בכל נכס.
אילו הליכים שהגנו על חייבים בוטלו עם חוק חדלות הפירעון?
לפי המאמר, כניסת החוק ביטלה את איחוד התיקים לחייב מוגבל באמצעים וכן את הליך ההפטר שהתנהל בעבר בהוצאה לפועל. שני מסלולים אלה העניקו לחייבים הגנה מסוימת מפני מימוש נכסים, וביטולם מצמצם את החלופות העומדות לרשות חייב שמבקש לשמור על קורת גג.
מהן ההשלכות החברתיות של פינוי חייבים מדירת מגורים?
המאמר מצביע על הרחבת פערי המעמדות: פינוי מדירה פוגע לא רק בחייב אלא גם בילדיו, שגדלים לתוך מציאות של השלכה מהבית ומרגישים את הפערים החברתיים. הכותבים מזכירים את קביעת בית המשפט העליון שלפיה מעבר לקירות הדירה יש זיכרונות ואנשים, ולא רק נכס.
איזה שינוי בחוק המאמר דורש לבצע?
המאמר קורא לחזור לנורמות המשפטיות שהיו נהוגות בחוק פשיטת הרגל בכל הנוגע להגנה על דירת מגורים, במקום מבחן הכדאיות הכלכלית הגורף. הטענה היא שללא תיקון כזה צפויים אלפי מפונים מבתיהם, מצב שעלול להתפתח לאחד המשברים החברתיים הגדולים שידעה ישראל.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
