תביעות נגד משרד הביטחון: תביעת נזיקין נגד המדינה וצה"ל
תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון היא תביעת פיצויים נגד מדינת ישראל על נזק לגוף או לרכוש שגרמו צה"ל או מערכת הביטחון, ומוכיחים בה רשלנות כמו נגד כל נתבע. המדינה פטורה על פעולה מלחמתית ועל פגיעה בחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואז המסלול הוא קצין התגמולים. בנזק ביהודה ושומרון או בחבל עזה נדרשת הודעה בכתב תוך 60 יום.
תביעות נגד משרד הביטחון בנזיקין הן תביעות פיצויים נגד מדינת ישראל, על נזק לגוף או לרכוש שגרמו צה"ל או מערכת הביטחון. הבסיס הוא חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952, שקובע שדין המדינה בנזיקין "כדין כל גוף מואגד", פרט לחריגים שבחוק.
החריגים האלה הם לב העמוד: פעולה מלחמתית, חייל שנפגע בתקופת שירותו ועקב שירותו, ונזק שנגרם ביהודה ושומרון או בחבל עזה. בקשה להכרה כנכה צה"ל ותגמולים מקצין התגמולים הם מסלול אחר לגמרי, לפי חוק הנכים, והם מוסברים בעמוד עורך דין משרד הביטחון.
מתי אפשר לתבוע את משרד הביטחון בנזיקין ומתי לא
אפשר לתבוע כשצה"ל או משרד הביטחון גרמו נזק ברשלנות או בעוולה אחרת, בדיוק כמו כל נתבע. אי אפשר לתבוע כשהנזק נגרם בפעולה מלחמתית, או כשחייל נפגע בתקופת שירותו ועקב שירותו.
הנקודה הראשונה בכל תיק היא לכן לא גובה הנזק, אלא השאלה איזה סעיף בחוק אחריות המדינה חל עליו. "מעשה" בחוק כולל גם מחדל. גם כשכוח צבאי פועל בתחום הרשאה חוקית ובתום לב, סעיף 3 לחוק קובע שהמדינה "אחראית היא על רשלנות שבמעשה".
רשלנות מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין: מעשה ש"אדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות", או הימנעות ממעשה שאדם סביר היה עושה. את זה צריך להוכיח גם מול המדינה.
| המצב | האם המדינה אחראית בנזיקין | המקור בחוק |
|---|---|---|
| אזרח שנפגע ברשלנות של כוח צבאי בתוך ישראל | כן, כמו כל גוף מואגד | סעיפים 2 ו-3 |
| נזק ממעשה שהוא "פעולה מלחמתית" של צה"ל | לא | סעיף 5 |
| חייל בשירות חובה או במילואים שנפגע בתקופת שירותו ועקב שירותו | לא. המסלול הוא חוק הנכים | סעיף 6 |
| איש קבע שנפגע בחבלת שירות או במחלת שירות | לא | סעיף 6 |
| איש קבע שנפגע בשירות בפגיעה שאינה חבלת שירות או מחלת שירות | הפטור של סעיף 6 אינו חל, והתביעה נבחנת לפי דיני הנזיקין הרגילים | סעיף 6 |
| נזק שגרם צה"ל ביהודה ושומרון או בחבל עזה | אפשר לתבוע, בתנאי הודעה בכתב תוך 60 יום והגשה תוך שנתיים | סעיף 5א |
נוסח החוק המלא מופיע בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) בוויקיטקסט.
חייל שנפגע בשירות: למה אי אפשר לתבוע את המדינה בנזיקין (סעיף 6)
סעיף 6 לחוק אחריות המדינה קובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו". אותו כלל חל על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו בתקופת השירות ועקב השירות.
במקום תביעת נזיקין, החוק מפנה את החייל לתביעה לקצין התגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). זו לא בחירה של התובע. זו הוראת חוק שחוסמת את בית המשפט האזרחי.
המונחים בסעיף 6 נלקחים מחוק הנכים, והם רחבים:
- חבלה היא "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים", כולל מכת חום ומכת קור.
- פוסט טראומה מוגדרת בחוק הנכים כחבלה. לכן גם פגיעה נפשית כזו נכנסת לפטור, והדרך אליה עוברת בהכרה בפוסט טראומה כנכה צה"ל.
- מחלה היא "כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית", למעט חבלה.
- שירות צבאי הוא "שירות בצבא-הגנה לישראל", ולכן הכלל חל גם על אנשי מילואים.
סעיף 7 לחוק קובע כלל זהה למוות. המדינה אינה אחראית בנזיקין על מותו של חייל כתוצאה מחבלה או ממחלה בתקופת שירותו ועקב שירותו, והמשפחה פונה למסלול של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.
גם המפקד או החייל שגרם לפגיעה פטורים
סעיף 7ב מרחיב את הפטור. בכל מקרה שבו המדינה פטורה לפי סעיפים 5 עד 7, פטור גם "מי שבגללו היתה המדינה אחראית בנזיקים". כלומר, אי אפשר לעקוף את סעיף 6 בתביעה אישית נגד חייל אחר או נגד מפקד. סעיף 7ג שומר למדינה את הזכות לשיפוי ממי שהיה חייב בו.
הגשתם תביעת נזיקין והיא נדחתה? המועד מול קצין התגמולים מתארך
בקשה לקצין תגמולים מתיישנת, ככלל, שלוש שנים מיום השחרור (סעיף 32 לחוק הנכים). סעיף 7א לחוק אחריות המדינה מגן על מי שבחר בטעות במסלול הנזיקין: אם התביעה נדחתה מכוח סעיף 6 או 7, המועד מול קצין התגמולים מסתיים במועד הרגיל או "בתום ששה חדשים מיום מתן פסק דין שאין עליו ערעור עוד", לפי המאוחר.
יש תנאי אחד. תביעת הנזיקין צריכה להיות מוגשת לא יאוחר משנה אחרי תום תקופת ההתיישנות שבחוק הנכים. מי שהגיש מאוחר יותר לא נהנה מההארכה.
איש קבע שנפגע: מתי כן אפשר לתבוע את המדינה בנזיקין
לגבי איש קבע, הפטור צר יותר. סעיף 6 פוטר את המדינה רק כשהפגיעה היא "חבלת שירות" או "מחלת שירות". בפגיעה אחרת שאירעה בשירות, הפטור אינו חל, ואפשר לבחון תביעת נזיקין רגילה.
ההגדרות קובעות את הגבול:
- חבלת שירות היא "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".
- מחלת שירות היא רשימה סגורה: חשיפה לחומר מסוכן שנקבע בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה, הידבקות ממוצרי דם ונוזלי גוף "במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה", ופגיעה בשמיעה מרעש "ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה".
יש חריג חשוב לחיילים שחתמו קבע מיד אחרי החובה. לפי סעיף 2ב לחוק הנכים, בששת החודשים הראשונים של שירות קבע שבא ברציפות לשירות החובה, רואים אותם כחיילים שאינם בקבע. בתקופה הזו חל עליהם הפטור הרחב.
אגף השיקום מציין שמאז תיקון החוק בשנת 2017, אנשי קבע מטופלים בביטוח הלאומי ומגישים שם תביעה לנכות מעבודה, למעט פגיעות ייחודיות לשירות. מידע על המסלול הזה מופיע בעמוד תאונות עבודה בביטוח הלאומי.
כשאיש קבע מקבל גמלה מהביטוח הלאומי ותובע גם את המדינה, סעיף 328(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי קובע שבתביעה נגד המדינה "יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה" מסכום הפיצויים. לכן חישוב הנזק חייב לכלול את הגמלה מראש.
נכה צה"ל שהוכר: תביעת נזיקין נגד צד שלישי וכלל אי-הכפל
נכה שהוכר לא יכול לתבוע את המדינה על אותה פגיעה, אבל הוא יכול לתבוע צד שלישי שגרם לה, למשל נהג אזרחי, קבלן או יצרן. סעיף 36 לחוק הנכים מתיר לנקוט הליכים לפי שני החוקים, "אך לא יגבה" פיצויים ותגמולים גם יחד.
סעיף 36 בנוי מכמה כללים שכדאי להכיר לפני שמגישים:
- המדינה נכנסת לנעלי הנכה. שילמה המדינה תגמולים, היא זכאית "להיות מפוצה" עליהם מהמזיק, עד לסכום הפיצויים.
- מי שגבה פיצויים יוצא מחוק הנכים. שולמו לנכה פיצויים לפי החוק האחר, שאר הסעיפים של חוק הנכים לא יחולו עליו, "פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים".
- אפשר להחזיר ולתבוע. כל עוד המדינה לא גבתה, הנכה רשאי בהסכמת קצין התגמולים להחזיר את ההענקה, התגמולים וסכום שנקבע עבור שאר טובות ההנאה. אחרי ההחזר זכות המדינה פוקעת והנכה תובע בעצמו.
- הסכם של המדינה מחייב. אם המדינה הגיעה להסכם בכתב עם המזיק על שיעור הפיצויים, הנכה לא יכול לדרוש שיעור אחר.
- חובת שיתוף פעולה. הנכה חייב לסייע לקצין התגמולים ולא לפגוע בזכויות המדינה. מי שהפר את החובה עלול לאבד זכויות, כולן או מקצתן.
בנפגעי טרור יש כלל מיוחד. נכה שתובע את מבצע מעשה הטרור או את האחראי לו חייב להודיע למדינה על התביעה, והוא זכאי להפרש שבין הפיצויים לסכום התגמולים המהוון, או ל-75% מהפיצויים, לפי הגבוה (סעיף 36(א1)).
אגף השיקום מבהיר באתרו שלא ניתן לקבל על אותה פגיעה זכויות גם מהאגף וגם פיצוי לפי דיני נזיקין. לכן ההחלטה אם לתבוע צד שלישי נגזרת מהשוואה בין שווי התביעה לבין שווי ההטבות, כפי שהן מפורטות בטבלת הזכויות של אגף השיקום. הרחבה על המסלול הזה יש במאמר הזכות להגיש תביעה בנזיקין לחייל שהוכר כנכה צה"ל, ועל ניהול התביעה עצמה בעמוד עורך דין נזיקין.
גם ביטוח לאומי הוא מסלול מקביל שמחייב בחירה. לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, מי שזכאי בשל אותו מאורע לגמלה ולתגמול לפי חוק הנכים, "הברירה בידו לבחור באחד מהם". הפרטים בעמוד עורך דין לענייני ביטוח לאומי.
"פעולה מלחמתית": מתי המדינה פטורה גם כלפי אזרחים
לפי סעיף 5 לחוק, "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". הפטור הזה חל על כל תובע, גם על אזרח שלא שירת.
ההגדרה בחוק רחבה. "פעולה מלחמתית" כוללת "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות", וגם פעולה למניעתם "שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי". כדי לקבוע אם פעולה מסוימת היא בעלת אופי לוחמתי, החוק מורה להתחשב "במכלול נסיבותיה", ובהן:
- מטרת הפעולה;
- המיקום הגאוגרפי שלה;
- האיום שנשקף לכוח שביצע אותה.
לטענה הזו יש משמעות מעשית גדולה. סעיף 5(ב) מאפשר למדינה להעלות אותה כטענה מקדמית, ובית המשפט "ידון בטענה לאלתר". אם הוא מקבל אותה, הוא דוחה את התביעה עוד לפני דיון בנזק. לכן כתב התביעה צריך לתאר את נסיבות האירוע בפירוט, כבר מההתחלה.
פעולה שאינה פעולה מלחמתית נבחנת לפי הכללים הרגילים. אימון, תנועה של רכב צבאי או פעילות שגרתית בבסיס אינם פטורים רק משום שצה"ל ביצע אותם.
תאונות אימונים, ירי ונזקי רכוש מפעילות צבאית
אזרח שנפגע בגופו או ברכושו מפעילות של כוחות הביטחון יכול לפנות לחטיבת התביעות במשרד הביטחון, ואם הפנייה לא הסתיימה בפיצוי, להגיש תביעה לבית המשפט. לפי אתר משרד הביטחון, החטיבה מטפלת ב"תביעות נזיקין המוגשות על ידי אזרחים נגד מערכת הביטחון (נזקי גוף ורכוש)", וגם בתביעות על נזקי ציוד מגויס.
החטיבה פועלת באגף היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ברחוב קפלן 23 בתל אביב. פירוט התחומים מופיע בעמוד תביעות הנזיקין באתר משרד הביטחון.
ההבחנה החשובה בתאונות אימונים היא מי נפגע:
- אזרח שנפגע באימון צבאי, למשל משטח אש או מתנועת כוחות, תובע לפי הכללים הרגילים. צריך להוכיח רשלנות, קשר סיבתי ונזק.
- חייל חובה או מילואים שנפגע באימון נפגע בתקופת שירותו ועקב שירותו. המדינה פטורה לפי סעיף 6, והמסלול הוא חוק הנכים.
- איש קבע שנפגע באימון לפעילות מבצעית נפגע ב"חבלת שירות" לפי ההגדרה, ולכן גם לגביו המדינה פטורה.
בתביעת נזק גוף, הנזק עצמו מוכח בחוות דעת רפואית. תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומלץ". ראשי הנזק, ובהם אובדן כושר השתכרות, מחושבים כמו בכל תביעת נזיקין.
תאונת דרכים עם רכב צבאי: איך מגישים תביעה למשרד הביטחון
תאונה עם רכב צבאי מטופלת בתחום נזקי רכב צבאי בחטיבת ביטוח ותביעות של משרד הביטחון. את המסמכים שולחים בדואר לכתובת החטיבה ברחוב קפלן 23, הקריה, תל אביב.
לפי אתר משרד הביטחון, בתביעה על נזק לרכב אזרחי מצרפים:
- הודעה על התאונה;
- דוח שמאי ותמונות נזק מקוריות;
- חשבונית תיקון וחשבונית שכר טרחה של השמאי, מקוריות;
- אישור מקורי מחברת הביטוח שלא הוגשה תביעה, או תצהיר שלא היה ביטוח מקיף במועד התאונה;
- העתק רישיון הרכב;
- אישור הפסדים מחברת הביטוח, אם הופעלה הפוליסה.
בתביעה על נזק גוף מצרפים אישור משטרה, תיעוד רפואי, תלושי שכר וקבלות וראיות להפסדים ולהוצאות.
אחרי קבלת המסמכים נפתח תיק, והוא מועבר למשטרה הצבאית לבדיקת הגרסה של הנהג הצבאי. בנזק לרכב, לפי הקביעה על אחריות הנהג, שמאי מטעם משרד הביטחון בודק את דוח השמאי של התובע. בסוף נשלח מכתב עם הצעת פיצוי ו"כתב קבלה ושחרור", והתשלום מועבר לחשבון הבנק. לפני חתימה על כתב שחרור כדאי לבדוק מה בדיוק הוא כולל.
בנזק גוף בתאונת דרכים חל גם חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפי סעיף 8(א) לחוק, מי שיש לו עילה לפיו "לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף". הכללים המלאים מוסברים בעמוד נזיקין ותאונות דרכים. חייל שנפגע בתאונה במהלך השירות נמצא במצב אחר, שמתואר במאמר תאונת דרכים בעת שירות צבאי.
רשלנות רפואית בצבא ואחרי השחרור
טיפול רפואי שגוי שקיבל חייל בזמן השירות נבחן קודם כול דרך סעיף 6. השאלה היא אם התוצאה היא חבלה, מחלה או החמרת מחלה "בתקופת שירותו ועקב שירותו", כהגדרתן בחוק הנכים. אם כן, המדינה פטורה בנזיקין והמסלול הוא קצין התגמולים.
לגבי איש קבע, החוק מזכיר במפורש מצב רפואי אחד ברשימת מחלות השירות: הידבקות במחלה ממוצרי דם ונוזלי גוף "במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה". פגיעה כזו היא מחלת שירות, ולכן המדינה פטורה בנזיקין גם כלפי איש קבע.
טיפול רפואי אחרי השחרור, בקופת חולים או בבית חולים אזרחי, אינו שירות צבאי. תביעה עליו היא תביעת רשלנות רפואית רגילה, כפי שמוסבר במדריך תביעה נגד בית חולים.
ההבחנה בין שני המצבים אינה תמיד פשוטה, במיוחד כשהטיפול התחיל בשירות ונמשך אחריו. בתיק כזה בודקים את התיעוד הרפואי משני הצדדים של יום השחרור לפני שבוחרים מסלול.
נזק ביהודה ושומרון ובחבל עזה: הודעה בכתב תוך 60 יום
תביעה נגד המדינה על נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה של צה"ל כפופה לסעיף 5א לחוק. "אזור" מוגדר כיהודה והשומרון וחבל עזה, וצה"ל כולל לעניין זה כוחות ביטחון אחרים שפועלים באזור. אלה הכללים:
- הודעה בכתב תוך 60 יום. בית המשפט לא ידון בתביעה בלי הודעה בכתב על המעשה, שניתנה בתוך 60 ימים מיום המעשה. מי שנבצר ממנו בגלל מצב בריאותי או נסיבות מוצדקות אחרות, נותן אותה בתוך 30 ימים מהסרת המניעה. אם הנפגע נפטר, התלויים או העיזבון נותנים אותה בתוך 60 ימים מיום הפטירה.
- טופס ודרך משלוח מחייבים. לפי תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), ההודעה ניתנת בטופס שבתקנות ונשלחת לחטיבת תביעות וביטוח באגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון: בדואר רשום עם אישור מסירה, בדואר אלקטרוני עם אישור הנמען, או בפקס או במסירה אישית עם אישור מועד. טופס שנשלח בדרך אחרת לא נחשב הודעה.
- השלמת פרטים תוך 45 יום. טופס חסר לא נחשב הודעה. אם משרד הביטחון דרש השלמה והיא לא הגיעה בתוך 45 ימים, גם אז אין הודעה.
- הגשה תוך שנתיים. בית המשפט לא ידון בתביעה שהוגשה אחרי שנתיים מיום המעשה. אפשר להאריך בשנה אחת לכל היותר, אם לא הייתה לתובע אפשרות סבירה להגיש. קטין ביום המעשה יכול לקבל הארכה של עד שלוש שנים.
- בית המשפט. התביעה מוגשת במחוז הקרוב למקום המעשה, מבין המחוזות ירושלים והדרום בלבד.
בית המשפט רשאי, "מטעמים מיוחדים שיירשמו", לדון גם בתביעה שההודעה עליה לא נמסרה במועד. אבל זו סמכות לפי שיקול דעת, לא זכות. מי שנפגע באזור צריך לשלוח את ההודעה מיד.
התיישנות: כמה זמן יש לתבוע את משרד הביטחון
בתביעת נזיקין רגילה נגד המדינה, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, כמו נגד כל נתבע (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). חריג בולט הוא נזק באזור, שם יש שנתיים בלבד.
| סוג התביעה | המועד | המקור |
|---|---|---|
| תביעת נזיקין רגילה נגד המדינה | שבע שנים מהיום שנולדה העילה | סעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות |
| נזק שלא התגלה ביום שאירע | מהיום שהתגלה, ולא יאוחר מעשר שנים מיום אירוע הנזק | סעיף 89 לפקודת הנזיקין |
| נפגע קטין | הזמן עד גיל 18 אינו נמנה | סעיף 10 לחוק ההתיישנות |
| נזק שגרם צה"ל באזור | הודעה תוך 60 יום, תביעה תוך שנתיים, הארכה של עד שנה | סעיף 5א לחוק אחריות המדינה |
| חייל שתביעת הנזיקין שלו נדחתה מכוח סעיף 6 או 7 | מול קצין התגמולים: המועד הרגיל או שישה חודשים מפסק הדין הסופי, לפי המאוחר | סעיף 7א לחוק אחריות המדינה |
מלחמת חרבות ברזל השפיעה על החישוב. לפי סעיף 15א לחוק ההתיישנות, בתביעה שאינה במקרקעין ושתקופת ההתיישנות שלה לא הסתיימה ערב התיקון (25.1.2024), לא נמנית התקופה שמ-7 באוקטובר 2023 עד 6 באפריל 2024.
עוד נקודה: המדינה צריכה לטעון התיישנות "בהזדמנות הראשונה" (סעיף 3 לחוק ההתיישנות). ההבדל בין התיישנות לשיהוי מוסבר במאמר התיישנות ושיהוי במשפט האזרחי.
טעויות נפוצות בתביעות נזיקין נגד משרד הביטחון
רוב הטעויות נובעות מערבוב בין מסלול הנזיקין לבין מסלול חוק הנכים. אלה החמורות שבהן:
- לחשוב שנכה צה"ל לא יכול לתבוע אף אחד. סעיף 6 חוסם רק תביעה נגד המדינה ושלוחיה. נגד צד שלישי מותר לתבוע, וסעיף 36 לחוק הנכים אוסר רק על גבייה כפולה.
- לחשוב שאיש קבע לעולם לא יכול לתבוע את המדינה. מאז תיקון החוק הפטור כלפי איש קבע מוגבל לחבלת שירות ולמחלת שירות.
- להניח שכל פעילות צבאית פטורה. הפטור בסעיף 5 הוא לפעולה מלחמתית, וסעיף 3 שומר את אחריות המדינה לרשלנות.
- להחיל את כלל 60 הימים על כל תביעה. חובת ההודעה בכתב חלה רק על נזק שנגרם ביהודה ושומרון או בחבל עזה. בתוך ישראל אין חובה כזו בחוק.
- לפנות לחטיבת התביעות על פגיעה בשירות. לפי אתר משרד הביטחון, החטיבה "אינה מטפלת בתביעות של מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי עקב שירותו הצבאי". הפנייה הנכונה היא לאגף השיקום.
- לגבות פיצויים בלי לבדוק את ההשפעה על התגמולים. מי שקיבל פיצויים מצד שלישי יוצא מרוב הוראות חוק הנכים, והמדינה זכאית לחזור אל המזיק על מה ששילמה.
חקירה של המשטרה הצבאית או הליך משמעתי נגד החייל שהיה מעורב באירוע הם הליכים נפרדים מתביעת הפיצויים. מה שקורה בהם מוסבר בעמוד עורך דין צבאי.
איך מתנהלת תביעת נזיקין נגד המדינה, ובאיזה בית משפט
תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון מוגשת לבית משפט אזרחי נגד "מדינת ישראל", והמדינה מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו. סדרי הדין הם אותם סדרי דין שחלים על כל תביעה.
- קביעת המסלול. בודקים אם חל פטור לפי סעיפים 5, 5א, 6 או 7, ואם מדובר בחייל, אם המסלול הנכון הוא קצין התגמולים.
- איסוף ראיות. תיעוד האירוע, אישור משטרה אם יש, תיעוד רפואי, תלושי שכר וקבלות על הוצאות.
- פנייה לחטיבת התביעות. בנזקי גוף ורכוש מפעילות כוחות הביטחון ובתאונות עם רכב צבאי, אפשר לפנות קודם לחטיבה ולקבל עמדה או הצעת פיצוי.
- הגשת התביעה. בית משפט השלום דן בתביעה שסכומה אינו עולה על 2,500,000 ש"ח ביום ההגשה, ומעל זה בית המשפט המחוזי. בתביעה על נזק גוף מצרפים חוות דעת רפואית, ומוסרים לנתבע תצהיר תשובות לשאלון שבטופס 3.
- הדיון. המדינה רשאית לשלוח את התובע לבדיקה אצל מומלץ מטעמה, ובית המשפט רשאי למנות מומלץ משלו.
- פסק הדין. פסק דין נגד המדינה מבוצע על ידי שר האוצר, ודיני ההוצאה לפועל לא חלים עליו. לעניין הוצאות משפט, דין המדינה כדין כל בעל דין.
המדינה עצמה פטורה מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה (סעיף 8 לחוק המדינה כבעל דין). תביעה רגילה מוגשת במחוז שבו נמצא מקום מגורי הנתבע או עסקו, או במקום המעשה שבשלו תובעים.
בצפון, בית משפט השלום בחיפה ובקריות ובית המשפט המחוזי בחיפה שייכים למחוז חיפה. בית משפט השלום בעפולה שייך למחוז הצפון, ובית המשפט המחוזי של מחוז הצפון יושב בנוף הגליל-נצרת. פרטים על ייצוג באזור יש בעמוד עורכי דין נזיקין בחיפה.
איפה אנחנו מטפלים בתביעות נזיקין נגד המדינה
המשרד פועל מסניפים בחיפה (אנדריי סחרוב 9, בניין רג'וס, קומה 8, מת"מ), בעפולה (התוכנה 4, קומה 2), בקיבוץ חפצי-בה (מתחם המזכירות) ובתל אביב (ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 7). תושבי הצפון והמרכז יכולים לפנות לסניף הקרוב בטלפון 1-700-702-755. ההליך מתנהל בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, לפי סכום התביעה.
שאלות נפוצות על תביעות נגד משרד הביטחון
האם חייל שנפצע בשירות יכול לתבוע את משרד הביטחון בנזיקין?
ככלל לא. סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) קובע שהמדינה אינה אחראית בנזיקין על חבלה, מחלה או החמרת מחלה של חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו. הכלל חל גם על אנשי מילואים. המסלול במקרה כזה הוא בקשה להכרה ולתגמולים מקצין התגמולים לפי חוק הנכים.
האם איש קבע יכול לתבוע את המדינה בנזיקין?
לפעמים כן. כלפי איש קבע, סעיף 6 פוטר את המדינה רק בחבלת שירות או במחלת שירות, כפי שהן מוגדרות בחוק הנכים. בפגיעה אחרת בשירות הפטור אינו חל, ואפשר לבחון תביעה לפי דיני הנזיקין הרגילים. בששת החודשים הראשונים של קבע שבא ברציפות לחובה, דינו כחייל שאינו בקבע.
האם נכה צה"ל שהוכר יכול לתבוע את מי שגרם לפגיעה?
כן, אם מדובר בצד שלישי ולא במדינה או בשלוחיה. סעיף 36 לחוק הנכים מתיר לנקוט הליכים גם לפי חוק הנכים וגם לפי חוק אחר, אבל אוסר לגבות את שניהם. המדינה זכאית לחזור אל המזיק על התגמולים ששילמה, ומי שגבה פיצויים יוצא מרוב הוראות חוק הנכים.
כמה זמן יש להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה?
בתביעה רגילה, שבע שנים מהיום שנולדה העילה, לפי חוק ההתיישנות. בנזק שגרם צה"ל ביהודה ושומרון או בחבל עזה המועד קצר בהרבה: הודעה בכתב תוך 60 יום ותביעה תוך שנתיים. בתביעות שתקופתן לא הסתיימה ערב תיקון חרבות ברזל, התקופה מ-7.10.2023 עד 6.4.2024 אינה נמנית.
מה זו "פעולה מלחמתית" ולמה היא חשובה בתביעה?
המדינה אינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בפעולה מלחמתית של צה"ל (סעיף 5). ההגדרה כוללת לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, ופעולה למניעתם שיש לה אופי לוחמתי. המדינה יכולה להעלות את הטענה כטענה מקדמית, ובית המשפט דן בה מיד. אם הטענה מתקבלת, התביעה נדחית.
רכב צבאי פגע ברכב שלי. למי פונים?
לתחום נזקי רכב צבאי בחטיבת ביטוח ותביעות של משרד הביטחון, ברחוב קפלן 23 בתל אביב. מצרפים הודעה על התאונה, דוח שמאי ותמונות מקוריות, חשבוניות מקוריות, אישור מחברת הביטוח או תצהיר שלא היה ביטוח מקיף, והעתק רישיון הרכב. התיק מועבר למשטרה הצבאית, ובסוף נשלחת הצעת פיצוי עם כתב קבלה ושחרור.
האם חייל מילואים שנפצע באימון יכול לתבוע בנזיקין?
לא נגד המדינה. אימון במילואים הוא שירות צבאי, ופגיעה בו היא פגיעה בתקופת השירות ועקב השירות, שעליה המדינה פטורה לפי סעיף 6. גם המפקד או החייל שגרמו לפגיעה פטורים לפי סעיף 7ב. הדרך לפיצוי היא בקשה לקצין התגמולים, ואם גורם אזרחי אחראי לפגיעה, אפשר לבחון תביעה נגדו לפי סעיף 36 לחוק הנכים.
מה קורה אם תביעת הנזיקין נדחתה כי הפגיעה הייתה בשירות?
סעיף 7א לחוק אחריות המדינה מאריך את המועד להגשת בקשה לקצין התגמולים. המועד מסתיים במועד הרגיל או שישה חודשים מפסק הדין הסופי, לפי המאוחר. התנאי הוא שתביעת הנזיקין הוגשה לא יאוחר משנה אחרי תום תקופת ההתיישנות שבחוק הנכים, שהיא ככלל שלוש שנים מיום השחרור.
באיזה בית משפט מגישים תביעה נגד משרד הביטחון?
תביעה שסכומה אינו עולה על 2,500,000 ש"ח מוגשת לבית משפט השלום, ומעל זה לבית המשפט המחוזי. התביעה מוגשת נגד מדינת ישראל, במחוז מקום מגורי הנתבע או עסקו או במקום המעשה. תביעה על נזק שגרם צה"ל ביהודה ושומרון או בחבל עזה מוגשת רק במחוז ירושלים או במחוז הדרום.
לעומק התחום: ביטוח לאומי · עורך דין ביטוח לאומי
