תביעה להכרה כנכה מול משרד הביטחון - תביעת נכות משרד הביטחון
בשלב הראשון של תביעה למשרד הביטחון נדרש התובע להוכיח שני תנאים: כי המחלה או החבלה אירעו בעת שירותו, וכי קיים קשר סיבתי בינן לבין השירות. מידת ההוכחה הנדרשת מתובע תגמול היא באופן של מתקבל על הדעת בלבד, והוכחת הקשר נעשית באמצעות תצהירים, מסמכים ולעיתים חוות דעת רפואיות.
רקע כללי – הגשת תביעה משרד הביטחון
במאמרנו הקודמים ציינו כי תביעה למשרד הביטחון להכרת זכות כנכה (תביעת נכות משרד הביטחון) מורכבת משני שלבים עיקריים: האחד הגשת התביעה ובירורה ע"י קצין התגמולים, והאחר, ככל שקצין התגמולים מאשר קשר סיבתי בין הליקוי / נכות לבין השירות הצבאי, כי אז מועבר התובע לוועדות הרפואיות של משרד הביטחון לקביעת דרגת הנכות המגיעה לו.
הגשת התביעה ובירורה ע"י קצין התגמולים
במאמר זה נתמקד דווקא בשלב הראשון שהינו הכרת המחלה / חבלה כנכות המוגדרת כאיבוד הכושר או פחיתתו שבאו לחייל "בתקופת שירות עקב שירות…".
היוצא מכך, כי לצורך הכרה על פי חוק נכים נדרש התובע להוכיח 2 תנאים: ראשית, כי המחלה אירעה בעת שירותו של התובע והתנאי הנוסף הינו הוכחת הקשר הסיבתי (ראה: רע"א 8138/07 שמואל פאר נ' קצין התגמולים)
ב-ע"א 30/56 דן ביהמ"ש העליון במשמעות הביטוי "עקב שירות" וקבע את המבחן שלהלן: "האם חובותיו של החייל כפוהו לשהות במקום הסיכון ולקבל על עצמו את סיכון המקום?". (ראה: ע"א 67/57 מלכה איזנמן נ'קצין התגמולים).
חשוב לציין, כי ההלכה הפסוקה קובעת שמידת ההוכחה המוטלת על התובע תגמול הינה באופן של "מתקבל על הדעת" (ראה: בר"ע 187/83 דב רדושיצקי נ' קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ"ד לז (4) 361).
על כן, עצם קיומה של נכות בזמן שירות צבאי אין בה כשלעצמה להביא להכרת הנכות ככזאת שנגרמה עקב השירות הצבאי.
הוכחת הקשר הסיבתי נעשית באמצעות תצהירים, מסמכים ולעיתים חוו"ד רפואיות.
להרחבה בתחום: מאמר בנושא ערעור על החלטת קצין תגמולים
מה קורה אחרי ההגשה, מהוועדה הרפואית ועד שני מסלולי הערעור והמועדים שלהם, פירטנו במאמר על תביעה נגד קצין התגמולים: ועדות, ערעורים ובית המשפט המחוזי.
הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לשירות נשענת על תצהירים, מסמכים ולעיתים חוות דעת רפואיות. חיילים ואנשי כוחות הביטחון מאזור חיפה יכולים לבנות את התיק הזה עם עו"ד משרד הביטחון בחיפה כבר לפני הגשת התביעה.
שאלות נפוצות
מהו המבחן שנקבע בפסיקה לביטוי עקב שירות?
בית המשפט העליון דן במשמעות הביטוי וקבע את המבחן הבא: האם חובותיו של החייל כפוהו לשהות במקום הסיכון ולקבל על עצמו את סיכון המקום. מבחן זה מפנה את הבחינה אל אופי השירות ואל הנסיבות שבהן נדרש החייל לפעול, ולא רק אל עצם קיומו של הליקוי.
האם די בכך שהנכות התגלתה בזמן השירות?
לא. עצם קיומה של נכות בזמן שירות צבאי אין בו כשלעצמו כדי להביא להכרה בנכות ככזו שנגרמה עקב השירות הצבאי. נדרשת הוכחה נפרדת של הקשר הסיבתי בין המחלה או החבלה לבין תנאי השירות, וזהו בדרך כלל המוקד האמיתי של המחלוקת.
מהי מידת ההוכחה הנדרשת מתובע תגמול?
ההלכה הפסוקה קובעת כי מידת ההוכחה המוטלת על תובע תגמול היא באופן של מתקבל על הדעת. מדובר ברף מקל יחסית לעומת ההליך האזרחי הרגיל, ולכן גם ראיות שאינן מכריעות עשויות להספיק, ובלבד שהן מבססות אפשרות סבירה לקיומו של הקשר.
כיצד מוכיחים בפועל את הקשר הסיבתי?
הוכחת הקשר הסיבתי נעשית באמצעות תצהירים המתארים את נסיבות השירות, מסמכים רפואיים מזמן אמת, ולעיתים גם חוות דעת רפואיות מטעם התובע. שילוב של תיעוד עובדתי ותיעוד רפואי הוא שמאפשר לקצין התגמולים להשתכנע בקיומו של הקשר.
מי מכריע בשלב הראשון של התביעה?
השלב הראשון מתברר על ידי קצין התגמולים, המחליט אם להכיר בקשר בין הליקוי או הנכות לבין השירות הצבאי. רק לאחר שקצין התגמולים מאשר את הקשר הסיבתי מועבר התובע לוועדות הרפואיות של משרד הביטחון לקביעת דרגת הנכות.
ליווי אישי ודיסקרטי של משרד מלכא ושות' - מאז 2009. השאירו הודעה ונחזור אליכם בהקדם.
